

הוא נולד וגדל ברמת גן. בוגר תיכון 'אהל שם' במגמת מתימטיקה-פיזיקה לשמחת הוריו, שגם אם התאכזבו-משהו כששינה כיוון ובחר במוזיקה, השלימו עם העובדות.
במשפחה העירקית שבה גדל היו דודים מצד האם שעוד במולדתם הישנה שרו וניגנו. כבר בבית הספר היסודי 'יהל"ם הוא ניגן בחלילית והמורה המפורסם יוסף הדר אמר להוריו: 'הילד צריך לעבור לפסנתר. הוא מוכשר'."
אבל לפני 50 שנה, פסנתר לא היה בהישג ידה של המשפחה, והפשרה היתה אקורדיאון. "רק אחרי הרבה שנים עברתי לפסנתר ולימים, כשלמדתי ב'רימון' זה היה הכלי שלי"- נזכר קובי.

ואז נרצח רבין!
את שירותו הצבאי עשה כלוחם קרבי בנ.מ. והגיע לקצונה. בהמשך הועבר לפיקוד העורף, בו שירת גם במילואים עד גיל 30, ואז הועבר לחיל חינוך ומצא עצמו מלווה צוותי בידור והרכבים שונים – תפקיד שעשה עד ששוחרר סופית משירות מילואים.
"כבר בסוף השירות הצבאי הסדיר ידעתי שאני רוצה מוזיקה ונרשמתי ל'רימון' שהיה אז בית ספר קטן וכייפי. בצד הפסנתר ככלי מרכזי, ניגנתי גם קצת תופים, סקסופון, גיטרה בס. התנסיתי באילתור, מוזיקה לתיאטרון, ביצוע, עיבוד, נגינה…" הוא מספר כי מהר מאד הבין ששלושת האחרונים הם החוזקה שלו ובהם התרכז והתמקצע.
במהלך שנות הלימוד כבר הגיעו פניות והוא מצא עצמו מלווה אמנים בהם: יהודה אליאס, שולה חן, ישראל גוריון, מירי אלוני ואחרים, שאחדים מהם קוראים לו עד היום ללוותם באירועים שונים. "באירוע עצרת השלום, אני ושלושה נגנים נוספים ליווינו את מירי אלוני עם 'שיר לשלום' ואז נרצח רבין! הייתי בן 30 ומבחינתי זו טראומה שמלווה אותי עד עצם היום הזה. אני זוכר שהספקתי לארוז את הקלידים ואז נורתה הירייה ששינתה את חיינו"- אומר קובי.
בתום לימודי המוזיקה החל ללמד פסנתר ולהדריך מוזיקאים והרכבים בסגנונות מוזיקליים. "עשיתי זאת בבתי ספר תיכוניים ובלהקות צעירות וזו היתה נקודת מפנה כי גיליתי שאני טוב בזה. גם בהדרכת אנשים וגם הבנתי שאני כותב טוב עיבודים. בשלב זה הקמתי גם הרכב משלי בשם 'קדולה', ג'אז אתני. הוצאנו אלבום, השתתפנו בפסטיבל ג'אז, והיו לנו הופעות אבל זה איכשהו התפוגג כי כלכלית-אמנותית אתה חייב להיות אך ורק בזה, ולא יכולנו להרשות לעצמנו"- הוא מסביר.

עולם מוזיקלי שונה ומאתגר
קובי נישא לגילי, דוקטור בהנדסת תעשייה וניהול ומרצה במכללת אפקה להנדסת תעשייה וניהול, והשניים קבעו את מושבם בגבעתיים וילדו שלושה ילדים. שתי בנות (29 ו-19) ובן (24) הלומד ב'רימון' ומנסה כוחו גם בהלחנה. "הוא כותב שירים יפים מאד אבל גם מתלבט כי רוצה גם מדעי המוח ומדעי המחשב. עוד לא החליט סופית מה יעשה בעתיד אבל שנינו מנגנים בבית ושרים. מה שיחליט אקבל ובכלל לא אתאכזב אם לא יבחר להמשיך במוזיקה כמקצוע כי זה תחום קשה מאד מבחינת פרנסה ואורח חיים"- אומר קובי.
כשנולדו הילדים היה ברור שיש לשים דגש-יתר על נושא הפרנסה וכך נבנו בהדרגה תחומים שבהם הוא עוסק למעשה עד היום: מועדוני זמר, מופע עם אילנה כץ, מנחת שירה בציבור, שאיתה הוא מופיע כבר 17 שנה בכל רחבי הארץ וגם בגבעתיים. "בחלק אחד של הערב שרים עם שקופיות, ובחלק האחר יש אמן-אורח, כמו חנן יובל, אבי טולדנו ואחרים"- מסביר קובי.
לצד כל אלה, בעשר השנים האחרונות, הודות לקובי זרקו, שדר רדיו וחוקר הלאדינו ומשמרה, התוודע קובי משעל לקהילת הלאדינו בארץ. הם בנו מופע עם שישה נגנים המנגנים בכלים אותנטיים, ומופיעים ברחבי הארץ בפני קהל הלאדינו הנאמן, דוברי ספרדית, טורקית, יוונית, בולגרית. כל אלה שאחרי גירוש ספרד נפוצו במדינות הים התיכון, בעיקר, ושפת הלאדינו ששמרו עליה – קבלה ורסיות שונות בהתאם לארץ בה השתקעו.
"אותי זה לקח לכיוון מוזיקה שלא הכרתי עד אז, גם לא מהלימודים ב'רימון'. זה עולם מוזיקלי שונה ומאתגר וזו כמעט האהבה החדשה שלי, אחרי שלמדתי ג'אז ורוק ומוזיקה ישראלית – שאני עושה כל השנים, פתאום משהו חדש ואחר לגמרי ואני פה הפסנתרן והמעבד המוזיקלי. אנחנו מחיים דברים נשכחים, מעלים מהאוב שירים, ומארחים אמנים כמו גלית גיאת, חני נחמיאס, אהרון פררה, ליאורה ואחרים.

סטודנט למתמטיקה וחצוצרן בן …75!
בנוסף על אלו, קובי גם מדריך הרכבים של תזמורות קטנות. כך למשל, באוניברסיטה הפתוחה הוא מדריך הרכב של 13 איש, גילאי 20-40, חלקם עובדי המוסד ואחרים – סטודנטים, בהם אחד יוצא דופן: סטודנט למתמטיקה וחצוצרן בן …75! שכולם שרים או מנגנים. הרכב נוסף שהוא מלווה ומדריך הוא 'טרמינל 3', שהוא הרכב פרטי של תשעה אנשים מבוגרים בני 50-75, בהם שתי זמרות ושבעה נגנים.
ואם לא די בכל אלה הוא גם מלמד סטודנטים למשחק הגשת שיר ועמידה על הבמה, בבית הספר למשחק ובידור של ענת ברזילי, שאותה ליווה לפני שנים. "במקום הזה הכרתי כישרונות צעירים שהשאירו אותי נדהם. אני לא מפסיק להתפעל מאנשים צעירים שרוצים להתמקצע בשירה על הבמה בהצגות שונות"- מספר קובי ומוסיף – "בעבר הלחנתי מוזיקה להצגות ומופעי זמר, כמו 'גשם של אור', 'פיטר פן', 'סוגרים את הלילה' ועוד, אבל פחות התחברתי לז'אנר הזה. הבמה בשבילי היא התרוממות רוח. תרופה. כשאני שלושה ימים רצוף בבית – אני משגע את כולם. זו פרנסה אבל בעיקר: זה לנפש. ההסתובבות ברחבי הארץ, ההופעות עם הקהל, אין יום שדומה למשנהו וזה כיף אמיתי".
"מאז פרוץ המלחמה, כולנו קיבלנו 'בום' אדיר. גם בימים אלה, אנחנו בדילמה לא פשוטה. מצד אחד אנשים באים ורוצים קצת לשמוח. מצד שני אנחנו מתלבטים מה לשיר? זה דבר שמלווה אמנים רבים. הרצון לשמח את הקהל שמגיע אבל מבלי לפגוע באיש. הרבה פעמים זו תחושה של 'לשמוח בכוח' ואני עושה הכל כדי שזה יקרה, בצד הרגשה מתמשכת של 'יום זיכרון' אחד ארוך, עם חיילים שנופלים בכל יום."
הכתבה התפרסמה גם במגזינים גבעתיים פלוס 117 ורמת גן פלוס 117

דמיינו עולם עתידני שבו הטכנולוגיה המוכרת לנו מעולם לא נוצרה: מה היה קורה אילו לא היו ממציאים את האינטרנט?

האמנית עדנה שגב מחברת בין עבר, הווה ויצירה בסטודיו בגבעתיים

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לאחרונה מציירים תמונה של שוק המגורים

הסכם התקשרות עם עו״ד דיירים בהתחדשות עירונית
מה חייבים לבדוק לפני שחותמים?

המלחמה הממושכת, הריבית הגבוהה והמחסור החריף בידיים עובדות יצרו חוסר יציבות עמוק.

"זוהי האחריות שלנו – לבנות קהילות המאפשרות לכל יחיד לצמוח, מתוך ידיעה שכולנו רקמה אנושית המרכיבה מגוון זהויות"

בעיריה משדרגים את התשתיות בגבעתיים. "יעד החברת לפיתוח גבעתיים" עם בשורה לתושבים

אדם גרינברג, מי שהפך לאחד מצלמי הקולנוע המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הוליווד, התחיל כאן, באולפני גבע בגבעתיים.

"אבא היה אחד האנשים הכי מסודרים שהכרת, פשוט לא מסתדר לי שאבא היה כותב צוואה על נייר סתמי", היא אמרה

ספירת הציפורים השנתית בחצרות הבתים ובסביבת אדם יוצאת לדרך. הציבור הרחב מוזמן לתעד ולדווח על מיני ציפורים הנצפים בסביבתו

תערוכת תלמידי הסטודיו לפסיפס של עדנה שגב

הקטל בכבישים הוא תוצאה של כשל מערכתי, אי ציות לחוק ותרבות נהיגה מסוכנת

76.3% מכלל האוכלוסייה יהודים, ערבים – 21.1%, וזרים 2.6%

העלות תפחה מ־150 ל־177 מיליארד ש״ח, ומתווה המימון טרם סוכם ■ המבקר אנגלמן: ״הדחיות בהשלמתו גורמות לנזק של עשרות מיליארדי ש״ח לאזרחי ישראל״

העתיד של ההתחדשות העירונית: בין ביורוקרטיה לצורך ביטחוני וחברתי.
2026 היא השנה שעשויה להפוך לנקודת מפנה
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


