fbpx
זרקאור
"מגירת ממתקים. כזאת שלא אוכלים ממנה בבת אחת אלא לאט לאט"
הסופרת עדנה בוכמן המכונה 'דוקומנטרית של החיים'
נעמי לבנון-קשת
צילום: איציק רובין
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

"בבית ילדותי, ב'קינדרשטובה' שלי, גדלנו על מוסיקה קלאסית בתוספת חידוני זיהוי, על השפה והספרות הגרמנית והרבה אמנות. מהבית יש לי עושר אינטלקטואלי אדיר. בית מאד אירופאי. לכאורה, כלפי חוץ ראו 'ילדת שמנת', שבפועל גם היתה ילדה שמנה. אבל בפנים היה רעב רגשי שלא יתואר..."

עוד מילדותה אהבה עדנה להקשיב לסיפורי המבוגרים ששמעה בפגישות המשפחתיות או של עובדות המפעל של אביה שחלקו איתה את חוויותיהן. היא אהבה להשלים את הסיפורים ולדמות להם סוף כזה או אחר.

היא נולדה בשנת 1945, שש שנים אחרי שהוריה טרודה לבית אדלשטיין ופריץ בלוך עלו לארץ והתבססו – “זה יקים! הכל מתוכנן” – אומרת עדנה בוכמן תוך שהיא חובקת באהבה את ספר סיפוריה הרביעי, ‘זמן געגוע’ ובו 66 סיפורים קצרים ואנקדוטות, כולם מחיי היום-יום: חיי משפחה, פרידות, בגידות, קנאה ואהבות חדשות. העלילות מגוונות, מפולפלות, מתובלות בהומור ואנושיות מאוד. בוריס נגן הכינור שכעת מקבץ נדבות, כרמלה שהחליפה את בעלה במאהב נוחר, אלמן המבקר את חלקת הקבר שלו בבית העלמין עם בת זוגו החדשה, גבר בגיל המעבר שהחליט לשנות את אורח חייו, עזב את ביתו ומשפחתו, קנה ג’ינס קרועים והנציח קעקוע בכתפו ועוד.

הזמנות מהצבא הבריטי וממשלת המנדט

כל מי שהתגורר ברמת גן, גבעתיים, תל אביב והסביבה, בשנות ה-40′ ועד אמצע שנות ה-80′ – הכיר היטב את מפעל הסריגים היוקרתי ‘אלד’, שאמנם רוב תוצרתו הופנתה ליצוא אבל סריגיו האופנתיים נמכרו גם בחנויות היוקרה דאז, שהיו בארץ.

מפעל ‘אלד’, קיצור של אלפרד אדלשטיין, אבי המשפחה שהקים את בית החרושת הענקי שלו לסריגים ב-1898 בבוהמיה שבצ’כיה, מיד לאחר ה’אנשלוס’ הועלה לארץ ב-1938  והוקם מחדש בבית שכור בפרדס כץ תוך שהוא מתמקד ביצור סריגים איכותיים לייצוא, וכל המשפחה מגוייסת לעבודה. הזמנות זרמו ממצרים, לבנון, סוריה, עיראק וטורקיה, וכן הזמנות מהצבא הבריטי וממשלת המנדט.

האב שימש מנהל כללי, האם ניהלה את היצור וכל אחת מארבע בנות משפחת אדלשטיין ניהלה תחום אחר במפעל שעשה חיל, התבסס, ושמו יצא למרחוק.

“עוד הספקתי ללכת לגן ילדים בפרדס כץ ורק אז עברנו לרמת גן, למעלה רחוב שרת, שם הורי קנו מגרש ובנו את ביתנו, מול מה שהיה פעם ‘פנסיון פרנק’, אליו הגיעו יחידים ומשפחות של יהודים גרמנים בחליפות עם עניבות פרפר, נעליים מצוחצחות וכובעי לבד לראשיהם. ירדו מן האוניה אל המזח, באוויר הלוהט והמאובק של פלשתינה-ארץ ישראל.

לימים זה מה שעמד בבסיס הזיכרון שלי לכתיבת הספר ‘פנסיון שטרן'”.

המפעל, כאמור, הצליח מאד ובהמשך עבר למבנה גדול מאד בקרית אריה, כשהמשפחה מחזיקה בשורת חנויות יוקרה בהן בניו יורק, בציריך ועוד, ו’אלד’ של ימי טרום-המדינה אף הציג את דגמיו באלכסנדריה, במסגרת יריד אופנה בינלאומי.

לאחר קום המדינה הפך המפעל גם לספק של צה”ל, כשבין היתר סיפק במבצע קדש אלפי כובעי גרב לחיילים בחזית. בהמשך התרחבה פעילות החברה לפריטי לבוש נוספים והמפעל עבד עם טובי המעצבים דאז, ושיתף פעולה עם ‘משכית’. ב-1985 חדלה החברה להתקיים, אבל בתוך כל השנים הסוערות והמרתקות האלה גדלו עדנה, ואחיה הצעיר ממנה בשנתיים.

"יעצתי לסגל הדיפלומטי, ובעיקר לנשותיהם, מהפקידה הזוטרה ועד לאשת השגריר. טרם יציאתם הם היו רוכשים אצלנו את המלתחה היצוגית וביקשו וקבלו יעוץ סטיילינג. היומן שלי התמלא לשנה מראש ושמי הלך לפני"

עושר אינטלקטואלי אדיר

“אחרי בית הספר היסודי נשלחתי לפנימייה במונטרה, החלק הצרפתי של שוייץ. בבית שלי דיברו גרמנית ואני שלטתי באנגלית משיעורים פרטיים שקבלתי. היו שם בנות מכל העולם, שלא גילו שום ענין בנעשה בעולם, בעוד אני קבלתי כל הזמן חבילות עיתונים מהארץ, וזה הרשים את המנהלת” – היא נזכרת – “בבית ילדותי, ב’קינדרשטובה’ שלי, גדלנו על מוסיקה קלאסית בתוספת חידוני זיהוי, על השפה והספרות הגרמנית והרבה אמנות. מהבית יש לי עושר אינטלקטואלי אדיר. בית מאד אירופאי. לכאורה, כלפי חוץ ראו ‘ילדת שמנת’, שבפועל גם היתה ילדה שמנה. אבל בפנים היה רעב רגשי שלא יתואר – אנורקסיה פנימית. מעולם לא היה חיבוק. שום גילוי אהבה וכמובן שום מחמאות, רק הערות כגון: ‘את שמנה’, ‘מי ירצה בך’. חינוך יקי מאד טיפוסי ונוקשה שבו אסורים גילויי חיבה או פינוק. הייתי ילדה מפוחדת, מופנמת ומאד חסרת בטחון. רק בהמשך, בפנימייה בשוייץ, בעזרת אותה מנהלת שהעריכה את כישורי – התחלתי לבנות את הבטחון שלי. מצד אבא דווקא היו יותר גילויי חיבה, קצת חום פה ושם, אבל מאמא: כלום! אשה קשה. שנים אחר כך, כשהפכתי לאמא, הרעפתי על שני הבנים שלי אובר-אהבה. אני גם סבתא מפנקת אבל לא כזאת שעושה בייבי-סיטר”.

בתום הלמודים בפנימייה השוייצרית היא המשיכה להשתלמות במפעל טקסטיל בבירמינגהם אנגליה וכשחזרה לארץ התגייסה לצבא ושירתה כפקידה ביחידת המילואים של חיל ההנדסה. שם גם הכירה את בעלה אלי בוכמן לו נישאה בגיל 21 כשהוא בן 22.

תוצרת ‘כחול לבן’

לאחר נישואיה החלה לעבוד במפעל המשפחתי וכיון שבאותם ימים כל המשלחות שיצאו מהארץ התבקשו להתלבש בתוצרת ‘כחול לבן’ ונשלחו היישר ל’אלד’, התבקשה עדנה לעזור, לייעץ ובעצם להלביש אותם כראוי. מה שקרוי היום ‘סטיילינג’, ושלעדנה היה מובן וטבעי. “יעצתי לסגל הדיפלומטי, ובעיקר לנשותיהם, מהפקידה הזוטרה ועד לאשת השגריר”- מספרת עדנה – “טרם יציאתם הם היו רוכשים אצלנו את המלתחה היצוגית וביקשו וקבלו יעוץ סטיילינג. היומן שלי התמלא לשנה מראש ושמי הלך לפני. החלו לפנות גם משגרירויות זרות שהיו בארץ, וכולם הגיעו לחדר תצוגה שהיה לי במקום”.

בעלה של עדנה שולב גם הוא בעבודה במפעל, עד שעזב ופתח מפעל לתכשיטים. בינתיים נולדו כבר שני הבנים, ארי ורן, שמאוחר יותר הפכו אותה לסבתא לחמישה נכדים. “כשבעלי החליט לפנות לדרך עצמאית, למדתי גמולוגיה (תורת אבני החן) והשתלבתי במפעל המצליח גם לאחר הגירושים עד לפרישתי בגיל 60” –  מספרת עדנה.

"על ספרה האחרון שיצא לא מכבר 'זמן געגוע' היא אומרת שהוא כמו הילד שלה ומכנה אותו 'מגירת ממתקים. כזאת שלא אוכלים ממנה בבת אחת אלא לאט לאט. כל פעם קצת'"

הסכר נפרץ

עם הפרישה באה התפנית בחייה כשנרשמה לסדנת כתיבה. מאותו רגע כמו נפרץ סכר והכל יצא ממנה. ספורים קצרים, שעם הזמן הולחנו בחלקם ואף הומחזו והועלו על במה.  “חמש עשרה השנים האחרונות בחיי הן שנים של נסיקה אדירה ברמות שלא ייאמנו ועם המון העזה. זה עושה לי להרגיש נפלא”- אומרת עדנה בחיוך של מנצחת.

על ספרה האחרון שיצא לא מכבר ‘זמן געגוע’ היא אומרת שהוא כמו הילד שלה ומכנה אותו ‘מגירת ממתקים. כזאת שלא אוכלים ממנה בבת אחת אלא לאט לאט. כל פעם קצת’.

ספרה הראשון ‘נדדה האהבה’ (2005) תורגם לגרמנית ומישהו טרח לשלוח אותו לאנגלה מרקל ששלחה מכתב תודה. כשהוא הגיע לידי השחקנית אסתי זקהיים היא העלתה אותו כערב יחיד, בקפה-תיאטרון של הקאמרי. במרץ ב-2009 יצא ספרה השני ‘האם יש משהו בינינו’ שעובד בידי גלית פלורנץ למופע מוזיקלי בתיאטרון ‘תמונע’, ב-2014 יצאה ספרה ‘פנסיון שטרן’ המבוסס על זיכרונותיה מהייקים, שהמשיכו לנהל את חייהם ברמת גן כאילו עדיין חיו בסביבה גרמנית, והוא הועלה כהצגה בתיאטרון ‘ענבל’ במרחב סוזאן דלל וכעת בסוף שנת הקורונה, 2020, יצא כאמור ‘זמן געגוע’ שזכה לביקורות מחמיאות ואסתי זקהיים כבר מלקטת ממנו קטעים להמחזה. “היום, כשאני כותבת, אני כבר יודעת שזה יעלה על במה” – אומרת עדנה – “אבל זה לא משפיע על הכתיבה. וכבר יש לי בקלסר, קטעים רבים של הספר הבא. למדתי עם הזמן גם לדעת מראש מה מתאים לבמה”. 

כתבות השער

כתבות השער של המגזינים ‘גבעתיים פלוס’ ו’רמת גן פלוס’. סיפורים מעניינים ומרגשים עם תושבי האזור

תוכלו להתעדכן בסיפורים אישיים שכיף לקרוא, המשפיעים והמשפיעות לטובה, מדריכי אופנה ואוכל, גמלאים ושורדי השואה, רכילות וצרכנות, בנקאות ומסחר, יחסים ומשפחה, אקטואליה מקומית וספורט ועוד.

נובמבר 3, 2017

יודע לספר סיפור – מגזין 30

יודע לספר סיפור ראיון עם אוריה באר – סופר ועורך דין ד”ר נגה רוזנפרב
מרץ 14, 2020

הדור הבא של המדע

הדור הבא של המדע גיא רוזנפרב תלמיד כתה י”ב מתיכון שמעון בן צבי זכה בפרס הצטיינות בגמר תחרות “מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2021” גיא ייצג את ישראל בתחרות רג’נרון-אייסף (ISEF) הבינלאומית שתתקיים בחודש מאי בארה”ב […]
יוני 18, 2021

“גבעתיים היא הבית שלי כיוצרת”

“מה שמעניין אותי באמת זה ‘הדרמה של האמצע’, שם נמצאים כל היצרים ושם מתרחשים הדברים האמיתיים. רוב השירים עוסקים בקצוות של הקשר- ההתחלה המתוקה או הסוף המר – אומרת יעל קידר, זמרת, מוזיקאית, יוצרת ומבצעת, ובצד כל אלה , עוסקת שנים רבות בטיפול זוגי ומשפחתי.
אוגוסט 13, 2020

“להיות אדם שלם בזכות עצמי”

“להיות אדם שלם בזכות עצמי” סיפור קצר מאת ענת מחלב               “באותו הרגע אני מבינה שמי שחוקרת את הבן שלי, חושבת על הספר שהוא הלך להסתפר אצלו ועל האנשים […]

הגליונות האחרונים

ינואר 19, 2022

גבעתיים פלוס מגזין 89

בדצמבר 2021 , הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור ת מילת השנה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה, השתתפו בהצבעה ובחרו במילה טרלול, אכן זו הייתה שנה מטורללת למדי. שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון, תשנית (מוטציה) ודחף (בוסטר). גם המילים הנוספות משקפות את השנה שחלפה: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; שגרה; פקקים ומדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה
דצמבר 24, 2021

רמת גן פלוס 88

מגזין רמת גן פלוס 88 גרסת הדפדוף האינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף ספריית המגזינים נובמבר 24, 2021 רמת גן פלוס 87 אהבת? קראו עודנובמבר 23, 2021 רמת גן פלוס 88 אהבת? קראו […]

עושים מנוי למגזין !
הצטרפו עכשיו חינם

הרשמו למגזינים שלנו ותהיו מעודכנים לפני כולם

הכתבות האהובות

 


ינואר 12, 2022

יש לנו עיר נהדרת, לא תמיד אנו זוכרים זאת, בשביל זה אני פה, להזכיר זאת יום אחרי יום

ראיון עם רן קוניק ראש העיר גבעתיים
ינואר 11, 2022

ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת – ט”ו בשבט על השולחן

ט”ו בשבט מבשר התחלה של שנה חדשה לפירות האילן ולכן נקבע בשבט, חודש שבו העצים מחדשים את פריחתם ואת הבשלת פירותיהם. בט”ו בשבט נציין את ראש השנה לאילנות בשתילות ונטיעות וכמובן באכילת פירות יבשים.
ינואר 10, 2022

זו הייתה השנה שהייתה – סיכום שנת 2021

זו הייתה השנה שהייתה סיכום שנת 2021 בפלוס תקשורת הקליקו לכתבה ינואר אשת החדשות – דניאל רוט אבנרי “אני חיה, נושמת וחולמת את העבודה שלי” הקליקו לכתבה פברואר עומדת בחזית המאבק בקורונה – ד”ר לימור […]
דצמבר 25, 2021

“עם עבודה קשה אני יכולה לעשות ולהיות הכל!”

ענבר כפיר תלמידת בית צבי וכוכבת בהתהוות, אוהבת קהל ומתרגשת לעמוד על הבמות ולספר סיפור. היא מקדישה המון שעות ללימודי משחק, פיתוח קול וריקוד ועובדת קשה בשביל להשתפר ולהצליח. היא מוכיחה יום יום, ערב ערב שעבודה קשה משתלמת
דצמבר 1, 2021

איש אשכולות

“לא מן האדמה באתי! כי באתי ממשפחה ציונית” סיפורו של דב רוזנפרב, איש האשכולות, השזור במהלך הקמתה של מדינת ישראל
נובמבר 26, 2021

“הספרות היא החיים עם טוויסט קטן בעלילה”

“הספרות היא החיים עם טוויסט קטן בעלילה” איריס ארגמן (54) היא סופרת ילדים, יוצרת תוכן למוזיאונים, מנחת סדנאות כתיבה לילדים ומנחת מועדוני קריאה למבוגרים ● היא זוכת פרס ‘סאסא סטון’ לספרות ילדים ואם לשלושה ילדים […]
נובמבר 25, 2021

איך תהיו אחראים לעצמכם, לבריאותכם ולשלמותכם

איך תהיו אחראים לעצמכם, לבריאותכם ולשלמותכם היבטים פרקטיים בהגנה עצמית לנשים, וגם לגברים רמי ששון שתפו: שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter בזמנים אלו, הסטטיסטיקה והתקשורת מביאים לידיעתנו, כי […]
נובמבר 24, 2021

חגיגה מתוקה לחנוכה

חג החנוכה כבר מעבר לפינה והשנה בחרנו עבורכם את כל הקולקצייה – סופגניות יצירתיות ודונטאס שמנמנות, עוגת בריושים עשירה וטארט סנט הונורה עם סופגניות קטנטנות, קרואסונים מלאי כל טוב ושוקולדים עשירים… בקיצור, תהיו מוכנים כי החג הכי משמין בשנה הגיע! חג טעים ושמח!
נובמבר 24, 2021

מהנדס ביום ומשורר בלילה

בשעות היום, כל ימות השבוע, עסוק אבי לוי (52) בעבודתו כמהנדס בצוות מחקר רשתות, העוסק בפיתוח פתרונות תקשורת בסיבים אופטיים. בין לבין הוא משורר פורה ומוכר ברשתות ובמעגלי השירה למיניהם
נובמבר 24, 2021

“אני חירשת וזהו אבל אני יכולה לעשות הכל, לכתוב. לאכול. לאהוב.”

“אני חירשת וזהו אבל אני יכולה לעשות הכל, לכתוב. לאכול. לאהוב.” קונכיית הגורל של טלי אטדג’י
נובמבר 24, 2021

“המטרה שלנו היא לעזור לאנשים בעסקה הגדולה ביותר בחייהם בעזרת הידע והכלים שלנו” המדריך לעיסקת נדל”ן מוצלחת

“המטרה שלנו היא לעזור לאנשים בעסקה הגדולה ביותר בחייהם בעזרת הידע והכלים שלנו” המדריך לעיסקת נדל”ן מוצלחת ד”ר נגה רוזנפרב צילום: איציק רובין שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter […]
נובמבר 23, 2021

החיים כסרט

החיים כסרט ויוה ליברטי-פונטרמולי רוקמת עלילות רומנטיות נעמי לבנון-קשתצילום: איציק רובין שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter כבר מגיל צעיר אהבה לשבת על החוף במשך שעות ולדמיין עצמה חוצה […]
נובמבר 20, 2021

אין דבר העומד בפני הרצון

אין דבר העומד בפני הרצון איך הצליח רב”ט איתי לידג’י להחלים מפציעת ראש קשה, להשתקם ולהגשים את חלומו – שירות קרבי בסיירת גולני ●  סיפור של נחישות והשראה ד”ר נגה רוזנפרב שיתוף ב whatsapp שיתוף […]
נובמבר 20, 2021

אפשר להתחיל לצייר בכל גיל

ז’אן בינדר בן ה-85 מציג את תערוכת הציורים הראשונה שלו בבית משען בגבעתיים ● אב לצביה וסמדר וסב לדניאל, יניב ושגיא
נובמבר 11, 2021

קסם של סיפור

זרקאור קסם של סיפור נועם טל (24), מרמת גן הוא כוכב עולה בעולם הדיבוב והמשחק וסטודנט ללימודי משחק בבית צבי שחוגג 60 שנה להיווסדו שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב […]
נובמבר 7, 2021

“שירה זה לא עסק משתלם”

“שירה זה לא עסק משתלם” שיחה עם יאיר בן־חיים: משורר, סופר, אמן, עורך שירה ומו”ל, והוא בכלל התחיל כילד פלא זמר, שכונה ‘חוזליטו הישראלי’
נובמבר 3, 2021

אישה של מילים

זרקאור אישה של מילים אורין ויינברג-יצהר – עיתונאית, עורכת וכותבת נעמי לבנון-קשת שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter “אתם מבינים,/ מילוליתא אינה ככל הילדים./ יש ילדה שאוהבת לרקוד,/ אחרת […]
נובמבר 3, 2021

העולם על פי ג’קסי

העולם על פי ג’קסי מסעות וטיולים ברחבי העולם עם יוסף ג’קסון הטייל הנצחי נעמי לבנון-קשת שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter יוסף ג’קסון, המוכר יותר, לרבים, כג’קסי, הוא אגדה-חיה […]


7

במבצע מיוחד

מנוי למגזין מתנה!

רק למצטרפים חדשים
ניתן לבטל בכל עת

מצטרפים למגזין מעורר מחשבה ומהנה

מנוי בהטבה למגזין 'גבעתיים פלוס'

מנוי בהטבה למגזין 'רמת גן פלוס'

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן