ד"ר נגה רוזנפרב
שתפו:
ליאור שוורצמן בת ה-26 נולדה וגדלה בגבעתיים, למדה בבית הספר היסודי שמעוני והמשיכה לאורט גבעתיים. "כילדה קטנה הייתי מאוד נמרצת ותחרותית" מספרת ליאור "הייתי ספורטאית טובה, השתתפתי במספר תחרויות בהדר יוסף ואפילו זכיתי בכמה מדליות. במקביל, רקדתי בסטודיו דנסינג והשתתפתי בתוכנית הכשרה של האקדמיה לבלט באמריקה (American Academy of Ballet), בשנים אלה רקדתי בצורה מקצועית והבעתי את עצמי דרך הגוף, רציתי להיות 'פרימה בלרינה'. הבלט נתן לאש שבוערת בי לנוע בחופשיות, הוא היה כמו מקלט ליצירתיות שלי".
איך הגעת מבלט לאופנה?
"לאחר 18 שנים אינטנסיביות של בלט, נפצעתי ברגל והחלום נגוז. הפציעה לא אפשרה לי להגיע לרמות הגבוהות שחלמתי עליהן. התגייסתי לצבא, הוצבתי בחייל השלישות בקריה ומצאתי את עצמי שם בעיקר מציירת. השגרה הצבאית לא הייתה מספיק מרגשת והתחביב שלי, שהיה שם כל הזמן, השתלט עלי. בזמן השירות, למדתי במכינה לאומנות, לקחתי שיעורי תפירה אצל ג'ני בגבעתיים, ומהר מאוד הבנתי שהתשוקה שהסתתרה שם תמיד – היא אופנה. התמיינתי למגמת עיצוב אופנה בשנקר והתקבלתי. כך התחילו להן 4 שנים מדהימות של יצירה, למידה והישרדות"
הישרדות?
"טבילת האש הראשונה בשנקר הייתה לא קלה, הציפיות מסטודנט לעיצוב אופנה הן מהגבוהות ביותר, ללא פשרות! היו הרבה דמעות בהתחלה והמון לחצים, אני מעריכה את אלון בן זוגי שספג את הכל, דרך אגב עד היום הוא מתלוצץ עם אנשים שגם הוא 'סיים שנקר'. צוות המורים – ראש המחלקה לאה פרץ, דפנה היועצת הנפלאה ורחל המורה שמלווה אותי עד היום, תמיד היו שם בשבילי, נתנו לי את הכלים וטיפחו את היצירתיות שלי, בחופשיות, ללא גבולות, נתנו לי ליצור בדרך שלי. במהלך הלימודים פיתחתי פרשנות משלי לתפירה, לדרך העיצוב, לשיטת הדיגום ולהוצאת הגזרה. הם הבינו מההתחלה שצריך לתת מקום לדרך שלי, והדרך הזאת שונה במקצת. חלקם היו אומרים שאני לא צפויה ושאין לדעת מה אביא בפעם הבאה. אהבתי לשנות עיצובים בפתאומיות ולהפתיע ברגע האחרון, את האמון הזה הייתי צריכה להרוויח, לקח זמן … אבל היה שווה כל רגע" מוסיפה ליאור בחיוך. המוטו של פאבלו פיקאסו לווה את ליאור בלימודיה – "למד את החוקים כמו מומחה, כדי שתוכל לשבור אותם כמו אומן". היא התחילה ליצור ולהביע את עצמה בעיצוב אופנה דרך האומנות. אותה אש פנימית שבוערת בה מצאה לה נתיב חדש וחופשי יותר.
מהי ההשראה שלך?
"בדרכי היצירתית, אני אוהבת לאסוף סיפורים המייצגים את ההיבטים האינטלקטואלים והרוחניים של החיים, ובעזרתם אני מגיעה להבנה ומציגה את הפילוסופיה שלי. אני מספרת סיפור בעזרת ציורים שאני מציירת בטכניקות שונות, קולא'זים והדפסים שאני יוצרת. אני בעצם יוצרת עולם קסום ואחר."
ומה מייחד אותך כמעצבת אופנה?
"ראשית, האומנות שלי היא אני ואני היא האומנות שלי, זה מייחד אותי" אומרת ליאור ומוסיפה "בעזרת האופנה אני פותחת לנו את הדלת לעולם אבסטרקטי יותר הנמצא בתוכנו, ל'טרה אינקוגניטה' שלי, לתודעה עמוקה יותר, לעולם הסודי החבוי בנו המקיים איזון בין הלב למוח. שנית, העיצובים שלי עשירים בפרטים ובעבודות יד. הרקמות והדיטיילים שאני יוצרת מכניסים עוד 'נשמה' לבגד בצורה אבסטרקטית אותנטית, וחופשית. בעיצובים שלי אני יוצרת תעתועים ואשליה שבה הבדים ממש קמים לתחייה. פסיכודלייה זה חלק ממני והנושא של המציאות בה אנו חיים, מעסיקה אותי רבות. אני אוהבת להשתמש בחומרים יקרים לצד חומרים זולים או לא קונבנציונליים ולתת להם ערך מוסף. נוסף על כך, אני אוהבת לאלתר. אני מציירת ויוצרת באופן מופשט, צלליות חדשות לצד צלליות מחויטות, עם פרשנות משלי לתפירה. כשאני מתחילה לעצב, הדרך לפעמים נראית ברורה, אבל אני יודעת שזה לא הרעיון הסופי, אני נותנת לעצמי לזרום עם התהליך, הכל מאוד דינאמי ומשתנה, הדרך שבהתחלה הייתה ברורה – משתנה לעיצוב טוב יותר. אני פרפקציוניסטית אבל מאמינה שהשלמות הגדולה ביותר טמונה בתוך הפגמים."
באיזה בגד או שמלה את הכי גאה?
"כל בגד שאני יוצרת מספר סיפור. כל העיצובים משתלבים בהרמוניה ביניהם, לכולם יש את הDNA שלי. להיות גאה זאת המילה הנכונה, כי לאהוב, אני אוהבת את כולם, אבל יש דגמים ספציפיים שאני יותר גאה בתהליך המחשבתי שעברתי במהלך היצירה שלהם. למשל "space travel" – השמלה הכסופה שלי שהייתה תגלית מבחינתי, המראה המתכתי הנוזלי, שיצרתי על ההדפס שציירתי, נותן אפקט של 'ואוו' והקימור של המתכתיות נעשה בצורה שהכי תחמיא לגוף, אני מרגישה שייצרתי אומנות על הגוף."
‘הסיפורים שכתבתי היו ההיענות שלי לצורך – צורך חי שלא הרפה ממני עד שהועלה על הכתב’ כך אמרה לי בניסיון להסביר את הדחף לכתיבה
מועצת העיר גבעתיים 2024: הקואליציה שהרכיב קוניק, מונה 12 מ-17 חברי המועצה
לפי נתונים מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, למעלה מ 60%- מהדירות במדינת ישראל, כ- 3 מיליון אזרחים- אין מרחב-מוגן-דירתי
אם גם אתם שמעתם את הכתב והפרשן הפוליטי ספי עובדיה מספר חוויות מגבעתיים בתוכנית הבוקר שלו בגלי צה"ל, או צפיתם בליאור קינן, הכתבת והמגישה מדווחת מהשטח וזיהיתם את הרחוב שלכם ברקע במהדורה של חדשות 13, זה לא במקרה. הזוג הנשוי מתגורר ממש כאן בגבעתיים
חמוטל ילין נולדה להורים ישראלים דוברי עברית, וכצעירותה למדה לבד את השפות אנגלית והולנדית על בוריין. בשילוב גישה מדויקת לשפה העברית, ואהבה עזה לעולם הספר, לא פלא שהיא אחת המתרגמות העסוקות ביותר היום בישראל
"היצרן מצהיר כי ביכולתה לנסוע עד 614 ק"מ ארוכים בין טעינות. נתון זה, ראוי שיבחן לעומק שכן טווח משמעותי שכזה מסיר את העוקץ לחלוטין מכל אלו שחוששים להיתקע בדרכים"
מבחן דרכים ל'פאנקי קאט' של 'אורה' מבית 'גרייטוול'. המכונית החמודה עם הקימורים הנחשקים, והצבעים הפסטליים
הכירו את יועצי הנדל"ן המבטיחים מגבעתיים ורמת גן של Gplus ● אלה שבידיהם תהיו מוכנים להפקיד את הנכס שלכם ושבעזרתם והמלצתם תוכלו לשדרג את חייכם
"אני, כיזם, עשיתי סכום מסוים של כסף, ואז אמרתי לעצמי שעכשיו הגיע תורי לתרום לחברה שבה אני חי"
מאמנת הכושר ענבר חן – PEACH מפעל לחיטוב ישבנים
מה ניתן לעשות כאשר התמורות השתנו מסיבות שאינן תלויות ביזמים? איך מטפלים במתנגדים? עו"ד התחדשות עירונית רוית סיני
עו"ד צביקה ניר הוא יו"ר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל ● נשוי לדליה, אב לשלוש בנות, סב לשישה ואח שכול של עמוס שנפל במלחמת יום הכיפורים
אנחנו נטפלים לדמות ומפצחים אותה ראיון עם נטלי מרכוס התסריטאית של היהודים באים, צפוף, זהו זה, ועוד רבים ומצחיקים נעמי לבנון-קשת צילום: איציק רובין נטלי מרכוס, בת 38, בשיא הצלחתה המקצועית והכל עוד פתוח. הרזומה
"רק זה מה שחסר לי בחיים, להגשים חלומות" כתב מאיר שלו בספרו "כימים אחדים" (מפי הדמות של 'עודד). כתב, ולא ידע כי הוא זה שיגשים חלום
אתם מכירים אותה כנסיכה אלזה בסרט המצויר של אולפני וולט דיסני “לשבור את הקרח” (Frozen) בחיים האמיתיים מונה מור (40) היא זמרת, שחקנית תיאטרון ומדבבת של עשרות סדרות וסרטים
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!