הקמת תאגידי המים והביוב

הסיבה העיקרית להקמת תאגידי מים וביוב נבעה מחוסר בהקצאה של תשתיות לתחזוקה ושיפור מערכות המים והביוב שבשטחי הרשויות המקומיות. עד שנת 2001, האחריות על משק המים ומשק הביוב הייתה אחת מסמכויותיה של הרשות המקומית.

רשות המים, כגוף המפקח על משק המים, הגיעה למסקנה שרשויות הזניחו את הטיפול במשק המים והשקיעו מעט בתשתיות, לנוכח כך, החל משנת 2001, הוחלט על רפורמה במשק המים וחוקק חוק תאגידי מים וביוב.

עד לנקודה זו, רפורמה זו נראתה תקינה ואפשרה לשפר את ההשקעה בתשתיות המים והביוב ולמנוע מרשויות מקומיות (בעיקר חלשות) להזניח את השיפור והתחזוקה של משק המים שבתחומן באמצעות השקעה בתשתיות. מצד שני, היה ברור כי הקמת תאגידים תעלה את רמת ההוצאות השוטפות של השירותים וההשקעות ונשאלת השאלה המעשית האם זה כדאי מבחינה כלכלית והאם ישנן דרכים אחרות לפתרון הבעיה.

תעריפי החיוב למים וביוב הם אחידים ברמה הארצית, ומתפלגים לפי תעריפים לסקטורים כגון: משקי בית-לפי צריכה פרטית, צריכה פרטית עודפת בתעריף גבוה ותעריפים נפרדים לעסקים, מסחר ותעשיה, חקלאות וגינון.

תעריפי המים

מאז הקמת תאגידי המים, כל משפחה מרגישה בכיסה את ההתייקרות במחירים.

האם יש קשר בין התייקרות המים להקמת התאגידים, והאם עליית המחירים משקפת את עלות המים או שהסיבות הן אחרות?

האם הקמת התאגיד המקומי, 'מי גבעתיים', מצדיקה את קיומו בהפקעת מחירי המים. כך, מועצת רשות המים היא שקובעת את התעריפים ובבואה לעדכנם היא משלבת בשיקוליה גם את העלות, אבל גם היבטים נוספים כמו למשל העלות הכרוכה בהפעלתו של התאגיד. 

תושבי רבים בגבעתיים מתלוננים על חשבונות מים מנופחים, האם מדי המים מטעם התאגיד "מי גבעתיים' תקינים ולא מציגים פערים לרעת הצרכנים?

האם סגירת 'מי גבעתיים' תביא להתייעלות שתביא להורדת מחירים? האם באמת יש לנו צורך בתאגיד נפרד שמושך הוצאות כבדות (בעיקר משכורות לבעלי תפקידים מיותרים) ומנפח את מחיר המים לתושבים בגלל החובה להוסיף מע"מ במקרה של תאגיד חיצוני.

במסגרת הסקירה, בוצע ניתוח דוחות כספיים של 'מי גבעתיים', תקציבי עיריית גבעתיים ונבדקו מספר נושאים הנוגעים למשק המים כדוגמת, תעריפי המים והביוב, וכן בוצעה השוואת דוחות לתאגידים נוספים כגון מי לוד ומי שבע.

על פי נתוני ההשקעות נראה כי לכאורה, מושקעים רווחים נצברים בתשתיות בהנחה שהפרויקטים בהקמה נדרשים להיבדק על סמך סקר תשתיות מתאים להתנהלות יעילה בהקצאת העודפים (בסקירה זו לא נרשמו צרכי ההשקעה הנחוצים בעיר גבעתיים).

עוד עולה מהבדיקה כי ניתן לחסוך בהוצאות הקבועות (בניכוי ארנונה, תביעות תלויות וגביה), סכום של כ-2.8 מ' ₪ לשנה (או כ-370 אלף קוב מים לשנה) על ידי העברת הניהול לרשות המקומית. במונחים ארציים ניתן לחסוך סכומים של מאות מיליוני שקלים בשנה. כמו כן חיסכון במהלך תקופת הבדיקה (תשע שנים) בעיר גבעתיים בסכום של עד – 25 מ' ₪, היה מאפשר תוספת תקציב לפיתוח העיר, שיפור השירות, או השקעה נוספת בתשתיות בינוי ו/או מים וביוב.