ביום שהגעתי לדרמסאלה בהודו משהו בי הפך שלם. שלווה התפשטה בכל חלקי גופי, הרגשתי, שאני שייכת למקום הזה בחיבור נשמתי. וזה מקום, שעד היום אני מגיעה לשם ונושמת פנימה את כל הטוב.

יש מקומות שלא משנה כמה שנים יעברו הם שומרים על הקסם שלהם. מוזיאון האדם והחי, השוכן בלב הפארק הלאומי ברמת גן, הוא בדיוק כזה.

כשגרים בעיר מסוימת מבלים בה ובסביבתה, לפעמים זה משאיר אותנו רק בגבולות העיר, אבל מצד שני כך נחשפים לאוצרות היסטוריה ומדע בעיר עצמה. במסגרת אחד מסיורי בית הספר, אני נזכרת בהתרגשות בקסם שבלפגוש את החיות בספארי וגם ללמוד על הקשר שלנו בני האדם לטבע ולחי. אני צמחונית הרבה מאוד שנים והחיבה שלי לבע"ח ידועה לכל. אהבת האדם והחי זה ערך משמעותי בחיי ולמוזיאון אחד קטן וקסום בעיר רמת גן, יש קשר ישיר להשקפותיי.

לאחרונה, נפגשתי עם אלכס, שסיפרה לי על כמות המבקרים העצומה, שעדיין מגיעים למקום, התפלאתי, שאפילו באחד מסופי השבוע הגיעו 500 אנשים, זו כמות עצומה לכל מוזיאון בארץ, ובמיוחד לכזה שהוא קטן וייעודי.

המוזיאון שומר על שילוב בין מדע לדמיון. במוזיאון הייתה תערוכה 'ים יבשה', שהצליחה באמצעות המיצגים להעלות שאלות על זהות, סביבה ויחסי גומלין בין טבע לתרבות. בחדרים אחרים מוצגות תצוגות קבע כמו האדם הקדמון, פוחלצי מדבר יהודה וגולגולות.

המוזיאון הזה אולי קטן בשטחו, אך הוא שומר על הרלוונטיות שלו. הוא מותאם לכל המשפחה ולאוהבי טבע ובעידן של מסכים וריחוק מהטבע, הוא הופך לחוויה משמעותית. בקרוב תעלה תערוכה חדשה, העוסקת בקשר בין יוגה לבעלי חיים. שילוב מפתיע, שמציע מבט אחר על הגוף, הרוח והחיים עצמם ומזמין בכל גיל, לעצור לרגע, להתבונן ולהתחבר.