16/06/2024
16/06/2024
יום ראשון, 16 ביוני 2024

"אני חירשת וזהו.
אבל אני יכולה לעשות הכל, לכתוב. לאכול. לאהוב."

קונכיית הגורל של טלי אטדג'י

ד"ר נגה רוזנפרב

 

שתפו:

"אנשים שומעים אינם מבינים את הקשיים הניצבים בפני אנשים עם מוגבלות שמיעה. לא מתוך רוע או חוסר התחשבות אלא בעיקר מחוסר מודעות. אני חירשת וזהו. אבל אני יכולה לעשות הכל, לכתוב, בעיקר לכתוב. לאכול. לאהוב.

בחיי היום-יום אני מתקשרת עם אנשים בעזרת קריאת שפתיים, אני לא שומעת כלום ולא מרכיבה מכשירים, לא בשל אג'נדה מסויימת, אלא בגלל שהם לא עוזרים לי. בעלי מאיר, חירש גם כן ובבית אנו מדברים עם שלושת הילדים שלנו, בן ארי וליה בשפת הסימנים.

לפעמים אני נתקלת בחוסר הבנה של השומעים אשר לא מודעים לדמיון של המילים הנאמרות, כמו ענפים וענבים. לעיתים אנשים שומעים צועקים לעברי מבלי לדעת שזה לא יעזור או שטופחים לי על השכם בגסות כדי לקרוא לי. מספיקה טפיחה עדינה ולא צריך להקפיץ אותי. התקופה הנוכחית קשה במיוחד כי בגלל עטיית המסיכות אין לי אפשרות לקרוא שפתיים. לא פשוט."

אצל החירשים הויזואליות היא התקשורת העיקרית. אני לא יכולה לשמוע אם את צועקת, אם את כועסת, אם את צוחקת. אני יכולה לראות לפי הבעות הפנים שלך את הרגשות שלך. וכך גם בשפת הסימנים, לא רק המילים מועברות בשפת הסימנים אלא הרגשות גם מובעות דרך הבעות פנים

"הייתי ילדה חירשת בתוך עולם של שומעים"

טלי אטדג'י נולדה חירשת להורים שומעים. הוריה – לבנה וניסים גידלו אותה באהבה גדולה וקיבלו אותה כמו שהיא, כך גם אחותה קרן הצעירה ממנה בשנתיים – "הם ראו שטוב לי להיות עם הדומים לי, חברי החירשים, נתנו לי יד חופשית ואמרו לי 'לכי לאיפה שטוב לך, זה מה שחשוב'.

כילדה קטנה גדלתי במיח"א – מסגרת חינוכית שיקומית שמטרתה לתת מענה חינוכי לילדים עם לקות שמיעה מגיל הלידה ועד הכניסה לבית הספר. שם לימדו אותי להגות מילים ראשונות וליוו את המשפחה. בהמשך נכנסתי לגן משולב בו היו ילדים שומעים וכמה ילדים חירשים נוספים".

טלי נתקלה לראשונה בשפת הסימנים כשהכירה את התלמידים החדשים בכיתה א' במסגרת המשולבת בה למדה. לאחר התייעצות עם הוריה עברה בכתה ד' ללמוד בבית ספר בורוכוב.

"עם הלימודים הסתדרתי, מבחינה חברתית לא. התקשורת הייתה קשה לי מאד, הייתי מגיעה למפגשים בנוער העובד בקן בורוכוב ולא יכולתי ליהנות, לא הבנתי מילה. הייתי ילדה חירשת בתוך עולם של שומעים. הרגשתי בודדה ומשועממת וכשהתחלתי ללכת לספריה פרחה אהבתי לקריאה. הספר שהשפיע עליי ביותר, היה האסופית, אן שרלי. היא הייתה שונה והזדהיתי איתה מפני שמתוך הבדידות שלה היא יצאה החוצה, מצאה חברות והתגברה על הקשיים שהיו לה.

במקביל, חבריי החירשים שמרו על קשר עימי והזמינו אותי למסיבות שלהם. עד שהגעתי לגיל החטיבה וביקשתי לעבור ללמוד יחד איתם בחטיבת ביניים ט"ז בתל-אביב. ההרגשה הייתה שחזרתי הביתה. למדתי בכיתת אם שהכילה ששה ילדים חירשים וכבדי שמיעה שממנה יצאתי ללמוד כמה מקצועות בכיתה של השומעים. אחרי שעות הלימודים, יצאתי לפעילויות במרכז שמ"ע (מקום מפגש לילדים חירשים וכבדי שמיעה) שם נפגשתי עם חברים ושם גם הכרתי את בעלי, מאיר."

