התחדשות רצויה או התנהלות לא שקולה

בדומה לשכונות אחרות תוכננה קרית בורוכוב בדוגמת רשת של שתי וערב. ברמה החברתית היינו הקפסולה של כור ההיתוך הישראלי: תימנים, פולנים, עיראקים, אפגנים ועוד.

לפני כשנה,  גיא, אחד מחברי ילדותי, כתב ״גיסתי טוניסאית, גיסי עיראקי, אני נשוי לטריפוליטאית, כילד אכלתי צהרים פעם בשבוע לפחות אצל ארז. שמישהו יספר את זה…״ וזה כל-כך מדויק ומסביר מי אנחנו ומי הפכנו להיות. החברה הישראלית האיכותית.

באוגוסט האחרון, הופקדה תכנית מתאר בר״ג, שכוללת את שכונת קרית בורוכוב או הסיפה (סוף/קצה) של השכונה, רח׳ בן גוריון בין שכונת תל גנים לתל יהודה.

שכונת קרית בורוכוב נותרה שכונה לשימור, שמשמרת את ההוויה העירונית, שבה צמחה. 

אחד הדיונים בעניין השינוי המתהווה, הוא על רחוב מנחם, שמקביל לבן גוריון ויש בו גינה קסומה ונעימה, שרוצים להחליפה בבטון ובניינים. כרגע, פועלים התושבים לשנות את הגזירה – כי לבנות בניין בן 10 קומות מול בתים של שתי קומות וברחוב צר וחד סטרי, זו החלטה לא מתחשבת בתושבי השכונה הנוכחיים.

בתכנית המתאר שהופקדה נכתב ״מטרת התכנית: התחדשות עירונית בשכונת קריית בורוכוב תוך שמירה על אופייה ועל מרקם הבנייה האופייני לה.״ 

הרמן הסה אמר: ״מה שאינו מצוי בנו אין ביכולתו לרגש אותנו״. ואולי זו הסיבה, שהמחדשים לא מפעילים שיקולים רגשיים?!