fbpx

כאַיָּלָה שְׁלוּחָה

סיפורה המרתק של אילה ויסבורד לבית גלנטי השזור במהלך ההיסטורי של העלייה לארץ ישראל, הקמת המדינה והתבססותה ♦ היא בת 95, אם ל-4, סבתא ל-12 נכדים וסבתא רבתא ל-28 נינים

ד”ר נגה רוזנפרב

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

בתום מלחמת העולם הראשונה השתחרר יוסף גלנטי משירותו בצבא הצרפתי ושב לגרמניה, שאליה היגר בנעוריו מגליציה שבפולין. בגרמניה פגש את חנה רוזנברג, השניים התאהבו ונישאו. ב-1926, בבית כפרי בעיירה קטנה ליד ברלין שנקראת נויבוקו, נולדה לזוג בת, אחות לשמואל ולדב. חנה ויוסף קראו לה הינדה.
הימים ימי שלום ורגיעה. עשן מלחמת העולם הראשונה התפוגג מזמן וגרמניה בנתה את עצמה מחדש, המצב הכלכלי השתפר ויהודי גרמניה חיו בבטחה, משוכנעים כי הם חלק ממרקם החיים הגרמני.
משפחת גלנטי, שכבר מנתה שש נפשות, לאחר הולדת בת נוספת, רבקה, עברה לעיר הגדולה ברלין והתמקמה שם ברחוב אאוגֶנשטראסה. באותו בית נולדו זיכרונותיה הראשונים של הינדה – לימים אילה.

אילה ואחותה רבקה בבילוי משותף

"במשך כמה חודשים התנהל קשר מכתבים בינינו לבין אבא. בינתיים האנטישמיות הרימה ראש בברלין. אני זוכרת אירועים שבהם זרקו אבנים על יהודים. תחושת האיום חדרה ממש לתוך הבית, כאשר הגרמנים באו לחפש את אבא"

ברלין-פריז-תל אביב

באביב 1933 עלו הנאצים לשלטון בגרמניה. יוסף גלנטי בתבונתו, ראה בכך אות מבשר רעות והחליט לעזוב את גרמניה. קרובי וידידי המשפחה הגיבו בתמיהה, כי חשבו שזה שיגעון לעזוב בית ופרנסה טובה ולנדוד לארץ אחרת. אבל הוא היה נחוש בדעתו. המקום הקרוב והמוכר שבו ראה סיכוי לחיים סבירים היה פריז. הוא נסע לשם והחל להכין מקום למשפחה.

“במשך כמה חודשים התנהל קשר מכתבים בינינו לבין אבא. בינתיים האנטישמיות הרימה ראש בברלין. אני זוכרת אירועים שבהם זרקו אבנים על יהודים. תחושת האיום חדרה ממש לתוך הבית, כאשר הגרמנים באו לחפש את אבא.” לאחר חודשים אחדים ביקשה האם חנה היתר לעזוב את ברלין לפריז עם הילדים.

“היה זה יום קיץ בהיר. המזוודות היו ארוזות, ואנו הבנות לבשנו שמלות משי כחול כהה עם צווארון לבן, נעלנו נעלי לק שחורות עם גרביים לבנים ויצאנו לדרך. עזבנו את הבית בברלין ולא ידענו כי לעולם לא נוכל לחזור אליו. כשהתחילה שנת הלימודים בפריז הלכנו רבקה ואני יחד לכיתה א’ ולמדתי לדבר צרפתית מהר מאוד.

בחורף היה קר ואפרורי מאוד, חלינו בחצבת ואושפזנו בבית חולים בבידוד. בזמן הזה נעשו בבית הכנות לנסיעתנו לארץ ישראל. אבא הוא שהשתוקק לנסוע לארץ הקודש ואילו אמא לא התלהבה מן הרעיון. היא כבר השתלבה בעבודה וקיוותה שיסתדרו, אבל אבא שכנע אותה כי גם בפלשתינה אפשר לבנות עתיד טוב” מספרת אילה.

