במחצית הראשונה של שנת 2025, תעשיית הרכב במערב ניצבת בצומת מעניינת. מצד אחד – התאוששות מהוססת, מצד שני, טרנספורמציה עמוקה שממשיכה לשנות את פני התחום. בין אם זו בלימת מכירות בארה"ב או הזינוק החשמלי ברחובות אירופה, הכבישים מספרים סיפור של עולם בתנועה – תרתי משמע.

ארצות הברית: הנסיגה השקטה

אחרי שנת 2024 החזקה, החציון הראשון של 2025 בארצות הברית הפתיע לרעה. הירידה הייתה מורגשת: כ‑13% פחות מכוניות נמכרו לעומת התקופה המקבילה אשתקד (Focus2Move, יולי 2025). זה לא רק מספר – זו מגמה. שוק הרכב האמריקאי, שתמיד היה מונע בצריכה גבוהה, מגלה פתאום בגרות צרכנית, וזה לא בהכרח חדשות רעות.

הסיבות? שילוב של ריביות גבוהות, מחירי ביטוח שרק עולים, ועייפות מסוימת מהשוק. גם ההייפ סביב הרכבים החשמליים בארה"ב נבלם קלות – בעיקר מחוץ לערים הגדולות. היצרניות הגדולות, שהשקיעו הון בטכנולוגיות חדשות, עדיין מתקשות לתרגם את ההשקעה למספרים בקופה.

אבל בתוך כל זה, עדיין יש ניצוצות: טסלה שומרת על מעמדה בצמרת עם ה-Model Y, והרכבים ההיברידיים ממשיכים להתרומם כסוג של פשרה בין ישן לחדש. השוק אולי מאט, אבל לא נעצר.

אירופה: פחות מסירות, יותר חשמל

באירופה משנים הילוך. אמנם נרשמה ירידה קלה במסירות הרכב החדש, אבל מי שמביט לעומק מגלה תמונה אחרת לגמרי: שינוי בהרכב השוק.

באיחוד האירופי, רכבים חשמליים ואנרגיה חלופית הגיעו לכ־25% מכלל המכירות (IEA – Global EV Outlook 2025). בבריטניה המספרים אף גבוהים יותר – כ‑30% מהרכבים החדשים שעלו על הכביש בין ינואר ליוני 2025 היו חשמליים.

קבוצת פולקסווגן ממשיכה להוביל את הטבלאות האירופיות, במיוחד בתחום הרכב החשמלי (Best-Selling-Cars.com), אך מרגישה את נשיפת העורף של טסלה. השוק הופך מהיר, תחרותי – ובמובנים רבים, גם מתוחכם יותר.

אירופה עדיין דוחפת את החשמל קדימה

החדירה של רכבים חשמליים במערב אירופה לא נולדה רק מהעדפה סביבתית – היא תוצאה של מדיניות ממשלתית עקבית. גם ב-2025, מדינות רבות ממשיכות להציע מגוון תמריצים לרכישת רכבים חשמליים, גם אם חלקם מצטמצמים.

בגרמניה בוטלה בינואר 2024 ההנחה הישירה על רכישת רכב חשמלי חדש, אך הופחת המיסוי על רכבי ליסינג חשמליים – במיוחד עבור רכבי חברה. בצרפת נותר מענק של עד 5,000 אירו, תלוי ברמת ההכנסה של הרוכש, ובנוסף ישנה תכנית גריטה לישנים מזהמים (prime à la conversion).
בספרד ואיטליה, תכניות תמרוץ יכולות להגיע ל-7,000–8,000 אירו, במיוחד עם החלפה לרכב חשמלי. גם סובסידיות לעמדות טעינה ניתנות.
בבריטניה, ההנחות הישירות בוטלו, אך נותרו הטבות מס, ביטוחים, חניה וגישה לאזורים מוגבלי פליטה (ULEZ).
ובערים הגדולות? ברלין, פריז, מדריד ולונדון – כל אחת מהן ממשיכה במדיניות "אזורים ירוקים", שבהם לרכב מזהם פשוט אין כניסה.

התוצאה: לרכב חשמלי יש היום לא רק יתרון מוסרי – אלא גם יתרון כלכלי מובהק ברוב מדינות מערב אירופה.

השוק משתנה, הצרכן משתנה

הצרכן המערבי של 2025 מחפש לא רק טווח סוללה – אלא גם ערך מוסף: חוויית נהיגה, עיצוב, שירות ובעיקר שקט נפשי. הרכב כבר מזמן לא רק כלי תחבורה – הוא אמירה, ולפעמים גם אידיאולוגיה.

ואם יש דבר שמשותף לשני השווקים – האמריקאי והאירופי – זו התחושה שדברים משתנים. אולי לא במהפכה דרמטית, אלא בצעדים קטנים, עיקשים ובלתי הפיכים.

מבט קדימה

2025 עוד לא הסתיימה, אבל חצי השנה הראשונה מרמזת על הכיוון: פחות נוסטלגיה למנוע הבעירה, יותר פתיחות לחדש.
המערב אולי לא "רץ" לרכב החשמלי, אבל הוא בהחלט צועד אליו – צעד אחר צעד, הטבה אחר הטבה, הילוך אחר הילוך.

מבט קדימה

2025 עוד לא הסתיימה, אבל חצי השנה הראשונה מלמדת אותנו הרבה על הכיוון: פחות התלהבות מיידית, יותר חשיבה ארוכת טווח. באירופה רואים ברכב חשמלי כבר ברירת מחדל. בארה"ב – אולי עדיין מהססים, אבל מבינים שהכיוון ברור.

ברור שהמערב לא ממש "רץ" לרכב החשמלי, אבל הוא בהחלט צועד לכיוון –  צעד אחר צעד, הטבה אחר הטבה, הילוך אחר הילוך. לא מדובר במהפכה רועשת, אלא בשינוי איטי, אבל בלתי הפיך.