קונכיית הגורל של טלי אטדג'י
ד"ר נגה רוזנפרב


"אנשים שומעים אינם מבינים את הקשיים הניצבים בפני אנשים עם מוגבלות שמיעה. לא מתוך רוע או חוסר התחשבות אלא בעיקר מחוסר מודעות. אני חירשת וזהו. אבל אני יכולה לעשות הכל, לכתוב, בעיקר לכתוב. לאכול. לאהוב.
בחיי היום-יום אני מתקשרת עם אנשים בעזרת קריאת שפתיים, אני לא שומעת כלום ולא מרכיבה מכשירים, לא בשל אג'נדה מסויימת, אלא בגלל שהם לא עוזרים לי. בעלי מאיר, חירש גם כן ובבית אנו מדברים עם שלושת הילדים שלנו, בן ארי וליה בשפת הסימנים.
לפעמים אני נתקלת בחוסר הבנה של השומעים אשר לא מודעים לדמיון של המילים הנאמרות, כמו ענפים וענבים. לעיתים אנשים שומעים צועקים לעברי מבלי לדעת שזה לא יעזור או שטופחים לי על השכם בגסות כדי לקרוא לי. מספיקה טפיחה עדינה ולא צריך להקפיץ אותי. התקופה הנוכחית קשה במיוחד כי בגלל עטיית המסיכות אין לי אפשרות לקרוא שפתיים. לא פשוט."
"הייתי ילדה חירשת בתוך עולם של שומעים"
טלי אטדג'י נולדה חירשת להורים שומעים. הוריה – לבנה וניסים גידלו אותה באהבה גדולה וקיבלו אותה כמו שהיא, כך גם אחותה קרן הצעירה ממנה בשנתיים – "הם ראו שטוב לי להיות עם הדומים לי, חברי החירשים, נתנו לי יד חופשית ואמרו לי 'לכי לאיפה שטוב לך, זה מה שחשוב'.
כילדה קטנה גדלתי במיח"א – מסגרת חינוכית שיקומית שמטרתה לתת מענה חינוכי לילדים עם לקות שמיעה מגיל הלידה ועד הכניסה לבית הספר. שם לימדו אותי להגות מילים ראשונות וליוו את המשפחה. בהמשך נכנסתי לגן משולב בו היו ילדים שומעים וכמה ילדים חירשים נוספים".
טלי נתקלה לראשונה בשפת הסימנים כשהכירה את התלמידים החדשים בכיתה א' במסגרת המשולבת בה למדה. לאחר התייעצות עם הוריה עברה בכתה ד' ללמוד בבית ספר בורוכוב.
"עם הלימודים הסתדרתי, מבחינה חברתית לא. התקשורת הייתה קשה לי מאד, הייתי מגיעה למפגשים בנוער העובד בקן בורוכוב ולא יכולתי ליהנות, לא הבנתי מילה. הייתי ילדה חירשת בתוך עולם של שומעים. הרגשתי בודדה ומשועממת וכשהתחלתי ללכת לספריה פרחה אהבתי לקריאה. הספר שהשפיע עליי ביותר, היה האסופית, אן שרלי. היא הייתה שונה והזדהיתי איתה מפני שמתוך הבדידות שלה היא יצאה החוצה, מצאה חברות והתגברה על הקשיים שהיו לה.
במקביל, חבריי החירשים שמרו על קשר עימי והזמינו אותי למסיבות שלהם. עד שהגעתי לגיל החטיבה וביקשתי לעבור ללמוד יחד איתם בחטיבת ביניים ט"ז בתל-אביב. ההרגשה הייתה שחזרתי הביתה. למדתי בכיתת אם שהכילה ששה ילדים חירשים וכבדי שמיעה שממנה יצאתי ללמוד כמה מקצועות בכיתה של השומעים. אחרי שעות הלימודים, יצאתי לפעילויות במרכז שמ"ע (מקום מפגש לילדים חירשים וכבדי שמיעה) שם נפגשתי עם חברים ושם גם הכרתי את בעלי, מאיר."
בהמשך למדה במגמת הכימיה בתיכון מקיף יהוד שהיה תיכון משולב ולימודי הנדסת כימיה במכללת אורט אבין ברמת גן. "בשנים בהם למדתי בבית הספר לא היו מתורגמנים, נעזרנו בטוב ליבם של החברים השומעים והיינו מעתיקים מהם בזמן השיעור את הסיכומים. היינו צריכים לבחון מי הכי כותב הרבה ולשבת לידו, וכך אני וחבריי היינו מחליפים סיכומים שהעתקנו."
טלי נשואה למאיר ויש להם שלושה ילדים שומעים: בן, ארי וליה. היא עובדת בחברת wavelength חברת פארמה לפיתוח חומרים פעילים לתרופות, כאחראית במרכז תיעוד במו"פ והיא מתקשרת עם חבריה לעבודה בעזרת קריאת שפתיים.
"לטיולי הגיבוש בחברה, מגיעים מתורגמנים שמנגישים לי בעזרת שפת הסימנים. חשוב לי להדגיש שבמקומות עבודה שעבדתי בהם הגעתי לאנשים מקסימים שהכירו ביכולות שלי ומעולם לא ראו בחירשות שלי חיסרון אלא אפילו יתרון. בתפקידי האחרון כאחראית תיעוד, אני זוכרת שהשיקול האם לקחת אותי לתפקיד היה שאמרו שהחירשות שלי היא יתרון כי התכתובת מולי היא במיילים בלבד ואז כל דבר מתועד."

המשפחה המאושרת

עם ההורים
ספרי על הקשיים ועל ההתמודדות בחיי היום-יום
"ילדיי נולדו שומעים, ולמדו במסגרות חינוך רגילות בגבעתיים. כשהילדים היו קטנים השתמשנו בגלאי בכי שהתריע בזמן שהתינוק בכה באמצעות נורה שנדלקה ליד מיטתנו. עם השנים כשיכלו לרדת מהמיטה היו באים אלינו למיטה לקרוא לנו.
כשהזמינו חברים, התקשיתי להבין על מה מדברים, הם היו מתרגמים לי את דברי החברים שלהם. אחת המטפלות בפעוטון, ראתה את בני בן השנה כשהיה בזרועותיי, מסובב את סנטרי אליו בידו ומסתכל ישר לפנים שלי. אמרה לי "עכשיו אני מבינה למה הוא עושה לי את זה', מתברר שבני חשב שכולם חירשים כמו אמא'.
כשלמדו בבית הספר הבנו שאנו חייבים להרצות על החירשות שלנו בפני הכיתה שלהם, כי היו ילדים שלא הבינו אותנו ולעגו להם. בהרצאה החוויתית שעשינו, הצגנו את הנושא, הבאנו מתורגמן והילדים הפכו להיות משתתפים פעילים במפגשים האלו. אחרי כל מפגש כזה הילדים היו ניגשים אלינו ומדברים אלינו ברור.
חשוב לנו להעלות את המודעות של החירשות מכיוון שהרבה שומעים לא מבינים שחירש לא שומע, זה כמו שתשימו אוזניות ולא תוכלו לשמוע כלום. אצל החירשים הויזואליות היא התקשורת העיקרית. אני לא יכולה לשמוע אם את צועקת, אם את כועסת, אם את צוחקת. אני יכולה לראות לפי הבעות הפנים שלך את הרגשות שלך. וכך גם בשפת הסימנים, לא רק המילים מועברות בשפת הסימנים אלא הרגשות גם מובעות דרך הבעות פנים."
מה גרם לך להתחיל לכתוב?
"הכתיבה ממלאת לי את הרוח ואת הנפש ולפעמים את הגוף. בצעירותי כתבתי יומן כל יום. כשהגעתי לגיל עשרים הפסקתי לכתוב יומן והתחלתי לכתוב רעיונות לסיפורים וספרים. כשילדתי את בני הבכור, שמעתי מחבריי על ההתלבטות שלהם האם כדאי לעשות שתל לילדים חרשים. כמי שנולדה חירשת למשפחה שומעת, הכרתי את הנושא והרגשתי שבוער לי לכתוב עליו.
במשך השנים הלכתי ללמוד בסדנאות כתיבה מרובות – בבית אריאלה עם נאוה סמל ונורית זרחי, בבית הסופר עם אמנון ז'קונט, ב'המגירה' עם מירי רוזובסקי ושהרה בלאו. בהמשך למדתי את יסודות העריכה אצל לירון פיין בזום בכל הסדנות נעזרתי במתורגמן לשפת הסימנים. הלימודים האלה זימנו לי מפגשים עם אנשים מיוחדים ומרתקים.
בעבר כתבתי ספר שירים בשם 'זר פנינים' והוצאתי אותו לאור בהוצאה עצמית. השירים הם חריזה שונה ומיוחדת, כאשר המילה האחרונה בשורה מופיעה שוב בשורה הבאה אחריה.
בשנה שעברה בחרתי לכתוב סיפורים של נשים חירשות שחלו בסרטן השד, הן ממש התרגשו ושמחו שחשפתי את סיפורן, ודרך הסיפורים ניתן להבין מה הן עברו. זו הייתה חוויה בשבילי לראיין אותן ולכתוב את סיפורן. עשיתי זאת בעבר גם עם שורדי שואה חירשים."
האם הספר "קונכיית הגורל" שכתבת הוא ספר אוטוביוגרפי?
"הספר אינו אוטוביוגרפי אבל הוא בהחלט מאפיין משפחות שומעות רבות שנולד להם תינוק חירש. הוא מספר על זוג הורים רגיל שנולד להם תינוק לקוי שמיעה, על ההתמודדות של ההורים הנתקלים בפעם הראשונה בתינוק בעל מוגבלות ועל חוסר האונים שלהם מול הממסד. בעזרת הרומן הזה, הייתי רוצה לעזור להורים צעירים שנתקלים בקושי כזה. כמו שאמרה הלן קלר 'אופטימיות היא האמונה שמובילה להצלחה. שום דבר לא יכול להיעשות בלי תקווה וביטחון'.
לאורך השנים נתקלתי במקרים של הורים שומעים שלא קיבלו את העובדה שהילד שלהם לקוי שמיעה. הם היו במצב של הכחשה והמשיכו לדבר אליו כאילו הוא שומע, או שנהגו לתקן את הדיבור שלו והמשיכו בכך אפילו כשהילד כבר היה הורה בעצמו. אחד מחברי סיפר לי שאביו ממשיך לקרוא לו בשמו כאילו הוא שומע והוא כל הזמן אומר 'אבא, אני חירש, לא יעזור שתקרא לי כל הזמן'.
הכאב שאני חשה כשאני נתקלת בסיפורים כאלו הוא מאד חזק, אני עצמי זכיתי בהורים מופלאים שקיבלו אותי כמות שאני ואף פעם לא ביקרו את שפת הסימנים שבחרתי לדבר בה. בשבילי הספר הזה משמש כחוויה מתקנת עבור אותם ילדים שההורים שלהם לא קיבלו אותם כחירשים, לא ראו אותם מעבר לחירשות שלהם, החירשות הייתה כמחסום בינם לבין הילד האידיאלי שציפו לקבל."
מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?
"אני אוהבת לעשות ספורט כמו למשל לרכב על אופניים או לשחות ולטייל בחיק הטבע עם משפחתי או עם חברים."
מה החלום שלך?
החלום שלי הוא לכתוב ספרים שישפיעו ויעזרו לאחרים לראות את השונה ולקבל אותו, לעזור לאלו שמתמודדים עם החירשות ולהראות שהחירשות היא לא דבר נורא. כשהתחלתי בפרוייקט ההדסטארט זכיתי לתהודה גדולה מצד הקהילה וזה מחמם את הלב."
לתמיכה בפרוייקט ההדסטארט: https://headstart.co.il/project/64367
הכתבה פורסמה לראשונה במגזין 87

מגזין 145 גרסת דפדוף אינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף חזרה לאתר המגזינים ספריית המגזינים עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס', בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום! עשו מנוי

האסון בירושלים מציף מחדש את החשש מיציבותן של מרפסות ישנות ברחבי הארץ. סקר הנדסי בבני ברק העלה כי אלפי מרפסות דורשות בדיקות נוספות, והמומחים מזהירים מפני סכנה בטיחותית

צוות בין-משרדי ממליץ לשנות את מנגנון היטל ההשבחה כך שבמקרים של תוכניות הכוללות זכויות בנייה שאינן ודאיות, החיוב יידחה לשלב מתן היתר הבנייה

התוכנית להקמת מגדל מעורב שימושים בן 38 קומות במתחם ביאליק-המעג"ל, בסמוך לבניין עיריית רמת גן, הגיעה לדיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב

במסגרת תפקידו יהיה אלעד עוז רוזגוביץ אחראי על תחומי התחבורה, איכות הסביבה והקיימות, צרכים מיוחדים, הספורט והחדשנות

34 דירות ייהרסו ובמקומן יוקמו 74 דירות חדשות – כך ייראה אחד הפרויקטים הבאים ברחוב המעיין בגבעתיים

תוכנית המתאר הכוללנית מציעה כמעט הכפלה של מספר הדירות, מגדלים של עד 60 קומות לאורך צירי התחבורה ותוספת של כ-3 מיליון מ״ר למסחר ותעסוקה

נתוני הלמ"ס מצביעים על התאוששות מסוימת בשוק הדירות בישראל, אך הפער בין הערים בולט: בתל אביב זינקו מכירות הדירות החדשות

הכול התחיל לפני 18 שנים בלב גבעתיים. חלום קטן של בן שרצה להגשים לאמו, נלי, במה לכישרון הבישול המפואר שלה

רשת מתוקה הוותיקה, המלווה את החיך הישראלי כבר למעלה מ-30 שנה מציגה את הטרנד הכי לוהט ומסעיר של הקיץ ומביאה לסניפיה את הקרואסונים המרובעים!

מתחם יהודה הלוי 121 הוא אחד מארבעת מתחמי השיקום שעליהם הכריזה הממשלה בעקבות הנזקים שנגרמו במתקפת הטילים מאיראן, לצד מתחמים ברחובות, ערד ודימונה. גם מתחם תרצה ברמת גן

שלושה ערבי מוזיקה פתוחים בגן רבקה עם שירי אהבה, להיטי הביטלס, כוורת והרוק הישראלי – והכניסה חופשית

תוכנית ההתחדשות העירונית ברמת עמידר כוללת ארבעה מגדלים בני 26 קומות. לצד תוספת משמעותית של יחידות דיור, היא מעוררת גם שאלות לגבי השפעת הצפיפות על התשתיות, התחבורה ואיכות החיים בשכונה

הנהלה חדשה נבחרה למחוז דן של לשכת מתווכי הנדל"ן, הכולל את הערים תל אביב, רמת גן, גבעתיים, אור יהודה, קריית אונו, סביון וגני תקווה
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