תפוזים בנמל יפו

“חודשים אחדים בלבד אחרי שהתחלנו להתאקלם בפריז היה עלינו להיפרד מהעיר, ושוב יצאנו לנדודים. נסענו תחילה ברכבת מפריז למרסיי ואחר כך הפלגנו באונייה ‘מריה פשה’ אל ארץ ישראל.

ההפלגה לא הייתה נעימה. טלטולי האונייה גרמו לנו להקיא אבל התאוששנו כשראינו מולנו את חופי ארץ ישראל שסימנו התחלה של פרק חדש בחיינו.

הגענו לנמל יפו בשעת יום. היה זה יום קיץ שמשי וחם ואנו הבנות לבשנו שמלות משי ונעלנו את נעלי הלק השחורות. האונייה עמדה במרחק מה מן הנמל. היה עלינו להמתין לאישור הבריטים להיכנס לנמל. בעת שהמתנו, התקרבו אלינו סירות קטנות ובהן ישבו ערבים שהביאו סלי קש מלאים תפוזים כתומים. הסלים נקשרו לחבלים והועלו אל האונייה והתפוזים נמכרו לנוסעים שעמדו על הסיפון.

זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי תפוזים טריים, ‘יפו אפוזינן’ בגרמנית. הפירות היו יפים ונוצצים והמיץ המתוק והעסיסי שנטף מהם היה משיב נפש.”

כשירדו מהאונייה ראו מולם נוף חדש וזר. ברחובות העיר שנשקה לחוף הים, על דרכי חול לא סלולות, התערבבו אלה באלה רכב ממונע, עגלות רתומות לסוסים או לחמורים, רוכבי אופניים ואפילו גמלים נראו, בעיקר באתרי בנייה גדולים, נושאים שקים של חומרי בניין. פה ושם שברו עצים אחדים את המראה הבהיר בכתמי ירק והעניקו מעט צל לעוברים ושבים בעיר החמה. צליליהם של שתי שפות לא מוכרות התערבבו באוזניהם – עברית וערבית. לאחר מספר ימים עברה המשפחה להתגורר ברמת יצחק בסמטת השילוח.

“לעומת ערים כמו ברלין ופריז ואפילו תל אביב, נראתה סביבתנו החדשה כמו מדבר. במרחב של חולות היו פזורים כמה בתים ובקרבתם היה מאהל בדואי. בתקופה הראשונה בארץ הייתה אמא המומה. מעולם לא ראתה אנשים, ואפילו לא ילדים הולכים יחפים ברחוב. זה היה רק פרט אחד קטן מתוך מכלול של נוף, אקלים ואורח חיים שהיה שונה לחלוטין מהעולם שבו גדלה.”

אילה ואחותה רבקה בבית קפה בתל אביב

"בלילה הכנסנו את התרנגולות הביתה כדי להגן עליהן מפני השועלים והתנים שבאו מן הגבעה הסמוכה (כיום נמצא עליה מצפה הכוכבים). כך גרנו ארבעה ילדים בחדר אחד, ההורים בחדר שני והתרנגולות בחדר השלישי"

חולות, עז ותרנגולות

הדאגה הראשונה שהטרידה את ההורים הייתה הפרנסה. בתקופה הראשונה עבד האב יוסף יום ולילה. ביום עבד בקטיף בפרדס ובלילה בבנייה.

“כדי להאכיל שש נפשות החליט אבא להקים בחצר שלנו משק קטן. הוא לווה כסף מהבנק וקנה עז שיובאה מרומניה. יום-יום לקח אבא את העז לטייל בשדה, כדי שתאכל עשב ותגביר את תנובת החלב שלה. באחד הטיולים הללו הגיעו לשכונת ‘חאפ’ (היום זהו רחוב שינקין בגבעתיים) ולשטח המרעה הזדמן גם תיש. בעקבות הפגישה המליטה העז שני גדיים. עכשיו כבר היה לנו דיר. בחצר היה גם לול תרנגולות לביצים. בלילה הכנסנו אותן הביתה כדי להגן עליהן מפני השועלים והתנים שבאו מן הגבעה הסמוכה (כיום נמצא עליה מצפה הכוכבים). כך גרנו ארבעה ילדים בחדר אחד, ההורים בחדר שני והתרנגולות בחדר השלישי.”

