
לבנת פורן אשת עסקים, מייסדת ויו"ר חברת 'לבנת פורן – זכויות רפואיות' ● בעלת תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים ● דרכה המקצועית עברה גם בשירות הציבורי, כמנהלת תחום היזמות במשרד הקליטה ● נבחרה לפרוייקט 'מאה שנים, מאה נשים' ● מתגוררת בגבעתיים, נשואה, אם לשלושה בנים וסבתא לחמישה נכדים
נעמי לבנון-קשת
צילום: איציק רובין
23/12/2024
שתפו:
לבנת נולדה בקיבוץ צובה, וגדלה בחינוך המשותף – השיטה החינוכית שבה התחנכו הילדים בקיבוץ, מינקות ועד בגרות. "לכאורה ההורים שלי גרו פיזית קרוב, אבל ברמה האישית ובמענה לצרכים של ילדה – הרגשתי שהם רחוקים ומנותקים ממני. הייתי ילדה מרדנית, תמיד חיפשתי את המקום לבעוט במוסכמות ולהתנגד למה שהיה מקובל. בגיל 16, באמצע כיתה י', עזבתי את התיכון ויצאתי לשנת שירות, ולאחר מכן התגייסתי לצבא" היא מספרת.
"כך יצא שהתחלתי את חיי בלי תעודת בגרות או תואר. בצבא פגשתי את פורן (כך אני קוראת לו מאז הצבא…) בעלי לעתיד, ובגיל 23 התחתנו. בדיוק תשעה חודשים לאחר מכן נולד הבן הבכור שלנו, אור, ואחריו שחף. לאחר הלידה של שחף, החלטתי שאני רוצה ללמוד. עשיתי בגרויות בגיל מבוגר יחסית, והחוויה הזו הייתה מאוד מעצימה. היכולות שלי קיבלו ביטוי מחדש, לצד הפחד מכישלון שלא עזב אותי. לשמחתי, הציונים שלי היו מעולים, וזה יצר לי את תחושת הביטחון בעצמי.
עם תחושת ההצלחה הזו, נרשמתי ללימודים אקדמיים, שם חיי עברו שינוי משמעותי. למדתי מנהל עסקים וסיימתי את התואר הראשון והשני בכלכלה ומנהל עסקים בהצטיינות. הלימודים עבורי היו לא רק צבירת ידע, אלא מסע אישי של צמיחה והתפתחות. בעיצומם של הלימודים גם ילדתי את בני השלישי עדן, והמשכתי לבנות את חיי מתוך תחושת מטרה ואמונה בעצמי."


במהלך חייך בחרת להמציא את עצמך מחדש, להתמודד, להילחם בספקות ובפחדים שהם נחלת כולנו. ספרי על הדרך שלך, על הקשיים בדרך להצלחה
"אני נושאת איתי עד היום חוויות ילדות מהקיבוץ שלא היו קלות, אבל הן עיצבו אותי והפכו אותי למי שאני היום – אישה חזקה, עצמאית ומובילה. באחד הלילות קראתי לשומרת הלילה ברדיופון, מכשיר שהיה אז בשימוש, מעין אינטרקום. קראתי שוב ושוב 'שומרת לילה, שומרת לילה, בואי אלי', אבל היא לא ענתה. בבוקר מצאו אותי ישנה על הרצפה מול הרדיופון. זו הייתה חוויה קשה מאוד – ילדה קטנה שצועקת ולא נענית.
זיכרון חזק נוסף שמלווה אותי מגיל ארבע. באמצע הלילה קפצתי מהחלון של הגן, יחפה ובפיג'מה, ורצתי כחצי קילומטר לבית של ההורים שלי. כשהגעתי, דפקתי בדלת וצעקתי: 'תפתחו לי, זו לבנת, תפתחו לי!' אבל אבא שלי עמד מצדה השני של הדלת ואמר לי: 'תחזרי לגן, בדיוק כמו שבאת. ושזה לא יקרה שוב.' בבוקר מצאו אותי ישנה על הדשא מול בית הורי כשאני חבוקה עם כלב, שחום גופו כנראה הציל את חיי.
החוויות האלו, שהיו כל כך כואבות אז, הן המנוע שלי היום. הן לימדו אותי מה זה אומר להרגיש שקוף, חסר סיכוי, וכמה חשוב שיהיה מישהו שיראה אותך באמת. הערכים והחוזק שפיתחתי בזכות אותן חוויות ליוו אותי גם בכל דרכי המקצועית שלי בשירות הציבורי והפרטי כאחד."
בהמשך כמנהלת תחום היזמות במשרד הקליטה, לבנת סייעה לאלפי עולים חדשים להקים עסקים עצמאיים. "זו הייתה שליחות של ממש, ואני גאה שהצלחתי להגדיל את תקציב פיתוח היזמות במאות אחוזים ולנהל את הקרן לעולה העצמאי, שסיפקה הלוואות לעידוד ופיתוח עסקים" היא נזכרת בסיפוק.
ואיך עלה רעיון "זכותי"?
"בשנת 2003 החלטתי לקחת את הידע שצברתי ולהקים את חברת 'לבנת פורן – זכויות רפואיות'. הבנתי שציבור גדול בישראל, אנשים רגילים כמוני וכמוך, זקוקים לעזרה במימוש זכויותיהם הרפואיות מול מערכות גדולות ומסובכות. רציתי ליצור גוף שמבוסס על מקצועיות, על הון אנושי איכותי, על ידע רפואי ובירוקרטי, ובעיקר על אמונה עמוקה שכל אדם זכאי לקבל את מה שמגיע לו.
היום, החברה שאני מובילה מונה צוות של 140 עובדים וכ-20 רופאים, שכולם מחויבים למטרה אחת – לעזור לאנשים. תהליך מימוש הזכויות הוא מורכב, אבל אנחנו כאן כדי להפוך אותו לנגיש יותר. אנחנו מטפלים במישור הרפואי, הבירוקרטי והרגשי, מתוך הבנה שמעבר לכל טופס או ועדה, יש א.נשים. א.נשים עם סיפורים, עם כאבים, ועם תקווה.
אין דבר שמשתווה לסיפוק שכולנו בחברה מרגישים כשרואים את ההקלה והשמחה על פניהם של אנשים שמקבלים סוף סוף את ההכרה בזכויות שלהם. החוויות האישיות שלי לימדו אותי שאין דבר בלתי אפשרי. כל מה שנראה רחוק או בלתי ניתן להשגה – אפשרי. אני כאן כדי להזכיר לכל אדם לא לוותר – לא על הזכויות שלו ולא על החלומות שלו. השליחות הזו היא מה שמוביל אותי כבר 21 שנה מאז הקמת החברה.
אור וטוב לעולם
אור, בנה הבכור, היה איש הייטק מבריק ומנהיג של ממש עבור חולי סוכרת הנעורים בישראל. הוא הפך לדמות מופת בזכות מאבק ציבורי נחוש שניהל להכללת לבלב מלאכותי – משאבה חדשנית שמסייעת לאיזון הסוכר בגוף – בסל התרופות. הוא הקדיש את חייו לשיפור איכות חייהם של חולי הסוכרת בארץ, וכל זאת תוך שהוא מתמודד עם אתגרים אישיים כבדים – מחלה, דיכאונות וכאבים. לפני כשנתיים, הוא נמצא ללא רוח חיים בחדרו בכפר ההחלמה 'הולינה' שבקופנגן, תאילנד.
בעקבות מותו הטרגי של בנך אור, את משיקה בימים אלו אפליקציה לזכרו. ספרי עליו ועל הדרך שבחרת להנציח אותו
"האובדן הותיר חלל עצום בחיי ובחיי משפחתנו. בזכותו גיליתי בעצמי כוחות חדשים ומצאתי דרכים להמשיך את מורשתו באופן שישקף את האור שהיה בו. החלטתי להקדיש חלק ניכר מחיי להנצחתו בדרך שתביא אור וטוב לעולם, להפיץ את הערכים שעמדו במרכז חייו וכך נולדו שני מיזמים שהקמתי" היא מספרת.
"המיזם הראשון הוא אתר HappyFood שמוקדש לאוכל שעושה חם ונעים בבטן ובלב. זהו מקום מלא השראה, בו ניתן למצוא מתכונים בריאים, מותאמים לסוכרתיים ולכל מי שרוצה לאכול אוכל מאוזן וטוב. האתר נוצר מתוך אהבתו הגדולה של אור לבישול וקונדיטוריה, והוא משלב מתכונים שנבחרים בקפידה, כך שכל מתכון מתאים למתמודדים עם סוכרת ולאנשים שמחפשים תזונה דלת פחמימות. HappyFood הוא הדרך שלי להמשיך להפיץ את האור של אור במטבח – עם טעמים, ריחות ובריאות.
המיזם השני הוא אפליקציית 'מישהי לקפה', שמטרתה ליצור חיבורים אמיתיים ומשמעותיים בין נשים. האפליקציה מזמינה נשים להיפגש בארבע עיניים, להרחיב את מעגלי החברויות שלהן, ולשתף רגעים קטנים וגדולים בחיים. היא נוצרה מתוך הבנה כמה חשוב שלכל אחת תהיה מישהי לפנות אליה, לדבר איתה, או פשוט לשתות איתה קפה. האפליקציה אינה למטרות רווח, וכל ייעודה הוא להפיץ אור ושמחה בעולם, להכיר, להתחבר ולהגדיל את המעגל החברתי שלהן."


הכתבה התפרסמה גם במגזינים 'גבעתיים פלוס' ו'רמת גן פלוס'
מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?
"בעקבות מותו של אור, בדקתי עם עצמי מה הדברים החשובים לי ביותר והמסקנה הייתה קלה ומהירה: משפחתי ובעיקר הנכדים והנכדות שלי. אני מאוהבת בכל הנכדים/ות שלי בצורה אבסולוטית ומקדישה להם הרבה שעות כל שבוע. הם מרחיבים את ליבי באהבתם ומזכירים לי תמיד כמה חשוב לחיות את החיים האלו עם הרבה אהבה, נתינה ושמחה."
ספרי משהו טוב על גבעתיים
"כבר שנים שאני מתגוררת בגבעתיים, סמוך למגדל המים האייקוני שבגבעת רמב"ם. עבורי, המגדל הזה הוא הרבה יותר מאנדרטה היסטורית – הוא מחבר אותי ישירות למורשת המשפחתית שלי ולעיר האהובה הזו. סבא שלי, שהיה ממקימי שכונת בורוכוב, שימש כנוטר שהתייצב כמה פעמים בשבוע במגדל המים שצמוד לביתי ושמר על תושבי גבעתיים בתקופה שבה הערכים של ערבות הדדית, קהילתיות ואחריות היו הבסיס לכל.
גבעתיים היא עיר מיוחדת במינה, שמצליחה לשמור על תחושת כפריות חמימה לצד התחדשות עירונית מודרנית. יש בה קהילה מגוונת, רחובות ירוקים ומטופחים, ואווירה שמרגישים רק כאן – שילוב של נוסטלגיה ישראלית עם חיים עירוניים תוססים. אני גאה להיות חלק ממנה, ובכל פעם שאני עוברת ליד מגדל המים, אני נזכרת כמה העבר שלנו יכול להמשיך ולהאיר את הדרך קדימה

ראיון עם יואב חריש מנהל מחלקת הנוער של הפועל גבעתיים בכדורסל

פרידה מיאיר גרבוז – האמן, הסופר, הסאטיריקן והפובליציסט

בין המלחמה בשטח לתרבות באולפן
הכירו את הצעירים מגבעתיים ומרמת גן – הדור הבא של התקשורת, ורדי שפר ועמרי לזרוב

רובע ה"סיטי" של גבעתיים נכנס לישורת האחרונה: הפאזל העירוני הגדול כמעט הושלם, והאזור הופך למרכז עירוני חדשני המשלב מגורים, תעסוקה, פנאי וקהילה

ניצנה: מינוף של חזון מהעיר ועד המדבר
התחדשות עירונית ברחוב ניצנה בגבעתיים

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך

רוב ההורים בטוחים שהתשובה מובנת מאליה, עד שהם מגלים שהיא לא כתובה בשום מקום

"קהילה זקוקה לשייכות וגבולות גיאוגרפיים המעצבים את המרחב, אך לא את תושביו. התחדשות אמיתית מתרחשת, כשאנחנו מצליחים להפוך את זירות הבנייה והצפיפות למרחב חי, נושם ומלכד. המרחב צריך לשרת את הציבור ולא להתאים את התושבים לתכנון"

לאחר מסע כתיבה ארוך, מרתק ומשותף, עשרים תלמידי קורס הכתיבה "כאן מגשימים חלומות!" בשכבת ה' מציגים את ספרם החדש והמסקרן שנכתב בהנחיית ד"ר נגה רוזנפרב. הפעם, העלילה עוברת בין יקומים: 'המטאור – שישה בעקבות אחת'

מפגשים עם סופרים, הצגות, סדנאות יצירה, הרצאות ואירועים לכל המשפחה הפכו את חודש הקריאה בספריות גבעתיים לחגיגה תרבותית מרשימה

"ברואנדה יש רוב מוחלט לנשים בממשלה, למעלה מ-80% הן נשים-שרות המקדמות אג'נדה נשית מובהקת שבראשה קידום הביטחון הנשי במדינה […] הצלחתן של הנשים בתחומים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים נתפסת ברואנדה כאסטרטגיה התורמת לקידומה הלאומי, החברתי והכלכלי של המדינה"

עמרי בן ארי בונה את דור העתיד של טניס השולחן בגבעתיים

לאחר כשנה וחצי של עבודות, הושלם פרויקט ההתחדשות המקיף באחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר, שכלל שדרוג תשתיות, חידוש המרחב הציבורי והסדרת התנועה

עשר המשואות של גבעתיים ורמת גן
לרגל יום העצמאות, בחרנו להעניק עשר משואות לנשים וגברים מעוררי השראה שמדליקים אור בלב הערים שלנו.
בין אם הם תושבי האזור ובין אם עשייתם היומיומית היא שהופכת את גבעתיים ורמת גן למקום טוב יותר – הם הפנים היפות של הקהילה שלנו, ומזכירים לנו שיש לנו על מי לסמוך.

עשר המשואות של גבעתיים ורמת גן
לרגל יום העצמאות, בחרנו להעניק עשר משואות לנשים וגברים מעוררי השראה שמדליקים אור בלב הערים שלנו.
בין אם הם תושבי האזור ובין אם עשייתם היומיומית היא שהופכת את גבעתיים ורמת גן למקום טוב יותר – הם הפנים היפות של הקהילה שלנו, ומזכירים לנו שיש לנו על מי לסמוך.

"השירה במקהלה ממלאת את ליבי ומאירה לי את הבוקר" מקהלת נשים גמלאיות של תושבות גבעתיים.
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


