קשר של אב ובן

בתחילת שנות ה-90 הוזמן לנגן במופע של יורם טהרלב והזמרת אסתי כץ וכל השאר היסטוריה. לצד הליווי המוזיקלי, עסק גם במכירת הופעות להרבה מאד סוגי קהלים. "בתיה, אשתו השלישית, שמאד סמכה עלי, אמרה לי שרק איתי יורם מרגיש בטחון וביקשה שאהיה נוכח פיזית בכל שלב ושלב של הופעה: נהגתי לקחת אותו מהבית, נסעתי איתו בדרכים, עזרתי לו ללכת, הכנתי לו תה, ליוויתי אותו, מוזיקלית, בהופעה עצמה ואז ליוויתי אותו עד הבית. כך עשיתי שש שנים בהן היו, לשמחת שנינו, הרבה מאד הופעות. זו הייתה עבודה אינטנסיבית והייתה בי רגישות מספקת על מנת לראות מתי יורם עייף, מתי הוא זקוק לשקט, ועוד כהנה וכהנה דקויות שרק כשיש קירבה כמו שלנו – זה אפשרי. היחסים בינינו היו מצויינים. צחקנו הרבה ודיברנו המון ועל הכל… האיש הזה היה אנציקלופדיה מהלכת, שופע ידע, ולצד זה יודע להקשיב בצורה מדהימה. כל נסיעה איתו הייתה בשבילי כמו הרצאה ב'קתדרה. ואגב, הזיכרון החד שלו, עד הרגע האחרון, הדהים גם את הקהל בכל פעם מחדש".

במהלך הקורונה הופיעו גם בימי הולדת, בדירות ובחצרות פרטיות של אנשים. "כשהיינו מופיעים בימי הולדת, בסוף המופע יורם היה אומר לבעלי השמחה 'מזל טוב! שתגיעו ל-120 שנה במיטבכם ושאתם בריאים ואז היה שואל: אתם יודעים איך מברכים אדם ביום הולדתו ה-120? שיהיה לך יום טוב!'"

גם במהלך השבוע שלפני מותו של יורם היו משובצות הופעות נוספות בלוח שלהם שלמרבה הצער בוטלו. עופר זוכר היטב כי בחצי השנה האחרונה יורם סבל מכאבים עזים, ובחודשים האחרונים אף נעזר בקביים. "ידעתי שאנחנו על זמן שאול, ושמרתי עליו בשבע עיניים. לא רציתי שיקרה לו משהו במהלך המשמרת שלי וזה אכן עבר בשלום. זה לא קרה בעבודה אבל זה קרה ואתה אף פעם לא מוכן לבשורה כזו והיא פשוט חותכת בבשר החי. עכשיו עוד לא ברור לי מה יהיה עכשיו בלי הקשר עם האיש היקר הזה! זו תחושת בהלה!"