עופר כץ עם יורם טהרלב
שלושים שנה של חברות קרובה בין הפזמונאי יורם טהרלב ז"ל והמוזיקאי עופר כץ
נעמי לבנון-קשת
צילום: איציק רובין
שתפו:
"עופר יקירי הגעת לששים/ כשהכרתי אותך אני עוד לא הייתי בן/ חמישים ואתה היית עופר האיילים./ כבר אז הרגשתי שאנחנו כמו אבא ובן./ היום אתה בן ששים ואני בן שמונים/ושלוש ועדיין אני מרגיש כאילו אנחנו/ אבא ובן./ אתה האבא ואני הבן!/ ואנחנו עדיין ממשיכים לקיים את מה/ שכתוב בשיר: "קום והתהלך בארץ/ בתרמיל ובמקל" אתה עם התרמיל, מזוודת הקלידים, ואני (כמעט)/ עם מקל…/ מאחל שנמשיך בכך בעזה"י עד מאה/ ועשרים שלך!/ איחולים מכל הלב/ יורם טהרלב".
את דברי הברכה הנרגשים והאישיים האלה כתב הפזמונאי יורם טהר לב ליום הולדתו ה-60 של עופר כץ, מי שליווה אותו בנגינה בשלושים השנים האחרונות ובחלק מהן אף היה אמרגנו ויותר מזה: דאג לו במהלך ההופעות, כבן מסור. לפני שנה בדיוק חגג כץ את יום הולדתו, ובשל מצב הקורונה ארגנה לו אשתו מסיבה קטנה עם מעט משתתפים ובמקביל הכינה לו אלבום ובו ברכות מאנשים רבים שבשל הנסיבות לא יכלו להגיע לאירוע. בין המברכים היה יורם טהרלב, שבשל גילו ומצבו לא יכול היה להגיע לאירוע, למרות הקשר החם והאמיץ בין השניים. עופר לא העלה בדעתו שזו בעצם הברכה האחרונה שיורם יכתוב לו, וכי בתוך 11 חודשים ילך לעולמו.
הוא מודה שכאשר קיבל את הבשורה המרה, הוא נשבר. גלי טלפונים הגיעו לנחם אותו. אנשים רבים ידעו על הקשר המיוחד והחם ששרר בין השניים. שבועיים לאחר מותו של יורם הלכה לעולמה אמו האהובה של עופר, אחרי עשר שנים של אלצהיימר, בת 92 במותה. "החודש הזה שבו איבדתי גם את יורם, שאכן שררו בינינו יחסי אב-בן, ולעתים עם היפוך תפקידים, וגם את אמי – היה קשה מנשוא. לראשונה בחיי חוויתי מכת פטישים כזאת וקשה להתאושש ממנה. הראש אומר לחזור מהר לעבודה – ואי אפשר. צריך זמן כדי לשחרר. אז אני מרבה לטייל בטבע, בין בהליכה ובין ברכיבה על אופנים, לבד ובקבוצה, וכן במכון הכושר. מרגיש שזה מקל עלי, מרחיב לי את הלב ונותן לי אנרגיות טובות ומחזקות".
הצד השמח של החיים
עופר כץ נולד וגדל בחדרה. אמו שמעה בנעוריה נגינת אקורדיון באחד מקיני השומר הצעיר, התלהבה והחליטה שבבוא היום ילדיה ילמדו לנגן ויקבלו השכלה מוזיקלית, ואכן כך היה. עופר ושני אחיו למדו לנגן על כלי נגינה שונים. "מגיל חמש למדתי נגינה על פסנתר וסקסופון וניגנתי על אקורדיון בתזמורת העירונית של חדרה. בהמשך אני היחידי שהפכתי את הנגינה למקצוע שבו אני עוסק בהנאה ובאהבה עד היום"- אומר עופר – "ניגנתי ברצף עד גיל 18. הצבא קטע את המוזיקה כי שירתי בחיל המודיעין, אבל מיד בתום שירותי הצבאי התחלתי לימודים מסודרים באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב, במגמת פסנתר, ומתוך כוונה להגשים את חלומה של אמי – להיות פסנתרן מקצועי."
באותה תקופה, הכיר את אשתו, הם נישאו וקבעו את ביתם בגבעתיים. כאן גם גידלו את ארבעת ילדיהם, שהצעיר בהם כבר חייל.
בעודו חולם על קריירה של פסנתרן, הוא פגש את ציפי שביט והוא החל ללוותה בפסנתר חשמלי, ולמעשה ממשיך בכך עד היום. בהמשך ליווה גם את דודו פישר, רבקה זוהר, גלי עטרי, דודו דותן ז"ל, דודו טופז ז"ל ועוד רבים. "בהחלט התפרנסתי יפה מהנגינה והיה לי המון סיפוק: המפגש עם הקהל, השמחה שאני גורם, המפגש עם האמנים. ומבחינתי זה מקצוע שאין בו שחיקה, כי הוא בצד השמח של החיים".
קשר של אב ובן
בתחילת שנות ה-90 הוזמן לנגן במופע של יורם טהרלב והזמרת אסתי כץ וכל השאר היסטוריה. לצד הליווי המוזיקלי, עסק גם במכירת הופעות להרבה מאד סוגי קהלים. "בתיה, אשתו השלישית, שמאד סמכה עלי, אמרה לי שרק איתי יורם מרגיש בטחון וביקשה שאהיה נוכח פיזית בכל שלב ושלב של הופעה: נהגתי לקחת אותו מהבית, נסעתי איתו בדרכים, עזרתי לו ללכת, הכנתי לו תה, ליוויתי אותו, מוזיקלית, בהופעה עצמה ואז ליוויתי אותו עד הבית. כך עשיתי שש שנים בהן היו, לשמחת שנינו, הרבה מאד הופעות. זו הייתה עבודה אינטנסיבית והייתה בי רגישות מספקת על מנת לראות מתי יורם עייף, מתי הוא זקוק לשקט, ועוד כהנה וכהנה דקויות שרק כשיש קירבה כמו שלנו – זה אפשרי. היחסים בינינו היו מצויינים. צחקנו הרבה ודיברנו המון ועל הכל… האיש הזה היה אנציקלופדיה מהלכת, שופע ידע, ולצד זה יודע להקשיב בצורה מדהימה. כל נסיעה איתו הייתה בשבילי כמו הרצאה ב'קתדרה. ואגב, הזיכרון החד שלו, עד הרגע האחרון, הדהים גם את הקהל בכל פעם מחדש".
במהלך הקורונה הופיעו גם בימי הולדת, בדירות ובחצרות פרטיות של אנשים. "כשהיינו מופיעים בימי הולדת, בסוף המופע יורם היה אומר לבעלי השמחה 'מזל טוב! שתגיעו ל-120 שנה במיטבכם ושאתם בריאים ואז היה שואל: אתם יודעים איך מברכים אדם ביום הולדתו ה-120? שיהיה לך יום טוב!'"
גם במהלך השבוע שלפני מותו של יורם היו משובצות הופעות נוספות בלוח שלהם שלמרבה הצער בוטלו. עופר זוכר היטב כי בחצי השנה האחרונה יורם סבל מכאבים עזים, ובחודשים האחרונים אף נעזר בקביים. "ידעתי שאנחנו על זמן שאול, ושמרתי עליו בשבע עיניים. לא רציתי שיקרה לו משהו במהלך המשמרת שלי וזה אכן עבר בשלום. זה לא קרה בעבודה אבל זה קרה ואתה אף פעם לא מוכן לבשורה כזו והיא פשוט חותכת בבשר החי. עכשיו עוד לא ברור לי מה יהיה עכשיו בלי הקשר עם האיש היקר הזה! זו תחושת בהלה!"
החיים המוזיקליים ממשיכים…
לשמחתו, הוא ממשיך להופיע גם עם הסופרת המצליחה נאוה מקמל-עתיר, במופע של שירי רחל על פי ספרה "הדיירת מעליית הגג", עם הזמרת ורדה גולדברגר על מופע שירי נעמי שמר. והוא מקווה לחדש בהקדם את המופע של יורם טהרלב עם הזמרת דלית כהנא. "אני בקשרים טובים עם המשפחה ובתיה, האלמנה, אמרה לי: 'אתה הארכת לו את החיים עם ההופעות שלכם'! אני יודע שגם יורם העריך זאת מאד ובסוף ערב היה אומר לי ברגש רב: 'תודה עופר'!
"גם אני עצמי לקחתי לא פעם חלק פעיל במופעים עם יורם, כששרתי עם הקהל, סחפתי את הקהל לשיר. לא הייתי במקום של זמר אלא לקחתי את התפקיד של מי שמוביל את השירה עם הקהל ונותן לקהל את המקום שלו"- מספר עופר שיום בשבוע עובד כמורה למוזיקה בבית הספר למשחק שבמרכז הקהילתי 'שדה בוקר' בגבעתיים, הפועל כבר 15 שנה והוציא מקרבו שחקנים שהשתלבו בתעשייה הישראלית.
כעת הוא שמח על שראש העיר רן קוניק הציע שבבתי הספר בעיר ילמדו על יורם טהרלב וינחילו את מורשתו לדור הצעיר.
משנה לשנה הבעלים מודעים יותר לזכויות שמקנה להם החוק והרשות המקומית
ה-AI ) משביח את הגבולות של שוק הנדל"ן ומספק כלים חדשניים המייעלים ומשדרגים את התהליך.
סדרת כתבות שתחשוף את הסודות, הסוגיות והפרטים הנסתרים בהצעות ובהסכמים
פרופ' רוני גמזוּ מונה ליו"ר התזמורת הפילהרמונית הישראלית לאחר שכיהן כמנהל בית החולים איכילוב משנת 2015
איציק רובין עוסק בהתנדבות בכל שעות היממה, בקרוב הוא ימונה בפעם השנייה לנשיא "ליונס גור אריה", הוא מוכר בגבעתיים בזכות המצלמה איתה הוא מקפיד לתעד ארועים ובזכות המעורבות הקהילתית המופלאה שלו
איה כהן אבישר קשרה את הסיפור שכתבה בעשיה של אור-לי, במשפחה המיוחדת שלהם, בנסיבות נפילתו של עומרי וזכתה בפרס הראשון בתחרות, ארבעה כרטיסים לפסטיבל הסרטים בקאן, 'הכל כלול'.
"הבריכה, מעבר להיותה מתקן ספורט ונופש, מהווה מקום מפגש משמעותי לתושבי העיר" (שראל טייבר)
"הורים צריכים לאפשר לילדיהם להיחשף לתכנים מתקדמים, ולהתעניין יחד איתם. האהבה למדע היא מדבקת
ב- PASITO בית של פלמנקו, מיכל ברט מלמדת פלמנקו עם כל הלב והנשמה – ילדות, נשים וגברים מביעים ויוצרים ומתנועעים לא רק דרך הצעדים והקצב"
שיכון 'קופת חולים' בגבעתיים הוא אחת השכונות הייחודיות בגבעתיים, המספרת את סיפורה של 'עיר הפועלים'. שכונה היא 'קיבוץ בעיר'
זו הייתה הדרך שלו! תחנות בחייו של צביקה פיק שגדל ברמת גן והתבגר בגבעתיים ומת בגיל 72 לפני שהספיק לממש את כל התוכניות המוזיקליות שלו
הרשתות החברתיות משנות את מחירי הנדל"ן.
האם דירות 'פוטוגניות' נמכרות מהר יותר ומדוע יזמים משקיעים בלובי מעוצב?
נפגשנו לראיון מיוחד ליום העצמאות עם מושיק גולדשטיין, המשנה לראש העיר ויו"ר 'יעד' – החברה הכלכלית של גבעתיים
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!