כיוון שאבא הנהיג בבית אורח חיים דתי, נשלחנו לבית ספר דתי בבני ברק. אני התקבלתי לכיתה ב’, וכשהגעתי לשם שאל אותי המורה לשמי ועניתי: הינדה. הוא התקשה להשלים עם השם הזר, והחליט לתרגם את השם לעברית ולקרוא לי ‘אילה’.

כשהייתי בכיתה ה’ עברנו לבית ספר חילוני ב’כופר היישוב’, ורק כשעברנו ללמוד ב’אהל שם’ התחלנו ללמוד גם אנגלית. בבית דיברנו גרמנית ובבית הספר – עברית, כך שאת הצרפתית שכחנו.

“ב-1938, כשהייתי כבת 12, חלתה אמא בטיפוס ואחרי כשבוע נפטרה. כשנה לאחר מותה פרצה מלחמת העולם השנייה.” לרוב האוכלוסייה היהודית בארץ היו קרובי משפחה באירופה. גם למשפחת גלנטי. “דב אחי התגייס לבריגדה היהודית והגיע במסגרת שירותו בבריגדה לאירופה. שם איתר את רוזה, אחותו של אבא ששרדה את השואה עם שתי בנותיה נֶטי ופאני, והביאן ארצה. לעומת זאת אֶרנה, אחותה של אמא, ששרדה את ברגן בלזן, היגרה לקנדה ושני אחיה של אמי היגרו לארצות הברית עוד לפני המלחמה לאחר שהתחתנו בגרמניה עם שתי אחיות.”

בית מוקף שדות חיטה

בנובמבר 1949 נישאה אילה ליוסף הגלילי, בנם של צביה ויצחק ויסבורד. יצחק היה איש העליה השניה, עלה ארצה ב-1913 והיה נחוש בדעתו להקים בה את ביתו. הוא עסק בפעילות ציונית וב-1920 היה שותף להקמתה של שכונת בורוכוב בגבעתיים.

במכתב לאֶחיו דוד ויעקב סיפר יצחק כי הוא ובן גוריון, שותפו לבניית השכונה, תורמים כל חודש לקופת הקרן הקיימת, שהייתה סמל לקשר שבין יהודי התפוצות ליישוב בארץ ולגאולת הקרקעות בארץ האבות.

בשנת 1922, משהסתיימה בניית שכונת בורוכוב, נוסדה קבוצת ‘אחוה’ ויצחק היה אחד הפעילים העיקריים בה. בהמשך רכש לעצמו משק בעפולה בירת עמק יזרעאל, הקים שם את בית המשפחה. וב-1934 הצליח לשכנע את אשתו צביה לעלות לארץ ישראל יחד עם בניהם – יוסף ואליעזר, להגשים את החלום הציוני שלו.

בית משפחת ויסבורד עמד ברחוב קרן היסוד 22 בעפולה, מוקף שדות חיטה. משני צידי הבית היו עצי אקליפטוס שגדלו לגובה רב ויצרו רוח נעימה בבוקר ואחר הצהריים. שפע של ציפורים גדלו בין ענפיהם והשמיעו את שירתן.

בביתו ובחצרו שבעפולה הגשים יצחק את חזונו הפרטי: הוא הקים לו בוסתן ארצישראלי שהכיל את שבעת המינים וגם עצי אגס, תפוח, אשכוליות, תפוזים ולימונים. אפילו כוורות של דבורים היו שם וגם לול תרנגולות לביצים, תרנגולי הודו וברבורים. ממש חצר זבת חלב ודבש.

