איך הצליח רב"ט איתי לידג'י להחלים מפציעת ראש קשה, להשתקם ולהגשים את חלומו – שירות קרבי בסיירת גולני ● סיפור של נחישות והשראה
ד"ר נגה רוזנפרב
אני זוכרת היטב את אותו יום 27.5.2017, לפני כארבע שנים. הייתה זו שעת ערב מאוחרת כשבקבוצת הווטסאפ הכיתתית של תיכון שמעון בן צבי החלו לצוץ ידיעות על תלמיד בית הספר בן 16 בכיתה י' שיצא לריצה, נדרס והוא פצוע קשה בראשו. אז עוד לא ידענו במי מדובר והשעות נקפו, אך בעיר קטנה כמו גבעתיים אי אפשר היה שלא לדעת, ואחרי לילה מורט עצבים התברר שמדובר באיתי לידג'י בנם של גלית ואבי.
איתי נדרס על ידי רכב בדרך יצחק רבין פינת בן גוריון בעיר. הרכב הפוגע העיף אותו באוויר לאחר שראשו נחבט בשמשה והוא נותר שרוע במרכז הכביש. חובשים ופרמדיקים של מגן דוד אדום שהגיעו למקום העניקו לו טיפול רפואי ופינו אותו לבית החולים תל השומר כשהוא במצב קשה, מחוסר הכרה ועם חבלת ראש.
התמונה היחידה שאיתי זוכר מאותו ערב שבו יצא לריצה כמנהגו, היא את הרמזור הירוק מתחלף לאדום ואז חבטה שהחשיכה את חייו.
בימים הבאים איתי היה מורדם ומונשם. החברים ההמומים שלו התגייסו וישבו לצד חדרו בבית החולים ביום ובלילה, הקיפו אותו באהבה ודאגה. לצידם היו גם מנהלת בית הספר שמעון בן צבי אלה ספיר-גונן וסגניתה שלומית דובדבני.
קיווינו שיקרה נס
התחזית של מיטב הרופאים לא הייתה ורודה, הפגיעה הייתה חמורה והמצב היה קשה. איתי סבל מדימום במוח שהצריך ניתוח מורכב ואף אחד לא יכול היה להבטיח שהוא יתעורר ו/או יחלים. כל אפשרות שנלקחה בחשבון הייתה גרועה יותר מהאחרת. הוריו חתמו על הסכמתם לניתוח בלית ברירה וכולנו החזקנו לו אצבעות וקיווינו שיקרה נס.
הניתוח אכן הצליח אבל הדרך לחיים רגילים עוד הייתה ארוכה וקשה. אחרי שבועיים בשיקום שכללו פיזיותרפיה אינטנסיבית, הובהר לו שעל מנת לחזור למסלול עליו יהיה לעבוד קשה. הוא חזר הביתה וההתאקלמות לא הייתה פשוטה. הוא לא יצא מהבית וישן רוב הזמן. שנת הלימודים הסתיימה, הוא לא חזר לעסוק בספורט ובטח שלא הגיע לצופים.
החיים של איתי ומשפחתו נחצו לשניים, החיים לפני התאונה והחיים אחריה.
את שנת הלימודים הבאה של כתה י"א הוא לא החל ברגל ימין. הוא עדיין לא השתחרר מהתאונה הקשה שעבר ולא היה בטוח מה הוא רוצה לעשות עם עצמו. אבל כשחבריו החלו לקבל את הצו הראשון, זה עורר בו את המוטיבציה שהייתה בו מאז ומעולם – לשרת ביחידה קרבית.
הוא השקיע את כל כולו בטיפולים הפיזיותראפיים והצליח לחזור לתפקוד כמעט מלא, חוץ מקצת בעיות שיווי משקל וקשיי ריכוז שלא השפיעו עליו בחיי היומיום. הוא חזר לבית הספר, השלים את בחינות הבגרות, עשה את האבחונים לצה"ל וגם הוא קיבל צו ראשון!"
"היה לו כוח רצון ואופטימיות שהובילו אותו די מהר בחזרה לשגרה למרות הפגיעה הקשה. הוא עבד קשה בכל התחומים, חזר לכיתה הפיזיקאלית, השתתף במסע הישראלי ובמסע לפולין והיה לתלמיד מוביל ערכי בבית הספר" מספרת שלומית דובדבני סגנית מנהלת תיכון שב"צ.
הניצחון של איתי
אבל לרופא בלשכת הגיוס היו מסקנות אחרות. פגיעת הראש הקשה של איתי חייבה הורדת פרופיל ל-64 ויחד עם זה הלך והתרחק החלום לשרת ביחידה קרבית. הייתה זו חבטה נוספת שאיימה להחשיך את חייו בפעם השניה.
אבל הוא לא ויתר. תוך שהוא מתמיין למודיעין, החל לשלוח עשרות מיילים למיטב (היחידה הצבאית המופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון) ביקש ועדה רפואית בניסיון להוכיח שהוא השתקם מהתאונה, ראוי לפרופיל גבוה יותר וכשיר לשירות קרבי.
בד בבד הוא סיים את לימודיו בתיכון, הצליח בבחינות הבגרות ובחר לצאת לשנת שירות בצופים בעיר נתניה, שם ריכז שבט והתנדב בבתי ספר בעיר. השנה הזו נתנה לו זמן ואיפשרה לו להמשיך להיאבק להעלאת הפרופיל שלו. אבל זה לא היה פשוט. הוא לא זכה למענה מ'מיטב' והרגיש חוסר אונים!".
ביום הגיוס התייצב איתי עם תיקייה עבת כרס שהכילה מסמכים שהעידו על כשירותו ואחרי שיחה עם קצין הרפואה של הבסיס, הוא העלה לו את הפרופיל ל-82 ולא היה מאושר ממנו!
הוא שלח מיד הודעה להורים ולחברים הקרובים שלו שכבר חשבו שזה לא יקרה וביקש להתגייס לגולני מפני שאבא שלו שירת שם. אחרי חודש וחצי הוא קיבל שיבוץ לגולני.
אחרי שהתגייס לחטיבה עבר גם את הגיבוש לסיירת גולני ובחודש אוגוסט אחרי מסע מפרך קיבל את כומתת החטיבה עליה חלם כשעוד היה בשיקום. המעגל נסגר כשאת הכומתה החומה העניק לו אביו אבי, בעצמו לוחם גולני בעברו.
"כל כך התרגשתי כשצפיתי בסרטון של ההשבעה שלו" מספרת שלומית "קשה לי לתאר במילים את התחושה שלי, הילד הזה כל כך יקר לליבי ואני כל-כך שמחה בשבילו" היא מוסיפה.
מה התכניות לעתיד? אני שואלת את איתי
"על התוכניות לעתיד אני עדיין לא סגור. כרגע אני בקורס מכים שמסתיים עוד שבוע והמסלול נמשך עד חודש מרץ. משם אני רוצה לצאת לפיקוד. אחרי השירות הצבאי אני רוצה לטייל, לגור בחו"ל, וללמוד בעתיד הרחוק משהו שקשור לפסיכולוגיה, טיפול כלשהו, אולי עבודה עם מוזיקה."
רגע אחרי הפסקת האש בצפון, עסקי התיירות בגליל עדיין מתקשים להתאושש. גבעתיים תארח את פסטיבל החורף של הגליל בכדי להעניק לאנשי התיירות את הזמן לשיקום
קניון עזריאלי גבעתיים מזמין אתכם לחגוג את החג הכי מואר בשנה וליהנות מפעילויות וחוויות לכל המשפחה וללא תשלום!
מהן הסיבות הנפוצות לביטול פרויקטים בהתחדשות עירונית וכיצד ניתן להימנע מכך?
בחנוכה הקרוב גבעתיים תתמלא באור ויצירה עם סדנאות אומנות, אפיה ובישול, מופעים והצגות לילדים ברחבי העיר
'אייר חיפה' תפעיל מחיפה טיסות יומיות לאתונה, אז בדקנו היום עם איזו חברת תעופה הכי זול לטוס לאתונה בתאריכים אקראיים.
אז החורף כבר כאן ואיתו מתקרב בצעדי ענק חג החנוכה – החג הכי משמין בשנה. בדקנו ומצאנו עבורכם את הסופגניות ששוות את הקלוריות ואת הספורט שצריך לעשות אחרי… שיהיה חג טעים!
10 המקומות המומלצים ביותר בניו יורק שאסור לפספס:
אזור גוש דן ממשיך לעמוד בראש סדר היום הנדל"ני בישראל, ובשנה האחרונה אנו עדים לשינויים משמעותיים שמשפיעים על האיזון העדין בין היצע וביקוש
פרופ' רוני גמזוּ מונה ליו"ר התזמורת הפילהרמונית הישראלית לאחר שכיהן כמנהל בית החולים איכילוב משנת 2015
ראיון עם עו"ד התחדשות עירונית רוית סיני
ד"ר ערגה הלר היא חוקרת תרבות, מרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע ● מתמחה בעיצוב הזהויות העברית והישראלית בספרות ילדים, ספרות שואה וספרות פנטזיה
ראיון עם האדריכלית רחל יונגמן-פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון של חברת יסקי-מור-סיון אדריכלים, ממשרדי האדריכלות המובילים בארץ
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!