תענוגות שטח ההפקר

עם פורד ברונקו BADLANDS

כתב וצילם: ירון הולנדר

אוקטובר 2023

פורד פיתחה את הברונקו כמתחרה ישיר למותג המפורסם, ג'יפ, ואף הוא בהשוואה למקור, מצויד בחלקים פריקים כמו הדלתות והגג. חמישה דורות של הברונקו נמכרו משנת 1966, וזה שלפנינו כאן, נציג הדור השישי הוצג בשנת 2021 ואף הוא מיוצר באותו מפעל בעיר וויין, במישיגן.

מהלך הדורות הגדילו את הברונקו מכל צד, שיפרו את המנועים לחזקים וטכנולוגיים, והקצינו את יכולות השטח שכבר הפכו נושא לקנאה. במעבר בין רכבי הפרטי לברונקו הגדול נרשם הלם תרבותי.

הברונקו החדש עוצב ברוח רטרו, שמתייחס בכבוד רב למורשת, אבל עם חזון מודרני. הברונקו בנוי יצוק. מבחינים בזה בכל פינה וחומר. מאסיבי, אבל נעים. קשוח ולא על חשבון נוחות. יפה בספרטניות שלו

בבוקר היום אני מתייצב (לראשונה) בניר צבי, באתר היבואן היפהפה והמושקע, חותם פה ופה, ועובר תדריך מלא על זה שיש לו צבע מאד מיוחד, Velocity Blue.

משיטוט באתר היבואן עולה שהברונקו משווק בישראל בארבעה דגמים אבל עם שבע רמות גימור שונות, (גרסה קצרה של 2 דלתות, וכזו ארוכה יותר עם ארבע), שני סוגי מנועי בנזין (2.3 ל', 270 כ"ס, ו-2.7 ל, 330 כ"ס), ומחירי הדגמים נעים החל מ-379,961 עד 534,961 ₪. ובנוסף הרחק מעליהם (באגף נפרד באתר) ניצב דגם הראפטור החזק ביותר במשפחה (מנוע 3 ל', 400 כ"ס), במחיר 775,000 ₪.

אני קיבלתי לידי כאמור את זה שעולה "רק" 478,961 ₪, ואבי שמוסר לי את הרכב, עובר איתי על התפעול שלו, ומבאר אילו כפתורים יחלצו אותי ממצבים מביכים בשטח.

ברור וחד כי הרכב יספק אין ספור רגעי ריגוש שייצרו זיכרונות נהדרים לשנים רבות, לכן הייתי ממליץ לכל רוכש ללמוד את הרכב בסביבה בטוחה עם אנשי מקצוע, שידע מה אפשרי, ומה בלתי סביר וללא צורך

כפתורי הפלאים

בהתאם למחיר, ולמורשת, יש כאן מבחר אופציות שהופכות רכב, לרכב שטח אמיתי ולא מצועצע.

לאלו מבין הקוראים שסלעים, בוץ, שלג וחולות טובעניים פחות מדברים אל ליבם, אסביר כי היכולת של רכב שטח לעבור את כל אלו תלויה בניצול המכלולים הקשיחים לעשות מעל ומעבר למה שיש לרכב הנוסע על הכביש להציע.

למשל נעילה של ציר גלגלים (קדמי או אחורי), על מנת לשפר את האחיזה, יכולת הרכב לזחול על סלעים במהירות קבועה ללא גז, אפשרות לנעול גלגל אחורי על מנת לבצע סיבוב סביב ציר, ולהקטין את קוטר הסיבוב, ועוד מטעמים מהסוג הזה, שהם לבדם יגרמו לכל ג'יפאי חובב להזין ריר.

בנוסף למתגים הייעודיים, בין המושבים הקדמיים נמצאת חוגה גדולה למצבי הנהיגה השונים.

בורר מצבי נהיגה

הברונקו החדש עוצב ברוח רטרו, שמתייחס בכבוד רב למורשת, אבל עם חזון מודרני, וכך למשל אפשר למצוא אנטנת רדיו מזדקרת בצד ימין של הרכב, למרות שכל אלו כבר חלפו מן העולם (ככה חשבתי).

הברונקו בנוי יצוק. מבחינים בזה בכל פינה וחומר. מאסיבי, אבל נעים. קשוח ולא על חשבון נוחות. בגחון שלו יש מיגונים המגיעים עם הרכב מהמפעל שתפקידם לשמור על תחתית הרכב משלל פגעי הדרך.

יפה בספרטניות שלו, ובפונקציונלית של הכפתורים ומתגים, אבל קשה להתרגל למיקום הכפתורים בין המושבים, שמורידים את החלון.

גג מתפרק

כחלק מחבילת הקשיחות יש לברונקו חלקים שליפים לטובת המראה המאצ'ואיסטי, או לאיזה צורך אתגרי בו דלתות וגג הם חלקים מיותרים, שאפשר להשאיר בבית.

הצמיגים הבשרניים במיוחד, מבשרים לכל מתעניין שהם לא נועדו לטיפוס אקסטרימי על מדרכות קניון רמת אביב, כי אם יותר לכיוון של חציית הגרנד קניון בנבדה.

אני יוצא מחניון היבואן, מטפס אל הרי ירושלים ומגלה שעל הכביש המהיר, הברונקו מתנהל בנינוחות של גדולים. המנוע החזק מאפשר האצות חזקות, אבל גם נסיעה שקטה, שמופרת עם רחש רוח, שמגיע כנראה מהגג הפריק.

באופן מוזר, בקרת השיוט האדפטיבית מבטלת את עצמה ברגע שהרכב מגיע סמוך לרכב שלפניו, (כמו ברמזורים), ויש צורך להפעילה מחדש בכל פעם. (יתכן וזו אופציה הניתנת לשינויים בהגדרה כלשהי).

הישיבה על המושבים הקשיחים נוחה, ואלו שיושבים בספסל האחורי נהנים ממרוח גדול, ובחיבורי חשמל (כפי שכל אמריקאי מכובד מציע), לרבות שקע חשמל 220 וולט.

אבל באנו עד כאן בשביל כבישים נינוחים?

כדי להוציא לברונקו תמונה מנצחת אני מביא אותו אל ערוץ נחל שורק בו זורמים מים מטוהרים, ובקצה השביל היורד מההר (אותו עברתי לאורכו עם רכב אחר) אל מעבר בטון בתוך המים.

באופן די מוזר בתנועה מנהלתית רגועה הברונקו מאד צנוע בלגימת נוזלים, ובירידה מירושלים כמו שקורה עם רכב חשמלי, הטווח הנותר גדל ככל שהתקרבתי למרכז, ואין לי ספק כי אלו שחגגו איתו לפניי, לחצו בלי בושה. (צריכת דלק ממוצעת ליטר דלק לכל 6 ק"מ).

בהמשך הדרך הגעתי אל מקטע סלעים, לא פשוט, שיש בו גם אבנים גדולות, וגם מדרגות סלע בעייתיות. היות ואנחנו כאן לבד, ללא רכבים נוספים לסיוע או מדריך מקצועי, האגו של הצלחת הטיפוס הונמך לטובת שלמות המרכב. לברונקו לא הייתה כל בעיה לחצות את כל אלו בקלילות של עז הרים צעירה. עד כדי כך שאפילו לא צריך להעביר להנעה מרובעת גלגלים.

זה לא שלא ידעתי כי לברונקו יש עוצמה, קשיחות ויכולת, אבל מסתבר כי סוף שבוע ארוך ככל האפשר, לא הצליח לדגדג אחוזון מסך אותן יכולות, ולפעמים, האומץ שלי לנסות נעצר אל מול הידיעה כי היות וזה לא רכב שלי, אני מעדיף להחזיר אותו עם סך חלקיו, מאשר לחוש תחושת ניצחון שהצלחתי היכן שאחרים כשלו.

כזכור, יש במשפחה גם דגם זול ופחות חזק, ויש גם שני אחים גדולים חזקים ויקרים, יותר.

ברור וחד כי הרכב יספק אין ספור רגעי ריגוש שייצרו זיכרונות נהדרים לשנים רבות, לכן הייתי ממליץ לכל רוכש ללמוד את הרכב בסביבה בטוחה עם אנשי מקצוע, שידע מה אפשרי, ומה בלתי סביר וללא צורך, לעשות. סוס הפרא המבוית הזה יכול לקחת כל גחמה אל הקצה, (ומעבר לה), בביטחון מוחלט וביכולת שתשאיר אותך מופתע גם בפעם האלף.