לאחרונה, נזכרתי בסרט: 'סיפורו של אלוף'. עלו לי תמונות מהסרט שאצורות בתוך הזיכרון שלי, הבן הדומע אומר לאביו: "אתה אלוף. אתה אלוף". בסרט הזה, אין עין שנותרה יבשה, ובייחוד זכורות לי התחושות והדמעות של אמא שלי וענת אחותי.
הקרנת סרט בתוך אולם ספורט בבית ספר מקומי – היה אירוע נפוץ בשנות השמונים. אצלנו, זה היה באולם של בית הספר היסודי 'עמישב' שבו למדתי. לימים בית ספר תיכון חדש 'אלון'. משפחות שלמות היו הולכות יחד להקרנה, עם כל השכנים וזו הייתה חגיגה של התקהלות חברתית עם תוספת תרבותית. בסרט זה הופיע לראשונה ריקי שרודר, שהיה אז בן תשע. לימים, זכה בפרס גלובוס הזהב – "השחקן החדש של השנה", לשנת 1980.

      ◊ ◊ ◊

במרחק של כחצי קילומטר משם, היו שני בתי קולנוע ידועים באזור: האחד, קולנוע 'גל-אור' (נפתח בשנת 1950), שניצב
בפינת הרחובות עוזיאל והרכסים, בשכונת רמת יצחק. הוא פחות צרוב בזיכרוני מכיוון שנסגר בשנת 1981 ובמקומו נבנה בניין מגורים. אחד מהאירועים ההיסטוריים באולם זה היה נאומם של מנחם בגין ויעקב מרידור ב-18 בינואר 1949 במסגרת עצרת עם השני, מבנה בית הקולנוע 'לילי' (נפתח בשנת 1956), שעדיין עומד במקומו, גם הוא בשכונת רמת יצחק, ובו ביקרתי לא מעט בשנות ילדותי, למרות שאהבתי בעיקר בתי קולנוע אחרים בעיר כמו 'אורדע', 'אואזיס' ו'הדר'. קולנוע 'לילי' נסגר בתחילת שנות התשעים (1992)  בשל קשיים כלכליים. המבנה הינו דו קומתי ובחזיתו ממוקמות חנויות מסחר. ניסיתי לאתר את התכנון ברמה העירונית של מבנה קולנוע לילי, אך אין אזכור כלשהו לגבי פיתוח כזה, כך שהקולנוע ימשיך לעמוד על תילו לפחות בשנים הקרובות.