"היה פעם במרכז גבעתיים שטח גדול ירוק עם עצי ברוש ופרדס, חורשת אקליפטוס, שיחי רותם ועשבי בר, מרבדים של כובע הנזיר, גבעה עם בריכת מים עגולה, עדר פרות מכפר שלם. ולפעמים בשנות בצורת בדואים עם עדריהם. כן, בדואים בגבעתיים, במו עיני ראיתי ולא חלום". (אהוד בנאי,  'הפרדס', 06/12/2004)

זה קטע מזיכרונותיו של אהוד בנאי – זמר, מלחין, סופר ואיש הרדיו הישראלי, שחוגג השנה את יום הולדתו השבעים (31 במרס 1953) ולכן החלטתי להקדיש לו את הטור.

"בילדותו התגורר עם הוריו מרים ויעקב בנאי ז"ל ואחיו אליהו בשכונת רמת יצחק ברמת גן, ברחוב עוזיאל השקט אותו כינה 'רחוב הג'ורה'" מספר לי אבי משה-סגל, מדריך טיולים המתמחה בערים רמת גן וגבעתיים, שאיתו אני מתחילה בסדרה: 'לצאת מהטור לתור' שתכלול גם סיור בעקבות תחנות חייו של אהוד בנאי.

"משם עברו להתגורר בסמוך לאותו הפרדס, ברחוב ריינס 51, גבעת קוזלובסקי בגבעתיים. הבניין המקורי כבר נהרס ובמקומו נבנה בית משותף חדש." מוסיף אבי.

היום, אהוד גר בשכונת קריית בורוכוב בר"ג, שכונת ילדותי ובית הורי עד היום, והוא מכהן גם כגבאי בית הכנסת 'אהל יוסף', המלך יוסף בר"ג. בית הכנסת שצמוד לבית הכנסת שבו אבא שלי ז"ל היה בעל קורא וגבאי בית הכנסת בית אל-גאולה, שחולקים את אותה החצר.

"התפקיד הבימתי הראשון של אהוד בנאי, בהיותו בן תשע, היה ילד בדואי בשם עזיז בסרט הישראלי 'סיניה' (1962) בבימויו של אלדד חי (היום בן 94). על התפקיד הזה אהוד הפסיד שבועות שלמים בבית הספר והפך לאליל הכיתה" מספר אבי "לאהוד היה קשה לחזור לשגרת הלימודים במקום לנסוע יום יום לאתר הצילומים האקזוטי בחולות ראשון לציון".