יוסף הקים לעצמו חברת להובלת חומרי בניין: בלוקים, חצץ, חול ומלט, ואילה טיפלה באהבה ובמסירות בארבעת הילדים: אריה, חנה, רבקה ונגה. בשבתות היו נוסעים לטיולים משפחתיים בטבע, לשפת הים או לביקורים משפחתיים.

שנות האושר המשותפות תמו בעקבות מחלתו של יוסף. אילה סעדה אותו במסירות עד יומו האחרון, כשנפטר בפברואר 1980.

כיום, מתגוררת אילה בת ה-95 ברמת גן בקרבת 4 ילדיה ובני משפחותיהם, היא מוצאת אושר וסיפוק עצום ב-12 נכדיה ו-28 ניניה ולכל אחד מהם היא דואגת להכין את המאכל האהוב עליו.

“המשפחה”, אומרת אילה, “היא תמצית חיי והיא פורחת ומפיצה ריח כפרח קסום, ואותו אמשיך לגדל ועליו להגן כאילה שלוחה”.

אילה ויוסף ויסבורד

הקמת שכונת בורוכוב, ארכיון יעקב גרוס
אל תפספסו הכתבות האהובות
חדר החדשות

כוכבי המרכז: תשעה נגנים מרמת גן וארבעה מגבעתיים בקונצרטי הקיץ של הפילהרמונית הצעירה

חדשות העיר רמת גן פלוס כוכבי המרכז: תשעה נגנים מרמת גן וארבעה מגבעתיים בקונצרטי הקיץ של הפילהרמונית הצעירה שתפו שיתוף ב facebook שיתוף ב email שיתוף ב whatsapp שיתוף ב twitter הפילהרמונית הישראלית הצעירה  בקונצרטי

קראו עוד»
כתבות השער

החלום מעבר ליער

חלמתם פעם לכתוב ספר ולהוציא אותו לאור? במרכז המחוננים והמצטיינים סחל”ב בגבעתיים יגשימו לכם את החלום!

קראו עוד»
כתבות השער

30 שנה לשיא השיאים

רוגל נחום הוא מגדולי האתלטים שצמחו בישראל. 30 שנה הוא מחזיק בשיא בקפיצה משולשת (17.20 מ’) ולא נראה שיש איום באופק ● יותר משהוא בחר באתלטיקה, נדמה שהיא בחרה בו ●

קראו עוד»
אדם גורל יועץ נדל"ן

על יתרון המקומיות שמעתם?

מאת: אדם גורל על יתרון המקומיות שמעתם? שתפו שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter שיתוף ב print לאחרונה שמתי לב לתופעה מעניינת, מתווכים לא מקומיים, מתל אביב, פתח תקווה

קראו עוד»
המומחית רוית סיני

האם ניתן לשפר את הצעות היזמים?

כדי להימנע מהפסדים כספיים או מבזבוז של זמן, חשוב לדעת כיצד לבחור יזם אמין שיציע את ההצעה המסחרית הטובה והמשתלמת ביותר, ויבצע את הפרויקט באופן בטוח כולל בניה איכותית. רוצים לדעת מה לשאול אותו?

קראו עוד»
החיים הטובים

חקלאות העתיד אצלכם בבית!

HyGreens מזמינה אתכם לקחת חלק בחקלאות העתיד ולגדל את הירקות שלכם בעצמכם בעזרת מערכות הידרופוניות מעוצבות ומותאמות אישית – כל מה שצריך כדי לחיות אורח חיים בריא ואקולוגי, מבלי להתאמץ ומבלי לצאת מהבית.

קראו עוד»
חדשות העיר גבעתיים פלוס

אירועי שבוע הגאווה 2022 בגבעתיים נפתחו באירועים מרשימים

חדשות העיר גבעתיים פלוס ארועי שבוע הגאווה 2022 בגבעתיים בהשתתפות תושבים רבים מלכות הדראג סלין לה דיווין קריסטינה פוקס וקימברלי סוואן שתפו שיתוף ב facebook שיתוף ב email שיתוף ב whatsapp שיתוף ב twitter אירוע

קראו עוד»
כתבות השער

‘שירה היא מיצוי החיים’

זרקאור ‘שירה היא מיצוי החיים’ שיחה עם המשורר ואיש החינוך רון גרא נעמי לבנון-קשת שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter RG מאחוריו של המשורר ואיש החינוך רון גרא (74)

קראו עוד»
Shape
Shape
המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

המדריך להזמנות

02/04/2021

בפיצה גראז’ פיענחו את הסוד לפיצה דקה משובחת

בפיצה גראז’ פיענחו את הסוד לפיצה דקה משובחת חורף, שוב סגר ואנחנו כרגיל תקועים בבית. מה יותר מנחם מפיצה חמה שמגיעה הביתה? ואז גילינו את פיצה גראז’ – פיצה דקה וקריספית עם תוספות ייחודיות שנעשית […]
12/05/2021

Gallato Patisserie – חגיגה פריזאית

חג החנוכה כבר מעבר לפינה והשנה בחרנו עבורכם את כל הקולקצייה – סופגניות יצירתיות ודונטאס שמנמנות, עוגת בריושים עשירה וטארט סנט הונורה עם סופגניות קטנטנות, קרואסונים מלאי כל טוב ושוקולדים עשירים… בקיצור, תהיו מוכנים כי החג הכי משמין בשנה הגיע! חג טעים ושמח!
09/11/2020

העוגה המפתיעה של אורטל

עוגות הסושי של אורטל כשפתחנו את הקופסא של אורטל, נצצו לנו העיניים עוגת הסושי שלה הייתה אחד הדברים המיוחדים, היפים והטעימים שראינו לאחרונה – שכבות שכבות של אורז, סלמון נא, אבוקדו, סלמון אפוי, דג טונה, […]
11/09/2020

טרנד חדש כבר כאן: חלה עם שניצל דק ותוספות

הסנדוויץ׳ של ABBA שמשגע את הרשת מאמה מיה! חלה טרייה עם שניצל, חצילים ומטבוחה כולנו מכורים לטרנדים של אינסטגרם וכל כמה שבועות מגיע איזה מאכל פוטוגני תורן וכובש לנו את הפיד. דמיינו לכם חלה מתוקה […]
09/03/2020

לתת ביס ולהרגיש באיטליה

לתת ביס ולהרגיש באיטליה נועה חיים ודניאל צור תושבי גבעתיים הקימו את פסטה פיצ’י – פופ אפ של פסטות טריות מדהימות עם רטבים נהדרים בר פנזור שפית קונדיטורית נועה חיים (אלנה, L28 ) והשף דניאל […]
07/15/2020

קונדיטור מנצח לא מחליפים

קונדיטור מנצח לא מחליפים הקונדיטור עמית כהן, בימים כתיקונם הקונדיטור של מסעדת השף – Topolopompo – טופולופומפו, אופה את החלות הכי טעימות שאכלנו עם מלח ים אטלנטי, שומשום, גרעיני חמניה או גרעיני דלעת, עוגות השמרים […]
09/02/2020

חגיגת בשרים מעושנים

‘צ’ופ-צ’ופ’ ארוחת בשרים מעושנים כל מי שאוהב בשר ומגדיר עצמו כקרניבור, יסכים שאין כמו לאכול נתח טוב של בשר מעושן צלוי כהלכה. אבל מה עושים כשאין מעשנה בבית? מזמינים מצ’ופ צ’ופ נתחים ובשרים נהדרים, עסיסיים […]
11/27/2020

חגיגה מתוחכמת

חגיגה מתוחכמת שגיב מלול הוא שף קונדיטור שפתח פטיסרי וקרא לה על שם בתו ליאן. הסופגניות שלו מעולות וזכו אצלינו לצל”ש, כאלה שענו על כל הציפיות! גודל אידיאלי, בצק אוורירי כמו ענן, מפוצצות במילוי מתוחכם […]

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן