04/07/2025
04/07/2025
יום שישי, 04 ביולי 2025
קריירה
מצוינות לאורך כל הדרך

"המוטו שלי הוא שתמיד כדאי לנסות דברים חדשים אבל הבחירה בסופו של דבר אם כן או לא היא עצמאית"

ד"ר נגה רוזנפרב 
צילום: איציק רובין

ד"ר דקלה עפרון מצליחה לשלב בהצלחה אימהות וקריירה מגוונת ● ממעבדת הסרטן שבה עסקה בחקר שחרור מבוקר של תרופות לגידולים סרטניים היא עברה לנהל את תכנית אלפא למחקר מדעי של תלמידים מחוננים ומצטיינים במכון ויצמן ● תושבת גבעתיים, נשואה לניב ואם ליהל (13), עילי (9.5) ועילם (5.5)

ממה מורכב היקום? מה גורם ל"גיל ההתבגרות" להתחיל דווקא עכשיו? ומה הסיפור של המספרים הראשוניים? יש שאלות שאפילו טובי המדענים לא מצליחים לענות עליהם, אבל תלמידי תכנית אלפא למחוננים ומצטיינים מנסים למצוא להם תשובות. את התוכנית הזו המתקיימת במכון דוידסון לחינוך מדעי, במכון ויצמן למדע ברחובות מנהלת ד"ר דקלה עפרון.

היא נולדה בגבעתיים ובגיל 4 עברה עם משפחתה להתגורר בפתח תקווה. "עם זאת, מאחר והייתה לנו משפחה בגבעתיים וכל החברים של ההורים שלי מהעיר – המשכתי לבלות בה לא מעט".

בצבא שירתה כמאבחנת פסיכוטכנית בלשכת הגיוס בתל השומר, ואחרי שהשתחררה התחילה ללמוד מדעי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.

"התואר היה חדש יחסית (הייתי מחזור ג') ובזמנו למדנו עם הסטודנטים לרפואה את כל הקורסים הפרה-קליניים ובשנה האחרונה התמקדנו בקורסים של עבודת מעבדה (מאז התואר השתנה, והוא מכוון יותר למחקר). מאד נהניתי מהלימודים, והמשכתי מיד לתואר שני במדעי הרפואה וחקרתי את ההשפעה של מינון נמוך של קנביס על צריכת מזון במודל אנורקסיה נרבוזה. בהמשך עברתי לאוניברסיטת תל-אביב לתואר שלישי. את הדוקטורט ביצעתי במרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר בשיבא בהנחייתו של פרופ' דרור חרץ, ועבדתי על תרפיה גנית לסרטן. גם את פוסט הדוקטורט עשיתי בשיבא במרכז לחקר הסרטן בהנחייתו של פרופ' גידי רכבי".

 

ספרי על עבודתך במעבדת חקר הסרטן

"אחרי שסיימתי את הפוסט-דוקטורט, עבדתי במעבדתה של פרופ' רונית סצ'י-פאינרו באוניברסיטת תל אביב במשך 7 שנים. במעבדה עבדנו על שחרור מבוקר של תרופות לגידולים סרטניים. מאחר ולתרופות כימותרפיות יש הרבה תופעות לוואי, המטרה שלנו הייתה לכוון את הטיפול לאזור הגידול בלבד על ידי חיבור התרופה לפולימרים שמגדילים אותה, כך בעצם 'מנצלים' את העובדה שכלי הדם החדשים באזור הגידול הם לא מושלמים, והתרופה יכולה לצאת דרכם (בעוד שבגלל גודלה המוגדל היא לא תצא מכלי הדם הנורמליים). בנוסף, זיהינו מרקרים שמתבטאים באזור הגידול והוספנו על גבי הפולימרים שלנו חלבונים שיכולים להיקשר אליהם, על מנת לשפר את ספציפיות הטיפול" מסבירה דקלה.

מה גרם לך לעבור לתחום החינוך?

