"המוטו שלי הוא שתמיד כדאי לנסות דברים חדשים אבל הבחירה בסופו של דבר אם כן או לא היא עצמאית"

ממה מורכב היקום? מה גורם ל”גיל ההתבגרות” להתחיל דווקא עכשיו? ומה הסיפור של המספרים הראשוניים? יש שאלות שאפילו טובי המדענים לא מצליחים לענות עליהם, אבל תלמידי תכנית אלפא למחוננים ומצטיינים מנסים למצוא להם תשובות. את התוכנית הזו המתקיימת במכון דוידסון לחינוך מדעי, במכון ויצמן למדע ברחובות מנהלת ד”ר דקלה עפרון.

היא נולדה בגבעתיים ובגיל 4 עברה עם משפחתה להתגורר בפתח תקווה. “עם זאת, מאחר והייתה לנו משפחה בגבעתיים וכל החברים של ההורים שלי מהעיר – המשכתי לבלות בה לא מעט”.

בצבא שירתה כמאבחנת פסיכוטכנית בלשכת הגיוס בתל השומר, ואחרי שהשתחררה התחילה ללמוד מדעי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.

“התואר היה חדש יחסית (הייתי מחזור ג’) ובזמנו למדנו עם הסטודנטים לרפואה את כל הקורסים הפרה-קליניים ובשנה האחרונה התמקדנו בקורסים של עבודת מעבדה (מאז התואר השתנה, והוא מכוון יותר למחקר). מאד נהניתי מהלימודים, והמשכתי מיד לתואר שני במדעי הרפואה וחקרתי את ההשפעה של מינון נמוך של קנביס על צריכת מזון במודל אנורקסיה נרבוזה. בהמשך עברתי לאוניברסיטת תל-אביב לתואר שלישי. את הדוקטורט ביצעתי במרכז הליפידים ע”ש ברוך שטרסבורגר בשיבא בהנחייתו של פרופ’ דרור חרץ, ועבדתי על תרפיה גנית לסרטן. גם את פוסט הדוקטורט עשיתי בשיבא במרכז לחקר הסרטן בהנחייתו של פרופ’ גידי רכבי”.

ספרי על עבודתך במעבדת חקר הסרטן

“אחרי שסיימתי את הפוסט-דוקטורט, עבדתי במעבדתה של פרופ’ רונית סצ’י-פאינרו באוניברסיטת תל אביב במשך 7 שנים. במעבדה עבדנו על שחרור מבוקר של תרופות לגידולים סרטניים. מאחר ולתרופות כימותרפיות יש הרבה תופעות לוואי, המטרה שלנו הייתה לכוון את הטיפול לאזור הגידול בלבד על ידי חיבור התרופה לפולימרים שמגדילים אותה, כך בעצם ‘מנצלים’ את העובדה שכלי הדם החדשים באזור הגידול הם לא מושלמים, והתרופה יכולה לצאת דרכם (בעוד שבגלל גודלה המוגדל היא לא תצא מכלי הדם הנורמליים). בנוסף, זיהינו מרקרים שמתבטאים באזור הגידול והוספנו על גבי הפולימרים שלנו חלבונים שיכולים להיקשר אליהם, על מנת לשפר את ספציפיות הטיפול” מסבירה דקלה.

מה גרם לך לעבור לתחום החינוך?

“מאד אהבתי לעבוד במעבדה, והתחושה שהטיפול שאתה עובד עליו יוכל בבוא היום לעזור לאנשים חולים היא עילאית, אך ככל שהילדים שלי גדלו, ראיתי את הצורך שלהם בפעילויות העשרה חוץ בית-ספריות שיקדמו אותם וירחיבו את אופקיהם, ולכן התחלתי לחשוב על שינוי כיוון, אבל להמשיך לעסוק במדעים. היו לי הרבה רעיונות כמו לעשות ירידי מדע בבתי ספר או תל”ן מדעי מיוחד, והחיפושים שלי תמיד הגיעו בסופו של דבר למכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן”.

ספרי על תפקידך כמנהלת תכנית אלפא והאם את רואה בתפקיד שליחות, ייעוד או אתגר?

“את תכנית אלפא הכרתי עוד מהעבודה באוניברסיטה כשתלמידים היו מגיעים לעשות עבודת חקר במעבדה. התוכנית מיועדת לתלמידים מחוננים ומצטיינים שאוהבים מדע ומאפשרת להם לבחור את הנושא שהכי מעניין אותם ולחקור אותו” מסבירה דקלה. “לשם כך הם מקבלים גישה למעבדות המתקדמות שלנו במכון ויצמן למדע, בהן הם מבלים זמן רב עם חבריהם לתוכנית ועם מנחים, מרצים וחוקרים מהשורה הראשונה, כך שהתוכנית משלבת פן אקדמי ופן חברתי. אני בהחלט רואה בתוכנית שליחות ואתגר – אנו מעבירים תכנים מדעיים אקדמיים ובנוסף יוצרים קבוצה מגובשת, שאנו מקווים, שתהווה את דור המדענים והמנהיגים הבא של המדינה.

עד כמה את מעורבת בחיי הילדים שלך והאם את אמא דוחפת או מעודדת למצוינות?

“ניב ואני מאד מעורבים בחיי הילדים. אנחנו לוקחים חלק בוועדי הכיתה ובוועד המוסדי ומנסים תמיד לעזור ולשפר. אנחנו מאד מעודדים למצוינות וחושפים את הילדים לתכניות העשרה רבות. המוטו שלי הוא שתמיד כדאי לנסות דברים חדשים אבל הבחירה בסופו של דבר אם כן או לא לקחת חלק בפעילות היא שלהם”.

ספרי על רגע של נחת מהשנה האחרונה

“התחלתי לעבוד באלפא-ויצמן במכון דוידסון בדיוק כשפרצה הקורונה והייתי צריכה גם ללמוד את העבודה וגם להפוך אותה למקוונת. היינו צוות חדש וכל ההיכרות שלנו עם התלמידים הייתה בזום. זה היה מאד מאתגר, אבל התשתיות של מכון דוידסון היו כל כך מוכנות לשינוי הזה, כך שהרגשתי שהצלחנו לשמור על אופי התכנית ולהמשיך בפעילויות למרות הריחוק הפיזי. ולראיה למרות כל הקשיים של השנה האחרונה, בסוף חודש מרץ כל התלמידים הבוגרים הגישו את עבודות הגמר שלהם וכל הצעירים את הצעות המחקר, ובנוסף המחזור הבוגר שלנו העביר יום הנגשת מדע לכל המשפחה בצורה מקוונת, שתוכנן על ידי התלמידים והרכז החברתי למרות הריחוק. בהחלט נחת!”

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?

“אין לי הרבה שעות פנאי – בבקרים אני בעבודה ואחר הצהריים שלי מוקדש לילדים, אבל לאחרונה אני מרגישה שהם כבר גדלו ופחות צריכים/רוצים לבלות איתי, אז אני צריכה למצוא לעצמי עיסוק J”.