


אדר נולד במושב עין עירון ולפני כשבע שנים החליט לקום ולעבור עםאשתו לעיר הגדולה-קטנה שלנו, לגבעתיים. שתי בנותיו הקטנות מתחנכות בגני הילדים שבעיר, והוא עצמו מספר שגבעתיים נותנת תחושה של בית בין כל הטירוף שמסביב לה. הוא טוען ש"הכל נורא קטן לעומת תל אביב, ותמיד יש את ההרגשה שיש סביבך אנשים טובים, אם זה האנשים ברחוב, אם זה השכן מהקומה ממול. האוכלוסייה פה מאוד איכותית ונעימה" הוא מוסיף. יתרה מזאת, אדר וראש העיר רן קוניק, מסתבר שמכירים עוד מעברם הרחוק כאשר אדר שיחק טניס שולחן באופן מקצועי, וקוניק היה אלוף הארץ. הקשר חברתי שנוצר אז, הביא את אדר לתמוך בקוניק בדרכו לכהונת ראשות העיר, הוא הושיט יד ונרתם לעזרתו.
"רן באמת אדם יוצא דופן הוא רוצה לעשות רק טוב לעיר לא מתעסק במעמד שלו, הוא לא נותן למעמד להשפיע על ההתנהלות היומיומיות. הוא ממש בשביל הקהילה. זה מוזר שיש דבר כזה, הוא עוף מוזר בפוליטיקה שלנו ואנשים לא מאמינים לזה, הוא משרה תחושה כאילו יש איזה שהוא מין אבא שדואג לך כאן, והלוואי שהוא ימשיך ויתקדם".

מילד תמים בחדרה לפסטיבל הסרטים בונציה
אדר בוגר "בית הספר הדמוקרטי" שבחדרה, ולמרבה הפלא כלל לא למדת במגמת הקולנוע
בתיכון, להיפך – כאשר נתבקש להפיק את מסיבת הסיום של כיתה ח' כלל לא הבין מדוע
דורשים זאת דווקא ממנו, ועבד על זה באדיקות במשך כחצי שנה ביחד עם מודי בר-און
שהיה בזמנו מורה בבית הספר בו למד. בסיום אותה מסיבה, הבין שבלי לדעת בכלל הוא שחה בטבעיות בתפקיד שהוצמד לו, ומשם הדרך לצמרת הייתה ברורה מאליה. יתרה מכך, אדר עצמו מלחין ומוזיקאי ובעברו היה לו הרכב מוזיקלי שעסק גם ביצירת וידיאו קליפים ובהפקתם. אחד הבמאים שהתרשם מההפקה, נתן להם הזדמנות ומשם התגלגלו להם עוד עשרות הפקות. אדר מספר: "אין דבר יותר מפחיד מלהחליט לעזוב את אזור הנוחות שלך כשכיר, ולהפוך להיות עצמאי". לפני כתשע שנים, יחד עם חברו הטוב, ללא תוכנית עסקית מוגדרת, פתח את חברת ההפקה שלו "פירמה פילמס". לאט לאט הפיקו וידאו קליפים וסרטי תדמית, קנו להם שם טוב בתעשייה ומשם גלשו לעולם הסרטים.
כיום יש להם שתי חברות, אחת שעוסקת בפרסומות ואחת בסרטים. בנוסף, הוא עובד בשיתוף פעולה עם אסף אמיר "מפנורמה הפקות" שיחד אתו הפיק את 'לעבור את הקיר' ועוד סרטים רבים אחרים. הסרט הראשון שהפיק נקרא "שתיים בלילה" סרט שלא יצא לקולנוע, הייתה לו הפצה מיוחד באינטרנט.


