'שירה היא מיצוי החיים'
שיחה עם המשורר ואיש החינוך רון גרא
נעמי לבנון-קשת
RG
שיחה עם המשורר ואיש החינוך רון גרא
נעמי לבנון-קשת
מאחוריו של המשורר ואיש החינוך רון גרא (74) לא פחות מ…14 ספרי שירה! הוא משורר פורה מאד, שבערך אחת לשנה-שנתיים מתמיד ומוציא לאור שירים שלו. וכל זה בלא מסע יחסי ציבור ובלא פרסום. זה האיש. צנוע ונחבא אל הכלים. ספרו 'ימים רעולים' ('צבעונים' הוצאה לאור), יצא בתחילת 2021 ישר אל חודשי מגיפת הקורונה שעברו עלינו ועל העולם. האם בשם הספר 'ימים רעולים' יש רמז לסוג של רעלה, אותה המסיכה שעטינו כולנו בשנה שחלפה או שאולי הכוונה היא לרעל המפעפע בנו? שם הספר תורגם ל- Poisonous Days – ימים רעילים.
הוא נולד כרון גרינר, בנס ציונה של סוף ימי המנדט הבריטי וימי טרום-מדינה, להורים שהחזיקו בחנות ספרים בעיר, שבתוכה נהיתה גם ספריה. כאן נולדה אהבתו של רון למלים. כאן נולדה הקריאה.
"אבי, יליד פולין, שטען לקירבת דם רחוקה לי. ל. פרץ נהג לקרוא לי הרבה בילדותי"- הוא נזכר – "וגם אמי, ילידת הארץ, אהבה שירה".
הבהוב אחד של חסד
אהבת המלים, הקריאה המרובה וקריאת השירה, שבאה בהמשך – סללו את דרכו הטבעית למגמה הספרותית בתיכון, עם חלום להיות שחקן. את דרכו כחייל החל בבית הספר הטכני של חיל האויר ותוך זמן קצר הצליח לעבור לחי"ר מוצנח. ב-1967 לחם בעזה וב-1973 לחם בסיני ובהמשך שימש שם בתפקידי פיקוד.
שנתיים אחרי מלחמת ששת הימים הוא עלה לאוניברסיטה העברית בירושלים שם עשה תואר ראשון בספרות ומקרא והחל לעבוד כמורה, במרכז הארץ, כשבמקביל המשיך, הפעם באוניברסיטת תל אביב, לתואר שני בספרות כללית. כעבור 4 שנים מונה למנהל בית ספר יסודי בפתח תקוה וב-1976, זכה במכרז למשרת ניהול בית ספר 'המתמיד' ברמת גן אותו ניהל כ-14 שנים.
בין לבין הוא הספיק לעשות עוד דברים. למשל להתחתן, זמן קצר לפני מלחמת יום הכפורים. ומהנישואין האלה, שהסתיימו אחרי 21 שנה, נולדו לו דפנה ושי. כשהחל לעבוד כמנהל בבית הספר המתמיד , כבר גרה המשפחה הצעירה ברמת גן.
למרות שהיה עסוק עד מעל לראש, במשרה הראשית כמנהל בית ספר, וביתר עיסוקי ההוראה שלקח על עצמו באהבה, הוא גם כתב שירה, ובשנים 1982-1983 יצאו שני ספרי השירה הראשונים שלו: 'אפלולית' ו'הגלומה בגלימה'. "מי שהוציא את ספרי השירה הללו היה מיכאל שיר האגדי, בעל הוצאת ועתון הילדים 'אצבעוני', שמצא לנכון להוציא את ספרי. אלה היו שירים רגישים מאד אם כי די בוסריים" – מחייך רון.
אחרי 14 שנות עבודה כמנהל, קבל תפקיד של מדריך מחוזי לספרות לחטיבת הביניים, ואחר-כך ניהל את בית הספר היסודי 'גורדון' בבת ים.
לאחר הפרישה התמסר רון לכתיבת השירה ולפני שנה, ב-2020 הוציא ספר עב כרס במיוחד 'הבהוב אחד של חסד' שהוא מקבץ של ספרים קודמים בתוספת 150 שירים חדשים.
"אני איש חינוך שכותב שירה"
רון גרא מיטיב להגדיר את עצמו: "אני איש חינוך שכותב שירה. יש לי ביקורת על משוררים ועל מבקרי שירה ועל עורכי כתבי עת לשירה, ואפילו כתבתי מיקבץ שירים על כך" הוא אומר ומוסיף: "הספרים שלי יוצאים במהדורות של 300 עותקים ואני אף פעם לא מוכר אותם. רק מחלק. זה עולה לי הון אבל זו התראפיה שלי. סוג של דחף. הכתיבה מרפאה אותי. בהתחלה התרגשתי מכל ספר שיצא לאור. היום כבר פחות, אם כי הדחף לכתיבה לא פחת. הוא ישנו והוא בוער ומשחרר, רק שהיום כבר פחות דוחק לי לפרסם. אין בי שום קנאה בכאלה שמפרסמים אבל הייתי רוצה שמשהו יישאר גם ממני, שאולי ילמדו שיר או שניים משלי – לבגרות. אבל מעולם לא דחפתי את עצמי ולא אעשה זאת בחיים". עם זאת, במהלך השנים, פורסמו שיריו בכתבי עת ספרותיים נחשבים בהם 'עתון 77', 'מאזנים', 'אפיריון' ו'שבו', וכן בכתבי עת ספרותיים אינטרנטיים.
יותר מכל הוא אוהב את שיריהן של לאה גולדברג ורחל וגם את זו של רינה לי (ליפשיץ) המנוחה, שהיתה פרופסור לספרות בניו יורק ואינה מוכרת דיה בארץ. מבין המשוררים הוא מעריך מאד את יהודה עמיחי, ט. כרמי, נתן יונתן ויואל הופמן ומהדור הצעיר את רוני סומק ודורי מנור. הוא מסביר שבשיריו הוא מתאר קוי אנוש של דמויות מהחיים, וכפי שברנר כתב: 'שירה היא מיצוי החיים'. את רון גרא מעניין מיהו האדם, מנין אומללותו. ובאלה הוא חופר וחוצב וכותב את שיריו המיוחדים. "השירה בישראל, חיה ובועטת ואני מברך על כך אם כי לדעתי מה שחסר היום אצל משוררים: תיאורי אנשים שקשה להם"- הוא אומר ומוסיף: "בעבר כתבתי, פה ושם, ספורים ליריים, שלפעמים אני משבץ בספרי השירה שלי, אבל זה נדיר. החוזקה שלי היא בשירה ואני מרבה לכתוב על התרשמויותי ממפגשים עם אנשים".
"הייתי רוצה שיותר אנשים יכירו את שירתי. את הרגישות שבה. לא הפרסום מעניין אותי אלא הרצון האמיתי שיכירו אותה. שיכירו בה" – אומר המשורר שמעיד על עצמו שאינו שייך לשום קליקה ספרותית ואינו מתחכך עם 'האנשים הנכונים' ב'חוגים הנכונים'. והוא מיטיב לבטא זאת בשיר 'איני נמנה'.
מילדיו יש לו ארבעה נכדים. הוא מודה שבעבר היה סבא פעיל יותר אבל שנת הקורונה, בתוספת הבריאות, ניטרלו את הסבאות – שגם אליה הוא משתוקק לחזור בהקדם.
"כל מה שאני רוצה עכשיו זה לחזור לחיי הרגילים, לפעילות הרגילה היומיומית שלי".
אֵינִי נִמְנֶה/רוֹן גֵּרָא
אֵינִי נִמְנֶה
עַל מְשׁוֹרְרֵי הֶחָצֵר
שֶׁל עִתּוֹן זֶה אוֹ אַחֵר-
אֵינִי חֲבֵר מוֹעֲדוֹן כָּלְשֶׁהוּ
אִם נִכְבָּד, אִם לֹא כָּל כָּךְ-
אֵינִי שַׁיֵּךְ לְאֵיזוֹ כַּת שְׁקֵטָה
אוֹ כְּנוּפְיָה הוֹמָה.
בִּכְרֵסָם שֶׁל נֶחְשָׁבִים, חֲשׁוּבִים
וְנוֹתְנֵי פְּרָסִים לֹא אֶתְחַכֵּךְ,
וְעִם מְקַבְּלֵי פְּרָסִים
אַל תֵּחַד נַפְשִׁי.
כִּי אֲנִי בְּאֵין- לִי- מִי
לְבַד- לְבַדִּי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים
מִסְתּוֹפֵף לִי עִם הַשִּׁירִים
כְּשֶׁכָּל שִׁיר עוֹשֶׂה בִּי
כִּבְתוֹךְ שֶׁלּוֹ-
וְלִפְעָמִים,
לִפְעָמִים הַשִּׁירִים
קוֹנִים לִי חֲבֵרִים-
כִּי טוֹב.
החורף כבר כאן. קר, חשוך וגשום וזה הזמן להתאים את התפריט המשפחתי למזג האויר. כששמעתי שרשת קצביות הבוטיק 'מרינדו' יצאה בסדרה של קדירות בשר החלטתי שאני חייבת לנסות והזמנתי סיר משפחתי.
נהיגה בקורבט היא חוויה של שילוב מושלם בין עוצמה לפינוק. כל סיבוב, כל תאוצה, כל בריזה מרגישה כאילו כל פרט במכונית נבנה רק בשבילי, מה שמביא לרגש עז של שליטה חופשית וכח בלתי נגמר. לא מדובר רק במכונית, אלא ביכולת לחוות את הדרך בכל נים בגוף וליהנות מכל רגע
לבנת פורן אשת עסקים, מייסדת ויו"ר חברת 'לבנת פורן – זכויות רפואיות' ● נבחרה לפרוייקט 'מאה שנים, מאה נשים'
תקופת משבר מדיני-כלכלי ברור שגם שוק הנדל"ן מושפע והקושי לבצע עסקאות עולה. בצל אי-הוודאות, התועלות של המתווך בולטות
כמעט בכל עיר ובכל בית קפה מתכנס מעין פרלמנט המורכב אנשים שיש להם דעה על כל מה שקורה כאן
עיריית גבעתיים השיקה קמפיין להעלאת המודעות לאלרגיות מסכנות חיים ולמחלת הצליאק, מתוך רצון לשמור על בריאות ילדי וילדות העיר
10 המקומות המומלצים ביותר בניו יורק שאסור לפספס:
פרופ' רוני גמזוּ מונה ליו"ר התזמורת הפילהרמונית הישראלית לאחר שכיהן כמנהל בית החולים איכילוב משנת 2015
ב- PASITO בית של פלמנקו, מיכל ברט מלמדת פלמנקו עם כל הלב והנשמה – ילדות, נשים וגברים מביעים ויוצרים ומתנועעים לא רק דרך הצעדים והקצב"
מה עושים ואיך מתנהלים עם התנגדויות לפרוייקט?
ההתנגדויות עשויות להעלות בכל שלב משלבי הפרויקט
בגבעת קוזלובסקי, ברחוב המרי, נמצאת
הנקודה היפה ביותר של העיר גבעתיים –
תצפית מרהיבה הפונה למערב, המאפשרת
צפייה פנורמית מרשימה של העיר תל
אביב
ראיון עם האדריכלית רחל יונגמן-פללר, שותפה בכירה ומנהלת התכנון של חברת יסקי-מור-סיון אדריכלים, ממשרדי האדריכלות המובילים בארץ
הפרק השלישי בתערוכת האוסף הישראלי של מוזיאון תל אביב לאמנות דמיון חומרי, עולה לתצוגה
הרב גליקסברג, שימש כרב הראשי של העיר גבעתיים במשך 48 שנים חבר מועצת הרבנות הראשית, נפטר בגיל 91
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!