"שששש…" זה הרחש הראשוני, של כל ביקור בספריה העירונית.

כל אחד מכם בוודאי זוכר את הספרנית המיתולוגית בספרייה אליה השתייך בילדותו. אצלי זו הייתה הגב' מירה רובין, שהייתה הספרנית בספריה העירונית, בית עמנואל בר"ג. אישה ג'ינג'ית גבוהה עם נוכחות חזקה שבאה לידי ביטוי גם בשקט שלה וגם במבט שציפה להתנהגות ראויה בספריה. חדר העיון בספריה העירונית היה הממלכה שלה ונשלט על ידה. אני בטוחה, שכמוני יש עוד כאלו שזוכרים אותה. לפני כמה שנים, נתקלתי בה במקרה בכניסה להצגה בתיאטרון, ואותו רחש נשמע באוזני. הרחש הזה הפך מבחינתי לקול הליווי שלה.

"כל אחד מכם בוודאי זוכר את הספרנית המיתולוגית בספרייה אליה השתייך בילדותו. אצלי זו הייתה הגב' מירה רובין, שהייתה הספרנית בספריה העירונית, בית עמנואל בר"ג. חדר העיון בספריה העירונית היה הממלכה שלה ונשלט על ידה"

לקרוא, ללמוד, להרחיב ידע ולהעשיר את עולמי הם חלק בלתי נפרד ממי שאני. בשנות ילדותי, נדדתי בין הספרייה השכונתית לבחירת אוצר חדש, שגלום בין דפי הספרים על המדפים ובין הספרייה העירונית המרכזית 'בית עמנואל' ברח' חיבת ציון, ר"ג. כמו אז, גם היום, הרצון ללמוד ולהרחיב ידע תוך כדי ישיבה בספרייה מרגיע ומעשיר את עולמי. בשנים האחרונות אני עושה זאת בספריה העירונית בית אריאלה בעיר מגורי הנוכחי, ת"א.

הספר 'צילה של הרוח' הוא אחד הספרים האהובים עלי, הוא ספר לאוהבי הספרים. כל מי שקרא אותו, הרגיש לפחות פעם אחת, בזמן הקריאה, שהוא צועד בין מדפי הספרים, עם האור האפלולי והחוויה המפעימה, המרגשת והמרתקת.

ש"י עגנון כתב: "בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר" בספרו 'סיפור פשוט'.

ספריית בית עמנואל, נמצאת במבנה המרשים ברח' חיבת ציון ובצמוד אליו בית צבי, בי"ס לאמנויות הבמה. בית עמנואל נקרא ע"ש הטייס עמנואל רוטשטיין, שנפל במלחמת השחרור. עמנואל רוטשטיין היה שחיין מצטיין ומורה לשחייה, ועל כן נעשתה הנצחתו באמצעות פעילויות ספורט ופנאי.

++++

מפעלי בית עמנואל פועלת כחברה עירונית ללא מטרות רווח, משמשת זרוע ביצועית של עיריית רמת-גן, ומקיימת פעילות ענפה בתחום תרבות שעות הפנאי והחינוך המשלים ברחבי העיר, תוך דגש על מתן שירות איכותי לתושבי העיר ומענה לצרכיהם.

החברה משלבת מטרות קהילתיות עם מטרות כלכליות ללא כוונת רווח על ידי הפעלה ועידוד יזמות, קידום ופיתוח מפעלים תרבותיים שונים בתחום החינוך והפנאי, ומהווה קהילת עובדים השואפת להקניית ערכים של מקצוענות בשירות לקהילה. בשנות התשעים במסגרת תפקידו של אבא שלי, שלום עדני ז"ל, חבר מועצת העיר ר"ג, הוא היה חבר הנהלת בית עמנואל וכך גם שנים אחרי הביקורים, עדיין שמעתי על הנעשה במקום. (מתוך אתר העירייה).

צילום: ענת לוי