fbpx

כאַיָּלָה שְׁלוּחָה

סיפורה המרתק של אילה ויסבורד לבית גלנטי השזור במהלך ההיסטורי של העלייה לארץ ישראל, הקמת המדינה והתבססותה ♦ היא בת 95, אם ל-4, סבתא ל-12 נכדים וסבתא רבתא ל-28 נינים

ד”ר נגה רוזנפרב

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

בתום מלחמת העולם הראשונה השתחרר יוסף גלנטי משירותו בצבא הצרפתי ושב לגרמניה, שאליה היגר בנעוריו מגליציה שבפולין. בגרמניה פגש את חנה רוזנברג, השניים התאהבו ונישאו. ב-1926, בבית כפרי בעיירה קטנה ליד ברלין שנקראת נויבוקו, נולדה לזוג בת, אחות לשמואל ולדב. חנה ויוסף קראו לה הינדה.
הימים ימי שלום ורגיעה. עשן מלחמת העולם הראשונה התפוגג מזמן וגרמניה בנתה את עצמה מחדש, המצב הכלכלי השתפר ויהודי גרמניה חיו בבטחה, משוכנעים כי הם חלק ממרקם החיים הגרמני.
משפחת גלנטי, שכבר מנתה שש נפשות, לאחר הולדת בת נוספת, רבקה, עברה לעיר הגדולה ברלין והתמקמה שם ברחוב אאוגֶנשטראסה. באותו בית נולדו זיכרונותיה הראשונים של הינדה – לימים אילה.

אילה ואחותה רבקה בבילוי משותף

"במשך כמה חודשים התנהל קשר מכתבים בינינו לבין אבא. בינתיים האנטישמיות הרימה ראש בברלין. אני זוכרת אירועים שבהם זרקו אבנים על יהודים. תחושת האיום חדרה ממש לתוך הבית, כאשר הגרמנים באו לחפש את אבא"

ברלין-פריז-תל אביב

באביב 1933 עלו הנאצים לשלטון בגרמניה. יוסף גלנטי בתבונתו, ראה בכך אות מבשר רעות והחליט לעזוב את גרמניה. קרובי וידידי המשפחה הגיבו בתמיהה, כי חשבו שזה שיגעון לעזוב בית ופרנסה טובה ולנדוד לארץ אחרת. אבל הוא היה נחוש בדעתו. המקום הקרוב והמוכר שבו ראה סיכוי לחיים סבירים היה פריז. הוא נסע לשם והחל להכין מקום למשפחה.

“במשך כמה חודשים התנהל קשר מכתבים בינינו לבין אבא. בינתיים האנטישמיות הרימה ראש בברלין. אני זוכרת אירועים שבהם זרקו אבנים על יהודים. תחושת האיום חדרה ממש לתוך הבית, כאשר הגרמנים באו לחפש את אבא.” לאחר חודשים אחדים ביקשה האם חנה היתר לעזוב את ברלין לפריז עם הילדים.

“היה זה יום קיץ בהיר. המזוודות היו ארוזות, ואנו הבנות לבשנו שמלות משי כחול כהה עם צווארון לבן, נעלנו נעלי לק שחורות עם גרביים לבנים ויצאנו לדרך. עזבנו את הבית בברלין ולא ידענו כי לעולם לא נוכל לחזור אליו. כשהתחילה שנת הלימודים בפריז הלכנו רבקה ואני יחד לכיתה א’ ולמדתי לדבר צרפתית מהר מאוד.

בחורף היה קר ואפרורי מאוד, חלינו בחצבת ואושפזנו בבית חולים בבידוד. בזמן הזה נעשו בבית הכנות לנסיעתנו לארץ ישראל. אבא הוא שהשתוקק לנסוע לארץ הקודש ואילו אמא לא התלהבה מן הרעיון. היא כבר השתלבה בעבודה וקיוותה שיסתדרו, אבל אבא שכנע אותה כי גם בפלשתינה אפשר לבנות עתיד טוב” מספרת אילה.

תפוזים בנמל יפו

“חודשים אחדים בלבד אחרי שהתחלנו להתאקלם בפריז היה עלינו להיפרד מהעיר, ושוב יצאנו לנדודים. נסענו תחילה ברכבת מפריז למרסיי ואחר כך הפלגנו באונייה ‘מריה פשה’ אל ארץ ישראל.

ההפלגה לא הייתה נעימה. טלטולי האונייה גרמו לנו להקיא אבל התאוששנו כשראינו מולנו את חופי ארץ ישראל שסימנו התחלה של פרק חדש בחיינו.

הגענו לנמל יפו בשעת יום. היה זה יום קיץ שמשי וחם ואנו הבנות לבשנו שמלות משי ונעלנו את נעלי הלק השחורות. האונייה עמדה במרחק מה מן הנמל. היה עלינו להמתין לאישור הבריטים להיכנס לנמל. בעת שהמתנו, התקרבו אלינו סירות קטנות ובהן ישבו ערבים שהביאו סלי קש מלאים תפוזים כתומים. הסלים נקשרו לחבלים והועלו אל האונייה והתפוזים נמכרו לנוסעים שעמדו על הסיפון.

זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שראיתי תפוזים טריים, ‘יפו אפוזינן’ בגרמנית. הפירות היו יפים ונוצצים והמיץ המתוק והעסיסי שנטף מהם היה משיב נפש.”

כשירדו מהאונייה ראו מולם נוף חדש וזר. ברחובות העיר שנשקה לחוף הים, על דרכי חול לא סלולות, התערבבו אלה באלה רכב ממונע, עגלות רתומות לסוסים או לחמורים, רוכבי אופניים ואפילו גמלים נראו, בעיקר באתרי בנייה גדולים, נושאים שקים של חומרי בניין. פה ושם שברו עצים אחדים את המראה הבהיר בכתמי ירק והעניקו מעט צל לעוברים ושבים בעיר החמה. צליליהם של שתי שפות לא מוכרות התערבבו באוזניהם – עברית וערבית. לאחר מספר ימים עברה המשפחה להתגורר ברמת יצחק בסמטת השילוח.

“לעומת ערים כמו ברלין ופריז ואפילו תל אביב, נראתה סביבתנו החדשה כמו מדבר. במרחב של חולות היו פזורים כמה בתים ובקרבתם היה מאהל בדואי. בתקופה הראשונה בארץ הייתה אמא המומה. מעולם לא ראתה אנשים, ואפילו לא ילדים הולכים יחפים ברחוב. זה היה רק פרט אחד קטן מתוך מכלול של נוף, אקלים ואורח חיים שהיה שונה לחלוטין מהעולם שבו גדלה.”

אילה ואחותה רבקה בבית קפה בתל אביב

"בלילה הכנסנו את התרנגולות הביתה כדי להגן עליהן מפני השועלים והתנים שבאו מן הגבעה הסמוכה (כיום נמצא עליה מצפה הכוכבים). כך גרנו ארבעה ילדים בחדר אחד, ההורים בחדר שני והתרנגולות בחדר השלישי"

חולות, עז ותרנגולות

הדאגה הראשונה שהטרידה את ההורים הייתה הפרנסה. בתקופה הראשונה עבד האב יוסף יום ולילה. ביום עבד בקטיף בפרדס ובלילה בבנייה.

“כדי להאכיל שש נפשות החליט אבא להקים בחצר שלנו משק קטן. הוא לווה כסף מהבנק וקנה עז שיובאה מרומניה. יום-יום לקח אבא את העז לטייל בשדה, כדי שתאכל עשב ותגביר את תנובת החלב שלה. באחד הטיולים הללו הגיעו לשכונת ‘חאפ’ (היום זהו רחוב שינקין בגבעתיים) ולשטח המרעה הזדמן גם תיש. בעקבות הפגישה המליטה העז שני גדיים. עכשיו כבר היה לנו דיר. בחצר היה גם לול תרנגולות לביצים. בלילה הכנסנו אותן הביתה כדי להגן עליהן מפני השועלים והתנים שבאו מן הגבעה הסמוכה (כיום נמצא עליה מצפה הכוכבים). כך גרנו ארבעה ילדים בחדר אחד, ההורים בחדר שני והתרנגולות בחדר השלישי.”

כיוון שאבא הנהיג בבית אורח חיים דתי, נשלחנו לבית ספר דתי בבני ברק. אני התקבלתי לכיתה ב’, וכשהגעתי לשם שאל אותי המורה לשמי ועניתי: הינדה. הוא התקשה להשלים עם השם הזר, והחליט לתרגם את השם לעברית ולקרוא לי ‘אילה’.

כשהייתי בכיתה ה’ עברנו לבית ספר חילוני ב’כופר היישוב’, ורק כשעברנו ללמוד ב’אהל שם’ התחלנו ללמוד גם אנגלית. בבית דיברנו גרמנית ובבית הספר – עברית, כך שאת הצרפתית שכחנו.

“ב-1938, כשהייתי כבת 12, חלתה אמא בטיפוס ואחרי כשבוע נפטרה. כשנה לאחר מותה פרצה מלחמת העולם השנייה.” לרוב האוכלוסייה היהודית בארץ היו קרובי משפחה באירופה. גם למשפחת גלנטי. “דב אחי התגייס לבריגדה היהודית והגיע במסגרת שירותו בבריגדה לאירופה. שם איתר את רוזה, אחותו של אבא ששרדה את השואה עם שתי בנותיה נֶטי ופאני, והביאן ארצה. לעומת זאת אֶרנה, אחותה של אמא, ששרדה את ברגן בלזן, היגרה לקנדה ושני אחיה של אמי היגרו לארצות הברית עוד לפני המלחמה לאחר שהתחתנו בגרמניה עם שתי אחיות.”

בית מוקף שדות חיטה

בנובמבר 1949 נישאה אילה ליוסף הגלילי, בנם של צביה ויצחק ויסבורד. יצחק היה איש העליה השניה, עלה ארצה ב-1913 והיה נחוש בדעתו להקים בה את ביתו. הוא עסק בפעילות ציונית וב-1920 היה שותף להקמתה של שכונת בורוכוב בגבעתיים.

במכתב לאֶחיו דוד ויעקב סיפר יצחק כי הוא ובן גוריון, שותפו לבניית השכונה, תורמים כל חודש לקופת הקרן הקיימת, שהייתה סמל לקשר שבין יהודי התפוצות ליישוב בארץ ולגאולת הקרקעות בארץ האבות.

בשנת 1922, משהסתיימה בניית שכונת בורוכוב, נוסדה קבוצת ‘אחוה’ ויצחק היה אחד הפעילים העיקריים בה. בהמשך רכש לעצמו משק בעפולה בירת עמק יזרעאל, הקים שם את בית המשפחה. וב-1934 הצליח לשכנע את אשתו צביה לעלות לארץ ישראל יחד עם בניהם – יוסף ואליעזר, להגשים את החלום הציוני שלו.

בית משפחת ויסבורד עמד ברחוב קרן היסוד 22 בעפולה, מוקף שדות חיטה. משני צידי הבית היו עצי אקליפטוס שגדלו לגובה רב ויצרו רוח נעימה בבוקר ואחר הצהריים. שפע של ציפורים גדלו בין ענפיהם והשמיעו את שירתן.

בביתו ובחצרו שבעפולה הגשים יצחק את חזונו הפרטי: הוא הקים לו בוסתן ארצישראלי שהכיל את שבעת המינים וגם עצי אגס, תפוח, אשכוליות, תפוזים ולימונים. אפילו כוורות של דבורים היו שם וגם לול תרנגולות לביצים, תרנגולי הודו וברבורים. ממש חצר זבת חלב ודבש.

יוסף הקים לעצמו חברת להובלת חומרי בניין: בלוקים, חצץ, חול ומלט, ואילה טיפלה באהבה ובמסירות בארבעת הילדים: אריה, חנה, רבקה ונגה. בשבתות היו נוסעים לטיולים משפחתיים בטבע, לשפת הים או לביקורים משפחתיים.

שנות האושר המשותפות תמו בעקבות מחלתו של יוסף. אילה סעדה אותו במסירות עד יומו האחרון, כשנפטר בפברואר 1980.

כיום, מתגוררת אילה בת ה-95 ברמת גן בקרבת 4 ילדיה ובני משפחותיהם, היא מוצאת אושר וסיפוק עצום ב-12 נכדיה ו-28 ניניה ולכל אחד מהם היא דואגת להכין את המאכל האהוב עליו.

“המשפחה”, אומרת אילה, “היא תמצית חיי והיא פורחת ומפיצה ריח כפרח קסום, ואותו אמשיך לגדל ועליו להגן כאילה שלוחה”.

אילה ויוסף ויסבורד

הקמת שכונת בורוכוב, ארכיון יעקב גרוס
אל תפספסו הכתבות האהובות
יועץ הנדל"ן מתן נסטל

נדלן לקול המשפחה – פרק א’

כמה פעמים שמעתם את המשפט, ”הבן שלי או סבתא שלי יראו לך את הדירה”, תחשבו על כך לרגע, יכול להיות מצב בו תגיעו לתצוגת רכבים יוקרתית של אאודי ומי שיציג לכם את הנכס לא יהיה מקצוען אמיתי?

קראו עוד»
כתבות השער

ארץ הפלאות של יָאיוֹי קוּסָאמה

הטבה ארץ הפלאות של יָאיוֹי קוּסָאמה כל מה שרציתם לדעת על האמנית היפנית ולא היה לכם את מי לשאול ד”ר נגה רוזנפרב שתפו: שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter

קראו עוד»
דוד פייל עו"ד רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון היא אחד מהמצבים היותר מורכבים בדין הישראלי, וזאת משום שקשה מאוד להוכיח שנזק שנגרם לאם או לעובר במהלך ההיריון אכן היה יכול להימנע, לו הצוות הרפואי היה נוהג באופן אחר. אם כך, מהי טעות סבירה של רופאים במהלך ההריון ומהי טעות שבגינה אפשר ואפילו צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית.

קראו עוד»
החיים הטובים

“אני חשוף לפיתויים בפיצוציה כל היום, אבל למזלי יש את אברהמסון”

שולי ליניאדו מרמת גן עבר שני ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר ללא הועיל:  “ירדתי במשקל מהר יותר בשלושת חודשים הראשונים שלאחר הגמילה מסוכרים ופחמימות ממכרות במכון אברהמסון. 15 אנשים עם דחף בלתי נשלט לפחמימות נגמלו בעקבותיי וכולם מצליחים לרדת יפה במשקל”

קראו עוד»
כתבות השער

איריס וקסלר מציירת את סיפורי המקרא

“אני ציירת מקראית ולכן, כאמנית בחרתי להתחיל מהסיפור הראשוני ופניתי לסיפורי המקרא שמעוררים בי השראה. הסיפורים האלו מאפשרים לי לבטא רגש שאותו אני מציירת. למשל, כשאני בוחרת לצייר אהבה אני פונה למקרא ושם האהבה הראשונה היא אהבת יצחק ורבקה (בראשית פרק כ”ד), בנושא הדרת נשים ציירתי את מעמד בנות צלפחד (במדבר כ”ז)”

קראו עוד»
חדשות העיר גבעתיים פלוס

שבוע החלל הישראלי בגבעתיים 2022

חדשות העיר גבעתיים פלוס שבוע החלל הישראלי בגבעתיים 2022 תלמידי כיתות ה’ בבתי הספר היסודיים בעיר זכו ליהנות מתכניות חינוך חדשניות ויצירתיות במסגרת שבוע החלל הישראלי פורסם: 25/1/2022 שתפו שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email

קראו עוד»
מגזינים

גבעתיים פלוס מגזין 89

בדצמבר 2021 , הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור ת מילת השנה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה, השתתפו בהצבעה ובחרו במילה טרלול,
אכן זו הייתה שנה מטורללת למדי. שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את
מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה
שנתיים: חיסון, תשנית (מוטציה)
ודחף (בוסטר).
גם המילים הנוספות משקפות את השנה שחלפה: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית
שחווינו; שגרה; פקקים ומדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה

קראו עוד»
Shape
Shape
המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!
דצמבר 24, 2021

רמת גן פלוס 88

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

המדריך להזמנות

אוקטובר 21, 2020

פטיסרי צרפתי בגבעתיים

עוגיות בסגנון צרפתי  ‘קייקס אנד מור’ להזמין מגבעתיים ולהרגיש בפריז אין לתאר את העונג שהרגשנו כשהגיע אלינו המארז המתוק של “קייקס אנד מור” . כשפתחנו את מכסה הקופסא שהייתה מלאה במאפים ועוגיות בעבודת יד, מסודרים […]
נובמבר 18, 2020

“טומי רול בר” במרכז רמת גן

מסע בין טורטיות מהודקות להמבורגרים עסיסיים באנו בגלל הטורטיות נחזור בשביל ההמבורגר אני תמיד מחפשת מנות חדשות ומעניינות למשפחה או לאירוח חברים לארוחה מקורית וכמה שמחתי לגלות את “טומי רול בר” – בעיקר כעת כשהקורונה […]
ספטמבר 11, 2020

העוגה המפתיעה של אורטל

עוגות הסושי של אורטל כשפתחנו את הקופסא של אורטל, נצצו לנו העיניים עוגת הסושי שלה הייתה אחד הדברים המיוחדים, היפים והטעימים שראינו לאחרונה – שכבות שכבות של אורז, סלמון נא, אבוקדו, סלמון אפוי, דג טונה, […]
נובמבר 27, 2020

חנוכה 2020 סופ-סופ-סופגניות

»» »» »» »» »» »» »»     למעבר למגזינים: ל‘גבעתיים פלוס’, הקליקו כאן ל‘רמת גן פלוס’, הקליקו כאן   
נובמבר 23, 2021

חגיגה בין כוכבים – טורי שוקולד

חג החנוכה כבר מעבר לפינה והשנה בחרנו עבורכם את כל הקולקצייה – סופגניות יצירתיות ודונטאס שמנמנות, עוגת בריושים עשירה וטארט סנט הונורה עם סופגניות קטנטנות, קרואסונים מלאי כל טוב ושוקולדים עשירים… בקיצור, תהיו מוכנים כי החג הכי משמין בשנה הגיע! חג טעים ושמח!
יולי 11, 2021

לא רק פיצה!

חשבתי שבקיץ החם שלנו שום דבר כבר לא יכול להפתיע אותי עד שגיליתי שרשת גולדה ובמבה אסם שילבו את הטעמים האייקונים והאהובים במוצר אחד קייצי במיוחד
פברואר 8, 2021

ראמן משובח לאלו שמתגעגעים ליפן

‘תום תום ראמן’ געגועים ליפן בר פנזור שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter שיתוף ב email שיתוף ב whatsapp שני ביקורים ממושכים ביפן הפכו גם אותי למעריצה וחובבת אוכל ותרבות יפנית. אז דמיינו לכם כמה […]
נובמבר 2, 2020

‘קופסת אוכל’ – מארזים קולינריים קונספטואליים

חושבים מחוץ לקופסא מארז קולינארי מוקפד בהזמנה אישית אם יש משהו שאני מתגעגעת אליו בימים פרה-הקורונה, זה דייטים כיפיים וטעימים עם בן הזוג: דרינק ונשנוש באיזה בר קוקטיילים מפונפן, ארוחת ערב טובה במסעדה רומנטית, או […]

במבצע מיוחד

מנוי למגזין מתנה!

רק למצטרפים חדשים
ניתן לבטל בכל עת

מצטרפים למגזין מעורר מחשבה ומהנה

מנוי בהטבה למגזין 'גבעתיים פלוס'

מנוי בהטבה למגזין 'רמת גן פלוס'

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן