23/12/2025
23/12/2025
יום שלישי, 23 בדצמבר 2025
רגע מרגש במיוחד שחוותה הפרופ' שולמית מיכאלי-גולדברג היה ב-2010 כשקבלה את פרס לנדאו בביולוגיה. הדבר קבל חשיפה בתקשורת וכמובן שהגיע זרם של ברכות אבל ההתרגשות שלה גברה כשיום אחד הגיע ללשכתה באוניברסיטת בר-אילן, טלפון מיוחד במינו: על הקו הייתה דינה מריאן, מורתה מבית הספר התיכון 'קלעי', שטרחה ואיתרה את תלמידתה המצטיינת שולמית ובירכה אותה אישית על הזכייה בפרס המכובד. "כל כך התרגשתי"- מספרת פרופ' מיכאלי-גולדברג – "הזמנתי אותה לטכס והיא הגיעה והייתה בין האורחים, שרבים מהם היו תלמידים שלי ומורים שלי באוניברסיטה. ויכולתי לומר שגם מורתי מהתיכון הייתה שם".
פרופ' שולמית מיכאלי-גולדברג נמנית עם מאה הנשים מעוררות ההשראה של גבעתיים – "מאה שנים מאה נשים" שכולן מוצגות בתערוכת פורטרטים ובספר שיצא במיוחד לרגל הפרוייקט הזה, המוצג בתיאטרון גבעתיים.
זיכרונות ילדות
שולמית היא נצר למשפחת בלוך מגבעת רמב"ם. סבתה, שושנה בלוך, הגיעה ב-1934 מגליציה, אלמנה שטרם מלאו לה 50 מלווה בארבעה מחמשת ילדיה, והתיישבה בדירה צנועה שרכשה 'על הנייר' מטייבר, עוד בהיותה באירופה. הבן החמישי הצטרף בהמשך.
מיד בהגיעה פתחה מכולת קטנה והחלה לפרנס את משפחתה. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ח (1936-1939) – ברחו רבים מתושבי גבעת רמב"ם – דאז, כששושנה וילדיה היו בין הבודדים שנשארו שם.
"עד היום הבית עומד ואפשר לראות את פגיעות הכדורים שירו הערבים משרונה"- אומרת שולמית ומוסיפה – "סבתא שילמה על הדירה הזאת ונראה היה לה שאין לזה סוף. בשלב מסויים, בתחילת שנות ה-40 ביקשה מטייבר להחליף דירה. היא קבלה חלקת אדמה ברחוב רמז 6, בגבעת רמב"ם כמובן, ושם בנתה את בית המשפחה שעדיין עומד על תילו.
כילדה עוד גרתי עם הורי בקומה הראשונה, לצד סבתא. כשנולד אחי שמואל, נבנתה הקומה השנייה ועלינו לגור שם. באותו בית, בקומת הקרקע, פינתה סבתא חדר מרווח וניהלה את המכולת שלה, עד מותה בגיל 86 בשנת 1973."
אותה סבתא, אישה מסורתית שומרת שבת, גם הייתה ממייסדי בית הכנסת ברחוב טייבר וכיון שסברה שבשכונת בורוכוב לא שומרים שבת – שלחה את בת הזקונים שלה, נעמי, אמה של שולמית, לבית הספר 'ביאליק' שברחוב ביאליק ברמת גן. "אמא הייתה בת 7 כשהמשפחה עלתה לארץ. היו לה קצת קשיי קליטה התחלתיים אבל בהמשך היא התערתה היטב"- מספרת בתה שולמית – "את התיכון עשתה ב'אוהל שם' ברמת גן ובמלחמת השחרור לקחה חלק בהגנת גבעת רמב"ם".
הטלפון הראשון בשכונה
אחד הזיכרונות שסופרו בילדותה של שולמית היתה כמובן על 'קפה צליל' – המרכז התרבותי התוסס של גבעת רמב"ם, אותו ניהלה מלכה אברמוב, שהתגוררה במבנה בית הקפה, ביחד עם בתה יפה, לימים גוסטין ובהמשך ירקוני, ששרה בקפה ואחיה נני ותקוה – ליוו אותה בנגינה. "אמא שלי גדלה עם יפה ירקוני. אמה, מלכה אברמוב עברה תקופות קשות מאד של מחסור ולא אחת ביקשה מסבתא שלי 'לרשום' לה לחם כי לא היה לה כסף לשלם" – מספרת שולמית.
אביה, מיקי מיכאלי, השתחרר מהצבא הבריטי ושכר דירה עם חבר, בגבעת רמב"ם ליד הבריכה. כשיצא למכולת לרכוש מצרכים פגש את נעמי, בתה של בעלת המכולת, שושנה בלוך. השניים התאהבו ונישאו. מיקי ז"ל היה ממקימי חיל ההנדסה ושירת בצבא הקבע שנים רבות.
שולמית זוכרת את עמוד הטלפון הראשון בגבעה – הציבו במיוחד עבור מיכאלי, כדי שיהיה זמין מיידית למקרה הצורך. "קבלנו את הטלפון הראשון בשכונה וכולם באו אלינו לטלפן"- מספרת שולמית.
"סבתא הקימה שבט לתפארת"- אומרת שולמית שבעצמה הייתה תלמידה מצטיינת שבלטה כבר בבית הספר היסודי 'שמעוני' ועוד יותר בתיכון 'קלעי' בו סיימה בהצטיינות במגמה הביולוגית. בשנות נעוריה הייתה חניכה ב'צופים' ובהגיע מועד הגיוס היה ברור שהיא הולכת בדרכי אביה ומתגייסת לחיל ההנדסה. היא שירתה בפיקוד דרום ובהמשך ברפידים, בסיני.
מומחית עולמית בזיהוי ובאיבחון מולקולות RNA קצרות
מיד עם שחרורה נכנסה למסלול האקדמי, שם נשארה עד היום. היא למדה לתואר ראשון בביולוגיה, באוניברסיטת תל אביב, ובשל הצטיינותה הבולטת המשיכה למסלול ישיר לדוקטורט במיקרוביולוגיה. בסיום הדוקטורט, כשהיא בת 30 טסה לעשות פוסט-דוקטורט בברקלי בקליפורניה ובבית הספר לרפואה בסן-פרנסיסקו. כששבה לארץ אחרי 8 שנים, הצטרפה לסגל המדענים של מכון וייצמן ברחובות עד שעברה לאוניברסיטת בר-אילן.
זמן קצר לאחר חזרתה היא נישאה לד"ר משה גולדברג, כימאי, שהיה ממובילי מפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית). לבני הזוג נולדו 3 ילדים: בתם הבכורה בת ה-31, היא רופאה-מתמחה ב'שניידר', נשואה ואם ליונתן בן 9 חודשים. בנה השני של שולמית, בן 29, לומד ועובד בתחום החינוך, ובן הזקונים בן ה-27 – עוסק בתחום שיווק ומינהל עסקים.
בשנותיה במכון וייצמן בלטה במחקריה, העוסקים בתהליכים שבהם לאברון ה-RNA יש תפקיד מרכזי. היא נחשבת מומחית עולמית בזיהוי ובאיבחון מולקולות RNA קצרות, שלהן תפקיד בבקרת הגנים. בשנים האחרונות מתרכזת פרופ' מיכאלי-גולדברג בתפקיד מודיפיקציות כימיות על מולקולה זו וכיצד הן מבקרות את תפקיד הריבוזום. בעבודה זו, על קביעת המבנה של הריבוזום ברמה האטומית, היא משתפת פעולה עם הפרופסור עדה יונת, זוכת פרס נובל.
מגשימת יעדים וחלומות
עם הצטרפותה לאוניברסיטת בר אילו היא נבחרה, ממש באותה שנה, להיות חוקרת במכון HOWARD-HUGHES האמריקאי והיא החוקרת הישראלית היחידה בארץ שעד כה זכתה במענק מקרן יוקרתית זו.
בשנים שלאחר מכן הספיקה שולמית לכהן, בבר-אילן, כדיקן הפקולטה למדעי החיים, כראש חטיבת מדעי החיים והרפואה בקרן הלאומית למדע, וכיום היא סגנית-נשיא למחקר של אוניברסיטת בר-אילן.
במהלך השנים קטפה כמה וכמה פרסים יוקרתיים בהם פרס לנדאו במיקרוביולוגיה, בו זכתה פעמיים, פרס הצטיינות על שם קלור, ממכון וייצמן, פרס האקדמיה הלאומית הצרפתית על שם אנדרה לבוב ופעמיים זכתה בפרסי האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה.
"לאחרונה קבלתי, מהאיחוד האירופי, מענק יוקרתי בסך 3 מיליון יורו למשך 6 שנים, ואמשיך במחקר שלי"- אומר שולמית בגאווה ובסיפוק – "אני רק מקווה שיהיה לי כוח להמשיך. אני מלמדת, ומשמשת סגן-נשיא למחקר. הדרכתי שלושים דוקטורנטים ו-70 מאסטרנטים וכבר יש לי תלמידים שהם כיום פרופסורים בזכות עצמם וזה כמובן הרבה נחת".
היא אומרת בפה מלא שהיא קרייריסטית ומעולם לא חשה צורך להתנצל על כך. "זאת אני"- היא מכריזה. "עבדתי הרבה שעות ביום אבל תמיד חזרתי בערב, ותמיד הכנתי את השבת, ותמיד הייתי זמינה לילדים"- היא אומרת – "הם מאד גאים במסלול שהלכתי בו, וגם חבריהם, וזה לא היה, ועדיין לא מסלול קל, שבעבר היו בו מעט מאד נשים וגם היום אין בו הרבה נשים".
לדבריה הציבה לעצמה הרבה יעדים וחלומות במסגרת עבודתה באוניברסיטת בר-אילן והיא אומרת בסיפוק שהשיגה את כולם. במשך 8 שנים ניהלה את מענקי המחקר ולדבריה האוניברסיטה עשתה צעד גדול ומשמעותי במדעי החיים, והיא גאה להיות חלק מזה. היא מאד מעודדת צעירים בכלל ונשים בפרט – למצויינות.
היא מתגוררת בקרית אונו אבל הלב נשאר בגבעתיים והבית ברחוב רמז 6 עומד על תילו כששולמית מחזיקה בבעלות על החלק של סבתה שושנה בלוך, בקומת הקרקע. "זהו בית ילדותי, בו כל הזיכרונות שלי. גבעתיים בכלל וגבעת רמב"ם בפרט תמיד היו אהבתי הגדולה, ובכל מקום אני מציינת בגאווה שאני בת גבעתיים".
אופטיקה בריל קידס מציעים חוויית ראייה צבעונית, מקצועית ומותאמת במיוחד לילדים ובני נוער
"הבריכה, מעבר להיותה מתקן ספורט ונופש, מהווה מקום מפגש משמעותי לתושבי העיר" (שראל טייבר)
"הורים צריכים לאפשר לילדיהם להיחשף לתכנים מתקדמים, ולהתעניין יחד איתם. האהבה למדע היא מדבקת
שיכון 'קופת חולים' בגבעתיים הוא אחת השכונות הייחודיות בגבעתיים, המספרת את סיפורה של 'עיר הפועלים'. שכונה היא 'קיבוץ בעיר'
מנער חילוני מגבעתיים לנער חרדי על המסך
אדם חתוכה פלד – כוכב נולד. גיבור הסרט המדובר 'לא יום ולא לילה'
לבנת פורן אשת עסקים, מייסדת ויו"ר חברת 'לבנת פורן – זכויות רפואיות' ● נבחרה לפרוייקט 'מאה שנים, מאה נשים'
הרשתות החברתיות משנות את מחירי הנדל"ן.
האם דירות 'פוטוגניות' נמכרות מהר יותר ומדוע יזמים משקיעים בלובי מעוצב?
רוצ'סטר – Upstate New York,
אטרקציות, היסטוריה עשירה ונופים מרהיבים cעיר השלישית בגודלה בניו יורק
לימור מרגולין-יחידי היא שופטת בדימוס, סופרת, מחזאית ודוקטורנטית לאנתרופולוגיה ● זוכת פרס ע"ש יצחק רבין למחקרי שלום, פיוס ושיתופי פעולה בין יהודים-ערבים ● נבחרה לפרויקט "מאה שנים, מאה נשים"
איך הפכו חן ומוטי ריכטר את האהבה שלהם לפיצה לעסק משגשג – החל מהקמת הרשת בישראל וכעת גם בהולנד
הקסם שמאחורי המילים. כיצד כבשו הסופרת מאירה ברנע גולדברג ו'כראמל' את לבבות הקוראים
המנטליות השתנתה, אחרי הקורונה והמלחמה, יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם מה באמת חשוב להם
אחרי התקופה שבה המדינה עצרה נשימה, גם שוק הנדל"ן מתחיל לנשום
צילום: גור סלע ואדי מוסררה: עבר הירקון – עתיד ירוק ואדי מוסררה הוא שמו הקודם של נחל איילון. הוא היה שם נרדף להצפות חוזרות ונשנות בימי גשם נטע עדני 12/12/2025 בעבורי קו 63 של דן
אנדרטה אחת ועשרות סיפורי חיים. בלב גן רבקה, ניצבת אנדרטה לזכר בני ובנות גבעתיים, שנפלו בכל מערכות ישראל
בעלי דירות רבים חותמים על הסכמים בני עשרות עמודים מבלי להבין את המשמעויות המלאות של הסעיפים – ובכך נחשפים לסכנות אמיתיות. אחת המרכזיות שבהן: מגבלות חמורות על מכירת הדירה במהלך הפרויקט.
יש מקומות שלא משנה כמה שנים יעברו הם שומרים על הקסם שלהם. מוזיאון האדם והחי, השוכן בלב הפארק הלאומי ברמת גן, הוא בדיוק כזה.
צילום: גור סלע ואדי מוסררה: עבר הירקון – עתיד ירוק ואדי מוסררה הוא שמו הקודם של נחל איילון. הוא היה שם נרדף להצפות חוזרות ונשנות בימי גשם נטע עדני 12/12/2025 בעבורי קו 63 של דן
בוקר אחד, הגעתי ליום נוסף בקמפוס של אונ' בר-אילן ובגלל עבודות הרק״ל נסגר השער הראשי. לא ידעתי אז, שדווקא העיקוף הזה יוביל אותי לגילוי אחר. ד"ר סוס טבע את הביטוי: "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים". נכנסתי משער דרומי ובכיכר הראשונה עמד מולי בניין עם מבנה אבן המזכיר אוניברסיטאות בני מאות שנים – עיצוב כה שונה
המנטליות השתנתה, אחרי הקורונה והמלחמה, יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם מה באמת חשוב להם
אנדרטה אחת ועשרות סיפורי חיים. בלב גן רבקה, ניצבת אנדרטה לזכר בני ובנות גבעתיים, שנפלו בכל מערכות ישראל
אחרי התקופה שבה המדינה עצרה נשימה, גם שוק הנדל"ן מתחיל לנשום
בעלי דירות רבים חותמים על הסכמים בני עשרות עמודים מבלי להבין את המשמעויות המלאות של הסעיפים – ובכך נחשפים לסכנות אמיתיות. אחת המרכזיות שבהן: מגבלות חמורות על מכירת הדירה במהלך הפרויקט.
יש מקומות שלא משנה כמה שנים יעברו הם שומרים על הקסם שלהם. מוזיאון האדם והחי, השוכן בלב הפארק הלאומי ברמת גן, הוא בדיוק כזה.
איך משפיע הערת אזהרה על מיזמי התחדשות עירונית? מה שלא מגלים לכם בין השורות
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
