
לא משנה מי היזם – משנה איך ההסכם
הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים
איך מתנהלים מול דיירים שמונעים מימוש פרויקט בהתחדשות עירונית?
התחדשות עירונית הוא תחום דינמי, המתעדכן תוך כדי תנועה. המשמעות: מדיניות שהייתה נכונה לתקופה מסוימת, עשויה תוך כדי תנועה להשתנות – עניין שעלול להשליך כמובן גם על היקפי הפרויקטים והתמורות עליהן התחייב היזם בפני בעלי הדירות בהסכם ההתקשרות בין הצדדים. כך למשל, אנו עדים לרשויות מקומיות לא מעטות שהקטינו את מכפלות הדירות וצמצמו שטחי התמורה – ולמעשה, יצרו מציאות חדשה בכל הקשור להתחדשות עירונית בשטחן. בעלי הדירות פחות מכירים את המדיניות לעומק, ולכן לא פעם נוהרים אחרי הבטחות היזמים לתמורות מופלגות, וחותמים על חוזים מבלי להבין את משמעות האותיות הקטנות. הנושא הזה בדיוק, ממחיש את חשיבותה של הפונקציה המשפטית המלווה את התהליך מטעם בעלי הדירות – עורך הדין אשר תפקידו לשמור ולהגן עליהם לכל אורך הדרך. על רקע פעילות רבת שנים בתחום ההתחדשות העירונית, אני מודעת לכך שכללי המשחק עשויים להשתנות – ובכל הסכם משפטי שאני מכינה, יש התייחסות הצופה פני עתיד. מנגנון מיוחד בכל הסכם מתייחס לתרחיש של שינויי מדיניות וקיצוץ בהיקפי התמורות מסיבות שאינן תלויות ישירות ביזמים. באותה הנשימה, אני גם מחייבת את היזמים, במידה והרווח הכלכלי בפרויקט יעלה על הערכה השמאית – לחלוק את הסכומים העודפים עם בעלי הדירות". במידה ואין מנגנון מתאים בהסכם שמשתנה בהתאם לתמורות – מה עושים עם אותם מתנגדים?
התנגדות של בעלי דירות למימוש תמ"א 38 או פינוי-בינוי, היא אחת התופעות המוכרות בתחום ההתחדשות העירונית – וכזו שעלולה לעשות את ההבדל בין פרויקט מוצלח שיגיע לקו הסיום לכזה שיתעכב, יסתרבל או אפילו ייגנז. הצעד הראשון, עובר בבדיקת מד הנכונות של בעלי הדירות לצאת לדרך. אני מקפידה לערוך כנס ייעודי אלין מוזמנים כלל בעלי הדירות (ולא רק חברי הנציגות), בכדי לוודא שיש התכנות מצידם להתקדם. לפעמים כבר בשלב ההתחלתי הזה, אפשר לגלות שהפרויקט לא יזכה לשיתוף פעולה מצד חלק נכבד מבעלי הדירות ושאין סיכוי אמיתי למימוש התהליך. כשיש היענות חיובית לפרויקט התחדשות עירונית מקרב לפחות 67% מבעלי הדירות (הן במסגרת תמ"א 38 והן במסגרת פינוי- בינוי) קובע החוק כי ניתן להתקדם: להתקשר עם יזם ולהניע את הליכי הרישוי והתכנון מול הוועדות, בדרך להוצאת ההיתר.

את בעלי הדירות המתנגדים לקידום התחדשות עירונית בבניין או המתחם, ניתן לחלק לשלוש קבוצות עיקריות:
• אלו שמיזמי תמ"א 38 או פינוי-בינוי מייצרים אצלם חשש אמיתי. מדובר, על פי רוב, בבעלי דירות שגרים לאורך שנים ארוכות באותו הבניין, וחוששים מעזיבת הסביבה המוכרת לתקופת העבודות ומפרוצדורה שצפויה להימשך כמה וכמה
שנים. נדבך בולט מאותה הקבוצה, הם קשישים, נכים וחולים סיעודיים – שבאופן טבעי, התהליך הזה מלווה אצלם באי-ודאות ובפחדים גדולים עוד יותר.
כאן גם המחוקק נכנס לתמונה עם הטבות ייחודיות,
שמסייעות לרכך את התנגדותם לפרויקטים.
• אלו שרואים בהתחדשות עירונית ערוץ לרווח כלכלי. מבחינתם, מיגון הדירות מפני טילים או רעידות אדמה, וחידוש סביבת המגורים הוותיקה לא ממש משחקים תפקיד – העיקר זה למקסם את התמורות, או לחילופין לחבור ליזם או מארגן דיירים כדי לייצר עוד רווח מהצד.
• אלו שעל פניו שמחים לכל יוזמה שמאפשרת קידום התחדשות עירונית ונכונים להירתם לתהליך – אלא שבאופן מפתיע ובלתי מוסבר, ממש ברגע האמת, משנים גישה מקצה לקצה ולא מוכנים בשום אופן לשתף פעולה ולחתום על הסכם. כאשר ישנם בעלי הדירות המתנגדים לפרויקט התחדשות עירונית, מומלץ לקיים איתם שיח פתוח, ולהבין מהי הסיבה. אם מדובר בסירוב מסיבות ריאליות (לדוגמה: אין מספיק בטוחות/ערבויות מצד היזם לקידום הפרויקט, התמורות המוצעות אינן ראויות או מפלות ביחס לשכנים, התהליך מתנהל בחוסר יושר ושקיפות( ניתן לייצר דיאלוג ולגשר על הפערים.
לעומת זאת, במידה ומדובר ב'דיירים סרבנים' כלומר בעלי דירות שסירובם העיקש להתחדשות עירונית נובע ממניעים שאינם סבירים כלל ועיקר – רשאים בעלי הדירות והיזם להתנהל בשלושה מישורים: מול הממונה על פניות הדיירים ברשות
הממשלתית להתחדשות עירונית או לפנות לערוץ המשפטי – אם למפקח על הבתים המשותפים (במיזמי תמ"א 38) ואם לבית
המשפט (במיזמי פינוי-בינוי) בבקשה לחייב את בעלי הדירות הסרבנים להצטרף לעסקה או לחילופין לאפשר בא כוחם לחתום על ההסכם ההתקשרות בשמם בעלי הדירות הסרבנים.
בהקשר הזה, חשוב גם להוסיף כי מפסקי דין שניתנו במהלך התקופה האחרונה, עולה שהמערכת המשפטית מקשיחה עמדות ומגלה אפס סובלנות כלפי דיירים סרבנים, המונעים או תוקעים מיזמי התחדשות עירונית בטענות שאינן סבירות".
מעוניינים להרחיב? מידע נוסף ניתן למצוא במדריך לתמ"א 38 ופינוי בינוי שכתבה עו"ד רוית סיני, הקליקו כאן
הכותבת, עו"ד רוית סיני, בעלת משרד עורכי דין המתמחה בעסקאות תמ"א 38 ופינוי בינוי מהמובילים בתחום התחדשות עירונית בדירוג Dun's 100
כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני ומלא ו/או ייעוץ עסקי פרטני ומלא
טור המומחית של עו"ד רוית סיני התפרסם במגזינים 'גבעתיים פלוס' ו'רמת גן פלוס'

הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך


עד כה, דיירים בני 70 ומעלה נדרשו לבחור את מסלול התמורה כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט: לעיתים עוד לפני שהתוכניות התגבשו ולוחות הזמנים הפכו לברורים

פערים בפרשנות גודל הדירות משליכים על היקף התמורה ועלולים לעכב את קידום הפרויקט

"בעת השכרת דירה הנמצאת במתחם פינוי-בינוי, יש חשיבות קריטית לעיגון מנגנון 'גב אל גב' בהסכם השכירות"

עיריית רמת גן יוצאת לראשונה מזה שנים למכירת מגרש בבעלותה במתחם הבורסה. על הקרקע, המשתרעת על כ־800 מ"ר ברחוב היצירה, פועל כיום חניון

החלטת הממונה על פניות דיירים ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית עוסקת בפערים בין דירות התמורה בשני בניינים במתחם ברחוב לוי אשכול. נקבע כי הבדל של שתי קומות והיעדר נוף מהווים שינוי שאינו זניח, וכי היה על היזם ליידע את בעלי הדירות באופן ברור ומפורש

האירועים המרכזיים בשבוע הקרוב בגבעתיים, ימים ראשון עד שבת

24 דירות ישנות בשכונת בבלי מפנות את מקומן לכ-56 דירות חדשות בשני בניינים בני 8 קומות

הערבויות, מנגנוני ההגנה, חלוקת ההוצאות וסמכויות נציגות הדיירים הם שיקבעו אם פרויקט ההתחדשות יהפוך להזדמנות גדולה, או לסיכון יקר. כך תדעו מה חייב להופיע בהסכם לפני שחותמים

כ-70% מבעלי הזכויות כבר חתמו: המתחם משתרע על כ־4.6 דונם וכולל כיום 73 דירות ושבע חנויות. התוכנית צפויה לכלול לפחות 175 דירות, לצד שטחי מסחר

הבניין הישן ברחוב קריניצי 53, שנבנה בשנות ה־50 וכלל 12 דירות, נהרס. במקומו צפוי להיבנות בניין בן תשע קומות ובו 28 דירות

לנדו, שכיהן בשנתיים האחרונות כסגן מנהל בית הספר ולפני כן כחבר בצוות החינוכי, יכהן כמנהל בית הספר במהלך שנת השבתון של דן שגיב

בעלי דירות בנכסים שנפגעו מטילים ונמצאים במתחמים שהוכרזו לשיקום יוכלו לקבל את השומות שערך השמאי הממשלתי הראשי, ולבחור בחלופת ה-Buyout – קבלת תמורה כספית עבור זכויותיהם, במקום להמתין להקמת דירה חדשה במסגרת פרויקט השיקום.

״כשאנו עומדים בפינת רחוב ספיר ברמת גן, על התפר, שבין שטחי אוניברסיטת בר-אילן, שיבא ורמת אפעל, המפגש עם השלט אינו רק פרק בהיסטוריה. הוא שיעור חשוב בתכנון עירוני ובזיכרון מרחבי״

"צוואה היא לא רק מסמך משפטי ואנשים אינם מורישים רק כסף או דירה. הם מורישים גם סיפור, תחושה ומסר אחרון ליקיריהם ואהובי ליבם"

באירוע הריסה שקיימה אביב מליסרון, יצא לדרך שלב נוסף בפרויקט ההתחדשות: שני מגדלים בני 24 קומות כבר בדרך, ובהמשך יוקמו עוד מגדלים עם כ־1,500 דירות. אחד האזורים המוחלשים בגבעתיים עומד להפוך לשכונה חדשה – והאם השינוי ישנה גם את מעמדה של הסביבה בעיר?

מגזין רמת גן פלוס 146 גרסת הדפדוף האינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף המגזינים ספריית המגזינים עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס', בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום! עשו

מגזין 146 גרסת דפדוף אינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף חזרה לאתר המגזינים ספריית המגזינים עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס', בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום! עשו מנוי

הבניין, בן 9 קומות, תוכנן עם שתי כניסות נפרדות – האחת משדרות סמאטס והשנייה מרחוב ויצמן
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


