fbpx
איטלקי
11/14/2020
בצל הקורונה וכמיטב המסורת ברמת גן, בני ה-100 חגגו מסיבת יום הולדת
11/15/2020

הקורונה ‘הדביקה’ לבית גם את ליא קניג 

ראיון ימים נוראים עם ליא קניג המלכה-האם של התיאטרון הישראלי

נעמי לבנון-קשת

הימים האלה, שלמרבה הצער מתארכים ומתרבים, בלי שרואים לכך סוף, אינם מוסיפים נחת לליא קניג, המלכה-האם של התיאטרון הישראלי. נכון שאלה לא ימים טובים לאיש מאיתנו, אבל קניג, בחודש הבא, ב-30 בנובמבר, בת 91 (!), רגילה כל חייה לחזרות אינסופיות ולעמידה על במה, מול קהל. עכשיו כל זה איננו. כבר 8 חודשים שזה איננו.

נכון שבשבועות הספורים שקדמו לסגר השני, זה של החגים, היא התחילה, ביחד עם יוזמת הרעיון השחקנית אסנת פישמן, בסדרת הופעות-בית, מול קהל מצומצם של כ-20 איש שהתגעגעו לתיאטרון ואולי לליא עצמה. מסתבר שזו היתה הצלחה מסחררת אך קצרת מועד. למרות הביקוש האדיר ורשימת ההזמנות הארוכה – הם נאלצו כמובן להפסיק את הפעילות התרבותית המבורכת הזו.

בימים אלה היא נזהרת מאד. ספונה, כמה שיותר, בדירתה המטופחת שבגבעתיים, לא מקבלת אורחים, יוצאת רק למה ולאן שמוכרחים. ובעיקר: מחכה ומקווה לימים טובים יותר שיחזירו אותה לפעילות בימתית מלאה. זו שהיא כל כך מתגעגעת אליה. “היומיום שלי יותר מסודר בתוך הבית” – היא אומרת – “תמיד יש מה לעשות בבית: סידורים, למשל של ניירת, תמונות, שינוי ריהוט ופריטים בבית, שיחות טלפון עם אנשים בארץ ובחו”ל. וכמובן הכלבה שלי צ’יקיטה, שהיא מקור נחמה גדול שלי מזה שנים, ובימים אלה העוזר שלי, ישראל, יורד איתה לטיולים היומיים. אני נמנעת”. צ’יקיטה, יש לציין, היא כלבה זערורית לבנה, שליא מקשטת את ראשה בסיכות ראש צבעוניות ומקפידה לשוחח איתה בגרמנית. היא תושבת העיר מאז 1995 עת עברה לכאן עם בעלה האהוב צבי שטולפר, שבאותה עת היה כבר חולה, והלך לעולמו לפני 21 שנה. מבחינתה זה היה סיפור אהבה ענק שהיא נוצרת בליבה.

זהו זה 2020 עונה 2, כאן 11

“היה משעשע ומפתיע לפגוש את החבר’ה המוכשרים האלה, ולפטפט קצת. הרעיון עצמו היה נהדר ובדיוק במקום ובזמן הנכון. אני תמיד שמחה כשמגיעים אלי רעיונות כאלה. בכלל, אני רוצה לעשות יותר טלויזיה וכל הצעה שתגיע תתקבל בברכה”

לפני שבועות אחדים, באחד מפרקי חבורת ‘זהו זה’ האלמותית, קבל עם ישראל כולו כמה רגעים של נחת כפולה ומכופלת, כשיוצרי הסדרה שיבצו שלוש דיוות-במה: ליא קניג, גילה אלמגור ורבקה מיכאלי – למערכון מצחיק שעניינו ‘הסבה מקצועית’, לעבודת מכונאות במוסך רכב – ל’בנות הזהב’. על הקוריוז הטלויזיוני הקצר הזה היא אומרת בחיוך: “זו לא היתה עבודה קשה. היה משעשע ומפתיע לפגוש את החבר’ה המוכשרים האלה, ולפטפט קצת. הרעיון עצמו היה נהדר ובדיוק במקום ובזמן הנכון. אני תמיד שמחה כשמגיעים אלי רעיונות כאלה. בכלל, אני רוצה לעשות יותר טלויזיה וכל הצעה שתגיע תתקבל בברכה. אני תמיד שמחה לקחת חלק בדברים טובים ואיכותיים”.

ליא קניג ובעלה עם רן קוניק, צילום: עירית גבעתיים

“הרבה פרסים מכובדים קבלתי בחיי, אבל קריאת רחוב על שמי זה משהו מיוחד במינו ויוצא דופן. עכשיו כל מי שעובר בדרכו לתיאטרון או שסתם עובר באזור- רואה את השלט ומתעניין, ואני מקווה שלהרבה זמן”

אמרו מעכשיו: רח’ ליא קניג-שטולפר

רגע לפני שהעולם התהפך על כולנו, כשאיש עוד לא שער מה מחכה לנו מעבר לפינה, הכריזו בעיריית גבעתיים על מחווה יפה ומרגשת: קריאת הרחוב המוביל לתיאטרון גבעתיים על שמה של ליא קניג-שטולפר. הטכס עצמו התקיים כשכבר היו מגבלות חברתיות וחובת עטיית מסיכה. היא כמובן התרגשה מאד מהמחווה ומעצם קיום הטכס.

“היה תכנון נהדר, עם הרבה אהבה ודאגה. כולם היו במסיכות וישבו לפי התקן. רן קוניק היה מקסים כרגיל, בדברים שנשא, וכמוהו גם נעם סמל, מנהל ‘הבימה’. אני עצמי התרגשתי כל כך שבקושי יכולתי לדבר”- אומרת כלת פרס ישראל משנת 1987 – “הרבה פרסים מכובדים קבלתי בחיי, אבל קריאת רחוב על שמי זה משהו מיוחד במינו ויוצא דופן. עכשיו כל מי שעובר בדרכו לתיאטרון או שסתם עובר באזור- רואה את השלט ומתעניין, ואני מקווה שלהרבה זמן”. במהלך השנים גם קבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב (2008), ותואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן (2010). בשנת 2012 קבלה את פרס א.מ.ת. בתחום התרבות והאמנות. מבחינתה קריאת רחוב על שמה – היא השיא העולה על כל הפרסים. “עם תואר ‘כלת פרס ישראל’ לא הולכים למכולת”- אמרה תמיד ליא קניג.

ילדות של הישרדות

היא ילידת לודז’, פולין, בת לזוג הורים שחקנים, שבגיל 8, במהלך שנות מלחמת העולם השנייה, מצאה עצמה נמלטת עם אמה לברית המועצות. האב נפטר לקראת סוף המלחמה. לאחר המלחמה ועם נישואיה-בשנית של האם, השתקעה המשפחה בבוקרשט, רומניה וליא הופיעה שם בתיאטרון היהודי, מגיל צעיר מאד. המשך נישאה לצבי שטולפר, שחקן אף הוא, ובשנת 1961, אחרי המתנה ארוכה לאישורי יציאה מרומניה, הצליחו השניים לצאת משם ולעלות לישראל.

בראיון קודם שעשיתי איתה, כשכל העולם עוד נראה אחרת, דיברנו בין היתר על הילדותיות המשעשעת הטבועה בה דרך קבע, לפחות בימים כתיקונם שאינם ימי מגיפה. היה לה הסבר משכנע לעובדת היותה ‘ילדה-זקנה’, וכפי שהיטיבה להגדיר זאת: “שנות המלחמה לקחו לי את הילדות. שדדו אותה. לקח לי שנים להבין שבגלל זה נשארתי ילדה בפנים. עברתי ילדות של הישרדות, אולי לכן אני שומרת על הילדותיות שלי. זה, ביחד עם הסקרנות הטבועה בי, נותנים לי את החיוניות”. והחיוניות הזאת נשארה כשהיתה גם בימים של סגרים וגזירות חדשות לבקרים.

בתפקיד שקוריפינשטשיכא בהצגה “מאחורי הגדר” עפ”י ח. נ. ביאליק בתיאטרון הבימה. צילום: ז’ראר אלון

“כשהחלה המגיפה והוטלו המגבלות, בתיאטרון כבר התחילו לעבוד על דברים חדשים שכמעט מוכנים. אני עצמי לא עבדתי על תפקיד חדש. עם זאת, במקביל לתפקידים בשתי ההצגות, התחלתי לעבוד, ואני עדיין עובדת, כשמתאפשר, על ערב אינטימי משותף לי ולמרים זוהר”

זה למעלה מ-75 שנה שהיא על הבמות בכלל, מהן 58 שנה שהיא על הבמות בארץ. השג אדיר ונדיר. ‘הבימה’ הוא תיאטרון-הבית שלה מאז שנת 1961, עת עלתה לארץ עם בעלה המנוח. זו הסיבה שבשנה האחרונה, זו שלפני הקורונה, היא מצאה עצמה חלק מהמשבר הכלכלי חסר התקדים אליו נקלע התיאטרון, עד כדי הלנת שכר השחקנים, וליא בתוכם, במשך שלושה חודשים. באירוע ‘שבתרבות’ בגבעתיים, בסתיו 2019, ספרה על כך לקהל. ועוד ספרה, בכאב אמיתי, שהגיעו דברים לידי כך שלשחקנים לא היה קפה ואף לא נייר טואלט בשירותים, והביעה תקווה כי אם יש מישהו שיכול יהיה להציל את התיאטרון הרי זה נעם סמל שמונה כמנכ”ל. “סמל התחיל לפעול בתיאטרון והדברים כבר החלו להסתדר, לקבל צורה, אלא שאז באה הקורונה וטרפה את הקלפים. המצב הכספי של התיאטרון בוודאי לא השתפר מאז ואנשים התחילו לחשוב ולחשב איך ומה עושים הלאה”- אומרת ליא בימים אלה. זה היה האירוע שבו ראש העיר רן קוניק, הפתיע את הקהל והכריז על קריאת שם הרחוב על שמה.

בשנה האחרונה, 2019, שיחקה ליא בשתי הצגות של ‘הבימה’: ‘מאחורי הגדר’, של ביאליק, בו היא מגלמת את השכנה, ו’מקווה’, בתפקיד הבלנית. “כשהחלה המגיפה והוטלו המגבלות, בתיאטרון כבר התחילו לעבוד על דברים חדשים שכמעט מוכנים. אני עצמי לא עבדתי על תפקיד חדש. עם זאת, במקביל לתפקידים בשתי ההצגות, התחלתי לעבוד, ואני עדיין עובדת, כשמתאפשר, על ערב אינטימי משותף לי ולמרים זוהר. יהיו בו דברים חדשים אבל נראה מה קורה בהמשך. הכל תלוי במצב המשתנה” – היא מספרת.

מטבעה היא טיפוס אופטימי. תמיד מעדיפה לראות את הטוב. בכל מצב. לא נתפסת ליאוש.

כששואלים אותה מה היא מאחלת לעצמה ליום ההולדת היא עונה מיד: “יום הולדת? לא מדברת על זה בכלל. עכשיו סופרים כל יום ורוצים ומקוים לעבור אותו בשלום”.

ובכל זאת, אז מה היא מאחלת לעצמה לשנה החדשה? גם פה היא מצטנעת: ” לא חסר לי שום דבר. אני רק רוצה להיות בריאה, לעבור את התקופה הזו בלי בעיות. זה הכי חשוב לי ברגע זה – כששום דבר לא בטוח ולא ברור”


הכתבה פורסמה במגזין 73

למעבר למגזינים:

ל‘גבעתיים פלוס’הקליקו כאן

ל‘רמת גן פלוס’, הקליקו כאן 

 


05/21/2022

“אני לא נושם עד סוף 2023”

אוהד חיטמן (45) הוא מוזיקאי, מעבד, פיזמונאי, מחזאי וגם זמר ● ראש תכנית מחזות-זמר בבית הספר למוזיקה 'רימון'
05/20/2022

התאהבות בשפה כוללת קורטוב של קסם בלתי מוסבר”

חמוטל ילין נולדה להורים ישראלים דוברי עברית, וכצעירותה למדה לבד את השפות אנגלית והולנדית על בוריין. בשילוב גישה מדויקת לשפה העברית, ואהבה עזה לעולם הספר, לא פלא שהיא אחת המתרגמות העסוקות ביותר היום בישראל
05/20/2022

מה הקשר בין ד”ר יואב לוריה לבלש ארתור קונן דויל?

הטבה מה הקשר בין ד”ר יואב לוריה לבלש ארתור קונן דויל? טיפים וטיפות מים הרפואה הגדול ד”ר נגה רוזנפרב צילום: איציק רובין שתפו: שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב print שיתוף ב facebook […]
05/11/2022

מדהים. מנצח. אמיץ.

מיכאל בן דוד (25) ניצח בגמר העונה הרביעית של אקס פקטור ישראל והוא ייצג אותנו באירוויזיון באיטליה עם השיר ‘I.M‘ ● הוא בוגר מחזור נ”ח (2020) בבית הספר ‘בית צבי’ לאמנויות הבמה ומתגורר עם בן-זוגו רם רועי ברמת גן ● כוכב נולד
05/10/2022

“אני מאמין שהצמחים הם ביטוי לכוח החיים ולאהבה של האדמה”

"הדרך שלי להשפיע היא על ידי חינוך, לקרב את ילדי העיר לטבע הסובב אותם ולטבע שלהם, לעורר בהם מודעות וערכים של אהבה ושמירה על הסביבה על ידי הנאה, יצירה ומעורבות בטבע"
05/04/2022

גבעתיים חוגגת מאה סיפור של נחישות והגשמה

מאה שנה חלפו מאז שהוקמה שכונת בורוכוב שהייתה לשכונה הראשונה בגבעתיים ונכנסה אל דפי ההיסטוריה. יצחק דב ויסבורד איש העלייה השנייה, עסק בפעילות ציונית עם קבוצת אחוה והיה שותף להקמתה של שכונת בורוכוב בגבעתיים
05/03/2022

היה היה פנס בודד

  היה היה פנס בודד סיפורו של רן אלדמע על הקמת שכונת בורוכוב וילדותו ראיין: יעקב גרוס לסרטו “בורוכוב – השכונה מעבר לוואדי” (2008) רן אלדמע יקיר העיר ומפעילי החינוך והתרבות הבולטים בגבעתיים  בנו של […]
05/02/2022

שיינה-יפה סיפור קצר

הטבה שיינה-יפה סיפור קצר   נעמי לבנון-קשת שתפו: שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב print שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter גם שיינה-יפה הייתה יושבת בשעה הזו במרפסת שלה. לבדה. ליד כוס התה […]
05/01/2022

מה קורה כשחושבים קצת מחוץ לקופסא

עו”ד דניאל פולנסקי שקל מתגוררת בגבעתיים, ● ב-1991 הוריה העמיסו את רכושם על הלאדה המשפחתית ויצאו למסע מקייב עד ישראל ● עכשיו היא טסה עם משלחת של ה’ג’וינט’ לעזור לפליטים אוקראינים
04/24/2022

“הקומה השנייה” חייה ויצירתה של הסופרת עמליה כהנא-כרמון

‘הסיפורים שכתבתי היו ההיענות שלי לצורך – צורך חי שלא הרפה ממני עד שהועלה על הכתב’ כך אמרה לי בניסיון להסביר את הדחף לכתיבה
04/22/2022

אירוע של פעם ב-100 שנה

עיריית גבעתיים פתחה את חגיגות ה-100 באירוע חגיגי בתיאטרון גבעתיים, אליו הגיעו ראשי עיר לשעבר, יקירי העיר, מקבלי אות כבוד עירוניים, סגני ראש עיר, חברי מועצה ותושבים. האירוע הועבר בשידור ישיר ברשתות החברתיות העירוניות.
04/22/2022

רגע של חירות והתחדשות

רגע של חירות והתחדשות לכבוד חג הפסח פנינו למפורסמים מתחומים שונים וביקשנו שיספרו על תחושת ההתחדשות האביבית שלהם בשנה החולפת נעמי לבנון-קשת כילדים, למדנו שחג הפסח הוא גם חג החירות וחג האביב, מה שאומר שינוי, […]
03/29/2022

גם בעסקי הביוטי אפשר לעשות אקזיט

כיצד הפכה חברת הקוסמטיקה והאיפור איל מקיאג' של אורן ושירן הולצמן מגבעתיים ליוניקורן, כלומר למותג האונליין הגדול ביותר בארה"ב בתחום הביוטי בשווי העולה על מיליארד דולר
03/28/2022

כובשת את העולם! המסע של נועה שפיר מבוגרת 8200 ליזמת סייבר

כובשת את העולם המסע של נועה שפיר מבוגרת 8200 ליזמת סייבר ד”ר נגה רוזנפרב שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter נועה נולדה בראשון-לציון והספיקה להתגורר גם ברחובות, מיתר, רמת […]
03/22/2022

‘בת המקום’ שהתאהבה בגבעתיים – לאה איני

לאה איני היא סופרת מרכזית בספרות הישראלית שזכתה לאחרונה בפרס עגנון לשנת תש”פ. גרה בגבעתיים משנת 2014: "היא תמיד הייתה משאת נפשי. אני מאוד אוהבת את העיר הזו שהיא קטנה, קרובה ומתוקה, יש לי הרבה ידידות ושכנים נפלאים"
03/22/2022

“התעוררתי כאן, במקום הזה”

מעט לפני תחילת הסגר השני עקב מחלת הקורונה נסע הסופר שחר גבאי לטיול בטנזניה, באפריקה. תחילה הוא תכנן טיול קצר של כחודש, אולם מהר מאד החליט שהוא יישאר באפריקה, ולאחר שהסתיים חודש הטיול עבר לזנזיבר, שם מצא את ביתו מאז.
03/21/2022

יש לנו עיר נהדרת, לא תמיד אנו זוכרים זאת, בשביל זה אני פה, להזכיר זאת יום אחרי יום

ראיון עם רן קוניק ראש העיר גבעתיים
03/17/2022

גיליתי את סוד החיים באמצע החיים”

“גיליתי את סוד החיים באמצע החיים” הכירו את המדריכה לחיים החדשים שלכם מיכל נגלר, אשר תוביל אתכם לחיי חופש ושמחה, הצלחה והגשמה מאת: מיכל נגלר שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף […]


נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן