הפיתרון לרעידות אדמה: תמ"א 38 – אז למה זה תקוע?

בפרויקט ברחוב הרצוג בגבעתיים התנגדו לפני מספר שנים דיירים לפרויקט בטענה כי תוספת מרפסות תהווה "מטרד ופגיעה קשה בפרטיות דיירים" וכי המרפסות יחסמו את זרימת האוויר וכניסת האור לחדרים. ואם בחלונות עסקינן, נזכיר כי ברחוב גורדון בגבעתיים נתקע פרויקט תמ"א בגלל ויכוחים על "זוויות האוויר שייכנס בחלונות".

לעיתים אגב, ההתנגדות אינה מגיעה מהדיירים של הבניין עצמו, אלא מהתנגדות דיירים של בניין ליד, כך היה ברחוב האורגים בבת-ים. שם נתקע פרויקט כיוון שדיירים בבניין סמוך טענו כי הבנייה המוצעת בבניין לידם מייצרת "קרבה לא סבירה בין הבניינים".

לעיתים דיירים מבקשים "להכשיר" בניה לא חוקית, בעיקר יציאה לגג או פלישה לחצר, או שהם רוצים לנכס לעצמם שטח בניגוד לטאבו. זאת אחת הסיבות בגינן התעכב פרויקט ברחוב בורוכוב 35 ברעננה, שם ניסו דיירים להשתלט על חלק מחצר הבניין המשותפת. מקרה דומה היה גם בהרצליה ברחובות רבנו תם ובן סרוק, שם דיירים השתלטו ללא היתר על חצר משותפת וסירבו לחתום על הסכם פינוי בינוי עם חברת אזורים.

הדיירים בהרצליה, קיבלו כתף קרה משאר הדיירים, אך לעיתים קורה מקרה הפוך שבו דייר סרבן סוחף אחריו גל של התנגדות. כך קרה ברחוב דפנה בתל-אביב, שם התעכב פרויקט ענק ויוקרתי של 470 דירות. דיירת אחת בלבד סירבה לחתום ורבים הצטרפו למחאתה בין השאר בגלל טענה כי חלק מהדירות שיתקבלו יפנו לדרך נמיר הנחשב לכביש ראשי ורועש.

באופן עקרוני הטענה המרכזית של דיירים סרבנים היא אפליה או טענה לקיפוח ולכן מקרים רבים מגיעים לבתי המשפט, שקבעו כי יש לתת משקל לזכות של הרוב להתגונן בפני רעידות אדמה. מרבית התיקים בבתי המשפט הוכרעו לטובת כלל הציבור, לטובת הרוב, ונגד הדייר או דיירים סרבנים. בית המשפט מחליט בעיקר לפי התשובה לשאלה – האם הפרויקט יטיב עם כלל בעלי הדירות? עם זאת יש דיירים סרבנים שאינם מחפשים כל הטבה במצבם, הם אינם תאווי בצע שתוקעים את הגלגלים בפרויקט כדי להשיג יותר, אלא אנשים, לרוב מבוגרים, שחוששים מהתהליך מהשינוי.