fbpx

"אני חירשת וזהו.
אבל אני יכולה לעשות הכל, לכתוב. לאכול. לאהוב."

קונכיית הגורל של טלי אטדג’י

ד”ר נגה רוזנפרב

 

שתפו:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

“אנשים שומעים אינם מבינים את הקשיים הניצבים בפני אנשים עם מוגבלות שמיעה. לא מתוך רוע או חוסר התחשבות אלא בעיקר מחוסר מודעות. אני חירשת וזהו. אבל אני יכולה לעשות הכל, לכתוב, בעיקר לכתוב. לאכול. לאהוב.

בחיי היום-יום אני מתקשרת עם אנשים בעזרת קריאת שפתיים, אני לא שומעת כלום ולא מרכיבה מכשירים, לא בשל אג’נדה מסויימת, אלא בגלל שהם לא עוזרים לי. בעלי מאיר, חירש גם כן ובבית אנו מדברים עם שלושת הילדים שלנו, בן ארי וליה בשפת הסימנים.

לפעמים אני נתקלת בחוסר הבנה של השומעים אשר לא מודעים לדמיון של המילים הנאמרות, כמו ענפים וענבים. לעיתים אנשים שומעים צועקים לעברי מבלי לדעת שזה לא יעזור או שטופחים לי על השכם בגסות כדי לקרוא לי. מספיקה טפיחה עדינה ולא צריך להקפיץ אותי. התקופה הנוכחית קשה במיוחד כי בגלל עטיית המסיכות אין לי אפשרות לקרוא שפתיים. לא פשוט.”

אצל החירשים הויזואליות היא התקשורת העיקרית. אני לא יכולה לשמוע אם את צועקת, אם את כועסת, אם את צוחקת. אני יכולה לראות לפי הבעות הפנים שלך את הרגשות שלך. וכך גם בשפת הסימנים, לא רק המילים מועברות בשפת הסימנים אלא הרגשות גם מובעות דרך הבעות פנים

“הייתי ילדה חירשת בתוך עולם של שומעים”

טלי אטדג’י נולדה חירשת להורים שומעים. הוריה – לבנה וניסים גידלו אותה באהבה גדולה וקיבלו אותה כמו שהיא, כך גם אחותה קרן הצעירה ממנה בשנתיים – “הם ראו שטוב לי להיות עם הדומים לי, חברי החירשים, נתנו לי יד חופשית ואמרו לי ‘לכי לאיפה שטוב לך, זה מה שחשוב’.

כילדה קטנה גדלתי במיח”א – מסגרת חינוכית שיקומית שמטרתה לתת מענה חינוכי לילדים עם לקות שמיעה מגיל הלידה ועד הכניסה לבית הספר. שם לימדו אותי להגות מילים ראשונות וליוו את המשפחה. בהמשך נכנסתי לגן משולב בו היו ילדים שומעים וכמה ילדים חירשים נוספים”.

טלי נתקלה לראשונה בשפת הסימנים כשהכירה את התלמידים החדשים בכיתה א’ במסגרת המשולבת בה למדה. לאחר התייעצות עם הוריה עברה בכתה ד’ ללמוד בבית ספר בורוכוב.

“עם הלימודים הסתדרתי, מבחינה חברתית לא. התקשורת הייתה קשה לי מאד, הייתי מגיעה למפגשים בנוער העובד בקן בורוכוב ולא יכולתי ליהנות, לא הבנתי מילה. הייתי ילדה חירשת בתוך עולם של שומעים. הרגשתי בודדה ומשועממת וכשהתחלתי ללכת לספריה פרחה אהבתי לקריאה. הספר שהשפיע עליי ביותר, היה האסופית, אן שרלי. היא הייתה שונה והזדהיתי איתה מפני שמתוך הבדידות שלה היא יצאה החוצה, מצאה חברות והתגברה על הקשיים שהיו לה.

במקביל, חבריי החירשים שמרו על קשר עימי והזמינו אותי למסיבות שלהם. עד שהגעתי לגיל החטיבה וביקשתי לעבור ללמוד יחד איתם בחטיבת ביניים ט”ז בתל-אביב. ההרגשה הייתה שחזרתי הביתה. למדתי בכיתת אם שהכילה ששה ילדים חירשים וכבדי שמיעה שממנה יצאתי ללמוד כמה מקצועות בכיתה של השומעים. אחרי שעות הלימודים, יצאתי לפעילויות במרכז שמ”ע (מקום מפגש לילדים חירשים וכבדי שמיעה) שם נפגשתי עם חברים ושם גם הכרתי את בעלי, מאיר.”

