

להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים הן לא עוד חוג אלא מסגרת חינוכית, חברתית וערכית המתמחה במחול ישראלי מודרני. לאורך כל שנות פעילותן להקות המחול הוכיחו עצמן כחממה למצוינות, וכמספקות חוויות ייחודיות שתישארנה לשנים רבות
נעמה נעמי ליבה
צילומים: אהד קב
אחרי שנים שלא צפיתי בהופעות מחול, החלטתי לספוג מעט תרבות בעיר הולדתי והגעתי לתאטרון גבעתיים לצפות במופע השנתי של להקות המחול הייצוגיות של העיר בניהולה של נופר פייר. הלהקות הללו קיימות כבר למעלה מחמישים שנה, ובמתכונת הנוכחית הן קיימות כבר למעלהמעשרים שנה.
כבר בכניסתי לאולם, אפשר היה לחוש את האנרגיות באוויר… חברים ובני משפחה, הורים ואחים, סביםוסבתות כולם ישובים באולם ומצפים בהתרגשות רבה לתחילת המופע.


המופע החל. ואני ישבתי שם, פעורת פה, סופגת עוד ועוד מהקסם הזה – קסם שחשבתי שכבר מזמן פג ונעלם לו מן העולם. ילדים וצעירים בשנות העשרה לחייהם,סטודנטים ובוגרים כאחד, נעו ורקדו לקצב שירי ארץ ישראל, שירים ששייכים לדור הישן, ושירים עכשוויים יותר. התלבושות, צעדי הריקוד, החיוך שהיה נסוך על פניהם, השמחה והביטחון העצמי כל אלה יצרו תמונה ישראלית מלאת שמחה, אך יחד עם זו צנועה ותרבותית. הלהקות נחלקות לשמונה קבוצות גיל: החל מכתה ב’ ועד ללהקות הוותיקים בני השלושים ומעלה כאשר ההתעסקות העיקרית של הלהקות הינה במחול ישראלי עכשווי, שמלווה במוזיקה ישראלית. שיעורי הריקוד שלהם הם בסגנון הקלאסי והמודרני אך התוכן ישראלי הכולל : דימויים ישראלים משגרת יומנו, נופי הארץ ועונות השנה. התפיסה של הלהקות אלו היא להוות עבור הצעירים סוג של תנועת נוער לכל דבר, מחול, חינוך לערכים וכדומה.
עמוס קב המנהל האומנותי של הלהקות הסביר: “אנחנו בלהקות מגדלים אותם להיות רקדנים טובים, אך לא פחות מלהיות בני אדם טובים יותר, אנו רואים באומנות כלי לחינוך. בהופעות של הלהקות ניתן להבחין כי על הבמה יש רקדנים מגילאי 8 ועד 50, כולם נמצאים יחדיו מאחורי הקלעים ונעזרים זה בזו, חלקם האחים הגדולים או הקטנים זה של זו, ומה שבולט ביותר שכולם שם מתפקדים כמו משפחה אחת גדולה, שלאחר מכן מתאחדת גם על הבמה.” עינת לאור אטיק שהחולקת עם עמוס קב את תפקיד הניהול האמנותי הוסיפה: “מעבר לעובדה שהלהקות שלנו הם משפחה אחת מלוכדת, רק לפני חודש הייתי בחתונה של זוג שהכיר אצלנו בלהקה , הם גדלו פה ורקדו כאן מכיתה ג’ בערך, והם לא היחידים יש רבים כמותם”. הכל נשאר במשפחה


עמרי רייטמן שליט
בן 25 יליד גבעתיים, המדריך והכוריאוגרף של הלהקות מספר: “אבא שלי היה רקדן בצעירותו וגם אחי. אני התחלתי לרקוד כשהייתי בכיתה ח’. ראיתי את הריקוד כמשהו מאוד חברתי, נהניתי להיות חלק ממנו והתחושה הזו של לעמוד על במה ולהופיע שווה את הכל!” כאשר התבקשתי להתחיל ללמד ועברתי את ההכשרה, הבטחתי לעצמי שאבוא לתפקיד ממקום של שליחות, של אהבה לארץ. אני מאמין שצריך ללמד ולהדגיש את הערכים הארץ ישראליים ולהטמיע אותם הלאה באמצעות המחול”. הייתה במופע מעט תמימות מן העבר שחשבתי שכבר חלפה מן העולם יחד עם הקדמה הטכנולוגית ומסכי המחשב והטלפון שהפכו להיות כה מרכזיים בעולמם של בני הנוער. נדהמתי לראות עד כמה תשוקה ואהבה יש לאותם ילדים לריקוד. שמעתי את מחיאות הכפיים הסוערות. הרגשתי במעורבות שנוצרה. האנרגיה שעברה מהבמה הגיעה ונגעה בכל אחד מהצופים באולם. יכולתי לחוש בהנאה. רקדני “להקות המחול הייצוגיות של גבעתיים” הם ללא ספק חלק נכבד מגרעין האיכות של העיר הזו והצוות המוביל אותם מטפח דור עתידי איכותי ויוצא מן הכלל

המנטליות השתנתה, אחרי הקורונה והמלחמה, יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם מה באמת חשוב להם

בעלי דירות רבים חותמים על הסכמים בני עשרות עמודים מבלי להבין את המשמעויות המלאות של הסעיפים – ובכך נחשפים לסכנות אמיתיות. אחת המרכזיות שבהן: מגבלות חמורות על מכירת הדירה במהלך הפרויקט.

צילום: גור סלע ואדי מוסררה: עבר הירקון – עתיד ירוק ואדי מוסררה הוא שמו הקודם של נחל איילון. הוא היה שם נרדף להצפות חוזרות ונשנות בימי גשם נטע עדני 12/12/2025 בעבורי קו 63 של דן

בוקר אחד, הגעתי ליום נוסף בקמפוס של אונ' בר-אילן ובגלל עבודות הרק״ל נסגר השער הראשי. לא ידעתי אז, שדווקא העיקוף הזה יוביל אותי לגילוי אחר. ד"ר סוס טבע את הביטוי: "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים". נכנסתי משער דרומי ובכיכר הראשונה עמד מולי בניין עם מבנה אבן המזכיר אוניברסיטאות בני מאות שנים – עיצוב כה שונה

יש מקומות שלא משנה כמה שנים יעברו הם שומרים על הקסם שלהם. מוזיאון האדם והחי, השוכן בלב הפארק הלאומי ברמת גן, הוא בדיוק כזה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

בטיחות הרכב: הטוב, הרע והלא נודע
שוק הרכב הוא לא שוק פשפשים: כללי האצבע שימנעו מכם לקנות "מציאה" בלי ציון בטיחות רשמי

נעמי לבנון-קשת היא משוררת ועיתונאית, שספר שיריה האחרון, "שורשים מתארכים באוויר", זכה להדים חיוביים כמי שיוצר עולם חדש מתוך חורבן

כיכר "יפה ירקוני" ממוקמת ברחוב רמב"ם ומוקדשת לזכרה של כלת פרס ישראל לזמר עברי

ערב ההוקרה הפך למסורת והוא מוקדש כולו להוקרה והערכה רבה עבור אלה שמהווים עבור רבים עוגן, מקור של תמיכה ואוזן קשבת

בטקסים הקהילתים: שורדי שואה, גימלאים ומשפחות שכולות לצד תלמידים

ספרייה חדשה לזכרה של המורה האהובה רוחל'ה חנוכוב
בית הספר היסודי "יגאל אלון" בגבעתיים חנך לאחרונה ספרייה חדשה, שהוקמה לזכרה של המורה האהובה

יחידת הביטחון העירונית החדשה תמנה 12 אופנוענים חמושים, ותפעל שבעה ימים בשבוע

מאור יבלושניק בראיון ראשון מאז שמונה למנכ"ל חברת 'יעד', על התוכניות השאפתניות לשנת 2025 יחד עם מושיק גולדשטיין יו"ר החברה הכלכלית

ראש העירייה רן קוניק על הפיכת גבעתיים לעיר חכמה, השקעה במצוינות ושיקום תשתיות ועל האתגרים הכלכליים והביטחוניים שנותרו לעיר

אופטיקה בריל קידס מציעים חוויית ראייה צבעונית, מקצועית ומותאמת במיוחד לילדים ובני נוער

הרבנית ד"ר אילה גליקסברג הגישה לנשיא יצחק הרצוג את ספרו של בעלה המנוח "דרכי יוסף"

כל הפוליטיקאים המובילים, כשהם נשאלים בטלוויזיה לגבי תוצאות סקר כזה או אחר שמראה את מצבם העגום – נוטים לזלזל ולבטל אותו, פרופ' יצחק כ"ץ – מייסד ומנכ"ל מכון הסקרים 'מאגר מוחות'

נפגשנו לראיון מיוחד ליום העצמאות עם מושיק גולדשטיין, המשנה לראש העיר ויו"ר 'יעד' – החברה הכלכלית של גבעתיים


בטיחות הרכב: הטוב, הרע והלא נודע
שוק הרכב הוא לא שוק פשפשים: כללי האצבע שימנעו מכם לקנות "מציאה" בלי ציון בטיחות רשמי

"הכתיבה האישית לא פסקה מעולם גם אם היו שנים שנדחקה הצידה, וחיכתה בסבלנות…זה חלק בלתי נפרד וחשוב מאד בחיי" נעמי לבנון-קשת
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


