תיירות בניחוח יוקרתי: איך לבחור את הבושם המושלם של Chanel לנסיעה הבאה שלכם?
האירוע, שמתקיים מדי שנה והפך למסורת עירונית, נועד להביע הוקרה והערכה לשורדות ולשורדי השואה על גבורתם, תעצומות הנפש שלהם ותרומתם לחברה ולמדינת ישראל

אורין ויינברג-יצהר – עיתונאית, עורכת וכותבת
נעמי לבנון-קשת
"אתם מבינים,/ מילוליתא אינה ככל הילדים./ יש ילדה שאוהבת לרקוד,/ אחרת חובבת משחקי מחשב,/ אחד מעדיף לספור כוכבים, /ומילוליתא אוהבת מילים."
זהו קטע מספר הילדים: 'מילוליתא ואוצר המילים האבודות'. סיפור הרפתקאות שעניינו: מילים שהולכות ונעלמות מן השפה ואיך לשמור עליהן כדי שלא ילכו לאיבוד. הגיבורה' מילוליתא, יוצאת להרפתקת עשייה כדי להציל את אוצר המילים המופלא.
את הספר היפה הזה כתבה אישה של מילים שניכר בה כי הן יקרות ללבה: אורין ויינברג-יצהר, (33), שהיא עצמה עיתונאית, עורכת וכותבת. ועל כריכתו האחורית של ספרה היא מציינת שהמילים האהובות עליה הן: עוגיה, גחלילית ועננים.


'ילדה של מילים'
היא נולדה וגדלה בגבעתיים. את שמה נתנו לה הוריה לאחר שנתקלו בו בעתון ואהבו את הצליל שהיה בו גם אור וגם רינה. "ולימים גיליתי שהאורין הוא שמו של קמע רב עוצמה, בו שני נחשים כרוכים זה בזה, מהספר 'הסיפור שאינו נגמר'" – מסבירה אורין. היא למדה בבית הספר 'גורדון' ובתיכון 'שב"ץ' – כמובן שבמגמת ספרות ותקשורת. לאחר נישואיה לשי יצהר, הוא אימץ גם את שם המשפחה שלה. הוא במאי קולנוע ומפיק, ועד כה עשה כמה וכמה סרטים קצרים.
היא מספרת על עצמה כי מאז ומתמיד הייתה 'ילדה של מילים', ממש כמו גיבורת ספרה 'מילוליתא'. "כל שנות נעורי כתבתי שירים על אדן החלון – נורא דרמטי! לאחר רצח רבין נכתב השיר הראשון שלי"- היא מספרת – "הייתי בכיתה י"ב והשיר נתלה על בריסטול שחור בבית הספר".
ההורים, לדבריה, לא קשורים ישירות למילים, "אבל לאמא יש יכולת ורבלית גבוהה מאד"- היא מציינת ומוסיפה: "ביתי השני היה ספרית 'יד לבנים', בה נהגתי לשבת במשך שעות, ואמא היתה קוראת לי שם, בשקט, ספורים שהציתו את דמיוני. אמא נהגה לקרוא בנימה מתנגנת ומאז אני חושבת שלילדים צריך לקרוא 'בקול של אמא'. אני לא בטוחה שאי פעם אצליח להגיע לטונציות המדוייקות האלה – אבל בהחלט אנסה. אני מאמינה שצריך לקרוא לילדים. זו חוייה רב-חושית. חשוב שהילד יסתכל על הטקסט עצמו, לצד ההקשבה, וכך הדמיון יהיה חזק יותר".
לא מכבר, בין לבין סגרי הקורונה ופתיחתם, היא הביאה לאותה ספריה עצמה, את ספר הביכורים שלה וחשה כי סגרה מעגל עם המקום האהוב והחשוב הזה.
ממילים למשפטים
כמי שכל חייה רצת 'להיות כותבת' – כהגדרתה, היא הגיעה בתום השירות הצבאי כמאבחנת פסיכומטרית, לאודישן לתוכנית מגזינית אינטרנטית, עם מגישה וכתבת שטח.
אבל ההתרגשות והעניין התפוגגו כעבור חודשים והיא קמה ונסעה למרכז אמריקה למשך 4 חודשים, שגם במהלכם כתבה בקדחתנות, "גם שירה וגם פרוזה, שמבחינתי זה געגוע למשהו"- היא אומרת.
עם שובה מהמסע נרשמה לאוניברסיטת תל אביב ועשתה תואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת. במקביל למדה עיתונות ב'כותרת' ועבדה לפרנסתה, כדיילת באל-על.
"ובמהלך כל הזמן הזה, תמיד היה לי זמן לשירה. כתבתי ופרסמתי שירה וקראתי שירה. רק אחרי כמה שנים הבנתי שהחומרים שלי אז – היו בוסריים ורגשיים מידי".
ואז, עם סיום הלימודים באוניברסיטה, היא יצאה לחיים האמיתיים. ההתחלה הייתה דווקא די מבטיחה: היא קבלה תפקיד כמפיקת מדורי במה ואמנות ב'עכבר העיר', ובהמשך גם עורכת של המדורים האלה. "ואז החלטתי ללכת ללמוד… משפטים! "
והיה לה 'תירוץ' די טוב לתפנית המקצועית הזו: סבה, מצד אמה, ציון מנע – היה עורך דין ידוע, גם דודתה היא עורכת דין, וגם בן-דוד מוכר: עו"ד דוד מנע, שגם נשוי לעורכת דין, חיה מנע. "מגיל צעיר די פמפמו לי להיות עורכת דין, ללמוד משפטים. זה היה קטע לא פתור אצלי"- מספרת אורין – "ואז החלטתי ונרשמתי ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב ונתקלתי בחומר שהיה 'יבש' לי מידי. התחלתי לערוך את עיתון הפקולטה 'הבוכמניסט', ובהמשך ערכתי את מגזין 'תזה' – עיתון הסטודנטים, ופה, לראשונה, הגעתי ממש לעיתונות ולעריכה בפועל".


צליל, קצב, משמעות
שנה וחצי של לימודי משפטים הספיקו לה כדי להבין שזה לא בשבילה ושיסלחו לה בני המשפחה המשפטנים. היא עזבה את הלימודים והגיעה ל-Y-NET והתקבלה כעורכת מדור במה ואמנות. "מצאתי את עצמי בעבודה שבה מעדכנים סביב השעון, 24 שעות. זה כל הזמן להיות ב'היכון' ליד הטלפון. זה עבודה עם אדרנלין גבוה מאד כל הזמן. אני זוכרת שכאשר נטע ברזילי זכתה באירוויזיון רעדו לי האצבעות וידעתי שאני חייבת להתעשת כי צריכה לעדכן מיד, ב'לייב'! וכל רגע צצו זוויות חדשות, ואני מעדכנת כשבעלי, שי, מגיש לי מים, בזהירות, כדי לא להפריע. עבדתי מהבית עד 4 בבוקר!"- משחזרת אורין.
ארבע שנים היא התמידה באותו תחום באותו מקום ועם אותו אדרנלין גבוה ועבודה סביב השעון. ובכל זאת היו לה נקודות אור: "עשיתי כתבה על התעללות בילדים על ידי ילדים – רעיון שעלה בראשי בעקבות ההצגה 'שחמט', שעסקה בילד שחווה זאת והתאבד כתוצאה מכך. חיפשתי זוויות עם ערך חברתי, עם ערך מוסף. רציתי לתת במה למה שנראה לי חשוב ואני מקווה שהצלחתי".
כיום היא עורכת את המגזין הדיגיטלי 'הגיע זמן חינוך', של קרן טראמפ ושקועה בעיצומם בלימודי תואר שני באוניברסיטת תל אביב בספרות וכתיבה יוצרת.
ספר הילדים שלה, 'מילוליתא', נכתב במהלך נסיעותיה ברכבת מתל אביב לראשון לציון. "תוך כדי הנסיעות היומיות התחלתי לחשוב על מקומן של המילים בחיי ומהן עבורי, והיה ברור שזה הרבה מעבר לצירופי אותיות. בעיני מילים זה צליל, קצב, משמעות כשכל זה ביחד נותן חיים. זו משוואה פשוטה. גם תהיתי לעצמי אם כיום יש ילדים שיושבים בספריות ושומעים סיפורים, כמו שאני בילדותי. וכך המצאתי ילדה שקראתי לה 'מילוליתא', שאוהבת מילים. זו ילדה שהחדר שלה מאד מבולגן וכשאמא שלה דורשת ממנה לעשות סדר היא מתחילה לאסוף ספרים וניירות ומהר מאד מוצאת את עצמה מפליגה לעולמות אחרים. עולמות של מילים. המילים שהיא אוספת הן העוגן, ואיתן היא נודדת בדמיון ובדרך מוצאת מילים שהולכות ונעלמות כי לא משתמשים בהן".
בתקופה שבה ילדים קוראים פחות מבעבר ועיקר עניינים הוא בטיקטוק וברשתות למיניהן, מנסה אורין, באמצעות הספר שלה, לגרום להם להתאהב מחדש בשפת האם שלהם: העברית.
האירוע, שמתקיים מדי שנה והפך למסורת עירונית, נועד להביע הוקרה והערכה לשורדות ולשורדי השואה על גבורתם, תעצומות הנפש שלהם ותרומתם לחברה ולמדינת ישראל

האירוע, שמתקיים מדי שנה והפך למסורת עירונית, נועד להביע הוקרה והערכה לשורדות ולשורדי השואה על גבורתם, תעצומות הנפש שלהם ותרומתם לחברה ולמדינת ישראל

תל אביב: בית המשפט: אי אפשר להפוך כל מרתף לדירה – גם אם יש בו חלונות ואור טבע

עדי גבאי-לב: הקהל הגיאורגי קיבל אותנו בחום והעניק ללהקה פירגון עצום לאורך כל ימי הפסטיבל

"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

פרידה מיאיר גרבוז – האמן, הסופר, הסאטיריקן והפובליציסט

האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת

בין המלחמה בשטח לתרבות באולפן
הכירו את הצעירים מגבעתיים ומרמת גן – הדור הבא של התקשורת, ורדי שפר ועמרי לזרוב

"ברואנדה יש רוב מוחלט לנשים בממשלה, למעלה מ-80% הן נשים-שרות המקדמות אג'נדה נשית מובהקת שבראשה קידום הביטחון הנשי במדינה […] הצלחתן של הנשים בתחומים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים נתפסת ברואנדה כאסטרטגיה התורמת לקידומה הלאומי, החברתי והכלכלי של המדינה"

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך

האם הייתם מסכנים מיליון שקלים רק כדי להימנע משיחה מביכה עם בן או בת הזוג?

"השירה במקהלה ממלאת את ליבי ומאירה לי את הבוקר" מקהלת נשים גמלאיות של תושבות גבעתיים.

לאחר כשנה וחצי של עבודות, הושלם פרויקט ההתחדשות המקיף באחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר, שכלל שדרוג תשתיות, חידוש המרחב הציבורי והסדרת התנועה

רוב רוכשי הדירות נפגשים עם בנקאי משכנתאות, אך לא תמיד מכירים את תפקידו, את גבולות האחריות שלו ואת השאלות שכדאי לשאול לפני שחותמים על אחת העסקאות הכלכליות הגדולות בחיים

מגזין רמת גן פלוס 145 גרסת הדפדוף האינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף המגזינים ספריית המגזינים עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס', בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום! עשו
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