בהמשך למדה במגמת הכימיה בתיכון מקיף יהוד שהיה תיכון משולב ולימודי הנדסת כימיה במכללת אורט אבין ברמת גן. “בשנים בהם למדתי בבית הספר לא היו מתורגמנים, נעזרנו בטוב ליבם של החברים השומעים והיינו מעתיקים מהם בזמן השיעור את הסיכומים. היינו צריכים לבחון מי הכי כותב הרבה ולשבת לידו, וכך אני וחבריי היינו מחליפים סיכומים שהעתקנו.”

טלי נשואה למאיר ויש להם שלושה ילדים שומעים: בן, ארי וליה. היא עובדת בחברת wavelength חברת פארמה לפיתוח חומרים פעילים לתרופות, כאחראית במרכז תיעוד במו”פ והיא מתקשרת עם חבריה לעבודה בעזרת קריאת שפתיים.

“לטיולי הגיבוש בחברה, מגיעים מתורגמנים שמנגישים לי בעזרת שפת הסימנים. חשוב לי להדגיש שבמקומות עבודה שעבדתי בהם הגעתי לאנשים מקסימים שהכירו ביכולות שלי ומעולם לא ראו בחירשות שלי חיסרון אלא אפילו יתרון. בתפקידי האחרון כאחראית תיעוד, אני זוכרת שהשיקול האם לקחת אותי לתפקיד היה שאמרו שהחירשות שלי היא יתרון כי התכתובת מולי היא במיילים בלבד ואז כל דבר מתועד.”

המשפחה המאושרת

עם ההורים

"אני עצמי זכיתי בהורים מופלאים שקיבלו אותי כמות שאני ואף פעם לא ביקרו את שפת הסימנים שבחרתי לדבר בה. בשבילי הספר הזה משמש כחוויה מתקנת עבור אותם ילדים שההורים שלהם לא ראו אותם מעבר לחירשות שלהם, החירשות הייתה כמחסום בינם לבין הילד האידיאלי שציפו לקבל."

ספרי על הקשיים ועל ההתמודדות בחיי היום-יום

“ילדיי נולדו שומעים, ולמדו במסגרות חינוך רגילות בגבעתיים. כשהילדים היו קטנים השתמשנו בגלאי בכי שהתריע בזמן שהתינוק בכה באמצעות נורה שנדלקה ליד מיטתנו. עם השנים כשיכלו לרדת מהמיטה היו באים אלינו למיטה לקרוא לנו.

כשהזמינו חברים, התקשיתי להבין על מה מדברים, הם היו מתרגמים לי את דברי החברים שלהם. אחת המטפלות בפעוטון, ראתה את בני בן השנה כשהיה בזרועותיי, מסובב את סנטרי אליו בידו ומסתכל ישר לפנים שלי. אמרה לי ”עכשיו אני מבינה למה הוא עושה לי את זה’, מתברר שבני חשב שכולם חירשים כמו אמא’.

כשלמדו בבית הספר הבנו שאנו חייבים להרצות על החירשות שלנו בפני הכיתה שלהם, כי היו ילדים שלא הבינו אותנו ולעגו להם. בהרצאה החוויתית שעשינו, הצגנו את הנושא, הבאנו מתורגמן והילדים הפכו להיות משתתפים פעילים במפגשים האלו. אחרי כל מפגש כזה הילדים היו ניגשים אלינו ומדברים אלינו ברור.

חשוב לנו להעלות את המודעות של החירשות מכיוון שהרבה שומעים לא מבינים שחירש לא שומע, זה כמו שתשימו אוזניות ולא תוכלו לשמוע כלום. אצל החירשים הויזואליות היא התקשורת העיקרית. אני לא יכולה לשמוע אם את צועקת, אם את כועסת, אם את צוחקת. אני יכולה לראות לפי הבעות הפנים שלך את הרגשות שלך. וכך גם בשפת הסימנים, לא רק המילים מועברות בשפת הסימנים אלא הרגשות גם מובעות דרך הבעות פנים.”

מה גרם לך להתחיל לכתוב?

“הכתיבה ממלאת לי את הרוח ואת הנפש ולפעמים את הגוף. בצעירותי כתבתי יומן כל יום. כשהגעתי לגיל עשרים הפסקתי לכתוב יומן והתחלתי לכתוב רעיונות לסיפורים וספרים. כשילדתי את בני הבכור, שמעתי מחבריי על ההתלבטות שלהם האם כדאי לעשות שתל לילדים חרשים. כמי שנולדה חירשת למשפחה שומעת, הכרתי את הנושא והרגשתי שבוער לי לכתוב עליו.

במשך השנים הלכתי ללמוד בסדנאות כתיבה מרובות – בבית אריאלה עם נאוה סמל ונורית זרחי, בבית הסופר עם אמנון ז’קונט, ב’המגירה’ עם מירי רוזובסקי ושהרה בלאו. בהמשך למדתי את יסודות העריכה אצל לירון פיין בזום בכל הסדנות נעזרתי במתורגמן לשפת הסימנים. הלימודים האלה זימנו לי מפגשים עם אנשים מיוחדים ומרתקים.

בעבר כתבתי ספר שירים בשם ‘זר פנינים’ והוצאתי אותו לאור בהוצאה עצמית. השירים הם חריזה שונה ומיוחדת, כאשר המילה האחרונה בשורה מופיעה שוב בשורה הבאה אחריה.

בשנה שעברה בחרתי לכתוב סיפורים של נשים חירשות שחלו בסרטן השד, הן ממש התרגשו ושמחו שחשפתי את סיפורן, ודרך הסיפורים ניתן להבין מה הן עברו. זו הייתה חוויה בשבילי לראיין אותן ולכתוב את סיפורן. עשיתי זאת בעבר גם עם שורדי שואה חירשים.”

"הייתי ילדה חירשת בתוך עולם של שומעים. הרגשתי בודדה ומשועממת וכשהתחלתי ללכת לספריה פרחה אהבתי לקריאה. הספר שהשפיע עליי ביותר, היה האסופית, אן שרלי. היא הייתה שונה והזדהיתי איתה מפני שמתוך הבדידות שלה היא יצאה החוצה, מצאה חברות והתגברה על הקשיים שהיו לה"

האם הספר “קונכיית הגורל” שכתבת הוא ספר אוטוביוגרפי?

“הספר אינו אוטוביוגרפי אבל הוא בהחלט מאפיין משפחות שומעות רבות שנולד להם תינוק חירש. הוא מספר על זוג הורים רגיל שנולד להם תינוק לקוי שמיעה, על ההתמודדות של ההורים הנתקלים בפעם הראשונה בתינוק בעל מוגבלות ועל חוסר האונים שלהם מול הממסד. בעזרת הרומן הזה, הייתי רוצה לעזור להורים צעירים שנתקלים בקושי כזה. כמו שאמרה הלן קלר ‘אופטימיות היא האמונה שמובילה להצלחה. שום דבר לא יכול להיעשות בלי תקווה וביטחון’.

לאורך השנים נתקלתי במקרים של הורים שומעים שלא קיבלו את העובדה שהילד שלהם לקוי שמיעה. הם היו במצב של הכחשה והמשיכו לדבר אליו כאילו הוא שומע, או שנהגו לתקן את הדיבור שלו והמשיכו בכך אפילו כשהילד כבר היה הורה בעצמו. אחד מחברי סיפר לי שאביו ממשיך לקרוא לו בשמו כאילו הוא שומע והוא כל הזמן אומר ‘אבא, אני חירש, לא יעזור שתקרא לי כל הזמן’.

הכאב שאני חשה כשאני נתקלת בסיפורים כאלו הוא מאד חזק, אני עצמי זכיתי בהורים מופלאים שקיבלו אותי כמות שאני ואף פעם לא ביקרו את שפת הסימנים שבחרתי לדבר בה. בשבילי הספר הזה משמש כחוויה מתקנת עבור אותם ילדים שההורים שלהם לא קיבלו אותם כחירשים, לא ראו אותם מעבר לחירשות שלהם, החירשות הייתה כמחסום בינם לבין הילד האידיאלי שציפו לקבל.”

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?

“אני אוהבת לעשות ספורט כמו למשל לרכב על אופניים או לשחות ולטייל בחיק הטבע עם משפחתי או עם חברים.”

מה החלום שלך?

החלום שלי הוא לכתוב ספרים שישפיעו ויעזרו לאחרים לראות את השונה ולקבל אותו, לעזור לאלו שמתמודדים עם החירשות ולהראות שהחירשות היא לא דבר נורא. כשהתחלתי בפרוייקט ההדסטארט זכיתי לתהודה גדולה מצד הקהילה וזה מחמם את הלב.”

לתמיכה בפרוייקט ההדסטארט: https://headstart.co.il/project/64367

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין 87

11/26/2021

חוששים שנפגעתם מרשלנות רפואית?

חוששים שנפגעתם מרשלנות רפואית? מה חשוב לדעת! אנשים רבים לא מודעים לכך שסבל שנגרם להם נובע מרשלנות רפואית עו”ד דוד פייל אִילוּסְטְרַצְיָה האם אתם לאחר הליך רפואי (ניתוח, לידה, מחלה וכדומה) אך הרגשתם שהבעיה הרפואית […]
03/17/2022

גיליתי את סוד החיים באמצע החיים”

“גיליתי את סוד החיים באמצע החיים” הכירו את המדריכה לחיים החדשים שלכם מיכל נגלר, אשר תוביל אתכם לחיי חופש ושמחה, הצלחה והגשמה מאת: מיכל נגלר שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף […]
12/07/2021

הכן עיניך לחורף!

הסיבות לירידה באיכות הראייה בלילה בחורף הן רבות ומגוונות, תקראו ותבדקו מה המצב הכי מתאים לעיניים שלכם הסיבות לירידה באיכות הראייה בלילה בחורף הן רבות ומגוונות. המעבר לשעון החורף גורם לימים להתקצר, החשיכה שמגיעה מוקדם […]
המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!
אל תפספסו הכתבות האהובות
אבחון וטיפול מוטורי

איך לטפח את הדימוי עצמי

מה אני חושב שחושבים עלי? האם אהיה פעם טוב במשהו? מתי יפסיקו לבקר אותי? אין ילד שלא עסוק בשאלות אלה, אך הן מעסיקות בעיקר ילדים עם צרכים מיוחדים שחווים כשלונות על בסיס יומי

קראו עוד»
אירועי ה-100 לגבעתיים

תערוכה ייחודית בתיאטרון גבעתיים “עיר מהסרטים – מחווה לאולפני גבע”

חגיגות ה-100 תערוכה ייחודית בתיאטרון גבעתיים“עיר מהסרטים – מחווה לאולפני גבע” שתפו שיתוף ב facebook שיתוף ב email שיתוף ב whatsapp שיתוף ב twitter במסגרת חגיגות המאה לעיר גבעתיים, עמותת קהילתיים ותיאטרון גבעתיים מעלים תערוכה

קראו עוד»
אדם גורל יועץ נדל"ן

מה ייתן לכם יותר עצמאות?

זה לא סוד שעליית מחירי הדירות מקשה על ציבור גדול בישראל. המחירים עולים, המשכורת לא עולה בהתאם, ופה מתחילה התלבטות מוכרת: מגורים או השקעה?

קראו עוד»
אירועי ה-100 לגבעתיים

100 בחידון

גמר החידון העירוני התקיים בהשתתפות 13 תלמידים מכיתות ז’-י’ מבתי הספר בגבעתיים. החידון, עסק בהיסטוריה העירונית של גבעתיים, שמציינת 100 שנה להיווסדה

קראו עוד»
מגזין גבעתיים פלוס

גבעתיים פלוס מגזין 94

השבוע נציין את יום הזיכרון לחללי צה”ל ואת יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל. השבוע, נרכין ראש ונתעצב ולאחר מכן נחגוג יום הולדת למדינה שלנו. אחרי שנתיים בהם לא יכולנו לקחת חלק בטקסים המנציחים את הנופלים ולא יצאנו ליהנות בבימות העיר, נוכל סוף סוף לעשות זאת. יצאנו לחירות בכל המובנים.
ביום העצמאות נניף בגאווה את דגלי המדינה על מרפסות הבתים, ככבוד והוקרה שאנו מעניקים לששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה, לשורדים היקרים שזכו לנקום את מות יקיריהם, למשפחות השכולות ולחללי צה״ל אשר מסרו נפשם למען הגנה על המדינה היחידה שיש לנו.
קריאה מהנה,
ד”ר נגה רוזנפרב

קראו עוד»
Shape
Shape

מצטרפים למגזין מעורר מחשבה ומהנה

מנוי בהטבה ללא תשלום למגזין 'גבעתיים פלוס'

מנוי בהטבה ללא תשלום למגזין 'רמת גן פלוס'

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן