שחר גבאי הסופר הישראלי שמעדיף לגור בזנזיבר
ד"ר נגה רוזנפרב
שתפו:
מעט לפני תחילת הסגר השני עקב מחלת הקורונה נסע הסופר שחר גבאי לטיול בטנזניה, באפריקה. תחילה הוא תכנן טיול קצר של כחודש, אולם מהר מאד החליט שהוא יישאר באפריקה, ולאחר שהסתיים חודש הטיול עבר לזנזיבר, שם מצא את ביתו מאז.
"בחירתי לעבור לגור בטנזניה – שהאי זנזיבר הוא חלק ממנה – נבע בשל רצוני לחיות במרחב שבו החליטו לא לערוך סגרים ולא לחייב מסיכות, חיטויים, שמירות מרחק ולא את שאר ההגבלות והתקנות שהתקבלו בעולם המערבי בעקבות מגיפת הקורונה" הוא מסביר.
שחר גבאי נולד ברמת גן "כל המשפחה המורחבת שלי משני הצדדים גרה שם מאז עלייתה לארץ ועד היום". כשהייה בן ארבע עברה המשפחה להתגורר בשיכון דן בתל אביב. "למדתי בכמה בתי ספר, עירוני י"ד, ליידי דייויס, אוהל שם, ואת כולם לא סיימתי באותה הצלחה. למדתי מספר שנים קומפוזיציה באקדמיה למוסיקה בתל אביב ובאחותה הירושלמית, וגם איתם שמרתי על אותו רזומה מרשים."
במהלך השנה השלישית שלו באקדמיה כתב את המחזה 'סיפורו של סול' שהולחן לאופרה, ואף עובד לספרו הראשון שראה אור (2014). מאז ראו אור שני ספרים נוספים שלו: 'הגלגול' (2018) ו'סיפור' (2021).
הוא המשיך את לימודיו בבית הספר 'מנשר לאמנות' במגמת כתיבה, ובמקביל למד שנה בתיאטרון 'החדר', סיים תואר ראשון במדעי הרוח, ולאחר מכן המשיך לתואר השני בספרות שטרם סיים.
מתי התחלת לכתוב?
"מאז שאני זוכר את עצמי הספרות היתה חלק חשוב מחיי. כתבתי את הסיפור הקצר הראשון שלי כבר בגיל שמונה, ותמיד פה ושם היו לי תקופות שכתבתי. ההפיכה של הכתיבה למקצוע התרחשה בגיל מבוגר יותר, בתחילת שנות ה-30 שלי.
חלקים מהספר 'סיפור' מבוססים על רסיסים של זיכרונות ילדותך?
"כתיבתו של הרומן 'סיפור' נמשכה כשמונה שנים ובמרכזו דמות גיבור משוטט נטול זיכרון וזהות. בהיעדר אישיות משל עצמו הוא משתרג כמו כספית מותכת אל תוך נפשן של הדמויות שהוא פוגש בדרך או מעלה מתוך שברי זכרונותיו, עד שהוא מאמץ את סיפורן והופך, לפחות לזמן מה, להיות הן.
הרעיון לסיפור התבשל אצלי לא רק כמחקר פילוסופי פסיכולוגי תיאורטי, אלא מתוך החוויה הקיומית הפרטית שלי, לאחר ששנים מחיי נמחקו כליל מתודעתי בשל טראומה שחוויתי. שנתיים בתוך הכתיבה של הספר אבי – מדען מצליח, דוקטור לביוכימיה ופיזיקה – עבר תאונה שבעקבותיה איבד באחת את זיכרונו והפך להיות מעין 'טאבולה ראסה'. זו היתה אחת החוויות הקשות שחוויתי, לעמוד מול אדם כה קרוב אליך, שחלקת אתו המון סיפורים יחד, ולתהות כעת מה נותר – רשמים? חריטות? הרגלים? זיכרונות של הגוף? מה? – מתוך כל מה שהיה. חלק מהחומרים האלו של החוויה שלי מול עצמי ומול אבי חדרו, או לפחות הפרו, את הכתיבה. כך גם מפגשי הטיפול שעוברת דמותו של הפסיכולוג בספר ביחד עם המטפלת שלה, שכתבתי בהשראת מפגשיי עם מי שהיתה לתקופה המטפלת שלי – פסיכולוגית יונגיאנית ושמאנית פרואנית."
מי הסופר שהשפיע עליך?
"ז'ורז' פרק וסמואל בקט הם שני סופרים-יוצרים שהשפעתם על מחשבתי וכתיבתי היא הגדולה ביותר. את ז'ורז' פרק אני מעריך בשל המשחקים הספרותיים שלו, נקודות המבט המיוחדות, התעוזה היצירתית (למשל, הניסיון שלו לכתוב רומן שלם בצרפתית שלא מופיעה בו אפילו פעם אחת האות E, שבתרגום לעברית אולי שקול לניסיון לכתוב רומן שלם ללא האות ה'), ועצם העובדה שכל ספר שלו שונה לגמרי מקודמו, כאילו הספרות שלו נכתבה בידי מחברים שונים. סמואל בקט הוא יוצר ראשון במעלה לטעמי, שהספרות והמחזות שלו הקדימו את זמנם, ויצירתו השפיעה רבות על הכתיבה שלי, על ההתעצבות שלי ככותב, ועל התפיסה שלי מהי כתיבה."
איך החיים במדינה אפריקאית?
"אפריקה זו יבשת עצומה, כך שהחיים בכל מקום אחרים. זנזיבר עצמה – שבה אני נמצא רוב הזמן – יחסית נוחה למשתמש המערבי בחלק מהאזורים שלה, משום שלא מעט אירופאים חיים בהם כבר זמן רב ופיתחו אותם לא מעט. ומה שנהדר פה הוא שאפשר לעבור בקלות בין נוחות מודרנית (טוב, יחסית) לבין חיים בעולם אחר, בעיקר בכפרים."
מה סדר היום שלך?
"אני קם מוקדם בבוקר. עושה מדיטציה 45 דקות (הרבה רעיונות ותובנות עולים לי באמצעות הכלי הנפלא הזה, כמו גם יכולת ההקשבה, הסבלנות ואורך הרוח שדרושים לכתיבה, בטח לכתיבה של רומנים), נוסע לבית הקפה שלי כאן על חוף הים בזנזיבר, ומתחיל לכתוב. כותב בדרך כלל עד הצהריים המאוחרים, ואז מתפנה לשאר העיסוקים של החיים שדורשים מעט מתשומת הלב. לפעמים, אם יש לי דד ליין או רק רצון עז להתקדם, אני מניח את עצמי על מיטה לסיאסטה קלה (הייתי אומר מליוני גרמנים או ספרדים לא טעו אם זה היה נכון), וכשאני קם אני חוזר וממשיך לכתוב."
האם אתה כותב כעת? מה והיכן?
"כרגע אני מסיים רומן רביעי, "העלדג", פנטסיה תיאולוגית מגדרית שמתרחשת בתוך המים וגיבוריה הם כולם דגים, תמנונים, קיפודי ים, סרטנים, דולפינים, צבים, מדוזות, לובסטרים וכן הלאה. בשביל להתחיל לכתוב את הספר הזה נזקקתי לחודשיים ראשונים של מחקר, שהיה מרתק בעיניי. למדתי המון על אופני רביה של יצורים ימיים מסוגים ומינים שונים, על תקשורת, סאונדים, ריחות, התנהגות, חיזור, מיניות – אחרי שנה וחצי של כתיבה אני יכול לומר שהעולם הבדיוני המופרע ביותר שנתקלתי בו אי פעם אינו מצוי בבדיון של ספרי או סרטי מד"ב, אלא בעובדות הפשוטות של החיים שם מתחת למים. וללא ספק – המיניות של בעל החיים המכונה אדם תיחשב במים לאחת המשעממות ביותר…"
איפה אתה רואה את עצמך בעוד כחמש שנים?
"חי בתוך קהילה של יוצרים: אמנים, הוגות, חוקרים, אנשי ונשות רוח וכן הלאה, שיוצרים יחד ולחוד ומזינים האחד את השניה ברעיונות, אפשרויות, פילוסופיות חיים ואופקים חדשים, ושמטרתם או חזונם המשותף הוא ללמוד מן העבר בכדי ליצור הווה נכון יותר, משמעותי, ערכי, שבסיסו עומדים ומניעים אותו אהבה וחמלה ושיתוף.
אולי יקראו למקום הזה 'בית הספר לאמנות החיים'. בקצה עידן האינדיבידואליזם אנחנו כיום בהחלט זקוקים לצורה אחרת של חווית חיים, קהילה מחבקת ומשמעותית שלא תסרס את היחיד אלא להיפך, תאפשר לה לצמוח ולבטא את עצמה."
הכתבה התפרסמה גם במגזינים 'גבעתיים פלוס' ו-'רמת גן פלוס' 91
באוקטובר 2023 נכנסו לתוקף מספר חידושים, במסגרת חוק ההסדרים, במסגרת ההתחדשות העירונית. במאמר זה אנסה לסקור את החשובים שעשויים לסייע בקידום הפרויקטים.תמ"א 38
בני רייך המשנה לראש עיריית גבעתיים, תושב העיר מזה 54 שנים הוותיק והמנוסה ביותר מבין חברי מועצת העיר, חבר הועדה לתכנון ובניה בעירייה, ומחזיק בתיק קשרי ממשל
לפי נתונים מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, למעלה מ 60%- מהדירות במדינת ישראל, כ- 3 מיליון אזרחים- אין מרחב-מוגן-דירתי
הסיסמה הנפוצה בהתחדשות עירונית היא שהבעלים אינם משלמים דבר והכל הוא על חשבון היזם – זה כמובן תלוי בסעיפים הקטנים של ההסכם המשפטי שיחתם לבסוף מול היזם.
בני רייך המשנה לראש עיריית גבעתיים, תושב העיר מזה 54 שנים הוותיק והמנוסה ביותר מבין חברי מועצת העיר, חבר הועדה לתכנון ובניה בעירייה, ומחזיק בתיק קשרי ממשל
"ליזם תהיה תקופה של שנתיים להחתים את היתר ותו לא. גם אם בהסכם כתוב שאפשר להגיע לרוב תוך 3 או 4 שנים, הסעיף בהסכם אינו קביל כי החוק הוא מעל ההסכם והוא לטובת הדיירים"
קובי משעל הוא מוזיקאי, מלחין ומעבד, ומנהל מוזיקלי של הרכבים קוליים ואינסטרומנטליים
רוית סיני, עו"ד ומגשרת, מובילה בתחום ההתחדשות העירונית, תמ"א 38 ופינוי בינוי ● עוסקת בתחום הנדל"ן למעלה מ-24 שנה, חתומה על הישג יוצא דופן של ליווי עשרות רבות של פרוייקטים
ד"ר נגה רוזנפרב היא מרצה, סופרת וחוקרת ספרות עברית ● נבחרה לפרוייקט "מאה שנים, מאה נשים"
"מהרגע שכבים אורות הפסטיבל, אני מתחיל לעבוד על הבא אחריו"
יוסי אלפי חוגג 30 שנות סיפורים
"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"
הזמרת והיוצרת הצעירה ליאן כוזהינוף בסינגל חדש: 'מי יאהב אותי' – תתכוננו להתמכר!
חצי יובל של הצגות תיאטרון, פסטיבל מספרי סיפורים ומפגשי תוכן והעשרה בתיאטרון גבעתיים
ראיון "אני עוזר לאנשים להפוך עסקאות מורכבות לנעימות, פשוטות ומשתלמות" הבשורה המהפכנית בתחום הנדל"ן של אדם גורל ד"ר נגה רוזנפרב צילום: נטלי רוז שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