בהמשך למדה במגמת הכימיה בתיכון מקיף יהוד שהיה תיכון משולב ולימודי הנדסת כימיה במכללת אורט אבין ברמת גן. "בשנים בהם למדתי בבית הספר לא היו מתורגמנים, נעזרנו בטוב ליבם של החברים השומעים והיינו מעתיקים מהם בזמן השיעור את הסיכומים. היינו צריכים לבחון מי הכי כותב הרבה ולשבת לידו, וכך אני וחבריי היינו מחליפים סיכומים שהעתקנו."

טלי נשואה למאיר ויש להם שלושה ילדים שומעים: בן, ארי וליה. היא עובדת בחברת wavelength חברת פארמה לפיתוח חומרים פעילים לתרופות, כאחראית במרכז תיעוד במו"פ והיא מתקשרת עם חבריה לעבודה בעזרת קריאת שפתיים.

"לטיולי הגיבוש בחברה, מגיעים מתורגמנים שמנגישים לי בעזרת שפת הסימנים. חשוב לי להדגיש שבמקומות עבודה שעבדתי בהם הגעתי לאנשים מקסימים שהכירו ביכולות שלי ומעולם לא ראו בחירשות שלי חיסרון אלא אפילו יתרון. בתפקידי האחרון כאחראית תיעוד, אני זוכרת שהשיקול האם לקחת אותי לתפקיד היה שאמרו שהחירשות שלי היא יתרון כי התכתובת מולי היא במיילים בלבד ואז כל דבר מתועד."

המשפחה המאושרת

עם ההורים

"אני עצמי זכיתי בהורים מופלאים שקיבלו אותי כמות שאני ואף פעם לא ביקרו את שפת הסימנים שבחרתי לדבר בה. בשבילי הספר הזה משמש כחוויה מתקנת עבור אותם ילדים שההורים שלהם לא ראו אותם מעבר לחירשות שלהם, החירשות הייתה כמחסום בינם לבין הילד האידיאלי שציפו לקבל."

ספרי על הקשיים ועל ההתמודדות בחיי היום-יום

"ילדיי נולדו שומעים, ולמדו במסגרות חינוך רגילות בגבעתיים. כשהילדים היו קטנים השתמשנו בגלאי בכי שהתריע בזמן שהתינוק בכה באמצעות נורה שנדלקה ליד מיטתנו. עם השנים כשיכלו לרדת מהמיטה היו באים אלינו למיטה לקרוא לנו.

כשהזמינו חברים, התקשיתי להבין על מה מדברים, הם היו מתרגמים לי את דברי החברים שלהם. אחת המטפלות בפעוטון, ראתה את בני בן השנה כשהיה בזרועותיי, מסובב את סנטרי אליו בידו ומסתכל ישר לפנים שלי. אמרה לי "עכשיו אני מבינה למה הוא עושה לי את זה', מתברר שבני חשב שכולם חירשים כמו אמא'.

כשלמדו בבית הספר הבנו שאנו חייבים להרצות על החירשות שלנו בפני הכיתה שלהם, כי היו ילדים שלא הבינו אותנו ולעגו להם. בהרצאה החוויתית שעשינו, הצגנו את הנושא, הבאנו מתורגמן והילדים הפכו להיות משתתפים פעילים במפגשים האלו. אחרי כל מפגש כזה הילדים היו ניגשים אלינו ומדברים אלינו ברור.

חשוב לנו להעלות את המודעות של החירשות מכיוון שהרבה שומעים לא מבינים שחירש לא שומע, זה כמו שתשימו אוזניות ולא תוכלו לשמוע כלום. אצל החירשים הויזואליות היא התקשורת העיקרית. אני לא יכולה לשמוע אם את צועקת, אם את כועסת, אם את צוחקת. אני יכולה לראות לפי הבעות הפנים שלך את הרגשות שלך. וכך גם בשפת הסימנים, לא רק המילים מועברות בשפת הסימנים אלא הרגשות גם מובעות דרך הבעות פנים."

מה גרם לך להתחיל לכתוב?

"הכתיבה ממלאת לי את הרוח ואת הנפש ולפעמים את הגוף. בצעירותי כתבתי יומן כל יום. כשהגעתי לגיל עשרים הפסקתי לכתוב יומן והתחלתי לכתוב רעיונות לסיפורים וספרים. כשילדתי את בני הבכור, שמעתי מחבריי על ההתלבטות שלהם האם כדאי לעשות שתל לילדים חרשים. כמי שנולדה חירשת למשפחה שומעת, הכרתי את הנושא והרגשתי שבוער לי לכתוב עליו.

במשך השנים הלכתי ללמוד בסדנאות כתיבה מרובות – בבית אריאלה עם נאוה סמל ונורית זרחי, בבית הסופר עם אמנון ז'קונט, ב'המגירה' עם מירי רוזובסקי ושהרה בלאו. בהמשך למדתי את יסודות העריכה אצל לירון פיין בזום בכל הסדנות נעזרתי במתורגמן לשפת הסימנים. הלימודים האלה זימנו לי מפגשים עם אנשים מיוחדים ומרתקים.

בעבר כתבתי ספר שירים בשם 'זר פנינים' והוצאתי אותו לאור בהוצאה עצמית. השירים הם חריזה שונה ומיוחדת, כאשר המילה האחרונה בשורה מופיעה שוב בשורה הבאה אחריה.

בשנה שעברה בחרתי לכתוב סיפורים של נשים חירשות שחלו בסרטן השד, הן ממש התרגשו ושמחו שחשפתי את סיפורן, ודרך הסיפורים ניתן להבין מה הן עברו. זו הייתה חוויה בשבילי לראיין אותן ולכתוב את סיפורן. עשיתי זאת בעבר גם עם שורדי שואה חירשים."

"הייתי ילדה חירשת בתוך עולם של שומעים. הרגשתי בודדה ומשועממת וכשהתחלתי ללכת לספריה פרחה אהבתי לקריאה. הספר שהשפיע עליי ביותר, היה האסופית, אן שרלי. היא הייתה שונה והזדהיתי איתה מפני שמתוך הבדידות שלה היא יצאה החוצה, מצאה חברות והתגברה על הקשיים שהיו לה"

האם הספר "קונכיית הגורל" שכתבת הוא ספר אוטוביוגרפי?

"הספר אינו אוטוביוגרפי אבל הוא בהחלט מאפיין משפחות שומעות רבות שנולד להם תינוק חירש. הוא מספר על זוג הורים רגיל שנולד להם תינוק לקוי שמיעה, על ההתמודדות של ההורים הנתקלים בפעם הראשונה בתינוק בעל מוגבלות ועל חוסר האונים שלהם מול הממסד. בעזרת הרומן הזה, הייתי רוצה לעזור להורים צעירים שנתקלים בקושי כזה. כמו שאמרה הלן קלר 'אופטימיות היא האמונה שמובילה להצלחה. שום דבר לא יכול להיעשות בלי תקווה וביטחון'.

לאורך השנים נתקלתי במקרים של הורים שומעים שלא קיבלו את העובדה שהילד שלהם לקוי שמיעה. הם היו במצב של הכחשה והמשיכו לדבר אליו כאילו הוא שומע, או שנהגו לתקן את הדיבור שלו והמשיכו בכך אפילו כשהילד כבר היה הורה בעצמו. אחד מחברי סיפר לי שאביו ממשיך לקרוא לו בשמו כאילו הוא שומע והוא כל הזמן אומר 'אבא, אני חירש, לא יעזור שתקרא לי כל הזמן'.

הכאב שאני חשה כשאני נתקלת בסיפורים כאלו הוא מאד חזק, אני עצמי זכיתי בהורים מופלאים שקיבלו אותי כמות שאני ואף פעם לא ביקרו את שפת הסימנים שבחרתי לדבר בה. בשבילי הספר הזה משמש כחוויה מתקנת עבור אותם ילדים שההורים שלהם לא קיבלו אותם כחירשים, לא ראו אותם מעבר לחירשות שלהם, החירשות הייתה כמחסום בינם לבין הילד האידיאלי שציפו לקבל."

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי שלך?

"אני אוהבת לעשות ספורט כמו למשל לרכב על אופניים או לשחות ולטייל בחיק הטבע עם משפחתי או עם חברים."

מה החלום שלך?

