

שיחה עם פרופ' יצחק כ"ץ – סוקר ותיק, מייסד ומנכ"ל מכון הסקרים 'מאגר מוחות'
נעמי לבנון-קשת
צילום: איציק רובין
18/8/2025
שתפו:

קשה להאמין שלפני כחמש שנים, בשנת 2020, היינו ערב בחירות, סיבוב שלישי, ובשיא עונת הסקרים. ממש כמו עכשיו, לכל ערוץ יש מכון סקרים משלו. כל יומיים סקר, לא חשוב על מה. ובכל זאת ההבדל עצום שכן מאז התהפך עלינו, אזרחי המדינה, העולם שהכרנו והארץ שידענו.
פרופ' יצחק כ"ץ, מייסד ומנכ"ל מכון הסקרים 'מאגר מוחות', הוא 'סוקר הבית' של ערוץ 13 ושל העיתון 'ישראל היום' – הוא עושה סקרים 'בצורה שוטפת' כדבריו גם לגופים מקצועיים ומכובדים כמו לשכת רואי החשבון, עורכי דין, בנקים וסוכני ביטוח המבקשים מידי פעם סקרים בנושאים שונים. הוא גם מי שעומד מאחורי הספר 'עם הסקר', העוסק במתרחש מאחורי הקלעים של עולם הסקרים, הפוליטיקה והעסקים, ובימים אלה, מטבע הדברים וקצב האירועים – ידיו מלאות עבודה.
"עקרונית אין שוני בהרכב אוכלוסיית העונים לסקרים לעומת העבר הלא כל כך רחוק" – הוא מסביר – "עם זאת הצירוף המתמשך של המחאה המשפטית בתוספת המלחמה על כל מה שמתלווה אליה, יצרו אפקט מתמשך ויש לאנשים מה להגיד. יש מעורבות, רצון להשפיע, רצון ואף צורך בשינוי".
מסתבר שדווקא אותן תוצאות מה שהוא מכנה 'אפקט מתמשך', עושות לפחות לכאורה, את עבודת הסוקרים – קלה יותר, ומה שעוד מקל על כך היא העובדה שלפחות נכון לרגע זה – אין תאריך בחירות. נראה שכל אלה, על פניו, יגרמו לנשאלים לענות תשובות אמת.
"בגדול זה נכון ובכל זאת, מנגד עומדת מערכת מורכבת עם הרבה אי ודאויות, והרבה אנשים באמת לא יודעים למי יצביעו"- מסביר הפרופ' כ"ץ – "יש המתלבטים בין מפלגות ויש כאלה המתלבטים אם בכלל להצביע!".
תופעה מעניינת המסתמנת כרגע, בהווה המבולבל ובעתיד הלא ברור שבו כולנו שרויים, אומר הפרופ' כ"ץ כי דווקא הצעירים, בין כפרטים ובין על ארגוניהם השונים, יותר מעורבים במחאה, יותר רוצים לומר את שלהם, להשפיע. "ועם זאת שיהיה ברור: גם הם שרויים באי ודאות. הם 'די באוויר' וזה מורגש בתשובות בסקרים. אם בעבר זה הציבור שהיה אדיש, לא אכפתי, כיום יותר בולט אצלם הרצון להשפיע".
כ"ץ שנולד וגדל בבני ברק, מתגורר זה עשרים שנה בגבעתיים. את שירותו הצבאי עשה כקצין נ.מ. וחברו הטוב מימי הילדות המוקדמת בבני ברק ועד היום, הוא לא אחר מאשר עוד תושב גבעתיים, המפכ"ל לשעבר דודי כהן.
אחרי הצבא למד כ"ץ מדע המדינה וסוציולוגיה ואת הדוקטורט שלו, בראשית שנות ה-90, עשה במדע המדינה.
"סקר הוא כלי נכון לעכשיו"
באותן שנות ה-90 הרחוקות, לצד הוראה באוניברסיטת תל אביב, הקים ביחד עם עמיתו ד"ר ברוך מבורך, את מכון הסקרים 'מאגר מוחות'.
"סקר הוא כלי נכון לעכשיו. לאותו שבוע"- מסביר הפרופ' כ"ץ, שאת הפרופסורה שלו קבל לפני כעשרים שנה – "לכן צריך להיות זהיר ולא להקיש מהם על תוצאה, כי המציאות פה היא כאוטית, משתנה ברגע. לכן קשה לחזות על פי הסקרים. ביבי יכול לעשות מניפולציה עם העיתוי של תאריך הבחירות כדי לשפר את מצבו. אם המועד יהיה קצר – זהו חסם רציני לכוחות חדשים ויתכן שבמקרה כזה חלק מהם יוותרו. תאריך בחירות מהיר- משחק לטובתו. אין מנוסה וקמפיינר כמוהו, לטוב ולרע. איש לא נלחם כמוהו. ומנגד – אין יריב רציני בצד השני".
מיהם אוהבי הסקרים בימים אלה?
"כשיש מערכת בחירות – אלה הפוליטיקאים עצמם. מה שטוב כמובן לסוקרים" – הוא מעיר בחיוך ומסביר בנימה רצינית יותר: "בליכוד, יש פריימריז, ויש מאה וחמשים אלף מתפקדים ולכן כשיהיה תאריך בחירות יהיו כל מיני קופצים על העגלה בתקווה לקושש קולות. זה כולל גם ח"כים, גם מעומדים בסניפי המפלגה, גם כאלה מטעם עצמם, אם כי לא לכולם יש די תקציב."
ובכל זאת, מי הם ה'פריקים' של הסקרים?
"נתניהו, לפיד, ליברמן ובנט." גנץ, לדבריו – הרבה פחות. ולגבי בנט: "הוא נערך היטב. אחרי הכל היה לו מורה טוב: ביבי".
ומה לגבי המפלגות החרדיות?
"אולי פה ושם ש"ס אבל הרבה פחות מכל האחרים. לש"ס יש מאגרי מידע אדירים שנבנו במשך שנים, ועליהם הם מריצים את הבדיקות שלהם. יש להם יכולת ארגונית מדהימה."
מה עושים מזמיני הסקרים עם התוצאות: האם אם באמת נוהגים, משנים, מחליטים – לפי התוצאות או שמא לא מתייחסים אליהם?
"הדוגמא הבולטת בבחירות 2020 הייתה זו של שאול מופז, שהזמין סקר שתוצאותיו היו עגומות בעליל באשר לסיכוייו והוא, בסיוע יועציו, החליט ללכת על קלף הרחמים, האמפתיה, ה'אנדרדוג'. התוצאות ידועות.
כל הפוליטיקאים המובילים, כשהם נשאלים בטלוויזיה לגבי תוצאות סקר כזה או אחר שמראה את מצבם העגום – נוטים לזלזל ולבטל אותו. בפועל: כולם לוקחים את התוצאות ברצינות. גנץ למשל רואה את התרסקותו מול העיניים ויתכן שבכלל יפרוש. אני בטוח שהוא מתלבט נוכח תוצאות הסקרים. אולי בכלל דרכה של המפלגה נגמרה"- אומר פרופ' כ"ץ ומפרט – "ליברמן עושה סקרים ומתייחס אליהם במלוא הרצינות והמעשיות. במשך שנים הוא בודק את מידת הפופולאריות של אישים שונים ואז מקבל או מצרף אליו אנשים חדשים. הסקר הוא אצלו כלי לקבלת החלטות. הוא בוחן את הסקרים לעומק, ולא רק את אלה שהוא מזמין אלא כל סקר וסקר. כמו גנץ גם אייזנקוט, רואה את המגמה. שניהם מאמינים למציאות. הם אנשים נבונים. אייזנקוט נהנה מאהדה גם בקרב מי שאינם מצביעיו-בפוטנציה, והוא איש שעדיין לא התלכלך. במפגשים עם קהל הוא ייתקל בהרבה אמפתיה – אבל זה לא אומר שבפועל, ביום הבחירות, יצביעו עבורו. עם גנץ זה שונה כי יש כבר אכזבה עמוקה ממנו ולא מצביעים לו".


מה הסיבות לטעויות בסקרים, לעתים מביכות, לעומת תוצאות אמת, והאם יש כיום יותר ציבורים שבעצם מרמים בסקרים?
"לפעמים אפשר לזהות את ה'מרמים' אבל זה קורה בדרך כלל ממש בסקרים של ערב בחירות, דהיינו אלה שמותר לפרסם עד שלושה ימים לפני הבחירות. יש רמאויות גלויות בקלפיות מדגם. אנשים או אף התארגנויות במגזרים מסוימים שבכוונה רוצים 'לסדר' את הסוקר ולהביא לתוצאות שגויות. עוד סיבה לטעויות אפשריות בסקר, שגם הן מתרחשות בעיקר ערב בחירות, היא שיש אנשים שמחליטים ממש ברגע האחרון למי להצביע ואם בכלל. וכמובן שיש יותר ויותר התארגנויות אינטרנטיות, עם חשד ל'תגמול' לכאורה, שנועדו להשפיע ובהחלט עשויים להטות את התוצאות. זה דבר שכבר נוכחנו בו כשראינו תוצאות לא סבירות בישובים מסוימים."
באחרונה גוברת הנטייה להשחיר, להשמיץ, לפגוע בצד השני, ולא חשוב בכלל מיהו 'הצד השני' כל עוד נשמרת ה'חלוקה' של שמאל וימין. האם קמפיין שלילי הוא דרך נכונה?
"זו טקטיקה מסוכנת שעשויה בהחלט לפגוע גם במי שעושה את הקמפיין הזה, ולחזור אליו כבומרנג. מצד שני, עם הזמן זה הפך למשהו מאד קל. בעזרת בוטים, בתשלום, שהמלכלך מסתתר מאחוריהם וחושב שלא יודעים מיהו ובשליחות מי הוא פועל. ובכל זאת, כיון שיש אמצעים שמאפשרים זאת – זה מפתה גורמים מסוימים במערכת"- מסביר פרופ' כ"ץ "אני אמליץ לפוליטיקאי להשתמש בקמפיין שלילי לעתים נדירות מאד וזאת באחת משני ברירות: האחת – כשהמועמד הינו נקי כפיים כך ששום דבר לא ידבק בו עצמו, ובמקביל יש לו בידיים קלף מוצק כנגד הצד השני. והשנייה היא כשהמועמד הינו כבר במצב נואש ואין לו מה להפסיד.
לצד הקמפיין השלילי ישנו כמובן גם קמפיין 'תסמונת האנדרדוג' המקביל של 'קמפיין הגוועלד', זה שביבי יודע לנצל ולסחוט עד תום גם כשהלימון נראה כבר מיובש לגמרי. "בסוג זה של קמפיין הוא הקורבן הקבוע. זה שרודפים אותו"- אומר הפרופ' כ"ץ ומוסיף: 'מה שהיה נכון ב-2020 נכון אף יותר גם עכשיו. מה שביבי עשה בעבר הלא רחוק, במערכת הבחירות הקודמת ובאלה שקדמו לה, הוא ממשיך בשיטת 'אני המסכן', 'אני הקורבן' ומעלה זאת לדרגת אמנות. הוא עושה זאת בעקביות ולאורך זמן וזה עובד על הבייס שלו".
כסוקר של ערוץ 13 הוא יכול להשוות את תוצאות הסקרים של 'מאגר מוחות' לאלה שעושים בערוץ כאן-11 או בערוץ 12 כמו גם בערוצי הרדיו. הוא לא יכול להשוות לתוצאות, התמיד שונות בעליל, שמציגים בסקרי ערוץ 14.
מה ההסבר לפערים הבולטים הללו?
"אני לא יכול לדבר על סקרי ערוץ 14 ולא לבקר אותם כי אין לי מושג איך הם נעשים. ברור שכאשר התוצאות כל הזמן, באופן שיטתי, שונות משאר הערוצים – כולנו מרימים גבה ומעלים השערות כי בבירור זה לגמרי לא סביר."


חודש מאי 1948, בגבעת החלמה, נחתמה הפקודה שהפכה את ההגנה ממחתרת לצבא ריבוני

זכויות הבנייה כבר אינן קבועות מראש: כל פרויקט נבחן לפי מדיניות עירונית, צפיפות וכדאיות כלכלית?

הגבול הדק בין אהבה, אחריות ושליטה: המקרה שמטלטל את דיני הצוואות

פערים בפרשנות גודל הדירות משליכים על היקף התמורה ועלולים לעכב את קידום הפרויקט

נורית ואורי חשבו שהם מכוסים מכל כיוון, אבל אחרי עשור של זוגיות מאושרת התגלה החור השחור: למה הסכם ממון לא באמת קובע מי יירש אתכם

כשחברותיה של צאלה, שטיפלו בהוריהן המבוגרים, אמרו לה עד כמה היא בת-מזל, צאלה התמלאה בגאווה והזכירה להן את המוטו שאמה נהגה לשנן באוזניה בכל הזדמנות, עוד מאז שהייתה ילדה קטנה: "לעולם אל תהיי תלויה באף אחד"

זכויות הבנייה כבר אינן קבועות מראש: כל פרויקט נבחן לפי מדיניות עירונית, צפיפות וכדאיות כלכלית?

סיכום פעילות 'יעד' בשנת 2025: עשייה, פיתוח ושיפור איכות החיים

ד"ר אוהד קרני על האיזון שבין כלכלה לסביבה, מגבעת קוזלובסקי ועד למורדות ים המלח

אחרי כמעט שמונה עשורים מאז הוקמה, אחרי שהוכרזה כמבנה לשימור ואחרי שלפני כשמונה שנים ננעלה וננטשה – הבריכה המיתולוגית מתעוררת לחיים

אורי שפיר מספר על הקסם המשפחתי שמאחורי המשחקים שכולנו אוהבים

סקר חדש לקראת יום הפיצה הבינלאומי החל ב-9/2: פיצה – המאכל האהוב והמשתלם ביותר בהזמנת אוכל הביתה

עשר המשואות של גבעתיים ורמת גן
לרגל יום העצמאות, בחרנו להעניק עשר משואות לנשים וגברים מעוררי השראה שמדליקים אור בלב הערים שלנו.
בין אם הם תושבי האזור ובין אם עשייתם היומיומית היא שהופכת את גבעתיים ורמת גן למקום טוב יותר – הם הפנים היפות של הקהילה שלנו, ומזכירים לנו שיש לנו על מי לסמוך.

אלדד לבני (49) אחד המייסדים של 'טורק' התחיל את דרכו בתכנות בסיסי בילדותו, המשיך דרך שירות טכני בחיל האוויר והיום הוא ה-CINO של החברה ● מתגורר ברמת גן, נשוי לנטע-לי ואב לעומר (11) ועידו (9)

קבלו את נבחרת החלומות של אזני ההמן, מהקלאסיקה ועד לחידושים המפתיעים. הצטרפו למסע בין בצקים פריכים ומילויים טרנדיים כי משנכנס אדר מרבין באכילת אוזני המן
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


