“האומנות שלי היא אני ואני היא האומנות שלי”

ליאור שוורצמן, מעצבת, אומנית ומספרת סיפורים בעיצוביה

ד”ר נגה רוזנפרב

ליאור שוורצמן בת ה-26 נולדה וגדלה בגבעתיים, למדה בבית הספר היסודי שמעוני והמשיכה לאורט גבעתיים. “כילדה קטנה הייתי מאוד נמרצת ותחרותית” מספרת ליאור “הייתי ספורטאית טובה, השתתפתי במספר תחרויות בהדר יוסף ואפילו זכיתי בכמה מדליות. במקביל, רקדתי בסטודיו דנסינג והשתתפתי בתוכנית הכשרה של האקדמיה לבלט באמריקה (American Academy of Ballet), בשנים אלה רקדתי בצורה מקצועית והבעתי את עצמי דרך הגוף, רציתי להיות ‘פרימה בלרינה’. הבלט נתן לאש שבוערת בי לנוע בחופשיות, הוא היה כמו מקלט ליצירתיות שלי”.

איך הגעת מבלט לאופנה?

“לאחר 18 שנים אינטנסיביות של בלט, נפצעתי ברגל והחלום נגוז. הפציעה לא אפשרה לי להגיע לרמות הגבוהות שחלמתי עליהן. התגייסתי לצבא, הוצבתי בחייל השלישות בקריה ומצאתי את עצמי שם בעיקר מציירת. השגרה הצבאית לא הייתה מספיק מרגשת והתחביב שלי, שהיה שם כל הזמן, השתלט עלי.

בזמן השירות, למדתי במכינה לאומנות, לקחתי שיעורי תפירה אצל ג’ני בגבעתיים, ומהר מאוד הבנתי שהתשוקה שהסתתרה שם תמיד – היא אופנה. התמיינתי למגמת עיצוב אופנה בשנקר והתקבלתי. כך התחילו להן 4 שנים מדהימות של יצירה, למידה והישרדות.”

“במהלך הלימודים פיתחתי פרשנות משלי לתפירה, לדרך העיצוב, לשיטת הדיגום ולהוצאת הגזרה. הם הבינו מההתחלה שצריך לתת מקום לדרך שלי, והדרך הזאת שונה במקצת…”

הישרדות?

“טבילת האש הראשונה בשנקר הייתה לא קלה, הציפיות מסטודנט לעיצוב אופנה הן מהגבוהות ביותר, ללא פשרות! היו הרבה דמעות בהתחלה והמון לחצים, אני מעריכה את אלון בן זוגי שספג את הכל, דרך אגב עד היום הוא מתלוצץ עם אנשים שגם הוא ‘סיים שנקר’.

צוות המורים – ראש המחלקה לאה פרץ, דפנה היועצת הנפלאה ורחל המורה שמלווה אותי עד היום, תמיד היו שם בשבילי, נתנו לי את הכלים וטיפחו את היצירתיות שלי, בחופשיות, ללא גבולות, נתנו לי ליצור בדרך שלי.

במהלך הלימודים פיתחתי פרשנות משלי לתפירה, לדרך העיצוב, לשיטת הדיגום ולהוצאת הגזרה. הם הבינו מההתחלה שצריך לתת מקום לדרך שלי, והדרך הזאת שונה במקצת. חלקם היו אומרים שאני לא צפויה ושאין לדעת מה אביא בפעם הבאה. אהבתי לשנות עיצובים בפתאומיות ולהפתיע ברגע האחרון, את האמון הזה הייתי צריכה להרוויח, לקח זמן … אבל היה שווה כל רגע” מוסיפה ליאור בחיוך.

המוטו של פאבלו פיקאסו לווה את ליאור בלימודיה – “למד את החוקים כמו מומחה, כדי שתוכל לשבור אותם כמו אומן”. היא התחילה ליצור ולהביע את עצמה בעיצוב אופנה דרך האומנות. אותה אש פנימית שבוערת בה מצאה לה נתיב חדש וחופשי יותר.

ליאור שוורצמן Lior Schwartzman

“היו אומרים שאני לא צפויה ושאין לדעת מה אביא בפעם הבאה. אהבתי לשנות עיצובים בפתאומיות ולהפתיע ברגע האחרון, את האמון הזה הייתי צריכה להרוויח, לקח זמן … אבל היה שווה כל רגע”

מהי ההשראה שלך?

“בדרכי היצירתית, אני אוהבת לאסוף סיפורים המייצגים את ההיבטים האינטלקטואלים והרוחניים של החיים, ובעזרתם אני מגיעה להבנה ומציגה את הפילוסופיה שלי.

אני מספרת סיפור בעזרת ציורים שאני מציירת בטכניקות שונות, קולא’זים והדפסים שאני יוצרת. אני בעצם יוצרת עולם קסום ואחר.”

“בעיצובים שלי אני יוצרת תעתועים ואשליה שבה הבדים ממש קמים לתחייה. פסיכודלייה זה חלק ממני והנושא של המציאות בה אנו חיים, מעסיקה אותי רבות”

ומה מייחד אותך כמעצבת אופנה?

“ראשית, האומנות שלי היא אני ואני היא האומנות שלי, זה מייחד אותי” אומרת ליאור ומוסיפה “בעזרת האופנה אני פותחת לנו את הדלת לעולם אבסטרקטי יותר הנמצא בתוכנו, ל’טרה אינקוגניטה’ שלי, לתודעה עמוקה יותר, לעולם הסודי החבוי בנו המקיים איזון בין הלב למוח.

שנית, העיצובים שלי עשירים בפרטים ובעבודות יד. הרקמות והדיטיילים שאני יוצרת מכניסים עוד ‘נשמה’ לבגד בצורה אבסטרקטית אותנטית, וחופשית. בעיצובים שלי אני יוצרת תעתועים ואשליה שבה הבדים ממש קמים לתחייה. פסיכודלייה זה חלק ממני והנושא של המציאות בה אנו חיים, מעסיקה אותי רבות.

אני אוהבת להשתמש בחומרים יקרים לצד חומרים זולים או לא קונבנציונליים ולתת להם ערך מוסף.

נוסף על כך, אני אוהבת לאלתר. אני מציירת ויוצרת באופן מופשט, צלליות חדשות לצד צלליות מחויטות, עם פרשנות משלי לתפירה. כשאני מתחילה לעצב, הדרך לפעמים נראית ברורה, אבל אני יודעת שזה לא הרעיון הסופי, אני נותנת לעצמי לזרום עם התהליך, הכל מאוד דינאמי ומשתנה, הדרך שבהתחלה הייתה ברורה – משתנה לעיצוב טוב יותר. אני פרפקציוניסטית אבל מאמינה שהשלמות הגדולה ביותר טמונה בתוך הפגמים.”

“אני מציירת ויוצרת באופן מופשט, צלליות חדשות לצד צלליות מחויטות, עם פרשנות משלי לתפירה. כשאני מתחילה לעצב, הדרך לפעמים נראית ברורה, אבל אני יודעת שזה לא הרעיון הסופי...”

באיזה בגד או שמלה את הכי גאה?

“כל בגד שאני יוצרת מספר סיפור. כל העיצובים משתלבים בהרמוניה ביניהם, לכולם יש את הDNA שלי. להיות גאה זאת המילה הנכונה, כי לאהוב, אני אוהבת את כולם, אבל יש דגמים ספציפיים שאני יותר גאה בתהליך המחשבתי שעברתי במהלך היצירה שלהם. למשל “space travel” – השמלה הכסופה שלי שהייתה תגלית מבחינתי, המראה המתכתי הנוזלי, שיצרתי על ההדפס שציירתי, נותן אפקט של ‘ואוו’ והקימור של המתכתיות נעשה בצורה שהכי תחמיא לגוף, אני מרגישה שייצרתי אומנות על הגוף.”

 איך הגעת להשתתף ולהציג בשבוע האופנה בניו-יורק?

“לאחר שקבוצת ‘פלינג סולו ניו יורק’ ראו את קולקציית הגמר שלי, קולקציית ‘טרה אינקוגניטה’, הם הזמינו אותי להציג איתם בשבוע האופנה בניו יורק בחודש ספטמבר האחרון. תוך חודשיים הייתי צריכה להעמיד קולקציה חדשה וזה היה אתגר עצום.

הגענו לניו יורק, אלון בן הזוג שלי ואני, עם עוד שתי מזוודות נוספות המכילות את הקולקציה החדשה וזו הייתה התרגשות גדולה. יומיים לפני התצוגה עשינו מדידות והרגשתי שמשהו חסר לי. ברגע האחרון, כל הלילה תפרתי אקססוריז שהתלבשו על העיניים והפה של הדוגמניות.

יום התצוגה הגיע וההתרגשות הייתה בשיאה. במיוחד, כשראיתי את המסלול הלבן, הארוך והמבריק. נבחרתי להציג את הדגמים שלי בתצוגת קוטור ((Couture.

ברגע שהגעתי, הודיעו לי שנבחרתי לסגור את התצוגה, התרגשתי מאוד. לסגור את תצוגת הקוטור בפעם הראשונה שלי בשבוע האופנה, זה כבוד אדיר, לא האמנתי שכל זה קורה… הכל היה כמו חלום… הרגשתי בהיי מטורף. היו שם צוות של מקצוענים, צוות ענק של מאפרים, צלמים, מפיקים ודוגמנים, שעבדו בהרמוניה ליצירת אירוע גדול.”

“‘ליאור’ הוא מותג יוקרתי המורכב מבגדים מנוגדים, שיוצרים קונטרסט בין אלגנטי, פאנק ופסיכודלי, חייטות ושילוב של נפילת הבד הטבעית על הגוף, רקמות בעבודת יד המשלבות כמה טכניקות תוך שימוש בחומרים לא שגרתיים…”

אחרי שהתנסית בחוויה כזו מדהימה, חשבת על קריירה בחו”ל?

“האש לגמרי מופנית לשם. פה גדלתי ופה אני גרה, אבל בעולם של היום, שלא מגביל אותנו במיקום, אני בטוחה ויודעת שהחלום הגדול שלי להיות מעצבת ואומנית משפיעה מהידועות בעולם, יקרה.

מותג האופנה שלי – ‘ליאור’ הוא מותג יוקרתי המורכב מבגדים מנוגדים, שיוצרים קונטרסט בין אלגנטי, פאנק ופסיכודלי, חייטות ושילוב של נפילת הבד הטבעית על הגוף, רקמות בעבודת יד המשלבות כמה טכניקות תוך שימוש בחומרים לא שגרתיים, חיבורים חדשים ודיטיילים קטנים שמאוד חשובים לי.

כיום אני מוכרת את העיצובים שלי באתר האינטרנט שלי וגם באופן פרטי. החנות האינטרנטית והאינסטגרם מקבלים חשיפה גלובלית, אני מקבלת הרבה הצעות ויש אפילו כמה שכרגע אני צריכה לשמור בסוד, יהיו עוד הפתעות!

מה את הכי אוהבת לעשות בשעות הפנאי?

“אני אוהבת ללמוד דברים חדשים ולהעשיר את הידע שלי. התשוקה שלי היא המותג שלי, ברגע זה אני עושה הכל בעצמי, ללא עזרה מאנשים אחרים ואני עמוסה. מה שמשחרר אותי זה לצאת למסיבה טובה עם החברים, לרקוד בלי הפסקה להטעין את עצמי באנרגיה חדשה והשראה. זה משחרר אותי…”

מה דעתך על האופנה היום?

“הקו השולט היום בעולם האופנה הוא אופנה ביצור המוני. הרבה מן הבגדים שנוצרים נזרקים לפח, לא נלבשים, או נלבשים רק פעם אחת, מתפוגג לו הרגש והייחודיות.

זאת לא אופנה שמגדירה מי אתה, זאת אופנה שמייצרת בגד חסר אופי וחסר תחושת ערך והמטרה שלה היא  סיפוק מהיר.

בנוסף לכל זה, יצור הבגדים הזולים מאוד לקנייה, נעשה במפעלים שמזהמים את הסביבה, ומאחוריו עומדים אנשים רבים שחיים בעוני ובחולי כדי שאנחנו נוכל ‘ליהנות’ מהאופנה. איך אפשר ללבוש את הבגדים האלו בידיעה, שהעובדים במפעלי יצור בהודו משתכרים 1.13 ליש”ט (כ-9.4 שקלים) ליום עבודה בן 9 שעות?! יש עדויות על תנאי עבודה קשים במדינות המזרח הרחוק ואפריקה ועל בעיות בריאותיות קשות.

אז כן, גם אני חוטאת ולובשת בגדים כאלה, אבל אני עדין מאמינה שאנחנו יכולים כחברה ללכת למקום טוב יותר ולצרוך חכם יותר.

התפיסה שלי בעיצובים שלי היא אופנה בת קיימא. העיצובים שלי מדברים על איכות ולא על כמות וביכולות לראות את יד המעצב בבגד.”

מה התוכניות לעתיד… חמש שנים מהיום?

“אני מקווה להיות מעצבת אופנה בקנה מידה גלובלי. מציגה בתצוגות בחו״ל ובארץ, מוכרת בבוטיקים מובילים בעולם, בעלת שואורום עם צוות מנוסה וגדול. אני רוצה לזרום עם היצירתיות שלי וכמובן ליהנות מכל רגע עם האנשים שאני אוהבת…”

ולסיום, טיפ אופנתי

“נמאס לכם מבגד ישן? אל תזרקו,  נסו לשנות אותו –  לגזור, לחבר ולתפור מחדש בגדים שונים יחד. בגדים הם בעלי ערך ושווה לבחור אותם בקפידה, אני מאמינה באיכות על כמות, וביכולת שלנו לשמור יותר על הסביבה.”

 

האתר של ליאור: www.liorschwartzman.com

– – – – – – – – – – – – – – – – – –