30/10/2026
30/10/2026
יום שישי, 30 באוקטובר 2026
להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים הן לא עוד חוג אלא מסגרת חינוכית, חברתית וערכית המתמחה במחול ישראלי מודרני. לאורך כל שנות פעילותן להקות המחול הוכיחו עצמן כחממה למצוינות, וכמספקות חוויות ייחודיות שתישארנה לשנים רבות
נעמה נעמי ליבה
צילומים: אהד קב
אחרי שנים שלא צפיתי בהופעות מחול, החלטתי לספוג מעט תרבות בעיר הולדתי והגעתי לתאטרון גבעתיים לצפות במופע השנתי של להקות המחול הייצוגיות של העיר בניהולה של נופר פייר. הלהקות הללו קיימות כבר למעלה מחמישים שנה, ובמתכונת הנוכחית הן קיימות כבר למעלהמעשרים שנה.
כבר בכניסתי לאולם, אפשר היה לחוש את האנרגיות באוויר… חברים ובני משפחה, הורים ואחים, סביםוסבתות כולם ישובים באולם ומצפים בהתרגשות רבה לתחילת המופע.
המופע החל. ואני ישבתי שם, פעורת פה, סופגת עוד ועוד מהקסם הזה – קסם שחשבתי שכבר מזמן פג ונעלם לו מן העולם. ילדים וצעירים בשנות העשרה לחייהם,סטודנטים ובוגרים כאחד, נעו ורקדו לקצב שירי ארץ ישראל, שירים ששייכים לדור הישן, ושירים עכשוויים יותר. התלבושות, צעדי הריקוד, החיוך שהיה נסוך על פניהם, השמחה והביטחון העצמי כל אלה יצרו תמונה ישראלית מלאת שמחה, אך יחד עם זו צנועה ותרבותית. הלהקות נחלקות לשמונה קבוצות גיל: החל מכתה ב’ ועד ללהקות הוותיקים בני השלושים ומעלה כאשר ההתעסקות העיקרית של הלהקות הינה במחול ישראלי עכשווי, שמלווה במוזיקה ישראלית. שיעורי הריקוד שלהם הם בסגנון הקלאסי והמודרני אך התוכן ישראלי הכולל : דימויים ישראלים משגרת יומנו, נופי הארץ ועונות השנה. התפיסה של הלהקות אלו היא להוות עבור הצעירים סוג של תנועת נוער לכל דבר, מחול, חינוך לערכים וכדומה.
עמוס קב המנהל האומנותי של הלהקות הסביר: “אנחנו בלהקות מגדלים אותם להיות רקדנים טובים, אך לא פחות מלהיות בני אדם טובים יותר, אנו רואים באומנות כלי לחינוך. בהופעות של הלהקות ניתן להבחין כי על הבמה יש רקדנים מגילאי 8 ועד 50, כולם נמצאים יחדיו מאחורי הקלעים ונעזרים זה בזו, חלקם האחים הגדולים או הקטנים זה של זו, ומה שבולט ביותר שכולם שם מתפקדים כמו משפחה אחת גדולה, שלאחר מכן מתאחדת גם על הבמה.” עינת לאור אטיק שהחולקת עם עמוס קב את תפקיד הניהול האמנותי הוסיפה: “מעבר לעובדה שהלהקות שלנו הם משפחה אחת מלוכדת, רק לפני חודש הייתי בחתונה של זוג שהכיר אצלנו בלהקה , הם גדלו פה ורקדו כאן מכיתה ג’ בערך, והם לא היחידים יש רבים כמותם”. הכל נשאר במשפחה
עמרי רייטמן שליט
בן 25 יליד גבעתיים, המדריך והכוריאוגרף של הלהקות מספר: “אבא שלי היה רקדן בצעירותו וגם אחי. אני התחלתי לרקוד כשהייתי בכיתה ח’. ראיתי את הריקוד כמשהו מאוד חברתי, נהניתי להיות חלק ממנו והתחושה הזו של לעמוד על במה ולהופיע שווה את הכל!” כאשר התבקשתי להתחיל ללמד ועברתי את ההכשרה, הבטחתי לעצמי שאבוא לתפקיד ממקום של שליחות, של אהבה לארץ. אני מאמין שצריך ללמד ולהדגיש את הערכים הארץ ישראליים ולהטמיע אותם הלאה באמצעות המחול”. הייתה במופע מעט תמימות מן העבר שחשבתי שכבר חלפה מן העולם יחד עם הקדמה הטכנולוגית ומסכי המחשב והטלפון שהפכו להיות כה מרכזיים בעולמם של בני הנוער. נדהמתי לראות עד כמה תשוקה ואהבה יש לאותם ילדים לריקוד. שמעתי את מחיאות הכפיים הסוערות. הרגשתי במעורבות שנוצרה. האנרגיה שעברה מהבמה הגיעה ונגעה בכל אחד מהצופים באולם. יכולתי לחוש בהנאה. רקדני “להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים” הם ללא ספק חלק נכבד מגרעין האיכות של העיר הזו והצוות המוביל אותם מטפח דור עתידי איכותי ויוצא מן הכלל
הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים
מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים
"צוואה היא לא רק מסמך משפטי ואנשים אינם מורישים רק כסף או דירה. הם מורישים גם סיפור, תחושה ומסר אחרון ליקיריהם ואהובי ליבם"
"חשוב להבין שהתחדשות עירונית היא מרתון ולא ספרינט. פרויקט ממוצע נמשך שנים רבות. דווקא משום כך ההסכם חייב לצפות מראש את כל התרחישים האפשריים…"
״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״
הריבית השתנתה, החיים השתנו וגם המשכנתה שלכם אולי כבר לא מתאימה. לפני שממשיכים לשלם כרגיל, כדאי לעצור ולבדוק כמה באמת עולה לכם המשכנתה לאורך השנים.
האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת
עו"ד רון טורקלטאוב, בא כוחה של עורכת הדין :"בית הדין קבע במפורש כי האישומים שיוחסו למרשתי מוטב לו לא היו מוגשים כלל, תוך שההרשעה היחידה הצטמצמה לנושא שכלל לא הועלה בקובלנה ותוך שעם כל הכבוד בעניין זה נפלה טעות"
התוכנית, משתרעת על כ-276 דונם בין מגדיאל לרמתיים. כוללת עירוב שימושים, דיור להשכרה, דיור מוגן, שבילי אופניים ופארק ליניארי
השופטת לימור ביבי דחתה את טענות הקיפוח בפרויקט ההתחדשות במתחם המאבק 4-10, סמוך לצומת דרך יצחק רבין ובית ספר שמעוני
בעמותת ״למענם״, רופאות ורופאים למען שורדי השואה, פועלים להפוך את התהליך לפשוט ונגיש יותר, ולהביא את השירות הרפואי עד אליהם.
התוכנית מאפשרת התחדשות בניינית בכל מגרש בנפרד, באמצעות תוספות בנייה או הריסה ובנייה מחדש
אחרי עשרות שנים של תכנון ומאבקים, מגדלי כיכר המדינה מתקרבים לקו הסיום: שלושה מגדלי מגורים עם 453 דירות יוקרה
נציגות ונציגים ממינהל החינוך, מחלקת הנוער, צוותי החינוך בבתי הספר, מערך המוגנות והביטחון הקהילתי, השירות הפסיכולוגי החינוכי, האגף לשירותים חברתיים, תנועות הנוער, השיטור העירוני, המשטרה והנהגות ההורים השתתפו במפגש עבודה משותף תחת הכותרת ״לא מרימים ידיים״
אדם גרינברג, מי שהפך לאחד מצלמי הקולנוע המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הוליווד, התחיל כאן, באולפני גבע בגבעתיים.
נוער, ספורט ומה שביניהם: מבנה חדיש לפעילות ספורט והעצמה בבית הספר שמעוני
בטיחות הרכב: הטוב, הרע והלא נודע
שוק הרכב הוא לא שוק פשפשים: כללי האצבע שימנעו מכם לקנות "מציאה" בלי ציון בטיחות רשמי
בעיריה משדרגים את התשתיות בגבעתיים. "יעד החברת לפיתוח גבעתיים" עם בשורה לתושבים
שדרוג תשתיות החינוך בגבעתיים באמצעות הזרוע הביצועית, חברת יעד, עם בשורה לתושבי מתחם "גבעתיים סיטי" והשכונות הסמוכות לו
נבחרת של מותגים ומוצרים שיהפכו את שולחן חג הפסח ואת הבית לחגיגיים במיוחד, בר פנזור
"השירה במקהלה ממלאת את ליבי ומאירה לי את הבוקר" מקהלת נשים גמלאיות של תושבות גבעתיים.
לאחר מסע כתיבה ארוך, מרתק ומשותף, עשרים תלמידי קורס הכתיבה "כאן מגשימים חלומות!" בשכבת ה' מציגים את ספרם החדש והמסקרן שנכתב בהנחיית ד"ר נגה רוזנפרב. הפעם, העלילה עוברת בין יקומים: 'המטאור – שישה בעקבות אחת'
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
