"אצלנו במשפחה יודעים שאין לזרוק שום כלי שנשבר" ראיון עם אמן הפסיפס רמי אלון -

"אצלנו במשפחה יודעים שאין לזרוק שום כלי שנשבר"

ראיון עם אמן הפסיפס רמי אלון

הילה כהן

אם אהבתם את עבודת הפסיפס 'מחווה לחמניות של ואן גוך' התלויה על הקיר החיצוני של בית הקפה 'גנה' או התרשמתם מ'שעון 12 הציפורים' התלוי על הקיר בכניסה לבניין אשכול הגנים ברחוב אחדות העבודה, תדעו שהאמן – רמי אלון שיצר את עבודות הפסיפס המרהיבות האלו מתגורר כאן בעיר.

רמי אלון נולד ביוני 1943 ברובע היהודי בירושלים, הבכור מתוך שבעה אחים, דור שלישי ירושלמי ובן העדה האורפלית. כבר בגיל 15 יצא לעבוד על מנת לעזור לפרנסת המשפחה, רכש מקצוע בענף הבנייה ולימים התמחה בסיתות של אבן ירושלמית וחיפוי אבן, והפך לקבלן בניין.
רמי נשוי לסימה ולהם ארבעה ילדים ו-13 נכדים, ובעקבות שתי בנותיו המתגוררות בגבעתיים, הגיעו הוא ורעייתו לגור כאן.

"נכון להיום יצרתי כבר 250 יצירות שמרביתן תלויות על הקיר. אצלנו במשפחה יודעים שאין לזרוק שום כלי שנשבר, כי הדבר ישמש אותי בשלב זה או אחר ביצירותי"

כיצד הגעת לעסוק באמנות הפסיפס?
"כשפרשתי לפנסיה חיפשתי עיסוק לשעות הפנאי והתחלתי לעטוף בפסיפס כדים, עציצים ורהיטים – בעיקר שולחנות. את החלק הטכני של חיתוך האבנים השונות לצורות ולגדלים אותם רציתי, עשיתי בקלות ובמיומנות, אבל משהו נוסף התעורר בי, רציתי ליצור עוד, והחלטתי לתרגם לעבודות פסיפס נופים שראיתי, צילומים מעוררי השראה וציורים מפורסמים. נכון להיום יצרתי כבר 250 יצירות שמרביתן תלויות על הקיר.
אצלנו במשפחה יודעים שאין לזרוק שום כלי שנשבר, כי הדבר ישמש אותי בשלב זה או אחר ביצירותי" אומר רמי בחיוך.

"היצירה האהובה עלי היא זו שעבדתי עליה ימים כלילות במשך לא פחות מחצי שנה המציגה את נוף חומת ירושלים הנצפה ממרפסת מלון המלך דוד. זוהי עבודה בת שלושה חלקים באורך כולל של 3.60 מטרים"

מאין אתה שואב את ההשראה והרעיונות ליצירותיך? תן דוגמאות

"את ההשראה ליצירותי אני שואב מחיי היום יום שלי. אני מתחיל כל בוקר בשחייה ב'חוף מציצים' בתל אביב, ושם נולדו כמה עבודות שלי, המציגות ים, חוף ודגה. בנוסף, אני יוצר על בסיס תמונות נוף שצולמו על ידי או על ידי בני משפחתי בטיולים בארץ ובעולם, ויוצר גם יצירות פסיפס במחווה לציורים מפורסמים. לדוגמא, יצרתי שתי עבודות של תמונות צומח – האחת של פריחת שיח בעל תפרחת אדומה בדרום אפריקה (צילום של בתי שגית במהלך טיול קרוואנים שם) והשנייה של עץ השיקמה הגדול במתחם התחנה הישנה בתל אביב, כשברקע שלו בית הקפה ויקי כריסטינה."

מה היצירה האהובה עליך ביותר?
"היצירה האהובה עלי היא זו שעבדתי עליה ימים כלילות במשך לא פחות מחצי שנה המציגה את נוף חומת ירושלים הנצפה ממרפסת מלון המלך דוד.
זוהי עבודה בת שלושה חלקים באורך כולל של 3.60 מטרים וניתן לראות בה את כל המבנים והמוסדות (חלקם בני מאות ואלפי שנים) המצויים לפני ומאחורי החומה.

ביום ירושלים האחרון, אירחנו בביתנו את ילדי גן תבור בגבעתיים, שבו לומדת נכדתי אמה. ילדי הגן שוטטו בין עבודות הפסיפס הרבות וזכו להסבר מקיף על היצירה בת שלושת חלקיה מפי הגננת אלינור. אני סיפרתי להם שבבואי להכין את העבודה, פיתחתי כ-30 תמונות שצילמתי, לא רק מתצפית מרפסת מלון המלך דוד, אלא גם מבניין נוסף (בית שמואל) על מנת לוודא שלא אפספס שום פרט. בעקבות הסיור המוצלח וההתעניינות של הגננת והילדים, הענקתי לגן תבור שתי יצירות שעשיתי במחווה לציורים של מנשה קדישמן ווינסנט וואן גוך."

על איזו יצירת פסיפס אתה עובד כעת או מה בתכנון?
"כעת אני עובד על עבודה שהיא מחווה לעבודתו של אמן הפופ ארט האמריקאי קית' הארינג."

מגזין גבעתיים פלוס 142

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים

אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

מגזין רמת גן פלוס 141

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים

אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

מתגלגלים

שלוש שניות של נצח

נהיגה בקורבט היא חוויה של שילוב מושלם בין עוצמה לפינוק. כל סיבוב, כל תאוצה, כל בריזה מרגישה כאילו כל פרט במכונית נבנה רק בשבילי, מה שמביא לרגש עז של שליטה חופשית וכח בלתי נגמר. לא מדובר רק במכונית, אלא ביכולת לחוות את הדרך בכל נים בגוף וליהנות מכל רגע