הסרט החדש "לעבור את הקיר"
הסרט מביא את סיפורה של מיכל, בחורה בת 32 (נועה קולר) שחזרה בתשובה לפני 12 שנים ועדיין לא נישאה. לאחר שהיא סוף סוף מוצאת חתן, בעל תשובה נאה הוא מבטל את החתונה כחודש לפני המועד המיוחל. מיכל מסרבת להתמסר לייאוש ולאכזבה ומחליטה להמשיך בהכנות ולדבוק בתכניתה המקורית. "לעבור את הקיר" מככב במקום הראשון בטבלאות המבקרים, הרשתות החברתיות מעריפות שבחים ויש באמתחתו גם שלל פסלונים – הסרט זכה בשלושה פרסי אופיר בשנת 2016 – בפרס עיצוב התלבושות (חוה לוי רוזלסקי), השחקנית הטובה ביותר (נועה קולר), ופרס התסריט לרמה בורשטיין. השחקנית הראשית נועה קולר זכתה בפרס גם בפסטיבל חיפה. בתפקידים הראשיים משחקים גם עוז זהבי, עמוס תמם, עודד לאופולד ועירית שלג. אסף אמיר הוא המפיק הראשי, ואדר שהוא שותף "קצת קטן" כדבריו נכח שם מתחילת התהליך שעבר הסרט הזה, החל מבחירת השחקנים על הקסט ועד להפצה של הסרט שהוא עבד עליה עד כה. הנהירה לאולמות הקולנוע בעודו באוויר אולי לא מפתיעה בהתחשב בכך שמאחורי הסרט עומדת הבמאית והיוצרת המוכשרת רמה בורשטיין, מה שגם סרטה הקודם, "למלא את החלל", זכה לתשועות רבות.
אדר מספר: "את התסריט של הסרט הזה קראתי בדרך לצילומים בפורטוגל, ולא הפסקתי
לבכות כל הטיסה בגללו.. רמה אישה מדהימה, הכל זרם על הסט. ברגע שהאינטראקציה בין הבמאי, הצלם והמפיק טובה, הכל עובד כמו שצריך והאווירה מעולה – וכך היה".
הסרט השתתף בפסטיבל ונציה ובפסטיבל אמריקאי – שם הוא גם נמכר והולך להיות מופץ בכל העולם. עד כה כמות הצופים מהסרט מרשימה ביותר. משנה לשנה הקולנוע הישראלי מקבל יותר ויותר ביסוס והכרה בעולם, נכון שהיו לו שנים קשות, אבל הוא רק הולך ומתפתח וההוכחה החיה לכך היא הנהירה לאולמות הקולנוע. "הסרט "לעבור את הקיר" הוכיח כי זה לא עוד אחד מני רבים, זה סרט שאתה יוצא ממנו עם מתנה, יש לו זהות, הוא משאיר לך חותם של אופטימיות בתוך כל הפאסימיות שמסביב, הוא מותיר בך אמונה עבור עצמך, ועבור החיים בכלל. הקהל שב להאמין מחדש שמשהו טוב מסתתר שם בפנים, ואכן הם לא יוצאים מאוכזבים" מוסיף אדר.
כששאלתי את אדר מה הסרט האהוב עליו הוא לא חשב פעמיים וענה: "לעבור את הקיר", הגבתי בגיחוך בטענה שזו תשובה צפויה מדי לסרט שמככב עכשיו בכותרות, אבל הוא התעקש לשכנע אותי שזה אכן הסרט שהכי נגע בו בכל המובנים. "הפקתי הרבה מאוד סרטים, כל סרט שאני יוצר אני רוצה שידעו, שיתחברו, אבל הסרט הזה הוא אחר, חשוב לי שאנשים יראו אותו כי מעניק לך משהו שונה, אתה יכול לעבד אותו אחר-כך, וזו המטרה שלנו מההתחלה".

סיפור מהצילומים
אדר: "הייתה לנו סצנה שתוכננה להצטלם באומן. טסנו לשם ודקות ספורות לאחר שהתחלנו לצלם, המצלמה הפסיקה לעבוד. הסיכוי שמצלמה כזו תפסיק לעבוד די אפסי, זאת המצלמה הכי אמינה בעולם, היא לא מתקלקלת. ניסינו לבדוק אופציות למצלמה חלופית, לא היה מענה ונאלצנו לחזור לארץ בידיים ריקות. לימים הבנו שזה הדבר הכי טוב שקרה לנו מאחר והצילומים בארץ המשיכו ללא הסצנה, ובעקבות זאת הסצנה באומן שונתה לגמרי. נסענו לצלם שם רק בסוף, וזה מאוד עזר לנו."
מה מייחד אותך ואת עבודתך?
"אני ניגש לכל הפקה כאילו אני לא יודע דבר, כאילו מעולם לא עשיתי את זה. למשל, אם אני צריך לעצור רחוב במרכז תל אביב, אני חושב איך אני הולך לעשות את זה הפעם. אומנם יש לי את הניסיון, אבל אני כל פעם מתחיל מחדש, ודרך זה אני מבין שכל פרויקט דורש תשומת לב אחרת. ברגע שצריך להתחיל מאפס, זה מרענן, זה נותן לך כוחות . אתה לומד ממה שקורה סביבך וזה מעשיר אותך".
טיפ קטן לדרך
"לעשות באהבה את מה שאתה עושה ולחשוב גדול. אני הספקתי הרבה בזמן קצר וזה לא בגלל מזל, אלא בזכות עבודה קשה. בשביל להצליח צריך לעבוד קשה אי אפשר להסתמך על מזל". ואכן ניכר על אדר כי הוא איש של עבודה קשה. אפשר לחוש את זה מהאנרגיות הרעננות שלו, מהרצון האמתי שלו לשאוף הכי גבוה, ולעשות את הכל מהלב. ללא ספק, אדר שפרן הוא מקור גאווה גדול לעיר שלנו, ומעורר הערכה לא רק בשל עצם הדרך אותה עבר, אלא בשל אופיו הצנוע והכנה. ומי יודע אולי ביום מן הימים הוא יהפוך אותה לעיר הסרטים הארצית, והמוני אנשים ינהרו הנה לצפות בטובי הסרטים הישראלים שהיו פה מאז ומעולם. וזאת כלל לא פנטזיה, בשביל אדר השמיים הם בכלל לא הגבול.

צילום: גור סלע ואדי מוסררה: עבר הירקון – עתיד ירוק ואדי מוסררה הוא שמו הקודם של נחל איילון. הוא היה שם נרדף להצפות חוזרות ונשנות בימי גשם נטע עדני 12/12/2025 בעבורי קו 63 של דן

יש מקומות שלא משנה כמה שנים יעברו הם שומרים על הקסם שלהם. מוזיאון האדם והחי, השוכן בלב הפארק הלאומי ברמת גן, הוא בדיוק כזה.

אנדרטה אחת ועשרות סיפורי חיים. בלב גן רבקה, ניצבת אנדרטה לזכר בני ובנות גבעתיים, שנפלו בכל מערכות ישראל

המנטליות השתנתה, אחרי הקורונה והמלחמה, יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם מה באמת חשוב להם

אחרי התקופה שבה המדינה עצרה נשימה, גם שוק הנדל"ן מתחיל לנשום

בוקר אחד, הגעתי ליום נוסף בקמפוס של אונ' בר-אילן ובגלל עבודות הרק״ל נסגר השער הראשי. לא ידעתי אז, שדווקא העיקוף הזה יוביל אותי לגילוי אחר. ד"ר סוס טבע את הביטוי: "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים". נכנסתי משער דרומי ובכיכר הראשונה עמד מולי בניין עם מבנה אבן המזכיר אוניברסיטאות בני מאות שנים – עיצוב כה שונה

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

בטיחות הרכב: הטוב, הרע והלא נודע
שוק הרכב הוא לא שוק פשפשים: כללי האצבע שימנעו מכם לקנות "מציאה" בלי ציון בטיחות רשמי

נעמי לבנון-קשת היא משוררת ועיתונאית, שספר שיריה האחרון, "שורשים מתארכים באוויר", זכה להדים חיוביים כמי שיוצר עולם חדש מתוך חורבן

כיכר "יפה ירקוני" ממוקמת ברחוב רמב"ם ומוקדשת לזכרה של כלת פרס ישראל לזמר עברי

ערב ההוקרה הפך למסורת והוא מוקדש כולו להוקרה והערכה רבה עבור אלה שמהווים עבור רבים עוגן, מקור של תמיכה ואוזן קשבת

בטקסים הקהילתים: שורדי שואה, גימלאים ומשפחות שכולות לצד תלמידים

ספרייה חדשה לזכרה של המורה האהובה רוחל'ה חנוכוב
בית הספר היסודי "יגאל אלון" בגבעתיים חנך לאחרונה ספרייה חדשה, שהוקמה לזכרה של המורה האהובה

יחידת הביטחון העירונית החדשה תמנה 12 אופנוענים חמושים, ותפעל שבעה ימים בשבוע

אופטיקה בריל קידס מציעים חוויית ראייה צבעונית, מקצועית ומותאמת במיוחד לילדים ובני נוער

מהדלפק לשותפות – הסיפור של אריאל הר-ציון מפאפא ג'ונס גבעתיים

לבנת פורן אשת עסקים, מייסדת ויו"ר חברת 'לבנת פורן – זכויות רפואיות' ● נבחרה לפרוייקט 'מאה שנים, מאה נשים'

הרבנית ד"ר אילה גליקסברג הגישה לנשיא יצחק הרצוג את ספרו של בעלה המנוח "דרכי יוסף"

פרופ' רוני גמזוּ מונה ליו"ר התזמורת הפילהרמונית הישראלית לאחר שכיהן כמנהל בית החולים איכילוב משנת 2015

אז החורף כבר כאן ואיתו מתקרב בצעדי ענק חג החנוכה – החג הכי משמין בשנה. בדקנו ומצאנו עבורכם את הסופגניות ששוות את הקלוריות ואת הספורט שצריך לעשות אחרי… שיהיה חג טעים!

החג הכי משמין בשנה הגיע וזה הזמן לסקר הסופגניות ששוות את הקלוריות! שיהיה חג טעים!


"הכתיבה האישית לא פסקה מעולם גם אם היו שנים שנדחקה הצידה, וחיכתה בסבלנות…זה חלק בלתי נפרד וחשוב מאד בחיי" נעמי לבנון-קשת
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


