

שנים שגיל פנטו, אוצר ומשמר נוסטלגיה ישראלית, אוסף זיכרונות מבתים ישנים שתכולתם מגיעה לשוק הפשפשים, מבלי שהוא יודע מאיזה בית הם הגיעו ומהו הסיפור המשפחתי.


בחורף האחרון הלכה לעולמה איטה נובודבורסקי בגיל 86. לאחר כמה חודשים, החליטה אחייניתה נורית לפנות את הדירה הקטנה שבה התגוררה דודתה עד יומה האחרון והזמינה את גיל לראות את הדירה הקטנה בשיכון קופת חולים בגבעתיים. השיכון נבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת עבור עובדי קופת חולים כללית – שמונה בנייני רכבת וביניהם מדשאות רחבות שפעם נהגו לשחק בהם ילדי השכונה. כשגיל נכנס לדירה הוא הרגיש כאילו הוא חוזר בזמן, וכששמע גם את הסיפור המשפחתי, החליט לפנות את הדירה ולהציג את סיפורה בפופ-אפ שפתח ברחוב שוקן בתל אביב.
בפופ אפ מוצגים פריטים נבחרים מהדירה כפי שנמצאו בבוידעם, בסלון, בארון הבגדים, במטבח ועוד, לצד תמונות שצולמו, רגע לפני שהדירה פונתה וכן ניתן לראות את הדירה באמצעות סריקת תלת מימד.


דירה ישראלית של פעם
"מהפרטים שאספתי אני יכול לספר שמשפחת נובודבורסקי עלתה לארץ מפולין בשנת 1936. ההורים צבי ושושנה ושלושת ילדיהם – הבן יצחק והבנות מאשה ואיטה התגוררו בשכונת שפירא בתל-אביב.
בדירה בגבעתיים גרו האחיות מאשה ואיטה. דירת שיכון קלאסית של פעם, בעלת שני חדרים.
כעובדת קופת חולים, רכשה מאשה נובודבורסקי את דירת השיכון הקלאסית בעלת שני החדרים, אי שם בשנות החמישים כשהשיכון בגבעתיים הוקם. אחותה איטה עברה לגור יחד איתה באופן זמני, עד שהיא תרכוש לעצמה דירה משלה, אך השנים עברו והמצב הזמני הפך לקבוע. האחיות שלא נישאו, לא ילדו ילדים ולא הקימו משפחה הסתדרו היטב זו עם זו, ושתיהן חיו יחדיו בדירה עד מותה של מאשה לפני שנים רבות.
איטה שדגלה במשפט "למה לקנות חדש אם הישן עדיין טוב ועובד", כמעט ולא עשתה כל שינוי בדירה מהרגע שהן נכנסו לגור בה כרווקות צעירות. כך, בלי ששיערה, שימרה את סיפורה של דירה ישראלית של פעם, החל מפריטי הריהוט והטקסטיל ועד לחומרי הניקוי שליד הכיור ובארונות.


בתמונות המשפחתיות נראות שתי נשים נאות, מטופחות ואופנתיות. איטה עבדה כל השנים כחתמת בחברות ביטוח והשקיעה במראה החיצוני שלה יותר מאשר בבית. בארון הבגדים שלה מצא גיל עושר של פריטים בטוב טעם: כובעים, בגדים, נעליים, תיקים ואביזרים. אחותה מאשה המשיכה לעבוד בקופת חולים עד שחלתה ונפטרה בשנות החמישים לחייה. מאז, איטה נשארה לגור בדירה בגפה.
"הדירות של פעם היו זהות מבחינת תכולתן" מסביר גיל "המבחר לא היה גדול. אלו השנים שכמעט הכל היה תוצרת הארץ – ולכן מה שהיה אצל איטה ומאשה היה גם אצל בתיה ואצל שושנה – היה אצל כולם. רק הן לא זרקו והחליפו כמעט דבר לאורך השנים והפכו את דירתן למזכרת וזיכרונות לכל הדירות של פעם. עמד שם מקרר אמקור 10, תנור אפייה ולידו פלטת גז ומיקסר ישן של קנווד. המדפים בארונות במטבח היו מצופים בנייר, על השולחן ניצב סיפילוקס ועל הרצפה תנור של פרידמן. גם הקירות כוסו בטפטים ישנים, בבוידעם נמצאו כ-40 בקבוקי שמן משנות ה-70. בחדר השינה עדיין עמדו שתי מיטות סוכנות. נדהמתי. לא האמנתי שככה חיו בדירה בישראל של 2022".
גיל פנטו מציע סיור של שעה בפופ אפ ומלווה אותו בסיפורים על השיכון הייחודי, על האחיות, וכמובן על הדירה ותכולתה. הקליקו כאן להרשמה ופרטים

מילות מפתח: גיל פנטו, מאשה ואיטה נובודבורסקי

תלמידי שכבת ה' בסחלב משיקים ספר פנטזיה ימי עוצר נשימה

הוא רקח תרופות וגם השתמש בנענע, בסרפד, בבבונג, שהפכו לחומרי גלם של רפואה, אשר הקדימה את זמנה

כיצד הפך בית צנוע ברחוב גולומב 39 לסמל של תקומה ותקווה

“לא מן האדמה באתי! כי באתי ממשפחה ציונית” סיפורו של דב רוזנפרב, איש האשכולות, השזור במהלך הקמתה של מדינת ישראל

מאור יבלושניק בראיון ראשון מאז שמונה למנכ"ל חברת 'יעד', על התוכניות השאפתניות לשנת 2025 יחד עם מושיק גולדשטיין יו"ר החברה הכלכלית

ד"ר נגה רוזנפרב היא מרצה, סופרת וחוקרת ספרות עברית ● נבחרה לפרוייקט "מאה שנים, מאה נשים"

הרשתות החברתיות משנות את מחירי הנדל"ן.
האם דירות 'פוטוגניות' נמכרות מהר יותר ומדוע יזמים משקיעים בלובי מעוצב?

הספר 'מרשעת' (Wicked) מאת גרגורי מגווייר, הוא מעין עיבוד פוסט-מודרני לסיפור המקורי

זו הייתה הדרך שלו! תחנות בחייו של צביקה פיק שגדל ברמת גן והתבגר בגבעתיים ומת בגיל 72 לפני שהספיק לממש את כל התוכניות המוזיקליות שלו

שחר טביב (45) מנכ"ל קניון עזריאלי גבעתיים, מביא איתו לכל תפקיד "שחר של יום חדש", מגדיר יעדים ומשיג אותם ● מתגורר ברמת גן, נשוי לאנה ואב לשלושה

10 המקומות המומלצים ביותר בניו יורק שאסור לפספס:

שיר במתנה לשנה החדשה
משוררי גבעתיים ורמת גן מעניקים את הדבר היקר ביותר שיש להם

המלחמה הממושכת, הריבית הגבוהה והמחסור החריף בידיים עובדות יצרו חוסר יציבות עמוק.

בוקר אחד, הגעתי ליום נוסף בקמפוס של אונ' בר-אילן ובגלל עבודות הרק״ל נסגר השער הראשי. לא ידעתי אז, שדווקא העיקוף הזה יוביל אותי לגילוי אחר. ד"ר סוס טבע את הביטוי: "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים". נכנסתי משער דרומי ובכיכר הראשונה עמד מולי בניין עם מבנה אבן המזכיר אוניברסיטאות בני מאות שנים – עיצוב כה שונה

המנטליות השתנתה, אחרי הקורונה והמלחמה, יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם מה באמת חשוב להם

צילום: גור סלע ואדי מוסררה: עבר הירקון – עתיד ירוק ואדי מוסררה הוא שמו הקודם של נחל איילון. הוא היה שם נרדף להצפות חוזרות ונשנות בימי גשם נטע עדני 12/12/2025 בעבורי קו 63 של דן

העתיד של ההתחדשות העירונית: בין ביורוקרטיה לצורך ביטחוני וחברתי.
2026 היא השנה שעשויה להפוך לנקודת מפנה

הסכם התקשרות עם עו״ד דיירים בהתחדשות עירונית
מה חייבים לבדוק לפני שחותמים?

המלחמה הממושכת, הריבית הגבוהה והמחסור החריף בידיים עובדות יצרו חוסר יציבות עמוק.

"זוהי האחריות שלנו – לבנות קהילות המאפשרות לכל יחיד לצמוח, מתוך ידיעה שכולנו רקמה אנושית המרכיבה מגוון זהויות"

"אבא היה אחד האנשים הכי מסודרים שהכרת, פשוט לא מסתדר לי שאבא היה כותב צוואה על נייר סתמי", היא אמרה

העתיד של ההתחדשות העירונית: בין ביורוקרטיה לצורך ביטחוני וחברתי.
2026 היא השנה שעשויה להפוך לנקודת מפנה


צילום: גור סלע ואדי מוסררה: עבר הירקון – עתיד ירוק ואדי מוסררה הוא שמו הקודם של נחל איילון. הוא היה שם נרדף להצפות חוזרות ונשנות בימי גשם נטע עדני 12/12/2025 בעבורי קו 63 של דן

בוקר אחד, הגעתי ליום נוסף בקמפוס של אונ' בר-אילן ובגלל עבודות הרק״ל נסגר השער הראשי. לא ידעתי אז, שדווקא העיקוף הזה יוביל אותי לגילוי אחר. ד"ר סוס טבע את הביטוי: "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים". נכנסתי משער דרומי ובכיכר הראשונה עמד מולי בניין עם מבנה אבן המזכיר אוניברסיטאות בני מאות שנים – עיצוב כה שונה

המנטליות השתנתה, אחרי הקורונה והמלחמה, יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם מה באמת חשוב להם
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


