

שנים שגיל פנטו, אוצר ומשמר נוסטלגיה ישראלית, אוסף זיכרונות מבתים ישנים שתכולתם מגיעה לשוק הפשפשים, מבלי שהוא יודע מאיזה בית הם הגיעו ומהו הסיפור המשפחתי.


בחורף האחרון הלכה לעולמה איטה נובודבורסקי בגיל 86. לאחר כמה חודשים, החליטה אחייניתה נורית לפנות את הדירה הקטנה שבה התגוררה דודתה עד יומה האחרון והזמינה את גיל לראות את הדירה הקטנה בשיכון קופת חולים בגבעתיים. השיכון נבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת עבור עובדי קופת חולים כללית – שמונה בנייני רכבת וביניהם מדשאות רחבות שפעם נהגו לשחק בהם ילדי השכונה. כשגיל נכנס לדירה הוא הרגיש כאילו הוא חוזר בזמן, וכששמע גם את הסיפור המשפחתי, החליט לפנות את הדירה ולהציג את סיפורה בפופ-אפ שפתח ברחוב שוקן בתל אביב.
בפופ אפ מוצגים פריטים נבחרים מהדירה כפי שנמצאו בבוידעם, בסלון, בארון הבגדים, במטבח ועוד, לצד תמונות שצולמו, רגע לפני שהדירה פונתה וכן ניתן לראות את הדירה באמצעות סריקת תלת מימד.


דירה ישראלית של פעם
"מהפרטים שאספתי אני יכול לספר שמשפחת נובודבורסקי עלתה לארץ מפולין בשנת 1936. ההורים צבי ושושנה ושלושת ילדיהם – הבן יצחק והבנות מאשה ואיטה התגוררו בשכונת שפירא בתל-אביב.
בדירה בגבעתיים גרו האחיות מאשה ואיטה. דירת שיכון קלאסית של פעם, בעלת שני חדרים.
כעובדת קופת חולים, רכשה מאשה נובודבורסקי את דירת השיכון הקלאסית בעלת שני החדרים, אי שם בשנות החמישים כשהשיכון בגבעתיים הוקם. אחותה איטה עברה לגור יחד איתה באופן זמני, עד שהיא תרכוש לעצמה דירה משלה, אך השנים עברו והמצב הזמני הפך לקבוע. האחיות שלא נישאו, לא ילדו ילדים ולא הקימו משפחה הסתדרו היטב זו עם זו, ושתיהן חיו יחדיו בדירה עד מותה של מאשה לפני שנים רבות.
איטה שדגלה במשפט "למה לקנות חדש אם הישן עדיין טוב ועובד", כמעט ולא עשתה כל שינוי בדירה מהרגע שהן נכנסו לגור בה כרווקות צעירות. כך, בלי ששיערה, שימרה את סיפורה של דירה ישראלית של פעם, החל מפריטי הריהוט והטקסטיל ועד לחומרי הניקוי שליד הכיור ובארונות.


בתמונות המשפחתיות נראות שתי נשים נאות, מטופחות ואופנתיות. איטה עבדה כל השנים כחתמת בחברות ביטוח והשקיעה במראה החיצוני שלה יותר מאשר בבית. בארון הבגדים שלה מצא גיל עושר של פריטים בטוב טעם: כובעים, בגדים, נעליים, תיקים ואביזרים. אחותה מאשה המשיכה לעבוד בקופת חולים עד שחלתה ונפטרה בשנות החמישים לחייה. מאז, איטה נשארה לגור בדירה בגפה.
"הדירות של פעם היו זהות מבחינת תכולתן" מסביר גיל "המבחר לא היה גדול. אלו השנים שכמעט הכל היה תוצרת הארץ – ולכן מה שהיה אצל איטה ומאשה היה גם אצל בתיה ואצל שושנה – היה אצל כולם. רק הן לא זרקו והחליפו כמעט דבר לאורך השנים והפכו את דירתן למזכרת וזיכרונות לכל הדירות של פעם. עמד שם מקרר אמקור 10, תנור אפייה ולידו פלטת גז ומיקסר ישן של קנווד. המדפים בארונות במטבח היו מצופים בנייר, על השולחן ניצב סיפילוקס ועל הרצפה תנור של פרידמן. גם הקירות כוסו בטפטים ישנים, בבוידעם נמצאו כ-40 בקבוקי שמן משנות ה-70. בחדר השינה עדיין עמדו שתי מיטות סוכנות. נדהמתי. לא האמנתי שככה חיו בדירה בישראל של 2022".
גיל פנטו מציע סיור של שעה בפופ אפ ומלווה אותו בסיפורים על השיכון הייחודי, על האחיות, וכמובן על הדירה ותכולתה. הקליקו כאן להרשמה ופרטים

מילות מפתח: גיל פנטו, מאשה ואיטה נובודבורסקי

מנער חילוני מגבעתיים לנער חרדי על המסך
אדם חתוכה פלד – כוכב נולד. גיבור הסרט המדובר 'לא יום ולא לילה'

העתיד כבר כאן: האם הרכב שלכם חכם – או חכם מדי?

עדי אברהמי, זמרת, יוצרת ומלחינה מביאה לבמה סיפורים אישיים המעובדים לשירים.

"החלל הוא המפתח לעתיד של כולנו"
טל ענבר הוא מומחה בינלאומי למדיניות חלל וטכנולוגיית טילים

המלחמה הממושכת, הריבית הגבוהה והמחסור החריף בידיים עובדות יצרו חוסר יציבות עמוק.

הונגצ'י – ענקית הרכב הממשלתית מנסה לכבוש את ליבו (וכיסו) של הנהג הישראלי

יגאל אונא מגן הסייבר הבכיר במדינה, כראש מערך הסייבר הלאומי ● מכהן כנשיא בית הספר ללימודי סייבר

"הבריכה, מעבר להיותה מתקן ספורט ונופש, מהווה מקום מפגש משמעותי לתושבי העיר" (שראל טייבר)

האמנית עדנה שגב מחברת בין עבר, הווה ויצירה בסטודיו בגבעתיים

שיר במתנה לשנה החדשה
משוררי גבעתיים ורמת גן מעניקים את הדבר היקר ביותר שיש להם

איציק רובין עוסק בהתנדבות בכל שעות היממה, בקרוב הוא ימונה בפעם השנייה לנשיא "ליונס גור אריה", הוא מוכר בגבעתיים בזכות המצלמה איתה הוא מקפיד לתעד ארועים ובזכות המעורבות הקהילתית המופלאה שלו

יאנה מרגולין היא מהנדסת בדיקות תוכנה. טמקימת עמותת 'גֵּנִים טובים' – קהילת נשאים ונשאיות BRCA

העתיד של ההתחדשות העירונית: בין ביורוקרטיה לצורך ביטחוני וחברתי.
2026 היא השנה שעשויה להפוך לנקודת מפנה

"הפיכת בסיס השלישות לשכונה אזרחית היא במידה רבה סגירת מעגל עבורי. 'בית זה לא רק מקום, זו תחושה', ואני מאמינה שהתחושה בשכונה ובסביבתה תהפוך מעתה ממגוננת וסגורה למזמינה וצומחת"

נורית ואורי חשבו שהם מכוסים מכל כיוון, אבל אחרי עשור של זוגיות מאושרת התגלה החור השחור: למה הסכם ממון לא באמת קובע מי יירש אתכם

המלחמה הממושכת, הריבית הגבוהה והמחסור החריף בידיים עובדות יצרו חוסר יציבות עמוק.

הסכם התקשרות עם עו״ד דיירים בהתחדשות עירונית
מה חייבים לבדוק לפני שחותמים?

זכויות הבנייה כבר אינן קבועות מראש: כל פרויקט נבחן לפי מדיניות עירונית, צפיפות וכדאיות כלכלית?

מה אם הדירה שחיפשתם חודשים נמצאת בעיר שאפילו לא חשבתם עליה?

"הפיכת בסיס השלישות לשכונה אזרחית היא במידה רבה סגירת מעגל עבורי. 'בית זה לא רק מקום, זו תחושה', ואני מאמינה שהתחושה בשכונה ובסביבתה תהפוך מעתה ממגוננת וסגורה למזמינה וצומחת"

נורית ואורי חשבו שהם מכוסים מכל כיוון, אבל אחרי עשור של זוגיות מאושרת התגלה החור השחור: למה הסכם ממון לא באמת קובע מי יירש אתכם

זכויות הבנייה כבר אינן קבועות מראש: כל פרויקט נבחן לפי מדיניות עירונית, צפיפות וכדאיות כלכלית?

הסכם התקשרות עם עו״ד דיירים בהתחדשות עירונית
מה חייבים לבדוק לפני שחותמים?

המלחמה הממושכת, הריבית הגבוהה והמחסור החריף בידיים עובדות יצרו חוסר יציבות עמוק.

"זוהי האחריות שלנו – לבנות קהילות המאפשרות לכל יחיד לצמוח, מתוך ידיעה שכולנו רקמה אנושית המרכיבה מגוון זהויות"

"אבא היה אחד האנשים הכי מסודרים שהכרת, פשוט לא מסתדר לי שאבא היה כותב צוואה על נייר סתמי", היא אמרה

העתיד של ההתחדשות העירונית: בין ביורוקרטיה לצורך ביטחוני וחברתי.
2026 היא השנה שעשויה להפוך לנקודת מפנה
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


