25/07/2024
25/07/2024
יום חמישי, 25 ביולי 2024

מי מחליט על הבית שלי?

 

ראיון עם עו"ד מאיה אשכנזי – יו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה במחוז מרכז

 

ד"ר נגה רוזנפרב

צילום: דקלה שי

10/3/2023

גבעתיים ורמת גן מתפתחות ומתחדשות: בניינים נבנים בכל פינה, ותשתיות הרכבת הקלה חוסמות נתיבים ביציאות ובכניסות לעיר. אם גם אתם מתעוררים כל בוקר עם רעש הבנייה של המגדל בשכונה, או שאתם מודאגים שהדיירים העתידיים של פרויקט ה'פינוי בינוי' שמתוכנן ברחוב הסמוך יגדילו את מצוקת החניה, הכתבה הזו שנולדה מתוך מפגש מחכים עם מאיה תעשה לכם קצת סדר.

מאיה (48) נולדה וגדלה בפתח תקווה, וכיום היא מתגוררת בגבעתיים עם שתי בנותייה, נעה (11) והדס (9) שלומדות במוסדות החינוך בעיר. היא אחת מהנשים הנחמדות יותר שפגשתי, תמיד מאירת פנים.

היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בהצטיינות בלימודי מקרקעין (MRE) מהטכניון בחיפה. במשך למעלה משני עשורים עבדה כעורכת דין בשוק הפרטי, וייצגה יזמים וחברות תשתית גדולות בתחומי התכנון והבנייה. מאז שנת 2020 מאיה מכהנת כיו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה ולפיצויים והיטל השבחה. בתחילה במחוז חיפה וכיום היא מכהנת במחוז מרכז. בנוסף, היא מרצה בקורס בדיני תכנון ובנייה בתוכנית רום לתואר ראשון בשמאות מקרקעין ונדל"ן באוניברסיטת בר אילן.

 

"חשוב לדעת, שלציבור יש זכות התנגדות לתוכנית מקומית ולתוכנית מפורטת ולבקשה להיתר שאינה תואמת תוכנית; אולם, אין זכות התנגדות לבקשה להיתר שתואמת את התוכנית, שכן זכות ההתנגדות מוצתה בעת אישור התוכנית. בנוסף, מי שלא הגיש התנגדות, אינו יכול לערור מאוחר יותר על ההחלטה בפני ועדת הערר"

הסבירי מי מחליט מה ניתן לבנות על הקרקע שלנו והיכן ימוקם כל דבר בעיר?

"דיני התכנון והבנייה נולדו לראשונה בבריטניה בעקבות המהפכה התעשייתית, והם נועדו להתמודד עם התפתחות מואצת של הערים, צפיפות, בנייה לגובה, שימושים שונים במקרקעין שהיוו סיכון תברואתי ובטיחותי ויצירת מטרדים ומפגעים שונים.

דיני התכנון והבנייה בישראל מבוססים על מערכת היררכית של מוסדות תכנון, ברמה הארצית, המחוזית והמקומית. מוסדות התכנון מאשרים תוכניות, שבהן נקבעים ייעודי הקרקע השונים והשימושים שמותרים בכל אחד מהם.

לדוגמה, תוכנית עשויה לקבוע ייעוד של קרקע למגורים, ולקבוע כי באותו ייעוד ניתן יהיה לעשות שימוש למגורים, למסחר שכונתי, לדרכים ושבילים להולכי רגל, לפארקים ציבוריים ולמבני ציבור.

התכנון הינו מלאכה מורכבת ועדינה, שנועדה להבטיח ניצול מירבי של הקרקע תוך הבטחת איכות החיים, מזעור הפגיעה בסביבה ותפקוד מיטבי של כלל המערכות התומכות בחיי היום-יום שלנו, כמו כבישים, מוסדות בריאות, חינוך, פנאי ועוד.

הבנייה על הקרקע והשימוש בקרקע או במבנים למטרות השונות טעונים, בדרך כלל, היתר לפי חוק התכנון והבנייה. ככלל, לבעל קרקע יש זכות לקבל היתר שתואם את התוכנית שחלה על הקרקע. ההיתר ניתן על ידי גופי הרישוי במוסדות התכנון. במקרים חריגים, ניתן לקבל היתר שאינו תואם את התוכנית, לעתים לתקופה מוגבלת בזמן."

מי הם מוסדות התכנון בישראל, מדוע ואיך הם מחליטים?

"מוסד התכנון העליון בישראל הוא ממשלת ישראל, שמוסמכת לאשר תוכניות מתאר ארציות. מתחתיה נמצאים מוסדות תכנון ארציים כמו המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות, הוועדה למתחמים מועדפים לדיור ועוד. המועצה הארצית מאשרת תוכניות מתאר מחוזיות.

בדרג הביניים של התכנון נמצאות שש ועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה, אחת לכל מחוז בישראל. הוועדות המחוזיות מאשרות תוכניות מתאר מקומיות. בתחתית ההיררכיה נמצאות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, שהן המוכרות ביותר למרבית הציבור. ועדות מקומיות מוסמכות להעניק היתרים, וכן לאשר תוכניות מקומיות ומפורטות שבסמכותן.

בעיר כמו גבעתיים, מועצת העיר היא הוועדה המקומית, והמשמעות היא שהרכב הוועדות המקומיות מבוסס על נבחרי ציבור. עם זאת, לדיונים מוזמנים גם נציגים של משרדי ממשלה ושל גופים שונים.

במרבית המקרים קיימת לציבור זכות התנגדות לתוכנית טרם אישורה על ידי מוסד תכנון. בנוסף, על החלטות של מוסדות תכנון ניתן, בדרך כלל, לערור למוסד תכנון בכיר יותר, שבוחן שוב את הדברים לפני שמוגשת עתירה לבית המשפט. מנגנון זה חוסך פעמים רבות את הצורך בפנייה לבית המשפט, ובכל מקרה מאפשר להביא בפני בית המשפט החלטה שעברה בקרה של מוסד תכנון נוסף.

על החלטות של ועדות מקומיות בבקשה למתן היתר או לאישור תוכנית ניתן להגיש ערר לוועדות הערר המחוזיות, שכמותן פועלות בכל אחד מששת המחוזות בישראל.

ההחלטות במוסדות התכנון הארציים, המחוזיים והמקומיים מתקבלות ברוב דעות, והן ניתנות לאחר שכלל העובדות והנתונים הוצגו בפני חברי מוסד התכנון, נשמעו מתנגדים ונערכו התייעצויות עם גורמים שונים, לפי הצורך, כגון: יועצי תנועה, יועצי איכות הסביבה, מהנדסים בתחומים רלבנטיים ועוד.

חשוב לדעת, שלציבור יש זכות התנגדות לתוכנית מקומית ולתוכנית מפורטת ולבקשה להיתר שאינה תואמת תוכנית; אולם, אין זכות התנגדות לבקשה להיתר שתואמת את התוכנית, שכן זכות ההתנגדות מוצתה בעת אישור התוכנית. בנוסף, מי שלא הגיש התנגדות, אינו יכול לערור מאוחר יותר על ההחלטה בפני ועדת הערר."

בשנים האחרונות השקיעה עיריית גבעתיים מאמצים ומשאבים רבים לטובת תכנון אורבני כוללני במקום התחדשות של בניין בודד (תמ"א 38). מה דעתך על תכנית המתאר גבעתיים 2040 שאמורה לייצר ודאות תכנונית ולהסדיר את אופי וזכויות הבנייה בכל אחד מחלקיה של העיר?

"יש יתרונות ברורים לתכנון אורבני כולל, שמאפשר הסתכלות רחבה על אזור שלם ועל מגוון ההיבטים הנוגעים לפעילות האנושית בעיר. תכנון אורבני כולל מאפשר תוספת יחידות דיור, אזורי מסחר ותעסוקה תוך תגבור התשתיות התומכות בהם, לרבות מבחינת פתרונות תחבורה, מוסדות ציבור, חינוך ופנאי, ריאות ירוקות וכדומה.

תוכנית כוללנית, שמתווה מדיניות תכנון לטווח הארוך בכל שטח העיר או בחלק משמעותי ממנו, מסדירה את כיווני ההתפתחות וההתחדשות של העיר, מגדירה מרקמים שונים הכוללים ייעודים ושימושים מתאימים להם ומקשרת ביניהם ויוצרת ודאות תכנונית היא מוצר תכנוני יקר ערך.

הליכי התכנון של התוכנית הכוללנית של גבעתיים, שהופקדה להתנגדויות הציבור, נמצאים עדיין בעיצומם ולא יהיה נכון שאתייחס לפרטי התוכנית; אולם אין ספק שיש חשיבות עצומה באישור תוכנית שכזו, וכתושבת העיר אני שמחה על קידומה."

 שתפי אותנו בדילמות אמיתיות בהן נתקלת במסגרת עבודתך

 "בוועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז אנו נתקלים באתגרים רבים, שקשורים בצורך ליישב בין אינטרסים שונים: קידום התחדשות עירונית, חיזוק מבנים, הנחת תשתיות חיוניות והגדלת הצפיפות, שהיא צו השעה בישראל – אל מול מזעור הפגיעה בשטחים פתוחים, שמירת הקיימות עבור הדורות הבאים והבטחת איכות חיים טובה בערים תוך מזעור קונפליקטים מקומיים.

סוג אחד של דילמות קשור בשימושים שניתן לאפשר בבנייה רוויה לגובה, בפרט במגדלי מגורים. מגדל מגורים שכזה כולל מאות רבות של בני אדם שמתגוררים על שטח קרקע מצומצם למדי. מתפקידו של מוסד תכנון להבטיח כי השימושים המותרים במגדל מגורים כזה יעלו בקנה אחד עם הצורך להבטיח איכות חיים סבירה לפחות לכולם. כך למשל, בקשות להיתרים להקמת בריכות שחייה בדירות גן הפכו נפוצות. עם זאת, בריכות שחייה אלו מעוררות לא פעם התנגדות מצד שכנים, החוששים פן בריכת השחייה תהפוך למטרד קבוע. הוועדות המקומיות נוטות להגביל את אפשרות הקמת בריכות שחייה בבנייני מגורים ועררים רבים מוגשים בנושא זה. בהחלטה שקיבלנו לאחרונה קבענו שורה של קריטריונים לאישור בריכת שחייה בבנייה רוויה לגובה." (ערר (מרכז) 1025-05-22 משה קייקוב נ' הוועדה המקומית גבעת שמואל)

סוג אחר של דילמות קשור במתן היתרים לשימוש במבנים קיימים למטרות אחרות מאלו שעבורן שימשו בעבר. כך, בשכונה של בתים פרטיים התנגדו התושבים להיתר לשימוש במבנה מרפאה ישן לפעילות של תנועת נוער. התושבים טענו כי הפעילות גורמת עומס תחבורתי, מפגע תברואתי, רעש רב ומשנה את עומס הסביבה הקיימת. למרות זאת, החלטנו לאשר את השימוש החורג במבנה ציבור קיים, למטרה ציבורית חשובה של פעילות תנועת נוער, במגבלות מסוימות שנקבעו בהחלטה."

 (ערר (מרכז) 1010-02-22 אורי כשר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה זמורה)

לעומת זאת, במקום אחר קיבלנו התנגדות של תושבים לשימוש בחנות בקומת הקרקע של בניין מגורים משותף קיים עבור מוקד לרפואה דחופה המשרת את כלל הציבור באזור. באותו מקרה מצאנו, לאחר סיור בשטח, כי הנתונים המצטברים של מרפאה הצרה מכדי להכיל את מטופליה ומלוויהם, יחד עם רחבת כניסה לבניין המצויה מטרים בודדים מתחת לחלונות הדיירים, שבילי גישה משותפים ופעילות המרפאה במשך 7 ימים בשבוע בשעות הלילה המאוחרות – גורמים סבל ומטרד משמעותיים ביותר לדיירי הבניין, ועל כן החנות אינה מתאימה לשימוש המבוקש."

 (ערר (מרכז) 1035-04-20 טר"ם טיפול רפואי מיידי בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקוה).

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?

"אני קוראת הרבה ספרים מכל הסוגים, פותרת תשבצי הגיון, צופה בהצגות, מטיילת בטבע ומבלה עם בנותיי ומשפחתי."

הטופ פייב של מאיה

  1. שיר שאת הכי אוהבת? פגישה לאין קץ – נתן אלתרמן.
  2. איזה מאכל את הכי אוהבת לאכול? פלפל ממולא בסגנון הונגרי שסבתי, שהתגוררה בגבעתיים במשך עשרות שנים, הייתה מכינה עבורי.
  3. דמות משפיעה בחיים? היו הרבה דמויות משפיעות. למדתי מכל אחת ואחד, ואני מוסיפה ללמוד כל העת.
  4. מוטו לחיים שבא לך לשים עליו את הספוט? "מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב" (יהודה עמיחי).

מקום בעולם שהיית רוצה לטוס אליו לחופשה? תמיד אוהבת לחזור ללונדון. אוהבת מאוד את האווירה, ההומור הבריטי, המוזיאונים, השווקים והרחובות

מי מחליט על הבית שלי?

 

ראיון עם עו"ד מאיה אשכנזי – יו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה במחוז מרכז

 

ד"ר נגה רוזנפרב

צילום: דקלה שי

10/3/2023

גבעתיים ורמת גן מתפתחות ומתחדשות: בניינים נבנים בכל פינה, ותשתיות הרכבת הקלה חוסמות נתיבים ביציאות ובכניסות לעיר. אם גם אתם מתעוררים כל בוקר עם רעש הבנייה של המגדל בשכונה, או שאתם מודאגים שהדיירים העתידיים של פרויקט ה'פינוי בינוי' שמתוכנן ברחוב הסמוך יגדילו את מצוקת החניה, הכתבה הזו שנולדה מתוך מפגש מחכים עם מאיה תעשה לכם קצת סדר.

מאיה (48) נולדה וגדלה בפתח תקווה, וכיום היא מתגוררת בגבעתיים עם שתי בנותייה, נעה (11) והדס (9) שלומדות במוסדות החינוך בעיר. היא אחת מהנשים הנחמדות יותר שפגשתי, תמיד מאירת פנים.

היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בהצטיינות בלימודי מקרקעין (MRE) מהטכניון בחיפה. במשך למעלה משני עשורים עבדה כעורכת דין בשוק הפרטי, וייצגה יזמים וחברות תשתית גדולות בתחומי התכנון והבנייה. מאז שנת 2020 מאיה מכהנת כיו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבנייה ולפיצויים והיטל השבחה. בתחילה במחוז חיפה וכיום היא מכהנת במחוז מרכז. בנוסף, היא מרצה בקורס בדיני תכנון ובנייה בתוכנית רום לתואר ראשון בשמאות מקרקעין ונדל"ן באוניברסיטת בר אילן.

 

"חשוב לדעת, שלציבור יש זכות התנגדות לתוכנית מקומית ולתוכנית מפורטת ולבקשה להיתר שאינה תואמת תוכנית; אולם, אין זכות התנגדות לבקשה להיתר שתואמת את התוכנית, שכן זכות ההתנגדות מוצתה בעת אישור התוכנית. בנוסף, מי שלא הגיש התנגדות, אינו יכול לערור מאוחר יותר על ההחלטה בפני ועדת הערר"

הסבירי מי מחליט מה ניתן לבנות על הקרקע שלנו והיכן ימוקם כל דבר בעיר?

"דיני התכנון והבנייה נולדו לראשונה בבריטניה בעקבות המהפכה התעשייתית, והם נועדו להתמודד עם התפתחות מואצת של הערים, צפיפות, בנייה לגובה, שימושים שונים במקרקעין שהיוו סיכון תברואתי ובטיחותי ויצירת מטרדים ומפגעים שונים.

דיני התכנון והבנייה בישראל מבוססים על מערכת היררכית של מוסדות תכנון, ברמה הארצית, המחוזית והמקומית. מוסדות התכנון מאשרים תוכניות, שבהן נקבעים ייעודי הקרקע השונים והשימושים שמותרים בכל אחד מהם.

לדוגמה, תוכנית עשויה לקבוע ייעוד של קרקע למגורים, ולקבוע כי באותו ייעוד ניתן יהיה לעשות שימוש למגורים, למסחר שכונתי, לדרכים ושבילים להולכי רגל, לפארקים ציבוריים ולמבני ציבור.

התכנון הינו מלאכה מורכבת ועדינה, שנועדה להבטיח ניצול מירבי של הקרקע תוך הבטחת איכות החיים, מזעור הפגיעה בסביבה ותפקוד מיטבי של כלל המערכות התומכות בחיי היום-יום שלנו, כמו כבישים, מוסדות בריאות, חינוך, פנאי ועוד.

הבנייה על הקרקע והשימוש בקרקע או במבנים למטרות השונות טעונים, בדרך כלל, היתר לפי חוק התכנון והבנייה. ככלל, לבעל קרקע יש זכות לקבל היתר שתואם את התוכנית שחלה על הקרקע. ההיתר ניתן על ידי גופי הרישוי במוסדות התכנון. במקרים חריגים, ניתן לקבל היתר שאינו תואם את התוכנית, לעתים לתקופה מוגבלת בזמן."

מי הם מוסדות התכנון בישראל, מדוע ואיך הם מחליטים?

"מוסד התכנון העליון בישראל הוא ממשלת ישראל, שמוסמכת לאשר תוכניות מתאר ארציות. מתחתיה נמצאים מוסדות תכנון ארציים כמו המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות, הוועדה למתחמים מועדפים לדיור ועוד. המועצה הארצית מאשרת תוכניות מתאר מחוזיות.

בדרג הביניים של התכנון נמצאות שש ועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה, אחת לכל מחוז בישראל. הוועדות המחוזיות מאשרות תוכניות מתאר מקומיות. בתחתית ההיררכיה נמצאות הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה, שהן המוכרות ביותר למרבית הציבור. ועדות מקומיות מוסמכות להעניק היתרים, וכן לאשר תוכניות מקומיות ומפורטות שבסמכותן.

בעיר כמו גבעתיים, מועצת העיר היא הוועדה המקומית, והמשמעות היא שהרכב הוועדות המקומיות מבוסס על נבחרי ציבור. עם זאת, לדיונים מוזמנים גם נציגים של משרדי ממשלה ושל גופים שונים.

במרבית המקרים קיימת לציבור זכות התנגדות לתוכנית טרם אישורה על ידי מוסד תכנון. בנוסף, על החלטות של מוסדות תכנון ניתן, בדרך כלל, לערור למוסד תכנון בכיר יותר, שבוחן שוב את הדברים לפני שמוגשת עתירה לבית המשפט. מנגנון זה חוסך פעמים רבות את הצורך בפנייה לבית המשפט, ובכל מקרה מאפשר להביא בפני בית המשפט החלטה שעברה בקרה של מוסד תכנון נוסף.

על החלטות של ועדות מקומיות בבקשה למתן היתר או לאישור תוכנית ניתן להגיש ערר לוועדות הערר המחוזיות, שכמותן פועלות בכל אחד מששת המחוזות בישראל.

ההחלטות במוסדות התכנון הארציים, המחוזיים והמקומיים מתקבלות ברוב דעות, והן ניתנות לאחר שכלל העובדות והנתונים הוצגו בפני חברי מוסד התכנון, נשמעו מתנגדים ונערכו התייעצויות עם גורמים שונים, לפי הצורך, כגון: יועצי תנועה, יועצי איכות הסביבה, מהנדסים בתחומים רלבנטיים ועוד.

חשוב לדעת, שלציבור יש זכות התנגדות לתוכנית מקומית ולתוכנית מפורטת ולבקשה להיתר שאינה תואמת תוכנית; אולם, אין זכות התנגדות לבקשה להיתר שתואמת את התוכנית, שכן זכות ההתנגדות מוצתה בעת אישור התוכנית. בנוסף, מי שלא הגיש התנגדות, אינו יכול לערור מאוחר יותר על ההחלטה בפני ועדת הערר."

בשנים האחרונות השקיעה עיריית גבעתיים מאמצים ומשאבים רבים לטובת תכנון אורבני כוללני במקום התחדשות של בניין בודד (תמ"א 38). מה דעתך על תכנית המתאר גבעתיים 2040 שאמורה לייצר ודאות תכנונית ולהסדיר את אופי וזכויות הבנייה בכל אחד מחלקיה של העיר?

"יש יתרונות ברורים לתכנון אורבני כולל, שמאפשר הסתכלות רחבה על אזור שלם ועל מגוון ההיבטים הנוגעים לפעילות האנושית בעיר. תכנון אורבני כולל מאפשר תוספת יחידות דיור, אזורי מסחר ותעסוקה תוך תגבור התשתיות התומכות בהם, לרבות מבחינת פתרונות תחבורה, מוסדות ציבור, חינוך ופנאי, ריאות ירוקות וכדומה.

תוכנית כוללנית, שמתווה מדיניות תכנון לטווח הארוך בכל שטח העיר או בחלק משמעותי ממנו, מסדירה את כיווני ההתפתחות וההתחדשות של העיר, מגדירה מרקמים שונים הכוללים ייעודים ושימושים מתאימים להם ומקשרת ביניהם ויוצרת ודאות תכנונית היא מוצר תכנוני יקר ערך.

הליכי התכנון של התוכנית הכוללנית של גבעתיים, שהופקדה להתנגדויות הציבור, נמצאים עדיין בעיצומם ולא יהיה נכון שאתייחס לפרטי התוכנית; אולם אין ספק שיש חשיבות עצומה באישור תוכנית שכזו, וכתושבת העיר אני שמחה על קידומה."

 שתפי אותנו בדילמות אמיתיות בהן נתקלת במסגרת עבודתך

 "בוועדת הערר המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז אנו נתקלים באתגרים רבים, שקשורים בצורך ליישב בין אינטרסים שונים: קידום התחדשות עירונית, חיזוק מבנים, הנחת תשתיות חיוניות והגדלת הצפיפות, שהיא צו השעה בישראל – אל מול מזעור הפגיעה בשטחים פתוחים, שמירת הקיימות עבור הדורות הבאים והבטחת איכות חיים טובה בערים תוך מזעור קונפליקטים מקומיים.

סוג אחד של דילמות קשור בשימושים שניתן לאפשר בבנייה רוויה לגובה, בפרט במגדלי מגורים. מגדל מגורים שכזה כולל מאות רבות של בני אדם שמתגוררים על שטח קרקע מצומצם למדי. מתפקידו של מוסד תכנון להבטיח כי השימושים המותרים במגדל מגורים כזה יעלו בקנה אחד עם הצורך להבטיח איכות חיים סבירה לפחות לכולם. כך למשל, בקשות להיתרים להקמת בריכות שחייה בדירות גן הפכו נפוצות. עם זאת, בריכות שחייה אלו מעוררות לא פעם התנגדות מצד שכנים, החוששים פן בריכת השחייה תהפוך למטרד קבוע. הוועדות המקומיות נוטות להגביל את אפשרות הקמת בריכות שחייה בבנייני מגורים ועררים רבים מוגשים בנושא זה. בהחלטה שקיבלנו לאחרונה קבענו שורה של קריטריונים לאישור בריכת שחייה בבנייה רוויה לגובה." (ערר (מרכז) 1025-05-22 משה קייקוב נ' הוועדה המקומית גבעת שמואל)

סוג אחר של דילמות קשור במתן היתרים לשימוש במבנים קיימים למטרות אחרות מאלו שעבורן שימשו בעבר. כך, בשכונה של בתים פרטיים התנגדו התושבים להיתר לשימוש במבנה מרפאה ישן לפעילות של תנועת נוער. התושבים טענו כי הפעילות גורמת עומס תחבורתי, מפגע תברואתי, רעש רב ומשנה את עומס הסביבה הקיימת. למרות זאת, החלטנו לאשר את השימוש החורג במבנה ציבור קיים, למטרה ציבורית חשובה של פעילות תנועת נוער, במגבלות מסוימות שנקבעו בהחלטה."

 (ערר (מרכז) 1010-02-22 אורי כשר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה זמורה)

לעומת זאת, במקום אחר קיבלנו התנגדות של תושבים לשימוש בחנות בקומת הקרקע של בניין מגורים משותף קיים עבור מוקד לרפואה דחופה המשרת את כלל הציבור באזור. באותו מקרה מצאנו, לאחר סיור בשטח, כי הנתונים המצטברים של מרפאה הצרה מכדי להכיל את מטופליה ומלוויהם, יחד עם רחבת כניסה לבניין המצויה מטרים בודדים מתחת לחלונות הדיירים, שבילי גישה משותפים ופעילות המרפאה במשך 7 ימים בשבוע בשעות הלילה המאוחרות – גורמים סבל ומטרד משמעותיים ביותר לדיירי הבניין, ועל כן החנות אינה מתאימה לשימוש המבוקש."

 (ערר (מרכז) 1035-04-20 טר"ם טיפול רפואי מיידי בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח תקוה).

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?

"אני קוראת הרבה ספרים מכל הסוגים, פותרת תשבצי הגיון, צופה בהצגות, מטיילת בטבע ומבלה עם בנותיי ומשפחתי."

הטופ פייב של מאיה

  1. שיר שאת הכי אוהבת? פגישה לאין קץ – נתן אלתרמן.
  2. איזה מאכל את הכי אוהבת לאכול? פלפל ממולא בסגנון הונגרי שסבתי, שהתגוררה בגבעתיים במשך עשרות שנים, הייתה מכינה עבורי.
  3. דמות משפיעה בחיים? היו הרבה דמויות משפיעות. למדתי מכל אחת ואחד, ואני מוסיפה ללמוד כל העת.
  4. מוטו לחיים שבא לך לשים עליו את הספוט? "מן המקום שבו אנו צודקים לא יצמחו לעולם פרחים באביב" (יהודה עמיחי).

מקום בעולם שהיית רוצה לטוס אליו לחופשה? תמיד אוהבת לחזור ללונדון. אוהבת מאוד את האווירה, ההומור הבריטי, המוזיאונים, השווקים והרחובות

המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס', והישארו מעודכנים

אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס', והישארו מעודכנים

אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

אל תפספסו הכתבות האהובות
כתבות השער

"גבעתיים כובשת את לבבות הישראלים"

דרור דבאח הוא מנכ"ל 'יעד' החברה לפיתוח גבעתיים המסכם בימים אלו חמש שנות כהונה ● מהנדס אזרחי ובעל תואר שני במנהל עסקים הרואה בעשייה הציבורית שליחות ● נשוי ואב לשלושה, מתגורר ביבנה

קראו עוד»
החיים הטובים

איזה קיץ לוהט

הגיע הקיץ, חם כל כך בחוץ ומצב הרוח ירוד. אספתי עבורכם מספר מנות חדשות שיספקו לכם רגעים טעימים במיוחד,
בר פנזור

קראו עוד»
כתבות השער

איך סיפור נולד?

איך הפכו כל הרעיונות של 22 תלמידי כתה ה' במרכז המחוננים והמצטיינים סחל"ב בגבעתיים לספר אחד משותף ומרתק 'אסקייפ – התעלומה במבנה הקסום'

קראו עוד»
Shape
Shape
אולי יעניין אותך
יזמות ושווק נדל"ן // נטע עדני

צבי בצל הגבעה

"בית הספירלה מוקף במרפסות ללא קירוי וכל הדירות פונות לחצר פנימית. ומולו מבנה נוסף בתכנונו, בית דובינר, הקרוי כאמור בפי כל 'בית המשושים'.[…] הוא תוכנן ללא חלל מדרגות. קהילה בתוך מבנה או מבנה לקהילה"

קראו עוד »
המומחית רוית סיני

האם הכל כלול? חלק 2

הסיסמה הנפוצה בהתחדשות עירונית היא שהבעלים אינם משלמים דבר והכל הוא על חשבון היזם – זה כמובן תלוי בסעיפים הקטנים של ההסכם המשפטי שיחתם לבסוף מול היזם.

קראו עוד »
המומחים

צבי בצל הגבעה

"בית הספירלה מוקף במרפסות ללא קירוי וכל הדירות פונות לחצר פנימית. ומולו מבנה נוסף בתכנונו, בית דובינר, הקרוי כאמור בפי כל 'בית המשושים'.[…] הוא תוכנן ללא חלל מדרגות. קהילה בתוך מבנה או מבנה לקהילה"

קראו עוד »

האם הכל כלול? חלק 2

הסיסמה הנפוצה בהתחדשות עירונית היא שהבעלים אינם משלמים דבר והכל הוא על חשבון היזם – זה כמובן תלוי בסעיפים הקטנים של ההסכם המשפטי שיחתם לבסוף מול היזם.

קראו עוד »

האם הכל כלול? חלק 1

הסיסמה הנפוצה בהתחדשות עירונית היא שהבעלים אינם משלמים דבר והכל הוא על חשבון היזם – זה כמובן תלוי בסעיפים הקטנים של ההסכם המשפטי שיחתם לבסוף מול היזם.

קראו עוד »
Shape
Shape

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן