ליאור וינברג

מקדמת הבמה לעמדת השידור

ליאור וינברג (32) גדלה ברמת גן, למדה בבליך במגמת מחול, שירתה כזמרת בלהקה צבאית, בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת תל אביב. אם היא מוכרת לכם מהמסך זה בגלל שהיא קול מוכר לכל מי שצורך את החדשות שלו במקצב גבוה ומדויק על מסך הטלוויזיה. היא מבזקנית חדשות 12, כתבת שטח, מגישת ה'מהדורה צעירה' וגם מגישה את מבזקי רדיו 12. עבור ליאור, שגדלה על ברכי התרבות והתיאטרון, העבודה העיתונאית היא הגשמת חלום יומיומית וריצת מרתון של התמדה ושליחות.

רגע של שיא: ההישג של השנה

"ההישג המקצועי הכי משמעותי שהיה לי השנה היה במלחמת 'שאגת הארי'. במהלך המלחמה הגשתי משדרים מתגלגלים רבים (20 לילות מתוך 40) מתוך המקלט הממוגן בנווה אילן, לעתים משדרים שנמשכו שעות, בלילות בלי שינה ובכוננות שיא. מצד אחד, הרגשתי את החשיבות של להביא את המידע הכי מהיר ואמין אל הצופה שלנו, ומצד שני, להמשיך לשדר רוגע וקור רוח אל מול אירועים שהם בסופו של דבר לא שגרתיים כשאנשים בבית חשים פחד ואימה במרחב המוגן. אל מול הקושי האישי בלהחזיק שידור גם באפס שעות שינה, ידעתי שמוטלת עליי האחריות להיות קול שפוי ומרגיע, אבל כזה שמביא את הפרטים הכי מעודכנים מהכתבים המצוינים שלנו שהיו פרוסים בשטח והחזיקו יחד איתי את השידורים, בשעות לא שעות."

מה שמניע אותי קדימה

"עשיתי דרך ארוכה מאד כדי להגיע לאן שהגעתי, קיבלתי הרבה 'לא' בדרך, אבל האמנתי בעצמי, והתעקשתי, וניסיתי שוב, גם אם בגל״צ לא עברתי את השלב האחרון. אולי גם רציתי להוכיח להם שהם טעו (ובכנות השירות בלהקה צבאית היה וואו). אז אחרי הצבא החלטתי שאני אוהבת מאד לשיר, אבל אני רוצה להיות עיתונאית, התחלתי מלמטה – ברדיו ת״א, עברתי כמה גופי תקשורת עד שהגעתי לחברת החדשות. הסיפוק שיש במקצוע הזה הוא משהו שממלא אותי מאד, וגם היכולת להשפיע ולהעלות דברים על סדר היום."

הסיפור שלא יוצא לי מהראש

"בנוסף להיותי מגישה, במהלך המלחמה יצאתי לראשונה לשדר מהשטח, וגיליתי מקצוע חדש, שהוא עיתונאות במיטבה. נכחתי בלא מעט זירות נפילה. היה חשוב לי להביא את הקולות של האנשים ולמצוא את הסיפור האנושי בתוך הכאוס. אני חושבת שלהרגיש את השטח מפתח אותי גם כמגישה, וזו חוויה מקצועית שאקח איתי קדימה."

דור חדש, שפה חדשה

"אני מרגישה שהדור שלנו הוא דור של אנשים חרוצים מאד, שגם מביאים את הקול החדש והקצבי הזה לתוך השידורים. חברים שלי לעבודה לא פחדו מלעבוד ימים ארוכים בשטח, וזה מעורר השראה להיות בסביבה עם כזו מוטיבציה גבוהה. ברמה האישית הסגנון והקול שלי דווקא מאד מזכירים לאנשים קרייניות ושדרניות של פעם, עברית נכונה זה עדיין דבר חשוב ומקצועי בעיני, אבל אין ספק שהקצב והסגנון מתפתחים עם הזמן."

מבט לעתיד: החלום הבא

"החלום שלי לעתיד קורה ממש עכשיו, אני מרגישה שכל יום אני מגשימה חלום. אם אדבר על הצבת מטרות, אני לגמרי רואה את עצמי גדלה ומתפתחת בחברת החדשות כמגישה, שזה בית הגידול הכי טוב שאפשר לעיתונאים וזו ריצת מרתון שדורשת הרבה התמדה. מי יודע אם יצטרפו עוד כמה חלומות שאגלה אותם בהמשך."

הלב המקומי: הפינה שלי בעיר

"אני גדלתי לא רחוק מתיאטרון רמת גן ובין הדברים שהכי אהבתי לעשות כילדה זה ללכת עם ההורים שלי לראות הצגות של בית צבי ( גם השתתפתי בכמה מהן בתור ילדה). אני חושבת שזה ממש ייחודי לראות סטודנטים למשחק רגע לפני שהם פורצים לתיאטראות הגדולים וההצגות שם היו ממש ברמה."