בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לארבעה בעלי דירות ברחוב המאבק בגבעתיים לחתום על הסכם פינוי בינוי, לאחר שסירבו לעשות זאת בטענה לקיפוח בתמורות. השופטת לימור ביבי קבעה כי הסירוב אינו סביר, 

הפרויקט ברחוב המאבק 4-10, בסמוך לצומת דרך יצחק רבין ובית ספר שמעוני בגבעתיים, כולל הריסת ארבעה בניינים ובהם 32 דירות והקמת מגדל מגורים בן 20 קומות ובו 92 דירות, מתוכן 32 דירות תמורה לבעלי הדירות הקיימים. על ההסכם חתמו בעלי 28 מתוך 32 הדירות במתחם. התוכנית אושרה במרץ 2024. הפרויקט מקודם על ידי חברת קרסו התחדשות עירונית, המלווה את המתחם יחד עם בעלי הדירות זה כעשור.

המחלוקת על התמורות

ארבעת המתנגדים טענו כי שטח דירותיהם בפועל עומד על כ-68 מ”ר, בעוד שההסכם מתייחס לשטח בסיס של 60 מ”ר. בנוסף, הם דרשו להביא בחשבון זכויות בנייה מכוח תוכנית להרחבת דירות שאושרה ב-1998 ושחלק מבעלי הדירות במתחם מימשו לאורך השנים.

שמאי המקרקעין שלומי מערבי, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט, מצא כי בעלי הדירות הקטנות מקבלים תוספת של כ-10 מ”ר ביחס לשטחן על פי היתר הבנייה, לעומת תוספת של כ־1.7 מ”ר לבעלי הדירות שהורחבו בעבר. בחוות דעתו קבע כי התמורות שנקבעו בהסכם הוגנות ואין הצדקה להגדילן עבור המתנגדים.

השופטת אימצה את מסקנות המומחה והבהירה כי עקרון השוויון בתמורות אינו מחייב מתן תמורה זהה לכל בעל דירה, אלא בחינה של מאפייני הדירות, הזכויות הקיימות וההבדלים ביניהן. גם לזכויות בנייה שלא נוצלו עשוי להיות ערך כלכלי, אך יש לבחון את האפשרות המעשית לממשן ואת השפעתן על הפרויקט.

לפי פסק הדין, היענות מלאה לדרישות המתנגדים הייתה עלולה להפחית את הרווח היזמי לכ-9.2% בלבד ולפגוע בכדאיות הכלכלית של המיזם. על רקע זה נדחו טענות הקיפוח, והמתנגדים נדרשו לחתום על ההסכם בתוך 30 יום, אחרת ניתן יהיה לחתום בשמם באמצעות עורך דין שהוסמך לכך.

ההחלטה מסירה חסם משפטי מהמשך קידום המיזם. לאחר השלמת החתימות יוכל היזם להמשיך בהליכי הרישוי לקראת קבלת היתר בנייה, בכפוף להשלמת יתר הדרישות.