כשאתה בן של אבא רופא, ד"ר יצחק הורוביץ, מנהל מחלקה כירורגית בבית החולים 'בני ציון' בחיפה, ולאמא, מרים, שעובדת בלשכת התיירות הממשלתית – ואתה מגלה נטיות ברורות לכיוון אמנויות הבמה – זה לא בדיוק משהו שיגרום להורים שלך לרקוד משמחה, וזאת בלשון המעטה, על אחת כמה וכמה כשהילד הזה לומד בבית הספר החיפאי היוקרתי 'הריאלי' ויש ממנו ציפיות בכיוונים אחרים.
אבל מה לעשות שבכיתה ד' הילד רועי הורוביץ נרשם, בעקבות חבר, לחוג דרמה בבית רוטשילד ולא רק שנשאר אלא גם הצטרף בהמשך למקהלה של אפי נצר. למגינת לב הוריו שקיוו שהשיגעון הוא זמני ולא שיערו שזה יהיה שגעון לכל החיים שיהפוך למקצוע. מהחוג לדרמה הדרך היתה קצרה לחוג לנוער שוחר תיאטרון – שהתקיים בתיאטרון חיפה, ואף שילב את הילדים בהצגות השונות.
טבילת האש הראשונה
הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה לעשות בצבא. התקבל לתיאטרון צה"ל וחיכה בקוצר רוח אבל אז באה התפנית: כבוגר מגמת מזרחנות וכמי ששולט בערבית – הוא הופנה למודיעין ושירת ב-8200. משם הלך היישר ללימודי משחק של 3 שנים אצל ניסן נתיב. "ההליכה ללמודי משחק לוותה בתנאי שהציב אבא: שבתום לימודי המשחק הילד ילמד עוד משהו באוניברסיטה. "כדי שיהיה מקצוע אמיתי ביד" – מצטט רועי בצחוק. הוא החל ללמוד בתל אביב פסיכולוגיה ותיאטרון אבל בתום שנה א' נשבר משעורי הסטטיסטיקה והודיע להורים שהוא מפר את החוזה ביניהם. "והיה שבר גדול! לא מפרים חוזה"- אומר רועי – "לבסוף הושגה פשרה: להפוך את התיאטרון ללמודים מלאים ולסיים לתואר. וכך היה. היום, במבט לאחור, אני יודע שאבא שלי צדק: כי דווקא הצד האקדמי הוא זה שמפרנס בכבוד והוא זה שפתח המון אופציות נוספות ואפשרות לבחור ולדחות הצעות – כרצוני. ואני אסיר תודה לו על כך."
טבילת האש הראשונה שלו על הבמה, היתה כשעלה לגמרי לבד על הבמה, במסגרת ה'תיאטרונטו', עם "מיי פירסט סוני' של בני ברבש, שהצליח מאד, הוא שיחק שנתיים בתיאטרון חיפה ואפילו הצטלם בארץ לסרט עם אנטוניו בנדרס ודרק ג'קובי 'חוקר העצמות' (2000).
בסיום התואר הראשון, בבימוי, הוא החל לביים. תחילה את 'הסתברות', שהועלה בפסטיבל 'פותחים מסך' והצליח מאד, ובהמשך הוזמן לביים ב'הבימה', בין היתר את 'דוממים' כשחקן ובמאי על הבמה הגדולה. מחזה של חנוך רעים העוסק בשואה.
בין עבודת בימוי אחת לאחרת, הוא שימש במאי הבית של תיאטרון באר שבע, ניהל את תיאטרון קרית שמונה ועשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטת בר-אילן בנושא המחזות התנ"כיים של יעקב שבתאי. מאז הוא מלמד במחלקה לספרות משווה בבר-אילן, ואף ייסד שם מגמה לדרמה ותיאטרון.
החברים הכי טובים
ב-2010 נכנסה לחייו השחקנית, תושבת גבעתיים, ליא קניג, ומאז אי אפשר להפריד ביניהם. הכל החל במקרה, כשרועי התבקש לעשות סדרת ראיונות עם שחקנים, בתיאטרון ירושלים, ורצו שהראשונה שתרואיין תהיה קניג. הוא טילפן והיא הסכימה ברצון. "באתי לקחת אותה במכונית שלי וכיון שהיה יום סגריר איום, הנסיעה נמשכה למעלה משעתיים. בסיומם היינו החברים הכי טובים והיא אמרה לי שצריך לעבוד ביחד" – משחזר רועי את ההכרות. חצי שנה אחר כך פנה אליו אילן רונן מ'הבימה', ואמר שליא ביקשה את רועי כבמאי של 'לא ביום ולא בלילה'!
מאז אותה הכרות עם קניג כבר עשו השניים שמונה הפקות ביחד שכולן שלאגרים, בהם: 'זאקופנה', 'משהו טוב', 'הרביעייה' ועוד. במקביל, ליא קניג ביימה את רועי הורוביץ להצגת יחיד שהועלתה ב'קאמרי': "אוטוטו זוכה בלוטו", איתה כבר הספיקו להגיע עד לתיאטרון הלאומי בטשקנט. "שם עברנו חוויה מרגשת כשחיפשנו את הבית שבו הסתתרו ליא ואמה בזמן מהלך מלחמת העולם השנייה. ומצאנו אותו!" – אומר רועי ומוסיף: "עם ליא, כל דבר שעשינו – הצליח והפך לשלאגר, וגם נסענו בעולם עם מופע משותף שלנו, שבו אני מדבר באנגלית וליא מדברת בכל שבע השפות שהיא יודעת".
כשפגש את השחקנית מרים זוהר, נזפה בו בחיוך ממזרי והזכירה לו שגם היא קיימת ושהגיע הזמן לעבוד גם איתה ולא רק עם ליא! מאז הספיק לעשות כבר ארבע הפקות עם מרים זוהר.
דופקות הופעה
המופע המקסים והמשעשע "לא דופקות חשבון" נולד בימי הקורונה, בסגר הראשון. רועי החליט שצריך להכין משהו, 'שיהיה', כשייפתחו האולמות. הוא החל לעבוד עם שתי מלכות התיאטרון האלה, בסלון של כל אחת מהן. "דיברנו, זרקנו רעיונות וספרנו ספורים מצחיקים ונוגעים ללב. הקלטתי הכל, לקחתי את ירון פריד לכתוב ולארגן את הרעיונות הללו ולאט לאט התגבש ערב של ספורים מצחיקים מעולם דימוי הגוף, בגדים ועוד" – מספר רועי – "הכנו מופע אבל בגלל שהיו כל הזמן סגרים, החלטנו לצלם אותו אצלן בבית עם צוות צילום מקצועי
כשנפתחו האולמות שילבנו את הסרט, שהוא גם הצצה אינטימית לבית שלהן ואז הן עולות לבמה עם הקטעים שלהן, ואיתי, ואנחנו מנהלים מיפגש סביב בגדים אופנה, וזה כיף גדול שהקהל אוהב מאד. שתיהן כלות פרס ישראל, שתיהן בנות 90 ואנחנו מסתובבים עם המופע השנון והמשעשע הזה בכל הארץ".
המעבר לגבעתיים, שנעשה ממש בקיץ האחרון, היה צעד מתבקש במיוחד לאור הלחצים שהפעילה עליו ליא קניג. היא פשוט פקחה את עיניו שיש חיים מחוץ לתל אביב והוא מאושר מהצעד שעשה. היא גם זאת ששכנעה אותו לקחת כלב והוא מודה לה כל יום על לולי הקטנה שלו, איתה הוא חולק את חייו, וצוחק שהכלבה שלו היא יורשת העצר וזאת שתירש אותו בבוא העת.
הקרנת סרט בתוך אולם ספורט בבית ספר מקומי – היה אירוע נפוץ בשנות השמונים […] משפחות שלמות היו הולכות יחד להקרנה, עם כל השכנים וזו הייתה חגיגה של התקהלות חברתית עם תוספת תרבותית"
תיקון חקיקת ההתחדשות העירונית לפיו החל מ-17.11.23 בעלי דירות יוכלו לבטל התקשרות עם יזם מתוך מטרה למנוע את כבילתם של בעלי הדירות להסכמים שאינן מקודמים בלוח זמנים סביר
עשרים תלמידי כתה ה' במרכז המחוננים והמצטיינים סחל"ב בגבעתיים זכו להגשים את החלום שלהם ולהוציא לאור את הספר שכתבו 'המסע לפָּאלָנְמוּן'
ד"ר נגה רוזנפרב היא מרצה, סופרת וחוקרת ספרות עברית ● נבחרה לפרוייקט "מאה שנים, מאה נשים"
'בקרון החתום' פרשת חייו, נדודיו ומותו של המשורר דוד פוגל. "פוגל המשורר הוינאי המבריק והשנון. פוגל הסופר, הבוהמיין, חניך התרבות האירופית ואזרח העולם
"אישה רוצה וצריכה להיראות טוב בכל גיל!" כיצד הפכה אריאלה אמרוסי מרמת גן, בעלת קליניקה לטיפולי אסתטיקה ויופי לגורו של 'ביוטי' וכיצד הפך ליין מוצרי הטיפוח שלה למותג משגשג ומצליח בעזרת שיטת ה'טריפל A' שפיתחה
עו"ד ד"ר יובל חן, מהמובילים בתחום הוצאת אזרחות גרמנית, מייצג אלפי אנשים מול הרשויות בגרמניה לקבלת אזרחות גרמנית מאז שנת 1997
"אנשים רואים בנאדם מתהלך ברחובות כשכולו קורן. מה יש לך?" מבחן דרכים לאבארט NUVOLARI
כיצד הפכה חברת הקוסמטיקה והאיפור איל מקיאג' של אורן ושירן הולצמן מגבעתיים ליוניקורן, כלומר למותג האונליין הגדול ביותר בארה"ב בתחום הביוטי בשווי העולה על מיליארד דולר
כאשר מצרפים לכינוי כלשהו את המילה קטן, ברור לכל שיש גם כינוי עם המילה גדול. 'סולימאן הקטן' זהו חופני כהן ז"ל ואביו שלמה כהן ז"ל הוא 'סולימאן הגדול
עסקת נדל"ן היא עסקה גדולה ומורכבת ואין בה מקום לטעות כיוון שמחיר הטעות כבד
המומחה אבי שאולי נותן לכם טיפים איך להימנע מטעויות מיותרות
"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"
בית יד לבנים, זהו מבנה היסטורי שנבנה בימיו של ראש העיר הראשון בר״ג, אברהם קריניצי, בשנת 1963 , ובשנת 2023 מציג בין כתליו את מורכבויות החיים של עצב ושמחה, שבר וצמיחה
הזמרת והיוצרת הצעירה ליאן כוזהינוף, מההבטחות הגדולות של הפופ האמוציונלי והישראלי פורצת בימים אלו עם להיט ים-תיכוני עוצמתי, הנוגע בכולנו בתקופה קשה זו,
ברוכים הבאים לחייה של תמי מילר (60) מומחית לפסיכולוגיה חיובית שחוותה על בשרה כמעט כל דיאטה שאי פעם יצאה ועדיין לא הגיעה למשקל הרצוי
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!