החלום שלי הוא לכתוב ספרים שישפיעו ויעזרו לאחרים לראות את השונה ולקבל אותו, לעזור לאלו שמתמודדים עם החירשות ולהראות שהחירשות היא לא דבר נורא. כשהתחלתי בפרוייקט ההדסטארט זכיתי לתהודה גדולה מצד הקהילה וזה מחמם את הלב."

לתמיכה בפרוייקט ההדסטארט: https://headstart.co.il/project/64367

הכתבה פורסמה לראשונה במגזין 87

02/04/2022

איריס וקסלר מציירת את סיפורי המקרא

"אני ציירת מקראית ולכן, כאמנית בחרתי להתחיל מהסיפור הראשוני ופניתי לסיפורי המקרא שמעוררים בי השראה. הסיפורים האלו מאפשרים לי לבטא רגש שאותו אני מציירת. למשל, כשאני בוחרת לצייר אהבה אני פונה למקרא ושם האהבה הראשונה היא אהבת יצחק ורבקה (בראשית פרק כ"ד), בנושא הדרת נשים ציירתי את מעמד בנות צלפחד (במדבר כ"ז)"
10/17/2022

הילד הכחול הוא אני

הילד הכחול הוא אני סיפורה של נורית משה שהגשימה את החלום סיפורו של הילד הכחול ישב לנורית משה עמוק בלב, במשך שנים רבות, עד שהעזה להוציאו לאור. הסיבה לכך היא שלמרות שכל אחד שהוא קצת […]
02/09/2022

כל מה שרצית לדעת על: פסטה טרייה

היא נחשבת לבין המאכלים האהובים ביותר בעולם כולו והיא מגיעה במגוון רחב של תצורות ונפלאה עם רטבים שונים. לצד הפסטה היבשה נמצאת גם הפסטה הטרייה ההופכת לנפוצה ואהובה בבתים יותר ויותר. מה ההבדלים בין הפסטות ומהן היתרונות שבצריכת פסטה טרייה?
המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!
אל תפספסו הכתבות האהובות
כתבות השער

סיפור מהסרטים בשלושה ימים

איה כהן אבישר קשרה את הסיפור שכתבה בעשיה של אור-לי, במשפחה המיוחדת שלהם, בנסיבות נפילתו של עומרי וזכתה בפרס הראשון בתחרות, ארבעה כרטיסים לפסטיבל הסרטים בקאן, 'הכל כלול'.

קראו עוד»
חדשות הרכב פלוס

הפנדה חוזרת

פיאט גרנד פנדה החדשה, הזוכה לעיצוב מושך עין מראה קופסתי עם מנוע חשמלי וגם היברידי

קראו עוד»
כתבות השער

איך סיפור נולד?

איך הפכו כל הרעיונות של 22 תלמידי כתה ה' במרכז המחוננים והמצטיינים סחל"ב בגבעתיים לספר אחד משותף ומרתק 'אסקייפ – התעלומה במבנה הקסום'

קראו עוד»
חדשות העיר גבעתיים פלוס

זמר זמר לך! 350 תלמידים השתתפו באירוע חגיגי לסיכום תכנית "זמר עברי"

חדשות העיר גבעתיים פלוס זמר זמר לך 350 תלמידים השתתפו באירוע חגיגי לסיכום תכנית "זמר עברי" שתפו אירוע סיכום תכנית זמר עברי בהדרכת סטודנטים מבית הספר למוזיקה "רימון"'. האירוע התקיים בתיאטרון גבעתיים. תכנית זמר עברי פעלה השנה

קראו עוד»
כתבות השער

איש אשכולות

“לא מן האדמה באתי! כי באתי ממשפחה ציונית” סיפורו של דב רוזנפרב, איש האשכולות, השזור במהלך הקמתה של מדינת ישראל

קראו עוד»
יזמות ושווק נדל"ן // נטע עדני

צבי בצל הגבעה

"בית הספירלה מוקף במרפסות ללא קירוי וכל הדירות פונות לחצר פנימית. ומולו מבנה נוסף בתכנונו, בית דובינר, הקרוי כאמור בפי כל 'בית המשושים'.[…] הוא תוכנן ללא חלל מדרגות. קהילה בתוך מבנה או מבנה לקהילה"

קראו עוד»
Shape
Shape

מצטרפים למגזין מעורר מחשבה ומהנה

מנוי בהטבה ללא תשלום למגזין 'גבעתיים פלוס'

מנוי בהטבה ללא תשלום למגזין 'רמת גן פלוס'

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן