מריה עם בובות מהתוכנית " מפלצות קטנות" ברשת 13
בבנין צנוע בסמטה רמת גנית שקטה, בדירה אחת, בקומה העליונה מתרחש קסם בכל יום ויום. זהו ביתה של מריה גורביץ. בובנאית ומי שאחראית על יצירתן של בובות מפורסמות ממבחר תכניות טלוויזיה לילדים ולמבוגרים, להצגות תיאטרון ולכמה פרסומות ידועות בהן בזק, סופרפארם, נטוויז'ין, פרימור ועוד.
הכי צעירה בקולג'
היא נולדה וגדלה במוסקבה, שם הספיקה, ב-1983, לסיים את הקולג' לאומנות התיאטרון ואף לעבוד לאחר מכן בתיאטרון האומנותי האקדמאי של מוסקבה.
"לקולג' התקבלתי בגיל 14 – הייתי הכי צעירה שהתקבלה לשם" – זהו מוסד ידוע ברמה טכנית גבוהה ביותר ושם למדתי כל מה שקשור לויזואליה של התיאטרון. ארבע שנות לימוד מהבוקר עד הערב. היום כבר מעניקים שם גם תואר אקדמי לבוגרים. מבחינתי זה היה הבסיס הטוב שיותר שאפשר לקבל כדי להמשיך בכל ענף שהוא בעולם התיאטרון."
היא אומרת בחיוך שהיא מקרה משונה של בת לאמא מהנדסת מזון ולאב שהיה חשמלאי ראשי במפעל. לאיש מבני משפחתה לא היתה נגיעה לאמנות, אבל כמו כל ילדה רוסיה-יהודיה גם היא נשלחה ללימודי פסנתר וציירה מגיל צעיר מאד. כאן, בהדרגה, התגלה כשרונה המיוחד, וכאן למדה שבציור – הכל מותר וכי הדמיון והחושים הם אלה שמובילים אותנו.
במשך עשר שנים היו ההורים מסורבי עליה ומרגע שהוגשה הבקשה נזרקו הוריה ממקומות עבודתם והתחילו לנקות רחובות. "זה לא זכור לי כטרגדיה" – היא אומרת – "אבל בחוש של בת 15 הבנתי שברוסיה לא אכה שרשים. שזה לא הבית. בשנות ה-70 אמא שלי איתרה דוד ברחובות והוגשה בקשת עלייה שנדחתה".
ב-1990 הגיע משלטונות ברית המועצות האישור לעלות לישראל ובתחילת מרץ אותה שנה הגיעה מריה, אז כבר בת 25 עם בנה בן העשרה חודשים שאביו נשאר ברוסיה, היישר לדירה שהוכנה עבורם מראש, ברחובות. בני המשפחה התפזרו ברחבי הארץ ומריה נשארה לבד עם בנה ברחובות – "הילד הוא שהחזיק אותי כי לא יכולתי להרשות לעצמי להתפרק".
היא התחילה לעשות חוגי אמנות לילדים, וזוכרת שבגלל קשיי השפה הילדים צחקו אבל נהנו. היא עברה להתגורר ברמת גן והחלה לקבל הזמנות לבובות הפעלה שונות ולבובות ותלבושות להצגות ילדים.
"אני זוכרת שהמפיק שאל אותי כמה יעלה לבנות בובה עם מנגנון ובחיל ורעדה נקבתי בסכום, שהסתבר שהוא התכוון ב…דולרים!"
עכבר מסמרטוט ריצפה
לאט לאט, מבלי שידעה על כך בכלל, התפרסם שמה בקרב החוגים הנכונים ובשנה השלישית לעלייתה לארץ הגיע המפנה הגדול.
"פתאום התקשרו מהטלוויזיה וביקשו סקיצה לתוכנית ילדים עתידית. שלחתי להם והוזמנתי לפגישה, שאליה הבאתי כמה בובות שלי לדוגמא, ביניהן עכבר מסמרטוט ריצפה. ואז הודיעו לי שהתקבלתי. התוכנית הייתה 'המחסן של כאילו' ואליה התקבלה הסקיצה שהבאתי לבובת 'כמוני'. ואילו העכבר מסמרטוט הריצפה הלך מיד לתוכנית נוספת: 'גינת ההפתעות'" מספרת מריה בחיוך על כניסתה בדלת הראשית לטלוויזיה – "אני זוכרת שהמפיק שאל אותי כמה יעלה לבנות בובה עם מנגנון ובחיל ורעדה נקבתי בסכום, שהסתבר שהוא התכוון ב…דולרים! אחרי שעה טילפנו להגיד שהצעתי התקבלה ואני צרחתי משמחה. עד אז חייתי בצמצום ולמרות שלא סבלתי מזה חישבתי הוצאה של כל גרוש כדי שלא יחסר – ופתאום התקבלתי לטלוויזיה! מאותו רגע השתנו חיי מהקצה אל הקצה."
"זו הייתה עבודה מרתקת ועברתי לעבוד עם ערוץ הילדים ובין היתר עשיתי שם גם את 'על מלי ולמה' ואת 'גורו וגוגול', ואז הוקם ערוץ הופ – לקטנים, ושם עשיתי כמעט את כל הבובות לכל התכניות: 'דפנה ודודידו', 'קונצונים', 'אליק ובלי' ועוד ועוד"- היא אומרת – "ולא מכבר צולמה לתאגיד השידור עונה שנייה של 'קפה עמליה' – תכנית לכל המשפחה, המשלבת בובות ושחקנים."
בין הבובות של ה'חרצופים' ל'קיפודים'
מריה, שכבר היתה מבוקשת ועסוקה מאד, הספיקה לעשות גם בובות לתכניות בערוץ 2 בהן 'החרצופים', ותכניות לילדים באותו ערוץ, עשתה את 'הקיפודים' – סאטירה למבוגרים בערוץ 10, את 'אפצ'י וסיפור' ואת 'בחצר של פופיק' – לערוץ 1 וכמה וכמה הצגות ילדים שעל שתיים מהן זכתה בפסטיבל הצגות הילדים בחיפה בפרס העיצוב מעמותת אסיטז' –ישראל שהיא ארגון בינלאומי מוכר ומכובד.
כשהיא בשיא ההצלחה והעשייה, החלה ללמד בבית הספר לתיאטרון בובות בחולון וכן בבית ספר לתיאטרון בובות ברמת אביב ובמקביל גם קבוצות פרטיות של תלמידים שרצו ללמוד ולהתמחות בתחום הבובנאות. "גידלתי דור של מעצבי ובוני בובות".
בין לבין, כשבנה דן (31) היה בן 5 היא הכירה את סרגיי ונישאה לו. יחד הביאו לעולם את אסתר-ארינה, (21) שרוצה ללמוד רפואה. דן עובד בהייטק, נשוי ואב לאלן שהיא בת למעלה משנתיים. היא סבתא גאה ואוהבת לנכדה הפעוטה אבל גם סבתא מאד עסוקה וכל הקסם הזה, מעשה ידיה, נוצר במרפסת הסגורה ובפינה בסלון שנגנבה לטובת העבודה שלה.
העתיד מבטיח
לפני עשר שנים הקים תלמיד שלה חברה לייצור בובות בהזמנה לכל העולם. החברה שוכנת בניו יורק וקיבלה הזמנות לבובות של מריה מקנדה, מכסיקו, ונצואלה, ארה"ב, ואפילו לפרסומת ל'אפל' ביפן! בעצם הימים האלה היא הכינה 6 בובות לתכנית ריאליטי חדשה המצולמת עכשיו בגרמניה לערוץ מוביל. הבובות כבר הגיעו ליעדן והצילומים מתחילים, לצערה בלעדיה בשל מגבלות הקורונה.
מבחינתה של מריה יש עוד הרבה לאן להתקדם ולהתפתח. "אני עושה יותר ויותר בובות עם מנגנון וזה תחום הנדסי שמאתגר אותי מאד" – היא מסבירה – "זה דוחף אותי קדימה ויש לי עוד המון ללמוד וטוב שכך. אני מקווה שיום אחד אתפנה יותר ואז גם אלך ללמוד יידיש, שזה עוד חלום שלי. כרגע היומן שלי מלא לחודשים רבים קדימה, גם בימי הקורונה, כך שהחלומות שלי לא נראים קרובים אבל יגיעו".
The Doll- The World Within
בובות אמנותיות, ציור, גרפיקה, צילום
התערוכה שהתקיימה במשך שבוע במתחם ארנה בהרצליה פיתוח, היא תערוכה בינלאומית בה הוצגו עבודות פרי יצירתם של אמנים מובילים מאוקראינה, רוסיה, ארה"ב, אוסטריה, איטליה, לטביה, וגם אמנים ישראליים ומריה גורביץ ביניהם. האוצרת הראשית של התערוכה, אלנה קונין, מבקרת אמנות שהיא בעצמה אמנית מהשורה הראשונה בחרה את האמנים בקפידה רבה. לקהל הישראלי היתה זו הזדמנות נדירה להכיר מקרוב בובות אמנותיות בכל ססגוניותן.
הכתבה פורסמה במגזין 75
למעבר למגזינים:
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!