

להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים הן לא עוד חוג אלא מסגרת חינוכית, חברתית וערכית המתמחה במחול ישראלי מודרני. לאורך כל שנות פעילותן להקות המחול הוכיחו עצמן כחממה למצוינות, וכמספקות חוויות ייחודיות שתישארנה לשנים רבות
נעמה נעמי ליבה
צילומים: אהד קב
אחרי שנים שלא צפיתי בהופעות מחול, החלטתי לספוג מעט תרבות בעיר הולדתי והגעתי לתאטרון גבעתיים לצפות במופע השנתי של להקות המחול הייצוגיות של העיר בניהולה של נופר פייר. הלהקות הללו קיימות כבר למעלה מחמישים שנה, ובמתכונת הנוכחית הן קיימות כבר למעלהמעשרים שנה.
כבר בכניסתי לאולם, אפשר היה לחוש את האנרגיות באוויר… חברים ובני משפחה, הורים ואחים, סביםוסבתות כולם ישובים באולם ומצפים בהתרגשות רבה לתחילת המופע.


המופע החל. ואני ישבתי שם, פעורת פה, סופגת עוד ועוד מהקסם הזה – קסם שחשבתי שכבר מזמן פג ונעלם לו מן העולם. ילדים וצעירים בשנות העשרה לחייהם,סטודנטים ובוגרים כאחד, נעו ורקדו לקצב שירי ארץ ישראל, שירים ששייכים לדור הישן, ושירים עכשוויים יותר. התלבושות, צעדי הריקוד, החיוך שהיה נסוך על פניהם, השמחה והביטחון העצמי כל אלה יצרו תמונה ישראלית מלאת שמחה, אך יחד עם זו צנועה ותרבותית. הלהקות נחלקות לשמונה קבוצות גיל: החל מכתה ב’ ועד ללהקות הוותיקים בני השלושים ומעלה כאשר ההתעסקות העיקרית של הלהקות הינה במחול ישראלי עכשווי, שמלווה במוזיקה ישראלית. שיעורי הריקוד שלהם הם בסגנון הקלאסי והמודרני אך התוכן ישראלי הכולל : דימויים ישראלים משגרת יומנו, נופי הארץ ועונות השנה. התפיסה של הלהקות אלו היא להוות עבור הצעירים סוג של תנועת נוער לכל דבר, מחול, חינוך לערכים וכדומה.
עמוס קב המנהל האומנותי של הלהקות הסביר: “אנחנו בלהקות מגדלים אותם להיות רקדנים טובים, אך לא פחות מלהיות בני אדם טובים יותר, אנו רואים באומנות כלי לחינוך. בהופעות של הלהקות ניתן להבחין כי על הבמה יש רקדנים מגילאי 8 ועד 50, כולם נמצאים יחדיו מאחורי הקלעים ונעזרים זה בזו, חלקם האחים הגדולים או הקטנים זה של זו, ומה שבולט ביותר שכולם שם מתפקדים כמו משפחה אחת גדולה, שלאחר מכן מתאחדת גם על הבמה.” עינת לאור אטיק שהחולקת עם עמוס קב את תפקיד הניהול האמנותי הוסיפה: “מעבר לעובדה שהלהקות שלנו הם משפחה אחת מלוכדת, רק לפני חודש הייתי בחתונה של זוג שהכיר אצלנו בלהקה , הם גדלו פה ורקדו כאן מכיתה ג’ בערך, והם לא היחידים יש רבים כמותם”. הכל נשאר במשפחה


עמרי רייטמן שליט
בן 25 יליד גבעתיים, המדריך והכוריאוגרף של הלהקות מספר: “אבא שלי היה רקדן בצעירותו וגם אחי. אני התחלתי לרקוד כשהייתי בכיתה ח’. ראיתי את הריקוד כמשהו מאוד חברתי, נהניתי להיות חלק ממנו והתחושה הזו של לעמוד על במה ולהופיע שווה את הכל!” כאשר התבקשתי להתחיל ללמד ועברתי את ההכשרה, הבטחתי לעצמי שאבוא לתפקיד ממקום של שליחות, של אהבה לארץ. אני מאמין שצריך ללמד ולהדגיש את הערכים הארץ ישראליים ולהטמיע אותם הלאה באמצעות המחול”. הייתה במופע מעט תמימות מן העבר שחשבתי שכבר חלפה מן העולם יחד עם הקדמה הטכנולוגית ומסכי המחשב והטלפון שהפכו להיות כה מרכזיים בעולמם של בני הנוער. נדהמתי לראות עד כמה תשוקה ואהבה יש לאותם ילדים לריקוד. שמעתי את מחיאות הכפיים הסוערות. הרגשתי במעורבות שנוצרה. האנרגיה שעברה מהבמה הגיעה ונגעה בכל אחד מהצופים באולם. יכולתי לחוש בהנאה. רקדני “להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים” הם ללא ספק חלק נכבד מגרעין האיכות של העיר הזו והצוות המוביל אותם מטפח דור עתידי איכותי ויוצא מן הכלל

"בעת השכרת דירה הנמצאת במתחם פינוי-בינוי, יש חשיבות קריטית לעיגון מנגנון 'גב אל גב' בהסכם השכירות"

נורית ואורי חשבו שהם מכוסים מכל כיוון, אבל אחרי עשור של זוגיות מאושרת התגלה החור השחור: למה הסכם ממון לא באמת קובע מי יירש אתכם

כשחברותיה של צאלה, שטיפלו בהוריהן המבוגרים, אמרו לה עד כמה היא בת-מזל, צאלה התמלאה בגאווה והזכירה להן את המוטו שאמה נהגה לשנן באוזניה בכל הזדמנות, עוד מאז שהייתה ילדה קטנה: "לעולם אל תהיי תלויה באף אחד"

פערים בפרשנות גודל הדירות משליכים על היקף התמורה ועלולים לעכב את קידום הפרויקט

הגבול הדק בין אהבה, אחריות ושליטה: המקרה שמטלטל את דיני הצוואות

זכויות הבנייה כבר אינן קבועות מראש: כל פרויקט נבחן לפי מדיניות עירונית, צפיפות וכדאיות כלכלית?

הליך מואץ, הקלות מס ואפשרות לבחירה לדיירים, כך מתכוונת המדינה לקדם שיקום של אזורים שנפגעו

פערי מיגון בערי המרכז: התחדשות עירונית מול צפיפות גוברת ומחסור בתשתיות עירוניות

אייל בלכר-כהן, מנכ״ל קבוצת יסודות: אני רואה בעיה בגוש דן והיא תתעצם בעוד שנה-שנתיים

מפגשים ופעילויות קהילתיות, והפעם עם דגש מיוחד על יצירה משותפת שמחברת בין אנשים

הנתונים מראים: פחות משקיעים – פחות דירות להשכרה ועלייה במחירים

השופטת יעל וילנר דחתה בקשת רשות ערעור בסכסוך ירושה על נכס נדל"ן בין אחים והבהירה: לא כל הפיכת פסק דין מצדיקה דיון נוסף

רן קוניק: "שנה אחר שנה, בטקס המצטיינים המסורתי, יש לנו את הזכות להוקיר את תרומתם של צוותי ההוראה, הסיוע והמנהלה, על רקע המשבר העמוק במערכת החינוך ברמה הארצית"

תיקון מס' 163, מאפשר הרחבה של שטח הממ"ד בדירות קיימות, במטרה להתאים את המיגון למציאות הביטחונית המשתנה.

מחקר חדש של מוסד שורש קובע כי בישראל בונים את הדירות הלא נכונות עבור האוכלוסייה הלא נכונה

יש מורים שנשארים איתך לכל החיים
את אבי זילברמן פגשתי לראשונה כשהיה המורה שלי לחינוך גופני בתיכון שמעון בן צבי בגבעתיים.


חייו של איציק רובין דרך עדשת ההתנדבות, שיקבל את המתנה הגדולה מכולן – אות "יקיר העיר" גבעתיים

שיר במתנה לשנה החדשה
משוררי גבעתיים ורמת גן מעניקים את הדבר היקר ביותר שיש להם

גיל ברק מספר על הדרך מהמגרשים בגבעתיים ורמת גן לאולמות באירופה

מהדלפק לשותפות – הסיפור של אריאל הר-ציון מפאפא ג'ונס גבעתיים

ד"ר אוהד קרני על האיזון שבין כלכלה לסביבה, מגבעת קוזלובסקי ועד למורדות ים המלח

איך הפכו חן ומוטי ריכטר את האהבה שלהם לפיצה לעסק משגשג – החל מהקמת הרשת בישראל וכעת גם בהולנד

האמנית עדנה שגב מחברת בין עבר, הווה ויצירה בסטודיו בגבעתיים
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


