fbpx

"הבובות הן אהבתי הגדולה"

שיחה עם הבובנאית ומספרת הסיפורים רונה ספורטה

נעמי לבנון-קשת
צילום: איציק רובין

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

"כילדה רציתי להיות לורה אינגלס מ'בית קטן בערבה'. הייתי ילדה טובה ב'צופים'. שיחקתי המון בבובות, כי זה מה שהכי אהבתי. למזלי, בבגרותי זכיתי לעסוק במקצוע מדהים ואני מתפרנסת בכבוד מאהבתי הגדולה..."

כשהייתי ילדה מאד אהבתי לשחק בבובות. יחסית עד גיל מאוחר. היה לי אוסף מרשים של בובות שניהלתי את חייהן ביד רמה” – כך אומרת בחיוך הבובנאית ומספרת הספורים, רונה ספורטה, שמודה בפה מלא כי גם היום, בגיל 48 – הבובות הן אהבתה הגדולה. עובדה שהפכה אותן למקצוע ולמקור פרנסה.

היא נולדה בגבעתיים, בגיל צעיר ‘נדדה’ עם המשפחה לרמת אפעל הסמוכה ובהמשך חזרו כולם לרמת גן. את לימודי התיכון שלה עשתה בגבעתיים ב’שמעון בן צבי’.

“סבא וסבתא בריקמן היו מראשוני בוני גבעתיים, שקבלו מגרש בגבעת רמב”ם”- היא מגלה את שרשיה הרחוקים של המשפחה ואת זיקתה לעיר, בה היא חיה עם בעלה וילדיה, עד היום.

סביר להניח כי הורי הילדים הצעירים בגבעתיים מכירים את ‘שעת סיפור’ שלה, שבה היא לא רק מספרת אלא גם בונה את הבובות ‘השחקניות’ שלה. כשהיא מביימת וכותבת הצגות היא מעבירה את מלאכת בניית הבובות לאנשי מקצוע אחרים.

כשסיימה את לימודי התיכון התגייסה לצה”ל ושירתה כמדריכת שיריון, וכפי שהיא מעידה על עצמה: “תמיד אהבתי קהל”. בהמשך, כמו כל ילדה טובה וממושמעת, הלכה ללמוד באוניברסיטת תל אביב: פסיכולוגיה וספרות ובהמשך למדה בחיפה ביבליותראפיה.

"לאט לאט, בלי שהרגשתי הפכתי למפעל"- היא צוחקת – "הגיעו עוד ועוד הזמנות וכל הזמן אמרתי 'כן', והלוח שלי התמלא והתמלא. אבל למרות העומס והקושי - אני נורא נורא אוהבת את מה שאני עושה"

בובנאות היא אמנות נעלה

בשנת 2000 נישאה רונה לשוהם, מהנדס במקצועו, ולשניים נולדו 3 ילדים: אורי בן 20, שירה בת 17 ועלמה בת 11 וחצי. הקמת המשפחה ולידת הבכור הם שהעלו בראשה את המחשבה המחודשת על שיבה ללימודים, אבל הפעם לא כדי לרצות הורים. היא לא רצתה שוב לימודים באקדמיה. חיפשה משהו אחר. מאתגר. משהו שהיא באמת אוהבת ובעצם אהבה מאז ומתמיד.

“כך הגעתי לבית הספר לבובנאות בחולון – ונשביתי בקסם, כי בעיני בובנאות היא אמנות נעלה ובובנאי אמיתי הוא כל מי שעוסק בתיאטרון בובות על כל צדדיו והיבטיו, ויש הרבה כאלה” – היא מסבירה בנימה רצינית – “זה לדעת להעביר, דרך דימוי החומר – מסרים. אפילו בלי מלים. לדימויים יש עומק והשפעה חזקה מאד וחוויה רגשית-מחשבתית, הן על ילד והן על מבוגר.”

וכך למדה רונה בחולון, בקורסים שונים, במקום בתכנית לימודים הדוקה ומחייבת של 3 שנים מלאות, כפי שעושים שם סטודנטים צעירים, שכן היתה כבר אמא עסוקה שבמהלך לימודיה נולדה גם שירה, ובמקביל עבדה. “כשנולדה הבת השלישית, עלמה, התפטרתי מעבודתי כדי להיות איתה בבית” – משחזרת רונה – “במהלך השנה הזו בניתי ‘שעת סיפור’, כשבסלון המשפחתי נעשו כל עבודות ההכנה, נערמו בובות ותפאורות, ובאותה תקופה הופעתי ב’דיאדה’- מרכזי פעילות לתינוקות. משם זה התפתח לגני ילדים, ואז גם למתנס”ים”.

במקביל היא החלה ללמד בבית הספר לבובנאות בחולון ונפח העבודה שלה הלך והתרחב, הלך ותפח. היא החלה להפיק הצגות עבור אחרים, הצגות לילדים ולמבוגרים, והכל במקביל להצגות שלה-עצמה. “לאט לאט, בלי שהרגשתי הפכתי למפעל”- היא צוחקת – “הגיעו עוד ועוד הזמנות וכל הזמן אמרתי ‘כן’, והלוח שלי התמלא והתמלא. אבל למרות העומס והקושי- אני נורא נורא אוהבת את מה שאני עושה”.

 

"קהל שוחרי תיאטרון הבובות היא קהל קטן, נישתי מאד, מה גם שאין הרבה תיאטרוני בובות בארץ. בעולם, במיוחד באירופה, אנשים יותר פתוחים לעלם תיאטרון הבובות, יותר פתוחים לחוויה הזאת..."

מספרת סיפורים לילדים ולמבוגרים

היום, אחרי עשור של עבודה קשה ובניית מוניטין של איכות, היא מודה שכבר אינה רצה בדרכים כבעבר, אלא יותר מתמקדת בהוראה. היא מעבירה קורסים למספרי סיפורים,  וזאת בה בשעה שהיא עצמה נכנסה לנישה המקצועית של מספרי סיפורים למבוגרים ולנוער, כשהפעם, בניגוד לעבר כשעשתה מופע מספרי-סיפורים ביחד עם בובות – הפעם זה נטו סיפורים. בלי בובות ובלי עזרים. “עכשיו למשל אני עושה סדרה לנוער על משהו מהמיתולוגיה, עם אנימציה”- היא מסבירה.

כי מי שהיה באירופה, במיוחד במדינות מזרח אירופה כשמעל כולן בולטת רוסיה – יודע שתיאטרון בובות, גם למבוגרים –נחשב לאמנות עלית מכובדת ביותר, שכל העוסק בה למד שנים ארוכות וקשות. בארץ, למרבה הצער, קהל שוחרי תיאטרון הבובות היא קהל קטן, נישתי מאד, מה גם שאין הרבה תיאטרוני בובות בארץ. “בעולם, במיוחד באירופה, אנשים יותר פתוחים לעלם תיאטרון הבובות, יותר פתוחים לחוויה הזאת ומיד מתחברים לילד”- מסבירה רונה, שבבית הספר לבובנאות מלמדת את הסטודנטים במסלולים השונים, הן ככלי רגשי, הן ככלי אמנותי והן ככלי חינוכי – המיועד בעיקר לתת כלים לגננות ומורות, והיא מעידה שהתוצאות שלו מצויינות ומרשימות. היא מציינת בגאווה כי אחת ממורותיה היותר מרשימות, בחולון היתה הבובנאית מריה גורביץ והבובנאית בלה שקטוב, אותן היא מביאה כדוגמא ומופת לבובנאיות שלמדו את המקצוע בברית המועצות לשעבר, על כל המשתמע והכרוך בכך.

בגבעתיים היא פועלת מתוך מקלט ששכרה מהעיריה ברחוב המלב”ן – חלל עבודה של חזרות, של בניית הבובות והתפאורות וכל הכרוך בהצגות שלה, ובחלל הזה היא גם מעבירה ‘שעת סיפור’ וכן סדנאות שונות לילדים ולמבוגרים. במהלך חודש אוגוסט החם היא מתכננת באותו חלל מרווח מיני-פסטיבל ‘בובות במזגן’ – אירוע שמח שיכלול ‘שעת סיפור’, הצגות וסדנאות.

“הילדים הפרטיים שלי עוזרים ברצון בכל הנדרש, ומתעניינים בכל דבר חדש שאני עושה. החלטות כמו אלה שלקחתי בשעתו, יכולות היו להיעשות רק בתמיכת בן הזוג, שהאמין שאצליח כשאני עוד לא ידעתי מה אעשה עם זה. בהתחלה הוא גם בנה וצבע. היום כל זה כבר נעשה בחוץ, אצל אנשי מקצוע”.

שוזרת סיפורים למופע

בתיאטרון גבעתיים העלתה רונה סדרת מופעים למבוגרים, בנושאים שונים. במופע בן השעה היא מספרת כמה סיפורים השזורים ומתקשרים לאותו נושא. בהמשך הזמינו ממנה ומהזמרת יעל קידר – ערב לכבוד נורית זרחי, “שהיה כל כך מוצלח עד שהעירייה הזמינה מאיתנו ערב לכבוד ‘חודש הקריאה’: ‘משוררים כותבים אהבה’, בו אני מדברת, מספרת, יעל שרה עם אורון לאור ומנגנת בפסנתר כשאורון בגיטרה. גם זה הצליח מאד” –  מספרת רונה, שהחודש מופיעה עם ערב למבוגרים: ‘אלף לילה ולילה’ – עיבוד של החומר המוכר לסיפור מסגרת בתוספת סיפורים נבחרים.

“צמיחת העסק מתאפשרת במקביל לצמיחת הילדים והכל ממשיך כרגיל, בקוים מקבילים”- מסבירה רונה, שכיום מרכזת את המסלול האמנותי בבית הספר לבובנאות בחולון ומוסיפה – “כילדה רציתי להיות לורה אינגלס מ’בית קטן בערבה’. הייתי ילדה טובה ב’צופים’. שיחקתי המון בבובות, כי זה מה שהכי אהבתי. למזלי, בבגרותי זכיתי לעסוק במקצוע מדהים ואני מתפרנסת בכבוד מאהבתי הגדולה. זה התחביב, העבודה, הפרנסה והחברים.”

המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!
אוגוסט 10, 2021

רמת גן פלוס 83

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!
אל תפספסו הכתבות האהובות
כתבות השער

“כל אחד רוצה לדעת מאיפה הוא בא”

“כל אחד רוצה לדעת מאיפה הוא בא” ראיון עם הקולנוענית נועה דולברג שיצאה לחפש את אמה הביולוגית ד”ר נגה רוזנפרבצילום: גרגורי ירין שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter אירית

קראו עוד»
כתבות השער

החיים כסרט

החיים כסרט ויוה ליברטי-פונטרמולי רוקמת עלילות רומנטיות נעמי לבנון-קשתצילום: איציק רובין שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter כבר מגיל צעיר אהבה לשבת על החוף במשך שעות ולדמיין עצמה חוצה

קראו עוד»
חופש ופנאי

מחפשים פעילות במהלך החגים? ריכזנו את האטרקציות והטיולים הכי-הכי

שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter האטרקציות בסוכות – טיולים, פעילויות, אירועים מחפשים פעילות לחגים? אספנו עבורכם את ההמלצות הכי-הכי אל תפספסו הכתבות האהובות חזרה Shape Shape המגזינים ספטמבר

קראו עוד»
המומחית ענבר לב

חלוקת נכסיי העזבון

לא פעם מגיעים למשרדי מקרים בהם יורשים מכוח צוואה או מכוח צו ירושה (מקום בו אין צוואה), מסתכסכים בנוגע לחלוקת נכסי העיזבון. אִילוּסְטְרַצְיָה במאמר זה אשתף אתכם במס’ שאלות שעולות במקרים אלו והתשובות עליהן: שני

קראו עוד»
חופש ופנאי

פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה ה-37 מתקיים בין התאריכים 19-28.9.2021​

פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה ה-37 מתקיים בין התאריכים 19-28.9.2021 שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפהה-37 מתקיים במסגרת הנחיות התו ירוק כפי שיהיו בתוקף במועד קיום

קראו עוד»
כתבות השער

הפתעות מתוקות שתוכלו לשלוח באהבה וגם להזמין לעצמכם לראש השנה. חג שמח!

הפתעות מתוקות שתוכלו לשלוח באהבה וגם להזמין לעצמכם לראש השנה. חג שמח! דבש, הכל דבש קולקציית ראש השנה של ביסקוטי שהכינה השפית רוסלנה יונה כוללת עוגת דבש מסורתית בשילובים מפתיעים ומרעננים, עוגיות, מאפים ברוח החג

קראו עוד»
מגזינים

גבעתיים פלוס מגזין 84

גולת הכותרת של הקיץ הזה הייתה האולימפיאדה בטוקיו בחסות הקורונה, ללא קהל ביציעים אבל עם הישגים מרשימים מאי פעם לספורט הישראלי וגם לספורטאים שלנו בגבעתיים וברמת גן. הלב מתפוצץ מגאווה!
בגיליון זה אנחנו פותחים במסורת חדשה שבה נחשוף בפניכם את 30 הצעירים המבטיחים מגבעתיים ורמת גן שלא עברו את גיל 30 . כאלו שמשפיעים ומעצבים את המציאות בה אנחנו חיים וכאלו שגם צפויים לעשות זאת בעתיד בכל התחומים: ספורט, אמנות, חינוך, בידור, בטחון, פוליטיקה, עיתונות, יזמות, הייטק, פיננסים, ממשל, עיצוב וכו’

קראו עוד»
כתבות השער

אני נוסעת בעקבות פסלי

מדור זרקאור “אני נוסעת בעקבות פסלי” האמנית אירית ביבר משלבת בפסליה שמחת חיים ודמיון עשיר ד”ר נגה רוזנפרב אירית ביבר לבית גרוסמן נולדה בארץ וגדלה בשכונת נווה צה”ל בתל אביב כבת לאב איש צבא קבע

קראו עוד»
המומחית רוית סיני

הצצה ראשונה לאסיפת דיירים טיפוסית

הצצה ראשונה לאסיפת דיירים טיפוסית עורכת הדין רוית סיני אייל, הוא הבעלים של דירת 70 מ”ר בבית משותף טיפוסי ישן (משנות השישים) הכולל 7 דיירים.  הוא פנה אלי בבקשה לעזור לדיירי הבית המשותף בו הוא

קראו עוד»
Shape
Shape

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


רחוב ז'בוטינסקי 7 (מגדל משה אביב) קומה 53.

טלפון : 03-5188886 |  פקס : 03-5188887 | מייל : office@dineymishpaha.co.il

 www.dineymishpaha.co.il/


 

דילוג לתוכן