"מאד אהבתי לעבוד במעבדה, והתחושה שהטיפול שאתה עובד עליו יוכל בבוא היום לעזור לאנשים חולים היא עילאית, אך ככל שהילדים שלי גדלו, ראיתי את הצורך שלהם בפעילויות העשרה חוץ בית-ספריות שיקדמו אותם וירחיבו את אופקיהם, ולכן התחלתי לחשוב על שינוי כיוון, אבל להמשיך לעסוק במדעים. היו לי הרבה רעיונות כמו לעשות ירידי מדע בבתי ספר או תל"ן מדעי מיוחד, והחיפושים שלי תמיד הגיעו בסופו של דבר למכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן".

ספרי על תפקידך כמנהלת תכנית אלפא והאם את רואה בתפקיד שליחות, ייעוד או אתגר?

"את תכנית אלפא הכרתי עוד מהעבודה באוניברסיטה כשתלמידים היו מגיעים לעשות עבודת חקר במעבדה. התוכנית מיועדת לתלמידים מחוננים ומצטיינים שאוהבים מדע ומאפשרת להם לבחור את הנושא שהכי מעניין אותם ולחקור אותו" מסבירה דקלה. "לשם כך הם מקבלים גישה למעבדות המתקדמות שלנו במכון ויצמן למדע, בהן הם מבלים זמן רב עם חבריהם לתוכנית ועם מנחים, מרצים וחוקרים מהשורה הראשונה, כך שהתוכנית משלבת פן אקדמי ופן חברתי. אני בהחלט רואה בתוכנית שליחות ואתגר – אנו מעבירים תכנים מדעיים אקדמיים ובנוסף יוצרים קבוצה מגובשת, שאנו מקווים, שתהווה את דור המדענים והמנהיגים הבא של המדינה.

עד כמה את מעורבת בחיי הילדים שלך והאם את אמא דוחפת או מעודדת למצוינות?

"ניב ואני מאד מעורבים בחיי הילדים. אנחנו לוקחים חלק בוועדי הכיתה ובוועד המוסדי ומנסים תמיד לעזור ולשפר. אנחנו מאד מעודדים למצוינות וחושפים את הילדים לתכניות העשרה רבות. המוטו שלי הוא שתמיד כדאי לנסות דברים חדשים אבל הבחירה בסופו של דבר אם כן או לא לקחת חלק בפעילות היא שלהם".

ספרי על רגע של נחת מהשנה האחרונה

"התחלתי לעבוד באלפא-ויצמן במכון דוידסון בדיוק כשפרצה הקורונה והייתי צריכה גם ללמוד את העבודה וגם להפוך אותה למקוונת. היינו צוות חדש וכל ההיכרות שלנו עם התלמידים הייתה בזום. זה היה מאד מאתגר, אבל התשתיות של מכון דוידסון היו כל כך מוכנות לשינוי הזה, כך שהרגשתי שהצלחנו לשמור על אופי התכנית ולהמשיך בפעילויות למרות הריחוק הפיזי. ולראיה למרות כל הקשיים של השנה האחרונה, בסוף חודש מרץ כל התלמידים הבוגרים הגישו את עבודות הגמר שלהם וכל הצעירים את הצעות המחקר, ובנוסף המחזור הבוגר שלנו העביר יום הנגשת מדע לכל המשפחה בצורה מקוונת, שתוכנן על ידי התלמידים והרכז החברתי למרות הריחוק. בהחלט נחת!"

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?

"אין לי הרבה שעות פנאי – בבקרים אני בעבודה ואחר הצהריים שלי מוקדש לילדים, אבל לאחרונה אני מרגישה שהם כבר גדלו ופחות צריכים/רוצים לבלות איתי, אז אני צריכה למצוא לעצמי עיסוק J".

"במעבדה עבדנו על שחרור מבוקר של תרופות לגידולים סרטניים. מאחר ולתרופות כימותרפיות יש הרבה תופעות לוואי, המטרה שלנו הייתה לכוון את הטיפול לאזור הגידול בלבד על ידי חיבור התרופה לפולימרים שמגדילים אותה"

ספרי על עבודתך במעבדת חקר הסרטן

"אחרי שסיימתי את הפוסט-דוקטורט, עבדתי במעבדתה של פרופ' רונית סצ'י-פאינרו באוניברסיטת תל אביב במשך 7 שנים. במעבדה עבדנו על שחרור מבוקר של תרופות לגידולים סרטניים. מאחר ולתרופות כימותרפיות יש הרבה תופעות לוואי, המטרה שלנו הייתה לכוון את הטיפול לאזור הגידול בלבד על ידי חיבור התרופה לפולימרים שמגדילים אותה, כך בעצם 'מנצלים' את העובדה שכלי הדם החדשים באזור הגידול הם לא מושלמים, והתרופה יכולה לצאת דרכם (בעוד שבגלל גודלה המוגדל היא לא תצא מכלי הדם הנורמליים). בנוסף, זיהינו מרקרים שמתבטאים באזור הגידול והוספנו על גבי הפולימרים שלנו חלבונים שיכולים להיקשר אליהם, על מנת לשפר את ספציפיות הטיפול" מסבירה דקלה.

מה גרם לך לעבור לתחום החינוך?

"מאד אהבתי לעבוד במעבדה, והתחושה שהטיפול שאתה עובד עליו יוכל בבוא היום לעזור לאנשים חולים היא עילאית, אך ככל שהילדים שלי גדלו, ראיתי את הצורך שלהם בפעילויות העשרה חוץ בית-ספריות שיקדמו אותם וירחיבו את אופקיהם, ולכן התחלתי לחשוב על שינוי כיוון, אבל להמשיך לעסוק במדעים. היו לי הרבה רעיונות כמו לעשות ירידי מדע בבתי ספר או תל"ן מדעי מיוחד, והחיפושים שלי תמיד הגיעו בסופו של דבר למכון דוידסון הזרוע החינוכית של מכון ויצמן".

ספרי על תפקידך כמנהלת תכנית אלפא והאם את רואה בתפקיד שליחות, ייעוד או אתגר?

"את תכנית אלפא הכרתי עוד מהעבודה באוניברסיטה כשתלמידים היו מגיעים לעשות עבודת חקר במעבדה. התוכנית מיועדת לתלמידים מחוננים ומצטיינים שאוהבים מדע ומאפשרת להם לבחור את הנושא שהכי מעניין אותם ולחקור אותו" מסבירה דקלה. "לשם כך הם מקבלים גישה למעבדות המתקדמות שלנו במכון ויצמן למדע, בהן הם מבלים זמן רב עם חבריהם לתוכנית ועם מנחים, מרצים וחוקרים מהשורה הראשונה, כך שהתוכנית משלבת פן אקדמי ופן חברתי. אני בהחלט רואה בתוכנית שליחות ואתגר – אנו מעבירים תכנים מדעיים אקדמיים ובנוסף יוצרים קבוצה מגובשת, שאנו מקווים, שתהווה את דור המדענים והמנהיגים הבא של המדינה.

"למרות כל הקשיים של השנה האחרונה, כל התלמידים הבוגרים הגישו את עבודות הגמר שלהם וכל הצעירים את הצעות המחקר, ובנוסף המחזור הבוגר שלנו העביר יום הנגשת מדע מקוון לכל המשפחה. בהחלט נחת!"

עד כמה את מעורבת בחיי הילדים שלך והאם את אמא דוחפת או מעודדת למצוינות?

"ניב ואני מאד מעורבים בחיי הילדים. אנחנו לוקחים חלק בוועדי הכיתה ובוועד המוסדי ומנסים תמיד לעזור ולשפר. אנחנו מאד מעודדים למצוינות וחושפים את הילדים לתכניות העשרה רבות. המוטו שלי הוא שתמיד כדאי לנסות דברים חדשים אבל הבחירה בסופו של דבר אם כן או לא לקחת חלק בפעילות היא שלהם".

ספרי על רגע של נחת מהשנה האחרונה

"התחלתי לעבוד באלפא-ויצמן במכון דוידסון בדיוק כשפרצה הקורונה והייתי צריכה גם ללמוד את העבודה וגם להפוך אותה למקוונת. היינו צוות חדש וכל ההיכרות שלנו עם התלמידים הייתה בזום. זה היה מאד מאתגר, אבל התשתיות של מכון דוידסון היו כל כך מוכנות לשינוי הזה, כך שהרגשתי שהצלחנו לשמור על אופי התכנית ולהמשיך בפעילויות למרות הריחוק הפיזי. ולראיה למרות כל הקשיים של השנה האחרונה, בסוף חודש מרץ כל התלמידים הבוגרים הגישו את עבודות הגמר שלהם וכל הצעירים את הצעות המחקר, ובנוסף המחזור הבוגר שלנו העביר יום הנגשת מדע לכל המשפחה בצורה מקוונת, שתוכנן על ידי התלמידים והרכז החברתי למרות הריחוק. בהחלט נחת!"

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?

"אין לי הרבה שעות פנאי – בבקרים אני בעבודה ואחר הצהריים שלי מוקדש לילדים, אבל לאחרונה אני מרגישה שהם כבר גדלו ופחות צריכים/רוצים לבלות איתי, אז אני צריכה למצוא לעצמי עיסוק J".

כתבות השער

כתבות השער של המגזינים 'גבעתיים פלוס' ו'רמת גן פלוס'. סיפורים מעניינים ומרגשים עם תושבי האזור

תוכלו להתעדכן בסיפורים אישיים שכיף לקרוא, המשפיעים והמשפיעות לטובה, מדריכי אופנה ואוכל, גמלאים ושורדי השואה, רכילות וצרכנות, בנקאות ומסחר, יחסים ומשפחה, אקטואליה מקומית וספורט ועוד.

08/18/2023

"הנדסה רפואית היא הנדסה מצילת חיים" פרופ' זהבה בלכמן

פרופ' זהבה בלכמן היא מדענית, מרצה וחוקרת בתחום טכנולוגיות רפואיות • הקימה את בית הספר להנדסה רפואית באפקה ועמדה בראשו בשנותיו הראשונות • חברה בוועד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית למען קידום התחום בישראל
07/28/2024

איזה קיץ לוהט

הגיע הקיץ, חם כל כך בחוץ ומצב הרוח ירוד. אספתי עבורכם מספר מנות חדשות שיספקו לכם רגעים טעימים במיוחד, בר פנזור
06/08/2020

אחד על אחד עם גיא גודס

אחד על אחד עם גיא גודס "אני רואה עתיד ורוד לענף הכדורסל הישראלי, רק צריך סבלנות" גיא גודס תושב גבעתיים, כדורסלן עבר ומאמן כדורסל בעל קריירה עשירה ומגוונת והיום עוזר מאמן מכבי תל אביב מאת: […]

הגליונות האחרונים

05/27/2025

מגזין גבעתיים פלוס 132

גיליון שבועות מציג שני פרופילים מרגשים מעולם הספורט המקומי. יענקלה רוזן, שממשיך לחיות ולנשום כדורסל בכל רגע. במקביל, אנו מתאבלים על אבי זילברמן שנפטר בטרם עת. אבי היה יותר מאיש מקצוע מוערך - הוא היה חבר אמיתי ומנטור לכל מי שהכיר אותו, ותרומתו לקהילת הספורט תיזכר לעד. אני שמחה במיוחד להציג את 'הסחלבטיס' - ספר הביכורים של תלמידי קורס הכתיבה במרכז המחוננים סחל"ב שיוצא לאור לכבוד חודש הקריאה. בתקווה להחזרת כל החטופים עכשיו!
05/28/2025

מגזין רמת גן פלוס 132

רמת גן פלוס 132, גיליון עם יענקלה רוזן ואריק איינשטיין, אבי זילברמן שהיה חבר אמיתי ומנטור לכל מי שהכירו ה'הסחלבטיס' -הספר של תלמידי סחל"ב

עושים מנוי למגזין !
הצטרפו עכשיו חינם

הרשמו למגזינים שלנו ותהיו מעודכנים לפני כולם

הכתבות האהובות

 


04/29/2025

"פשוט תהיה אתה."

בשעה 06:29 בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, התעורר בסיס זיקים בדרום הארץ לבוקר שהפך במהרה לאחד הקשים בתולדות המדינה. סמ"ר עומרי ניב פיירשטין לא יכול היה לדעת ששעות אלו יהיו האחרונות בחייו, וגם הרגעים בהם יהפוך לגיבור שהציל חיים רבים
04/10/2025

מכס השיפוט לכס הספרות

לימור מרגולין-יחידי היא שופטת בדימוס, סופרת, מחזאית ודוקטורנטית לאנתרופולוגיה ● זוכת פרס ע"ש יצחק רבין למחקרי שלום, פיוס ושיתופי פעולה בין יהודים-ערבים ● נבחרה לפרויקט "מאה שנים, מאה נשים"


7

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן