האמא של ריקודי העם

תרצה הודס 

ארגון ליונס גבעתיים גור אריה, בחר השנה בכבוד גדול ובהתרגשות עצומה בתרצה הודס לקבלת אות המופת ואשת השנה לשנת 2018.
תרצה, רקדנית, מרקידה ומחנכת בתחום מחול העם בישראל. ניהלה את המדור לריקודי עם במסגרת המרכז לתרבות וחינוך של ההסתדרות.

העיר גבעתיים התברכה בתושבת מדהימה, חשובה ומעוררת השראה, היא תרצה הודס.

מאת: שרה לאוטמן, עריכה: יעל חקון יוסף

צילום: איציק רובין

תרצה הודס ומשפחתה

תרצה נולדה בשנת 1922 בדילסלדורף גרמניה. היא גדלה במשפחה ציונית, וכבר מגיל צעיר עסקה בפעילות גופנית, והייתה אלופת גרמניה בריצת 100 מטרים לבנות.
ב-9 בנובמבר 1938, לאחר ליל הבדולח, נאסר אביה על-ידי הנאצים, ואמה ואחיה נשלחו למחנה אושוויץ. תרצה שהייתה בת 16, התחברה לעליית הנוער יחד עם אחיה השני, והם עלו ארצה בשנת 1939 והשתכנו בקיבוץ חצור. הבה נצא במחול

בשנותיה הראשונות בארץ, טרם קמה מדינת ישראל, תרגמה את אהבתה הרבה לפעילות גופנית ובעיקר לעיסוק במחול ובריקודי עם. נשלחה לסמינרים והשתלמויות אשר החלו להתפתח בארץ בשנות ה-40.

בקיבוץ הדריכה והכינה ריקודים לכל החגים והאירועים, במקביל לכך למדה ריקודי עם במסגרות השונות כגון: תנועות הנוער וקבוצות של מורים למחול ביחידות צבאיות. היא השתתפה בקביעות בפסטיבלי המחול בקיבוץ דליה  ונבחרה ליו"ר הוועדה הארצית לריקודי עם, שהוקמה בשנת 1945 על ידי גורית קדמן ז"ל, אשר בה היו מיוצגים כל הזרמים ההתיישבותיים וכן מוסדות חינוך ותרבות שטיפלו בנושא ריקודי העם. לימים הפך פסטיבל דליה לפסטיבל המחולות כרמיאל, חגיגה לגוף ולנפש, שלושה ימים של מחולות, ריקודים, שמחה ואחווה המקבצת רקדנים מכל קצוות הארץ והעולם.

בשנת 1951 עזבה את הקיבוץ ועברה לתל-אביב. בשנת 1952 התמנתה למנהלת המדור לריקודי עם, במסגרת המרכז לתרבות של הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, אותו ניהלה משך 35 שנים, עם לב גדול ונשמה יתרה. במהלך שנים אלה, הצליחה להפוך את התנועה לריקודי עם, מקבוצה קטנה של 'משוגעים לדבר' לתנועה עממית גדולה ותוססת הכוללת רוקדים מכל הגוונים של החברה הישראלית. ואף זכתה לכינוי 'האמא של ריקודי העם בישראל' ועל כך הוענק לה פרס ההסתדרות לאומנויות ולמפעל חיים.

"אני מביאה את ארץ ישראל בשיר בריקוד ובחיוך. החיבור – אחיזת הידיים, התנועות, הצעדים, השירים ולמידת המילים הם בעצם המהות של ריקודי העם… זה ארץ ישראל".

סביב העולם בריקודי עם

המדור לריקודי עם עסק בבחירת ריקודים שהופצו לקהל הרחב, בהקמת אולפני לימוד לריקודים, בהפעלת קורסים להכשרת מדריכים, בארגון הרקדות המוניות, בסיוע לוועדות של ימי העצמאות בהפעלת הרקדות, הקמת להקות יצוגיות והפצת ריקודי העם הישראליים לחו"ל ופעילויות רבות נוספות.

במשך 23 שנים היתה תרצה הודס פעילה במחנות קיץ בארצות הברית ובכל שנה נהגה לנסוע לשם למשך כחודשיים להדרכת ריקודי עם. כמו כן,  ביקרה ולימדה ריקודי עם באיטליה, גרמניה, הולנד, דרום אפריקה ועוד, מרבה לפעול בחו"ל במטרה להפיץ את הריקודים הישראליים לדור ההמשך בכל העולם.

לדבריה של תרצה: "אני מביאה את ארץ ישראל בשיר בריקוד ובחיוך.

החיבור – אחיזת הידיים, התנועות, הצעדים, השירים ולמידת המילים הם בעצם המהות של ריקודי העם. ריקודי העם זה ידיים ורגליים – זה ארץ ישראל".

70 שנים של התמדה

לתרצה שני ילדים: בת, אילנה פסיכולוגית, ובן בועז ד"ר בפסיכולוגיה, 6 נכדים, ו-11 נינים – כולם תושבי גבעתיים. אין ספק כי משפחת הודס המורחבת, היא נכס אנושי וגאווה גדולה לעיר גבעתיים!

גם היום, בגיל 96 תרצה עובדת ב-100% משרה כולה בהתנדבות. נוסעת תדיר לגרמניה, במטרה להדריך אנשים עם מוגבלויות בתנועה ובריקוד, תוך דגש על חגי ישראל והמסורת היהודית.
בין נסיעותיה המרובות מוצאת זמן להדרכת והעצמת מדריכי ריקודים גם בארץ: מבוגריה נזכיר את פנינה קליין, עמוס קב, מירי אקוני ועוד רבים וטובים.

תרצה היא אישיות יחידה ומיוחדת במינה, בעלת נתינה, אכפתיות לזולת, אשה עם עומק תרבותי ואנושי ענוה וצנועה, ומעל לכל התמדה של למעלה מ-70 שנים למען הקהילה בארץ ובעולם.

אין ממנה ראויה וברת זכות לקבלת התואר אות המופת ואשת השנה של ארגון ליונס גבעתיים גור אריה, לשנת 2018