21/12/2024
21/12/2024
שבת, 21 בדצמבר 2024
ביידן הכיר ביום הזיכרון להרג בני העם הארמני על ידי הטורקים העותמנים
04/24/2021
contact lense
האם הרכבת עדשות מגע עלולה לגרום נזק לעין ולפגוע בבריאות העיניים?
04/27/2021
ביידן הכיר ביום הזיכרון להרג בני העם הארמני על ידי הטורקים העותמנים
04/24/2021
contact lense
האם הרכבת עדשות מגע עלולה לגרום נזק לעין ולפגוע בבריאות העיניים?
04/27/2021

סיפורו של מספר הסיפורים

איך הפך מרצה ומתנחל לשעבר מהשומרון ליזם עסקי, שמפיק ממשרדו במתחם הבורסה עשרות ספרי ביוגרפיה ומיזמים חברתיים. הכירו את יחזקאל פרנקל, האיש שעד גיל 46 לא ידע מה ההבדל בין חשבונית לקבלה

נעמי כהן

זהו סיפור של אדם שבחייו משולבות כמה נקודות מפגש: יחידה מובחרת, רב בישיבת הסדר, מנהל ומרצה באקדמיה, יזם חברתי, אב ל-8 וסב ל[כמעט] מספר זהה, שבכישרון והתמדה הפך ליזם חברתי מצליח בעיר הגדולה.

יחזקאל פרנקל, 58, מנכ"ל ההוצאה לאור 'מכון קורות' יכול כיום להביט אחורה בסיפוק. מי שבגיל 46 לא ידע להבדיל בין חשבונית לקבלה, מנהל כיום עסק שמפרנס בכבוד גם את עובדיו ממרומי משרדו שבאחד המגדלים במתחם הבורסה.

ואולי זה לא מקרי, כי מאחורי העיניים הטובות והחזות הדתית מסתתרת נפש שההליכה בתלם הרגיל לא בשבילה.

קשר מיוחד עם האב

הוא נולד בנשוויל-טנסי, בן אחרי שתי בנות. אביו, יעקב פרנקל, יצא בבחרותו את הארץ כדי ללמוד בארה"ב. בבית שהקים עם רחל, חברתו מילדות, הקפידו לדבר עברית כדי שיהיה ברור שהישיבה בניכר היא זמנית בלבד. ואכן יום לאחר שהאב קבל את הדוקטורט בפסיכולוגיה, המשפחה חזרה ארצה, לגבעתיים. לימים התמנה האב לראש המחלקה לפסיכולוגיה בבר אילן.

בין יחזקאל לאביו נטווה קשר מיוחד ועמוק במיוחד. האב הבין את נפשו הסוערת של הבן, שלא הסתדרה עם מסגרות לימודיות. "כששואלים אותי איפה למדתי בתיכון אני עונה תלוי באיזו שנה", הוא מתבדח. "בתחילת השמינית אמרתי לאבא שאני רוצה לעזוב את בית הספר וללמוד בבית. אמא הייתה שמרנית יותר ולא אהבה את הרעיון אבל אבא קיבל אותי. לא ידענו אז על בעיות קשב וריכוז…

באותה שנה שיחקתי הרבה כדורסל, שמעתי הרבה חיפושיות, סיימון וגרפונקל ופינק פלויד, ועם משמעת עצמית רבה אפילו הוצאתי מאה בבגרות במתמטיקה. לימים בני עשה מסלול זהה: הוא עזב את ביה"ס בכיתה י"א. עבד, סיים בגרות בהצלחה, התנדב לשנת שירות, היה קצין בסיירת גולני ובקרוב הוא יסיים תואר בהנדסה".

את השירות הצבאי החל יחזקאל ביחידה מובחרת בצנחנים, אלא שבאמצע המסלול, במוצאי חג שבועות, התקבלה הבשורה המרה: האב הנערץ נפטר בפתאומיות מהתקף לב. בן 52 היה במותו.

"התרסקתי לשנים ארוכות. בהחלטה פזיזה עזבתי את המסלול. רציתי להיות קרוב לאמא ולהגיד קדיש", הוא מספר בהתרגשות, "חבר שילב אותי בתפקיד מודיעיני בסיירת מטכ"ל. כיון שבאתי מהצנחנים השתתפתי עם 'היחידה' במלחמת של"ג. איתי בנגמ"ש היה סרן צעיר בשם בוגי יעלון, שהערתי לשמירה בלילה בגזרה המזרחית. ב'יחידה' ראיתי מה זו איכות ומצוינות, בהמשך יצאתי לקורס קצינים ושירתי כמדריך סיור. הייתי שועט מגבעתיים לצאלים על גבי קוואסאקי 400…".

החיים זרמו: שחרור מהצבא, טיול בן חצי שנה בדרום אמריקה וארה"ב, לימודים בישיבת 'מרכז הרב', נישואין לשרה, מעבר לשומרון והקמת משפחה.  שרה עבדה כמורה והוא לימד בישיבת הסדר ובמכללות והקים מדרשה לסטודנטיות באוניברסיטת אריאל ("בשנה הראשונה למדו בה 24 בנות, כשעזבתי 10 שנים לאחר מכן למדו בה 740").

להתחיל מאפס בגל 46

בשנת 2008, לאחר 19 שנים בשומרון, הם חיפשו אתגר חדש והחליטו לחזור לחדר נעוריו בגבעתיים.

העיתוי היה גרוע. "בדיוק פרץ המשבר הכלכלי ואיכשהוא, כל מה שעשיתי בשומרון התאדה בבת אחת" הוא מספר, "מצאתי את עצמי בגיל 46 עם 8 ילדים וללא פרנסה. חבר טוב הציע לי לנצל את התואר השני שלי בהיסטוריה [אותו סיימתי בהצטיינות יתרה] ואת יכולות ההקשבה והכתיבה שירשתי מאבי ולצאת לדרך חדשה של כתיבת סיפורי חיים. שמעתי בעצתו, נרשמתי ללימודי תיעוד בעל פה באוניברסיטה העברית ולפני כעשור הקמתי את 'מכון  קורות', שם שלקוח מהפסוק בספר בראשית אודות בני יעקב אבינו, שסיפרו לאביהם את כל הקורות אותם".

יחזקאל הקים אתר אינטרנט שזכה לשבחים – מעין מוזיאון וירטואלי, בו שיבץ קטעים מסיפורי המרואיינים כדי לתת להם מקום פומבי בהיסטוריה. בין מרואייניו המפורסמים נמנו שופטי בית המשפט העליון, גבריאל בך, מנחם אילן, האלופים במילואים, עוזי דיין ואביהו בן נון וזוכה פרס נובל, פרופ' ישראל אומן.

הסיפורים, ולא פחות מספריהם, כבשו את ליבו. יחזקאל הרגיש בן בית בבתיהם של מרואייניו. האמפתיה ויכולת ההקשבה הנדירה שלו גרמו להם להיפתח אליו כאילו מדובר בחבר ותיק.

אלא שסיפוק מקצועי לחוד ופרנסה לחוד. העבודה על המוזיאון הווירטואלי נעשתה בהתנדבות, הוא שקע בחובות והחל להאיץ את העסק. כך הבין על בשרו שחוסר הברירה הוא המנוע החזק ביותר ליזם.

הפריצה הגדולה

למרבה מזלו, היה מי ששם לב לאתר המיוחד. "יום אחד צלצלו אלי מההסתדרות הציונית וסיפרו שבמשרד ראש הממשלה יוצאים בפרוייקט תיעודי גדול והציעו לי לגשת למכרז. זה היה פרוייקט תיעוד בני דור תש"ח. ניגשתי וזכיתי וכך תיעדתי את סיפורם של מאות תש"חניקים מכל הארץ, מה שגרם לעסק לזנק. ההכרה המקצועית מגורמים ממלכתיים עשתה את שלה. לאחר מכן זכיתי גם במכרז לתיעוד לוחמי מלחמת ששת הימים".

שני הפרויקטים הממשלתיים נעשו בחסות ארכיון שפילברג באוניברסיטה העברית. "רק כשהייתי בארכיון שפילברג וראיתי על המדפים את מאות אלפי ההקלטות של שורדי השואה, הבנתי עד כמה המוזיאון הווירטואלי שלי ייחודי כי יש בו חלוקה לקטגוריות והסיפורים מחולקים לקטעים קצרים, מה שהופך את הסיפורים לנגישים יותר. אין צורך להקשיב ל-3 שעות ראיון כדי להגיע לאיזה סיפור".

בהדרגה החלו לזרום אליו פניות מלקוחות פרטיים כדי שיפיק את סיפור חייהם: "עם השנים כתבנו לאנשי ההתיישבות העובדת, ניצולי שואה, ילידי הארץ, בכירים ובהם נשיא אוניברסיטה, סמנכ"ל הבורסה ועוד".

החיבור בינינו היה חזק מאוד מהתחלה, טל שחר

יש אנשים שאין להם סיפור?

"אין דבר כזה! לכולם יש שורשים, זיכרונות ילדות, מהרומנטיקה, מהילדים, תובנות, מסקנות ולקחים. למרבה הצער אנחנו נזכרים לשאול את השאלות רגע אחרי שכבר אין מי שיענה.

כששואלים אותי מי בכלל יקרא את הספר שלי, אני עונה שגם את האלבום מהחתונה לא פותחים, אבל אם חלילה תפרוץ שריפה את האלבום הזה שלא פתחו מזמן ירוצו להציל ראשון".

העסק הלך והתפתח "ואז קרה לי 'נס' והכירו לי את ד"ר טל שחר", הוא מספר בחיוך, "הייתה זאת תחילתה של ידידות מופלאה בין אדם דתי, מתנחל לשעבר לבין אחת שכל חייה הצביעה למרצ. כיום טל היא העורכת הראשית של מכון קורות ויד ימיני בכל דבר".

גם טל מתרגשת כשהיא נזכרת: "החיבור בינינו היה חזק מאוד מהתחלה. הוא אינטליגנטי, שנון, מצחיק וכשהוא מתחיל לדבר מבינים כמה ידע יש לו. אני מוקסמת מהכישרון המופלא שלו לפתח שיחה עמוקה עם אנשים שלא הכיר קודם. אנו לא עוסקים בדת או פוליטיקה, ואם כן אז בהומור. יש לו משפחה מקסימה. אני תמיד אומרת לו 'אתה המתנה שלי' והוא אומר 'לא, את'..".

במהלך השנים הוקמה במכון קורות מחלקה לדוברי צרפתית, רוסית ואנגלית ומלבד ביוגרפיות הפיק יחזקאל תוצרים מגוונים כמו: סרט תיעודי לקהילה,  ערכים לויקיפדיה וספרי השראה.

ללקוחות שכתבו בעצמם את סיפורם מוצעים שירותי ליווי כתיבה ועריכה מקצועיים. הצוות של 'מכון קורות' מעשיר את הספרים במפות, תמונות שלוקטו בספריות ואתרים שונים, קטעי עיתונות, עץ שורשים, 'קוביות מידע' ועוד.

כמה עולה התענוג הזה ללקוח?

"קודם כל, בעיניי זהו כסף שעובר מכיס אחד של המשפחה בהווה לכיס שלידו, זה שיהיה פה עוד הרבה דורות. התשלום נקבע לפי מספר שעות הריאיון הנדרשות, מספר העותקים והיקף התוספות שהמשפחה רוצה. יש לנו הפקות החל במחיר עממי ועד הפקות יוקרה, אך העלות אצלנו נמוכה בהרבה מאחרים. אנחנו נותנים את כל השירות מהתחלה ועד שהספרים מגיעים לבית המשפחה".

אילו סיפורים, למשל, נחרטו בזיכרונך?

"אם נורא מבקשים אני מוכן לקחת מכל מאות הסיפורים שניים שאני במיוחד כמעוררי השראה במיוחד. האחד, של אדם שפגשתי כשהוא בן 86, אך בקושי מצא זמן להיפגש איתי, כי למרות גילו המופלג הוא עבד מידי יום מ-9 בבוקר עד 6 בערב. בפגישתנו הראשונה סיפר איך ברח מאושוויץ בגיל 16 ולאחר שעשה את כל הדרך חזרה להרי הקרפטים לבית המשפחה, הוא מצא רק ארבע קירות  אילמים שנותרו ממשפחה בת 150 נפשות משני הצדדים.

עמנואל סיפר לי שהוא הביט בבית הריק ואמר לעצמו משפט שנחרט בראשי: 'באותו רגע החלטתי שאני נשאר אופטימי'. זהו אירוע עמוק מבחינה פסיכולוגית, שאומר שהיחס למאורעות החיים יכול להיות עניין של החלטה, לא של אופי. עובדה שההחלטה הזו בגיל 16 עשתה אותו לאדם פעיל עד גיל 86.

סיפור שני קשור לדמותו של מושבניק, עולה מכורדיסטן שהגיע עם משפחתו הצעירה לחלקת אדמה צחיחה במושב ליד אופקים. כשהבין שחלומו להגיע לירושלים נגוז, הוא אסף את ילדיו ואמר להם: 'אמנם רצינו להגיע לירושלים אבל הגענו לנגב. זה מה שיש עכשיו ונעשה את הכי טוב שאפשר'. ואכן אותו מושבניק נעשה לימים בעל משק החלב הגדול ביותר בארץ.

אגב, משפחתו של האיש הגיעה אלי לאחר ששילמה לפני הרבה כסף לכותבת אחרת אך הם חשו שהיא מזלזלת באביהם ומתנשאת עליהם.

אצלנו כל אדם ירגיש מכובד ומוערך".

אלו תובנות יש לך ליזם מתחיל?

"להעז, אך להיות זהירים. להצמיח כנפיים ועם הזמן הרוח תעיף אותך למעלה, ולא להתפשר על מקצועיות ואנושיות".

מה החזון שלך?

"אני חולם שכל משפחה תפיק סיפור משפחתי משלה אך מודע שזה עשוי להיות יקר עבור רבים. לכן אנו מציעים סדנה קצרה ותכליתית, שתיתן לכל המעוניין את כל הכלים להפיק לבד סיפור חיים. אני רואה מול עיניי סבתות ונכדים, הורים וילדים באמצע החיים, לומדים איך להפיק את הסיפור המשפחתי שלהם לדורות".

אין ספק שהדורות הבאים יהיו אסירי תודה לאלו שחשבו עליהם.

 

אתר:

http://machonkorot.co.il/

אתר המוזיאון הוירטואלי:

http://www.korot.co.il/

: https://www.facebook.com/machonkorot

 

 

תוכן מקודם

»» »» »» »» »» »» »»

 


הכתבה פורסמה במגזין 76

למעבר למגזינים:

ל‘גבעתיים פלוס’הקליקו כאן

ל‘רמת גן פלוס’, הקליקו כאן 


12/15/2024

חנוכה 2024 חגיגת סופגניות

אז החורף כבר כאן ואיתו מתקרב בצעדי ענק חג החנוכה – החג הכי משמין בשנה. בדקנו ומצאנו עבורכם את הסופגניות ששוות את הקלוריות ואת הספורט שצריך לעשות אחרי… שיהיה חג טעים!
12/13/2024

זהו עצם העניין

ד"ר ערגה הלר היא חוקרת תרבות, מרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע ● מתמחה בעיצוב הזהויות העברית והישראלית בספרות ילדים, ספרות שואה וספרות פנטזיה
12/06/2024

כפר עזה שלי

"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"
11/22/2024

סיפור מהסרטים בשלושה ימים

איה כהן אבישר קשרה את הסיפור שכתבה בעשיה של אור-לי, במשפחה המיוחדת שלהם, בנסיבות נפילתו של עומרי וזכתה בפרס הראשון בתחרות, ארבעה כרטיסים לפסטיבל הסרטים בקאן, 'הכל כלול'.


נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן