
מי מחליט על הבית שלי?
ראיון עם עו"ד מאיה אשכנזי – יו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה במחוז מרכז
ד"ר נגה רוזנפרב
צילום: דקלה שי
10/3/2023
גבעתיים ורמת גן מתפתחות ומתחדשות: בניינים נבנים בכל פינה, ותשתיות הרכבת הקלה חוסמות נתיבים ביציאות ובכניסות לעיר. אם גם אתם מתעוררים כל בוקר עם רעש הבנייה של המגדל בשכונה, או שאתם מודאגים שהדיירים העתידיים של פרויקט ה'פינוי בינוי' שמתוכנן ברחוב הסמוך יגדילו את מצוקת החניה, הכתבה הזו שנולדה מתוך מפגש מחכים עם מאיה תעשה לכם קצת סדר.
מאיה (48) נולדה וגדלה בפתח תקווה, וכיום היא מתגוררת בגבעתיים עם שתי בנותייה, נעה (11) והדס (9) שלומדות במוסדות החינוך בעיר. היא אחת מהנשים הנחמדות יותר שפגשתי, תמיד מאירת פנים.
היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בהצטיינות בלימודי מקרקעין (MRE) מהטכניון בחיפה. במשך למעלה משני עשורים עבדה כעורכת דין בשוק הפרטי, וייצגה יזמים וחברות תשתית גדולות בתחומי התכנון והבנייה. מאז שנת 2020 מאיה מכהנת כיו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה ולפיצויים והיטל השבחה. בתחילה במחוז חיפה וכיום היא מכהנת במחוז מרכז. בנוסף, היא מרצה בקורס בדיני תכנון ובנייה בתוכנית רום לתואר ראשון בשמאות מקרקעין ונדל"ן באוניברסיטת בר אילן.
"חשוב לדעת, שלציבור יש זכות התנגדות לתוכנית מקומית ולתוכנית מפורטת ולבקשה להיתר שאינה תואמת תוכנית; אולם, אין זכות התנגדות לבקשה להיתר שתואמת את התוכנית, שכן זכות ההתנגדות מוצתה בעת אישור התוכנית. בנוסף, מי שלא הגיש התנגדות, אינו יכול לערור מאוחר יותר על ההחלטה בפני ועדת הערר"
הסבירי מי מחליט מה ניתן לבנות על הקרקע שלנו והיכן ימוקם כל דבר בעיר?
"דיני התכנון והבנייה נולדו לראשונה בבריטניה בעקבות המהפכה התעשייתית, והם נועדו להתמודד עם התפתחות מואצת של הערים, צפיפות, בנייה לגובה, שימושים שונים במקרקעין שהיוו סיכון תברואתי ובטיחותי ויצירת מטרדים ומפגעים שונים.
דיני התכנון והבנייה בישראל מבוססים על מערכת היררכית של מוסדות תכנון, ברמה הארצית, המחוזית והמקומית. מוסדות התכנון מאשרים תוכניות, שבהן נקבעים ייעודי הקרקע השונים והשימושים שמותרים בכל אחד מהם.
לדוגמה, תוכנית עשויה לקבוע ייעוד של קרקע למגורים, ולקבוע כי באותו ייעוד ניתן יהיה לעשות שימוש למגורים, למסחר שכונתי, לדרכים ושבילים להולכי רגל, לפארקים ציבוריים ולמבני ציבור.
התכנון הינו מלאכה מורכבת ועדינה, שנועדה להבטיח ניצול מירבי של הקרקע תוך הבטחת איכות החיים, מזעור הפגיעה בסביבה ותפקוד מיטבי של כלל המערכות התומכות בחיי היום-יום שלנו, כמו כבישים, מוסדות בריאות, חינוך, פנאי ועוד.
הבנייה על הקרקע והשימוש בקרקע או במבנים למטרות השונות טעונים, בדרך כלל, היתר לפי חוק התכנון והבנייה. ככלל, לבעל קרקע יש זכות לקבל היתר שתואם את התוכנית שחלה על הקרקע. ההיתר ניתן על ידי גופי הרישוי במוסדות התכנון. במקרים חריגים, ניתן לקבל היתר שאינו תואם את התוכנית, לעתים לתקופה מוגבלת בזמן."
מי הם מוסדות התכנון בישראל, מדוע ואיך הם מחליטים?
"מוסד התכנון העליון בישראל הוא ממשלת ישראל, שמוסמכת לאשר תוכניות מתאר ארציות. מתחתיה נמצאים מוסדות תכנון ארציים כמו המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות, הוועדה למתחמים מועדפים לדיור ועוד. המועצה הארצית מאשרת תוכניות מתאר מחוזיות.
בדרג הביניים של התכנון נמצאות שש ועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה, אחת לכל מחוז בישראל. הוועדות המחוזיות מאשרות תוכניות מתאר מקומיות. בתחתית ההיררכיה נמצאות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, שהן המוכרות ביותר למרבית הציבור. ועדות מקומיות מוסמכות להעניק היתרים, וכן לאשר תוכניות מקומיות ומפורטות שבסמכותן.
בעיר כמו גבעתיים, מועצת העיר היא הוועדה המקומית, והמשמעות היא שהרכב הוועדות המקומיות מבוסס על נבחרי ציבור. עם זאת, לדיונים מוזמנים גם נציגים של משרדי ממשלה ושל גופים שונים.
במרבית המקרים קיימת לציבור זכות התנגדות לתוכנית טרם אישורה על ידי מוסד תכנון. בנוסף, על החלטות של מוסדות תכנון ניתן, בדרך כלל, לערור למוסד תכנון בכיר יותר, שבוחן שוב את הדברים לפני שמוגשת עתירה לבית המשפט. מנגנון זה חוסך פעמים רבות את הצורך בפנייה לבית המשפט, ובכל מקרה מאפשר להביא בפני בית המשפט החלטה שעברה בקרה של מוסד תכנון נוסף.
על החלטות של ועדות מקומיות בבקשה למתן היתר או לאישור תוכנית ניתן להגיש ערר לוועדות הערר המחוזיות, שכמותן פועלות בכל אחד מששת המחוזות בישראל.
ההחלטות במוסדות התכנון הארציים, המחוזיים והמקומיים מתקבלות ברוב דעות, והן ניתנות לאחר שכלל העובדות והנתונים הוצגו בפני חברי מוסד התכנון, נשמעו מתנגדים ונערכו התייעצויות עם גורמים שונים, לפי הצורך, כגון: יועצי תנועה, יועצי איכות הסביבה, מהנדסים בתחומים רלבנטיים ועוד.
חשוב לדעת, שלציבור יש זכות התנגדות לתוכנית מקומית ולתוכנית מפורטת ולבקשה להיתר שאינה תואמת תוכנית; אולם, אין זכות התנגדות לבקשה להיתר שתואמת את התוכנית, שכן זכות ההתנגדות מוצתה בעת אישור התוכנית. בנוסף, מי שלא הגיש התנגדות, אינו יכול לערור מאוחר יותר על ההחלטה בפני ועדת הערר."
בשנים האחרונות השקיעה עיריית גבעתיים מאמצים ומשאבים רבים לטובת תכנון אורבני כוללני במקום התחדשות של בניין בודד (תמ"א 38). מה דעתך על תכנית המתאר גבעתיים 2040 שאמורה לייצר ודאות תכנונית ולהסדיר את אופי וזכויות הבנייה בכל אחד מחלקיה של העיר?
"יש יתרונות ברורים לתכנון אורבני כולל, שמאפשר הסתכלות רחבה על אזור שלם ועל מגוון ההיבטים הנוגעים לפעילות האנושית בעיר. תכנון אורבני כולל מאפשר תוספת יחידות דיור, אזורי מסחר ותעסוקה תוך תגבור התשתיות התומכות בהם, לרבות מבחינת פתרונות תחבורה, מוסדות ציבור, חינוך ופנאי, ריאות ירוקות וכדומה.
תוכנית כוללנית, שמתווה מדיניות תכנון לטווח הארוך בכל שטח העיר או בחלק משמעותי ממנו, מסדירה את כיווני ההתפתחות וההתחדשות של העיר, מגדירה מרקמים שונים הכוללים ייעודים ושימושים מתאימים להם ומקשרת ביניהם ויוצרת ודאות תכנונית היא מוצר תכנוני יקר ערך.
הליכי התכנון של התוכנית הכוללנית של גבעתיים, שהופקדה להתנגדויות הציבור, נמצאים עדיין בעיצומם ולא יהיה נכון שאתייחס לפרטי התוכנית; אולם אין ספק שיש חשיבות עצומה באישור תוכנית שכזו, וכתושבת העיר אני שמחה על קידומה."
שתפי אותנו בדילמות אמיתיות בהן נתקלת במסגרת עבודתך
"בוועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז אנו נתקלים באתגרים רבים, שקשורים בצורך ליישב בין אינטרסים שונים: קידום התחדשות עירונית, חיזוק מבנים, הנחת תשתיות חיוניות והגדלת הצפיפות, שהיא צו השעה בישראל – אל מול מזעור הפגיעה בשטחים פתוחים, שמירת הקיימות עבור הדורות הבאים והבטחת איכות חיים טובה בערים תוך מזעור קונפליקטים מקומיים.
סוג אחד של דילמות קשור בשימושים שניתן לאפשר בבנייה רוויה לגובה, בפרט במגדלי מגורים. מגדל מגורים שכזה כולל מאות רבות של בני אדם שמתגוררים על שטח קרקע מצומצם למדי. מתפקידו של מוסד תכנון להבטיח כי השימושים המותרים במגדל מגורים כזה יעלו בקנה אחד עם הצורך להבטיח איכות חיים סבירה לפחות לכולם. כך למשל, בקשות להיתרים להקמת בריכות שחייה בדירות גן הפכו נפוצות. עם זאת, בריכות שחייה אלו מעוררות לא פעם התנגדות מצד שכנים, החוששים פן בריכת השחייה תהפוך למטרד קבוע. הוועדות המקומיות נוטות להגביל את אפשרות הקמת בריכות שחייה בבנייני מגורים ועררים רבים מוגשים בנושא זה. בהחלטה שקיבלנו לאחרונה קבענו שורה של קריטריונים לאישור בריכת שחייה בבנייה רוויה לגובה." (ערר (מרכז) 1025-05-22 משה קייקוב נ' הוועדה המקומית גבעת שמואל)
סוג אחר של דילמות קשור במתן היתרים לשימוש במבנים קיימים למטרות אחרות מאלו שעבורן שימשו בעבר. כך, בשכונה של בתים פרטיים התנגדו התושבים להיתר לשימוש במבנה מרפאה ישן לפעילות של תנועת נוער. התושבים טענו כי הפעילות גורמת עומס תחבורתי, מפגע תברואתי, רעש רב ומשנה את עומס הסביבה הקיימת. למרות זאת, החלטנו לאשר את השימוש החורג במבנה ציבור קיים, למטרה ציבורית חשובה של פעילות תנועת נוער, במגבלות מסוימות שנקבעו בהחלטה."
(ערר (מרכז) 1010-02-22 אורי כשר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה זמורה)
לעומת זאת, במקום אחר קיבלנו התנגדות של תושבים לשימוש בחנות בקומת הקרקע של בניין מגורים משותף קיים עבור מוקד לרפואה דחופה המשרת את כלל הציבור באזור. באותו מקרה מצאנו, לאחר סיור בשטח, כי הנתונים המצטברים של מרפאה הצרה מכדי להכיל את מטופליה ומלוויהם, יחד עם רחבת כניסה לבניין המצויה מטרים בודדים מתחת לחלונות הדיירים, שבילי גישה משותפים ופעילות המרפאה במשך 7 ימים בשבוע בשעות הלילה המאוחרות – גורמים סבל ומטרד משמעותיים ביותר לדיירי הבניין, ועל כן החנות אינה מתאימה לשימוש המבוקש."
(ערר (מרכז) 1035-04-20 טר"ם טיפול רפואי מיידי בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקוה).
מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?
"אני קוראת הרבה ספרים מכל הסוגים, פותרת תשבצי הגיון, צופה בהצגות, מטיילת בטבע ומבלה עם בנותיי ומשפחתי."
הטופ פייב של מאיה
מקום בעולם שהיית רוצה לטוס אליו לחופשה? תמיד אוהבת לחזור ללונדון. אוהבת מאוד את האווירה, ההומור הבריטי, המוזיאונים, השווקים והרחובות
מי מחליט על הבית שלי?
ראיון עם עו"ד מאיה אשכנזי – יו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה במחוז מרכז
ד"ר נגה רוזנפרב
צילום: דקלה שי
10/3/2023
גבעתיים ורמת גן מתפתחות ומתחדשות: בניינים נבנים בכל פינה, ותשתיות הרכבת הקלה חוסמות נתיבים ביציאות ובכניסות לעיר. אם גם אתם מתעוררים כל בוקר עם רעש הבנייה של המגדל בשכונה, או שאתם מודאגים שהדיירים העתידיים של פרויקט ה'פינוי בינוי' שמתוכנן ברחוב הסמוך יגדילו את מצוקת החניה, הכתבה הזו שנולדה מתוך מפגש מחכים עם מאיה תעשה לכם קצת סדר.
מאיה (48) נולדה וגדלה בפתח תקווה, וכיום היא מתגוררת בגבעתיים עם שתי בנותייה, נעה (11) והדס (9) שלומדות במוסדות החינוך בעיר. היא אחת מהנשים הנחמדות יותר שפגשתי, תמיד מאירת פנים.
היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בהצטיינות בלימודי מקרקעין (MRE) מהטכניון בחיפה. במשך למעלה משני עשורים עבדה כעורכת דין בשוק הפרטי, וייצגה יזמים וחברות תשתית גדולות בתחומי התכנון והבנייה. מאז שנת 2020 מאיה מכהנת כיו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה ולפיצויים והיטל השבחה. בתחילה במחוז חיפה וכיום היא מכהנת במחוז מרכז. בנוסף, היא מרצה בקורס בדיני תכנון ובנייה בתוכנית רום לתואר ראשון בשמאות מקרקעין ונדל"ן באוניברסיטת בר אילן.
"חשוב לדעת, שלציבור יש זכות התנגדות לתוכנית מקומית ולתוכנית מפורטת ולבקשה להיתר שאינה תואמת תוכנית; אולם, אין זכות התנגדות לבקשה להיתר שתואמת את התוכנית, שכן זכות ההתנגדות מוצתה בעת אישור התוכנית. בנוסף, מי שלא הגיש התנגדות, אינו יכול לערור מאוחר יותר על ההחלטה בפני ועדת הערר"
הסבירי מי מחליט מה ניתן לבנות על הקרקע שלנו והיכן ימוקם כל דבר בעיר?
"דיני התכנון והבנייה נולדו לראשונה בבריטניה בעקבות המהפכה התעשייתית, והם נועדו להתמודד עם התפתחות מואצת של הערים, צפיפות, בנייה לגובה, שימושים שונים במקרקעין שהיוו סיכון תברואתי ובטיחותי ויצירת מטרדים ומפגעים שונים.
דיני התכנון והבנייה בישראל מבוססים על מערכת היררכית של מוסדות תכנון, ברמה הארצית, המחוזית והמקומית. מוסדות התכנון מאשרים תוכניות, שבהן נקבעים ייעודי הקרקע השונים והשימושים שמותרים בכל אחד מהם.
לדוגמה, תוכנית עשויה לקבוע ייעוד של קרקע למגורים, ולקבוע כי באותו ייעוד ניתן יהיה לעשות שימוש למגורים, למסחר שכונתי, לדרכים ושבילים להולכי רגל, לפארקים ציבוריים ולמבני ציבור.
התכנון הינו מלאכה מורכבת ועדינה, שנועדה להבטיח ניצול מירבי של הקרקע תוך הבטחת איכות החיים, מזעור הפגיעה בסביבה ותפקוד מיטבי של כלל המערכות התומכות בחיי היום-יום שלנו, כמו כבישים, מוסדות בריאות, חינוך, פנאי ועוד.
הבנייה על הקרקע והשימוש בקרקע או במבנים למטרות השונות טעונים, בדרך כלל, היתר לפי חוק התכנון והבנייה. ככלל, לבעל קרקע יש זכות לקבל היתר שתואם את התוכנית שחלה על הקרקע. ההיתר ניתן על ידי גופי הרישוי במוסדות התכנון. במקרים חריגים, ניתן לקבל היתר שאינו תואם את התוכנית, לעתים לתקופה מוגבלת בזמן."
מי הם מוסדות התכנון בישראל, מדוע ואיך הם מחליטים?
"מוסד התכנון העליון בישראל הוא ממשלת ישראל, שמוסמכת לאשר תוכניות מתאר ארציות. מתחתיה נמצאים מוסדות תכנון ארציים כמו המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות, הוועדה למתחמים מועדפים לדיור ועוד. המועצה הארצית מאשרת תוכניות מתאר מחוזיות.
בדרג הביניים של התכנון נמצאות שש ועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה, אחת לכל מחוז בישראל. הוועדות המחוזיות מאשרות תוכניות מתאר מקומיות. בתחתית ההיררכיה נמצאות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, שהן המוכרות ביותר למרבית הציבור. ועדות מקומיות מוסמכות להעניק היתרים, וכן לאשר תוכניות מקומיות ומפורטות שבסמכותן.
בעיר כמו גבעתיים, מועצת העיר היא הוועדה המקומית, והמשמעות היא שהרכב הוועדות המקומיות מבוסס על נבחרי ציבור. עם זאת, לדיונים מוזמנים גם נציגים של משרדי ממשלה ושל גופים שונים.
במרבית המקרים קיימת לציבור זכות התנגדות לתוכנית טרם אישורה על ידי מוסד תכנון. בנוסף, על החלטות של מוסדות תכנון ניתן, בדרך כלל, לערור למוסד תכנון בכיר יותר, שבוחן שוב את הדברים לפני שמוגשת עתירה לבית המשפט. מנגנון זה חוסך פעמים רבות את הצורך בפנייה לבית המשפט, ובכל מקרה מאפשר להביא בפני בית המשפט החלטה שעברה בקרה של מוסד תכנון נוסף.
על החלטות של ועדות מקומיות בבקשה למתן היתר או לאישור תוכנית ניתן להגיש ערר לוועדות הערר המחוזיות, שכמותן פועלות בכל אחד מששת המחוזות בישראל.
ההחלטות במוסדות התכנון הארציים, המחוזיים והמקומיים מתקבלות ברוב דעות, והן ניתנות לאחר שכלל העובדות והנתונים הוצגו בפני חברי מוסד התכנון, נשמעו מתנגדים ונערכו התייעצויות עם גורמים שונים, לפי הצורך, כגון: יועצי תנועה, יועצי איכות הסביבה, מהנדסים בתחומים רלבנטיים ועוד.
חשוב לדעת, שלציבור יש זכות התנגדות לתוכנית מקומית ולתוכנית מפורטת ולבקשה להיתר שאינה תואמת תוכנית; אולם, אין זכות התנגדות לבקשה להיתר שתואמת את התוכנית, שכן זכות ההתנגדות מוצתה בעת אישור התוכנית. בנוסף, מי שלא הגיש התנגדות, אינו יכול לערור מאוחר יותר על ההחלטה בפני ועדת הערר."
בשנים האחרונות השקיעה עיריית גבעתיים מאמצים ומשאבים רבים לטובת תכנון אורבני כוללני במקום התחדשות של בניין בודד (תמ"א 38). מה דעתך על תכנית המתאר גבעתיים 2040 שאמורה לייצר ודאות תכנונית ולהסדיר את אופי וזכויות הבנייה בכל אחד מחלקיה של העיר?
"יש יתרונות ברורים לתכנון אורבני כולל, שמאפשר הסתכלות רחבה על אזור שלם ועל מגוון ההיבטים הנוגעים לפעילות האנושית בעיר. תכנון אורבני כולל מאפשר תוספת יחידות דיור, אזורי מסחר ותעסוקה תוך תגבור התשתיות התומכות בהם, לרבות מבחינת פתרונות תחבורה, מוסדות ציבור, חינוך ופנאי, ריאות ירוקות וכדומה.
תוכנית כוללנית, שמתווה מדיניות תכנון לטווח הארוך בכל שטח העיר או בחלק משמעותי ממנו, מסדירה את כיווני ההתפתחות וההתחדשות של העיר, מגדירה מרקמים שונים הכוללים ייעודים ושימושים מתאימים להם ומקשרת ביניהם ויוצרת ודאות תכנונית היא מוצר תכנוני יקר ערך.
הליכי התכנון של התוכנית הכוללנית של גבעתיים, שהופקדה להתנגדויות הציבור, נמצאים עדיין בעיצומם ולא יהיה נכון שאתייחס לפרטי התוכנית; אולם אין ספק שיש חשיבות עצומה באישור תוכנית שכזו, וכתושבת העיר אני שמחה על קידומה."
שתפי אותנו בדילמות אמיתיות בהן נתקלת במסגרת עבודתך
"בוועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז אנו נתקלים באתגרים רבים, שקשורים בצורך ליישב בין אינטרסים שונים: קידום התחדשות עירונית, חיזוק מבנים, הנחת תשתיות חיוניות והגדלת הצפיפות, שהיא צו השעה בישראל – אל מול מזעור הפגיעה בשטחים פתוחים, שמירת הקיימות עבור הדורות הבאים והבטחת איכות חיים טובה בערים תוך מזעור קונפליקטים מקומיים.
סוג אחד של דילמות קשור בשימושים שניתן לאפשר בבנייה רוויה לגובה, בפרט במגדלי מגורים. מגדל מגורים שכזה כולל מאות רבות של בני אדם שמתגוררים על שטח קרקע מצומצם למדי. מתפקידו של מוסד תכנון להבטיח כי השימושים המותרים במגדל מגורים כזה יעלו בקנה אחד עם הצורך להבטיח איכות חיים סבירה לפחות לכולם. כך למשל, בקשות להיתרים להקמת בריכות שחייה בדירות גן הפכו נפוצות. עם זאת, בריכות שחייה אלו מעוררות לא פעם התנגדות מצד שכנים, החוששים פן בריכת השחייה תהפוך למטרד קבוע. הוועדות המקומיות נוטות להגביל את אפשרות הקמת בריכות שחייה בבנייני מגורים ועררים רבים מוגשים בנושא זה. בהחלטה שקיבלנו לאחרונה קבענו שורה של קריטריונים לאישור בריכת שחייה בבנייה רוויה לגובה." (ערר (מרכז) 1025-05-22 משה קייקוב נ' הוועדה המקומית גבעת שמואל)
סוג אחר של דילמות קשור במתן היתרים לשימוש במבנים קיימים למטרות אחרות מאלו שעבורן שימשו בעבר. כך, בשכונה של בתים פרטיים התנגדו התושבים להיתר לשימוש במבנה מרפאה ישן לפעילות של תנועת נוער. התושבים טענו כי הפעילות גורמת עומס תחבורתי, מפגע תברואתי, רעש רב ומשנה את עומס הסביבה הקיימת. למרות זאת, החלטנו לאשר את השימוש החורג במבנה ציבור קיים, למטרה ציבורית חשובה של פעילות תנועת נוער, במגבלות מסוימות שנקבעו בהחלטה."
(ערר (מרכז) 1010-02-22 אורי כשר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה זמורה)
לעומת זאת, במקום אחר קיבלנו התנגדות של תושבים לשימוש בחנות בקומת הקרקע של בניין מגורים משותף קיים עבור מוקד לרפואה דחופה המשרת את כלל הציבור באזור. באותו מקרה מצאנו, לאחר סיור בשטח, כי הנתונים המצטברים של מרפאה הצרה מכדי להכיל את מטופליה ומלוויהם, יחד עם רחבת כניסה לבניין המצויה מטרים בודדים מתחת לחלונות הדיירים, שבילי גישה משותפים ופעילות המרפאה במשך 7 ימים בשבוע בשעות הלילה המאוחרות – גורמים סבל ומטרד משמעותיים ביותר לדיירי הבניין, ועל כן החנות אינה מתאימה לשימוש המבוקש."
(ערר (מרכז) 1035-04-20 טר"ם טיפול רפואי מיידי בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקוה).
מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?
"אני קוראת הרבה ספרים מכל הסוגים, פותרת תשבצי הגיון, צופה בהצגות, מטיילת בטבע ומבלה עם בנותיי ומשפחתי."
הטופ פייב של מאיה
מקום בעולם שהיית רוצה לטוס אליו לחופשה? תמיד אוהבת לחזור ללונדון. אוהבת מאוד את האווירה, ההומור הבריטי, המוזיאונים, השווקים והרחובות

אירוע עירוני בנושא אלימות כלכלית, פעילות חינוכית לבני ובנות הנוער ויום עיון לאנשי מקצוע יתקיימו בגבעתיים, במטרה להעלות את המודעות לתופעה ולחשיבות שבזיהוי סימני האזהרה

כ-400 יחידות דיור חדשות צפויות להיבנות במקום 144 דירות קיימות במתחם הרצוג 3-13 בדרום העיר

אפרת מלטר ומאי קופלר מצוות המרכז פיתחו את "מה עושים עכשיו?" – משחק חברתי־רגשי לילדים בגילי 5-9, המעודד אמפתיה, הקשבה וגמישות מחשבתית

ועדת המשנה לתכנון ובנייה ברמת-גן אישרה להפקדה תוכנית להתחדשות עירונית ברחוב כנפי נשרים 20-34, בשכונת קריית בורוכוב

הגלריה העירונית בגבעתיים ארחה את תערוכת "דוד", פרי יצירתו של הזמר והאמן דוד ד'אור

כלי הבינה המלאכותית מאפשרים לבעלי דירות לנתח הסכמים, לבחון את זכויותיהם ולהעלות שאלות שבעבר לא תמיד נשאלו. אלא שהשימוש בהם עלול גם לייצר עשרות ואף מאות הערות והסתייגויות, לסרבל את המשא ומתן ולשנות את מאזן הכוחות בין הדיירים ליזמים

מכירת הדירות החדשות בתל אביב צנחה בכמעט 60% בתוך רבעון, ברמת גן נרשמה דווקא עלייה, ובשתי הערים ממתינות למכירה יותר מ-14 אלף דירות חדשות. נתוני הלמ"ס מציגים תמונה מעורבת בשוק הנדל"ן של גוש דן

כ-240 יחידות דיור יוקמו במגדלים בני 50 קומות במתחם המשתרע על פני כ-11.2 דונם, לצד שימור בית רומנו ושני מבנים היסטוריים נוספים

התנגדות לתוכנית ההתחדשות העירונית של החברות אביב וצרפתי במתחם בן-גוריון, הרא"ה והגת בשכונת הלל: הוועדה המקומית דורשת לצמצם את היקפי הבנייה בשל עומס בינוי חריג

מיזם "אם לאם" מעניק ליולדות תושבות גבעתיים ליווי אישי ותמיכה רגשית ומעשית בשנה הראשונה לאחר הלידה. בעקבות הביקוש, התוכנית מתרחבת ובקרוב ימנה מערך המתנדבות 40 מלוות

הוועדה המקומית מגבשת מדיניות שתאפשר לקדם תכניות לחיזוק מבנים שנבנו לפני 1980, גם כאשר היתר הבנייה המקורי לא אותר בארכיונים

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה את המשך קידומה של תוכנית להקמת מעבר אקולוגי עילי סמוך למחלף מאחז, שיאפשר לצבאים ישראליים ולחיות בר נוספות לחצות בבטחה את כביש 6

"חשוב להבין שהתחדשות עירונית היא מרתון ולא ספרינט. פרויקט ממוצע נמשך שנים רבות. דווקא משום כך ההסכם חייב לצפות מראש את כל התרחישים האפשריים…"

מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים

״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״

הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים

הבדלי החיים בין שתי האחיות הלכו והעמיקו עם השנים, עד ששאלה אחת על כספי האם הפכה לקרע משפחתי

הריבית השתנתה, החיים השתנו וגם המשכנתה שלכם אולי כבר לא מתאימה. לפני שממשיכים לשלם כרגיל, כדאי לעצור ולבדוק כמה באמת עולה לכם המשכנתה לאורך השנים.

הבדלי החיים בין שתי האחיות הלכו והעמיקו עם השנים, עד ששאלה אחת על כספי האם הפכה לקרע משפחתי

"חשוב להבין שהתחדשות עירונית היא מרתון ולא ספרינט. פרויקט ממוצע נמשך שנים רבות. דווקא משום כך ההסכם חייב לצפות מראש את כל התרחישים האפשריים…"

מצומת שבו כמעט איבדה את חייה ועד למוקד העתידי של המטרו וההתחדשות העירונית: הסיפור האישי שמחבר בין זיכרונות, בטיחות והעתיד של אחד הצירים המרכזיים בגבעתיים

הריבית השתנתה, החיים השתנו וגם המשכנתה שלכם אולי כבר לא מתאימה. לפני שממשיכים לשלם כרגיל, כדאי לעצור ולבדוק כמה באמת עולה לכם המשכנתה לאורך השנים.

הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים

״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״

"צוואה היא לא רק מסמך משפטי ואנשים אינם מורישים רק כסף או דירה. הם מורישים גם סיפור, תחושה ומסר אחרון ליקיריהם ואהובי ליבם"

"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


