"מוזיקה יכולה לחולל שינוי בחברה שלנו"

ד"ר עמית ויינר מנציח את מלחינים יהודים שנספו בשואה בפרויקט בינלאומי מיוחד ומרגש

ד"ר נגה רוזנפרב

15/2/2023

ד"ר עמית ויינר מגבעתיים הוא פסנתרן ומלחין המכהן כראש המחלקה ליצירה רב-תחומית בפקולטה למוזיקה רב-תחומית, באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים. זה עתה שב מג'נבה, שם ניגן מוזיקה של מלחינים יהודים מהשואה בקונצרט במטה הראשי של האו"ם לציון יום השואה הבינלאומי.

"לפני 11 שנה, צלצלתי ל'יד ושם', ואמרתי להם שאני רוצה להתנדב. אני כמוזיקאי, רציתי התנדבות שהיא מתחום העיסוק שלי, משהו שאוכל לתרום בו הכי הרבה. כך הגענו לרעיון של קונצרט מוסבר על מלחינים יהודים מהשואה"

מדי שנה, בסוף חודש ינואר, עוזב ד"ר עמית ויינר את עיסוקיו היום-יומיים לטובת פרוייקט שיזם לפני 11 שנים, ומתרכז במוזיקה של מלחינים יהודים מהשואה.

"יש בזה משהו מאוד אישי מבחינתי, גם מבחינת הסיפור של המשפחה שלי, להתרכז פתאום במוזיקה הזאת, של מלחינים כמו גדעון קליין, ויקטור אולמן, מרדכי גבירטיג, שכתבו מוזיקה בתקופה השואה. והשנה התרגשתי מאוד כשהוזמנתי על-ידי שגרירות ישראל בז'נבה, לשני קונצרטים, כשאחד מהם התקיים במטה הראשי של האו"ם, בנוכחות מזכ"ל האו"ם" מספר עמית. "שם דיברתי וניגנתי מוזיקה של מלחינים יהודים מהשואה, במסגרת האירוע המרכזי לציון יום השואה הבינלאומי, שחל ב 27 בינואר."

ספר איך הכל התחיל?

"לפני 11 שנה, צלצלתי ל'יד ושם', ואמרתי להם שאני רוצה להתנדב. ממש ככה. ביחד חשבנו על משהו שאפשר לעשות ביחד, אני כמוזיקאי, רציתי התנדבות שהיא מתחום העיסוק שלי, משהו שאוכל לתרום בו הכי הרבה. כך הגענו לרעיון של קונצרט מוסבר על מלחינים יהודים מהשואה."

לצורך העניין הוא קרא, חקר ולמד את הנושא, בעיקר מחקרים של פרופ' דוד בלוך, גילה פלאם, מיכאל וולפה, ואחרים.

"יש ספר מרגש ובלתי נשכח שנקרא 'קולות מתוך החושך' של משה הוך, שמתאר את הסיפור של המוזיקה גם לפני השואה וגם במהלכה בקהילות היהודיות באירופה.

משם החל הפרוייקט להתגלגל לשגרירויות ישראל בחו"ל, ומאז יצא לי לנגן את המוזיקה הזאת ולדבר עליה כמעט בכל מדינה באסיה, בתאילנד, מיינמאר, סינגפור, סין, ועוד. יצא לי להכיר את הצוותים המדהימים של שגרירויות ישראל בחו"ל, האנשים שמייצגים אותנו בעולם. והיו לי סיפורים מרגשים באמת עד דמעות עם הפרוייקט הזה" הוא מתאר בהתרגשות.

שתף אותנו בסיפור מרגש

"חוויה אחת שאני זוכר ממש טוב, היתה חזרה בבייג'ינג בסין על שיר ערש של אילזה וובר, שנכתב במחנה הריכוז טרזיינשטט. ניגנתי עיבוד של השיר עם חמישה מוזיקאים סינים שבכלל לא מבינים אנגלית, וזמרת. בשלב מסויים בחזרה, הרגשתי שהנגנים לא ממש מבינים מה הם מנגנים. כל הצלילים היו שם, אבל לא המשמעות שלהם.
ביקשתי מהזמרת שתתרגם להם לסינית את הסיפור של השיר, איפה הוא נכתב, ועבור מי. אילזה וובר הייתה אחות בבית החולים לילדים במחנה טרזיינשטט, והיא כתבה את השיר עבור הילדים במחנה.
אחרי ההסבר הזה בסינית הנגינה של הנגנים היתה אחרת לחלוטין. פתאום קרה שם משהו שאי אפשר להסביר במילים. הם פתאום הבינו באופן העמוק ביותר מה הם מנגנים. ומהי המשמעות של הצלילים שהם מנגנים!

אחרי החזרה הלכתי לחצר של השגרירות הצ'כית בבייג'ינג, שם עשינו את החזרה, ופשוט פרצתי בבכי. ממש הבנתי כמה כוח יש למוזיקה לשנות את החיים שלנו, ולהשפיע על החיים שלנו. מוזיקה יכולה לחולל שינוי בחברה שלנו."

האם יש לך קשר אישי ורגשי לפרוייקט?

"כן בהחלט! הפרוייקט הזה מוקדש לסבא שלי זיכרו לברכה, ישראל ויינר, שכל משפחתו נרצחה בשואה. בשנים האחרונות ככל שהפרוייקט הזה ממשיך, אני מבין כמה כוח יש לו גם על החיים שלי כאדם, כמוזיקאי, וכאבא. באמת. לצאת רגע מהקריירה האישית שלך, ולצלול למקומות האלה, לפחות לפעם אחת בשנה, זה משהו שמגיע מאוד עמוק אצלי באישיות.

השנה הגעתי עם הזמרת יעל יקל, לבצע שני קונצרטים מוסברים של המוזיקה הזאת, לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה שבכל שנה מצויין ב-27 בינואר.