

פורסם: 27/10/2022

נפגשתי עם נגה רוזנפרב לשיחה אישית כשהיא מתחילה את השנה השביעית לעריכת המגזינים בקבוצת פלוס תקשורת. שמעתי ממנה על ראיית החיים האופטימית שלה המובילה אותה בכל אחד מהעיסוקים שלה.
"דימוי שכיח להצגת ההבדל בין ראייה חיובית לראייה שלילית הוא דימוי הכוס: האופטימי רואה את חצייה המלא, ואילו הפסימי – את חצייה הריק. אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו חשופים כל היום בתקשורת לאסונות וצרות ולכן, הקו המנחה שלי בחיים בכלל ובעריכת המגזין בפרט, הוא להאיר את חצי הכוס המלאה. לחשוף את הדברים היפים והטובים שיש בעיר. להפגיש את קהל הקוראים עם תושבים מעוררי השראה, עם האנשים הנפלאים שנרתמים למען הקהילה, להציג דמויות מפתח מן העבר ומההווה, לספר על מערכת החינוך הנפלאה, לפרגן על העשייה למען הגמלאים ועוד."

היא נולדה וגדלה בעיר עפולה בעמק יזרעאל, בת לאילה לבית גלנטי וליוסף ויסבורד ואחות לאריק, חני וריקי. "סבא שלי, יצחק ויסבורד, איש העלייה השנייה היה שותף לבניית שכונת בורוכוב בגבעתיים ואחר כך בחר להקים את ביתו בעפולה" היא מספרת. "זה שאני מתגוררת היום בגבעתיים, זה סוג של סגירת מעגל עבורי."
היא למדה בתיכון 'קלעי', הייתה חניכה ומדריכה בתנועת הנוער העובד בקן בורוכוב ולאחר שירותה הצבאי במשרד ראש הממשלה, למדה לתואר ראשון בהיסטוריה ואמנות באוניברסיטת תל אביב ובמקביל למדה עיצוב גרפי בטכניון. כשסיימה את הלימודים התקבלה לעבוד כמעצבת גרפית במשרד הפרסום "טמיר כהן יעקבסון" וסיימה כארט דיירטור. "זה היה המשרד הכי נחשב והכי מבוקש בארץ. הוא החזיק את תקציבי הפרסום הכי נחשקים כמו עלית, שטראוס, ויזה, בנק הפועלים, מי עדן ועוד. זה היה בית הספר הטוב ביותר שיכולתי לבקש, למדתי שם המון והתקדמתי מבחינה מקצועית.
אחרי למעלה מחמש שנים, כשכבר הייתי נשואה ואם, עברתי לעבוד במשרד קטן יותר שהתאים לי מבחינת שעות העבודה והאחריות."
איך הגעת מעבודה כארט דיירקטור במשרדי פרסום להוראה?
"אחרי כעשרים שנים בתחום, חיפשתי אתגר חדש! עזבתי משרה בכירה במשרד פרסום והסבתי את מקצועי להוראה. החלפתי את הסטטוס הנחשב כזוהר ואת תנאי העבודה המפנקים בסטטוס פחות נחשב, מתוך תחושה של שליחות ומתוך אידיאולוגיה חינוכית, ממש כך! רבים מחברי הטובים, חשבו שהשתגעתי, אבל היו גם כאלה שדאגו לחזק אותי בדרכי מתוך הבנת הצורך החשוב."
אחרי שנת סטאז' בבית ספר כצנלסון בגבעתיים, החלה ללמד במרכז המחוננים סחל"ב בעיר, ומאז היא שם, 14 שנים.

שתפי אותנו וגלי מה הסוד שהפך אותך למורה מבוקשת ואהובה כל כך?
"ראשית, אני מלמדת בתשוקה גדולה תלמידים סקרנים שבאים ללמוד בהנאה" היא מחייכת ומוסיפה "אני משתדלת שכל שיעור יכיל גם תוכן חוויתי, משתמשת באפליקציות ומתעדכנת כל הזמן מבחינה טכנולוגית כדי להיות קרובה לעולם שלהם. אני מעודדת את התלמידים לשאול, לבדוק ולחקור, משתדלת לחפש את הטוב ולהצמיח אותם. במהלך השנים, לימדתי קורסים שונים לשכבות גיל שונות, החל מתקשורת ועד ביוגרפיה. בשנים האחרונות אני מלמדת מיתולוגיה יוונית, קורס נוסף שמתבסס על הספר "הקוסם מארץ עוץ" ומוליכה מיזם לכתיבה יוצרת של תלמידי שכבת ה' הכותבים ביחד ספר משותף."
מה הביא אותך לכתוב את הספר "הקומה השנייה" שעוסק בחייה וביצירה של הסופרת עמליה כהנא-כרמון?
"במהלך שנת ההסבה להוראה, הבנתי שאני רוצה להמשיך ללמוד. חזרתי לאוניברסיטת תל אביב, והשלמתי את הלימודים גם לתואר ראשון, שני ושלישי בספרות.
שורשיו של הספר נטועים בעבודה סמינריונית בקורס 'ביוגרפיה – בין תיאוריה לפרקטיקה' אותו למדתי בהנחייתו של פרופ' דן לאור. כתבתי תחילה את הפרק שעסק בסיפור חייה של הסופרת עמליה כהנא-כרמון (2019-1926), בזמן שירותה בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות ולאחר מכן המשכתי לכתיבת עבודת המאסטר שלי, לדוקטורט ולספר.
לצורך הכתיבה, יצרתי קשר עם הסופרת וזכיתי לשיתוף פעולה מלא. היא השלימה עבורי פערים, סייעה לי לדייק בפרטים וחשוב מכל אישרה לי לעיין, לקרוא ולחקור בארכיונה האישי הגנוז המצוי בספרייה הלאומית בירושלים. אני היא החוקרת היחידה שקיבלה את אישורה של הסופרת לחקור את הארכיון שלה!
כך נגלה הקשר ההדוק שבין החיים והכתיבה למרות שהיא הכחישה קשר כזה במהלך השנים."

במה חשיבותו ותרומתו של הספר?
"כל החוקרים שדנו וניתחו את הפרוזה שלה עד היום התייחסו בעיקר לכתיבה האימפרסיוניסטית הלירית ולכתיבה הפמיניסטית. כמעט איש מהם לא נדרש לשאלת הגנזיס של היצירות, שלבי התהוותן, מקורותיהן האוטוביוגרפיים וזיקתן למציאות ההיסטורית והגיאוגרפית שעל רקעה הן מתרחשות."
מדוע היה חשוב לך להוציא את הספר לאור?
"עמליה כהנא-כרמון הייתה סופרת מאוד חשובה ומשמעותית. היא נחשבת לאחת מאמהות הספרות העברית והיא נשכחה במהלך השנים. רציתי להחזיר אותה לתודעה – למדף הספרים!"
האם את חושבת שיש מהמשותף בינך לבינה?
"אף פעם לא חשבתי על זה עד שפרופסור מוטי גולני, אצלו למדתי באוניברסיטת תל אביב, הסב את תשומת ליבי לכך – שתינו נולדנו בעמק יזרעאל – היא בעין חרוד ואני בעפולה, שתינו התבגרנו בעיר, היא בתל אביב, אני בגבעתיים, ויותר מכל – אנחנו חולקות אהבה משותפת לכתיבה, לספרות ולאמנות."

מה את עושה בימים אלו?
"בחודשים האחרונים עסקתי בכתיבת שני ספרים חדשים. האחד עוסק בשלושה סיפורי אהבה של עמליה כהנא-כרמון שהובילו לכתיבת שלושה מספריה והשני, ספר שמיועד לקוראים צעירים וקוראות צעירות.
התחלתי את שנתי השביעית בעריכת המגזינים 'גבעתיים פלוס ו'רמת גן פלוס'. כתושבת העיר, אני פוגשת מדי יום ביומו תושבים מפרגנים שנהנים לקרוא את המגזין, שחושבים שדרכו היא דרכם.
בנוסף, אני מלמדת בתכנית סחל"ב לתלמידים מחוננים ומצטיינים ומרצה במסגרות שונות על חייה ויצירתה של עמליה כהנא-כרמון. יש לי גם סדרת הרצאות בשם 'מפגשים ביוגרפים' שבהם אני מפגישה את השומעים עם דמות מיוחדת שהשפיעה על העולם, שהותירה אחריה איזו תגלית, ששינתה סדרי עולם בתחומי הספרות, האמנויות והמדעים.
ב-31.10 ארצה על תחנות בחייו של צביקה פיק בבית ראשונים ואני מבטיחה להביא אנקדוטות שטרם שמעתם עליהם."

נוער, ספורט ומה שביניהם: מבנה חדיש לפעילות ספורט והעצמה בבית הספר שמעוני

שלל פעילויות חגיגיות לכל המשפחה: מופעי תרבות, סדנאות יצירה לילדים, הדלקות נרות קהילתיות ועוד

על הגג בוצעו עבודות זיפות בשעות הבוקר. השריפה התפתחה לגג אסבסט שעלה כולו באש
הסדרה הקאמרית האהובה "שבת קלאסית" שבה זו העונה השנייה לבית יד לבנים, ביוזמת הקונסרבטוריון העירוני גבעתיים

המנטליות השתנתה, אחרי הקורונה והמלחמה, יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם מה באמת חשוב להם

הצדעה לכוח, לאופטימיות ולכישרון של האזרחים הוותיקים

אופטיקה בריל קידס מציעים חוויית ראייה צבעונית, מקצועית ומותאמת במיוחד לילדים ובני נוער

מהדלפק לשותפות – הסיפור של אריאל הר-ציון מפאפא ג'ונס גבעתיים

אז מה באמת עומד מאחורי דירוגי הבטיחות, ואיך תדעו איזה רכב מתאים לכם ביותר?

מגזין רמת גן פלוס 135
עם בוא ראש השנה, אני מחפשת את האור ואת היופי בקהילה. הנושאים שמחברים את כל הכתבות במגזין זה הם עשייה, התמדה ותרומה. אנשים שהפכו את החלומות והרצונות
שלהם למציאות. ראש העיר רן קוניק – בחר במנהיגות ועשייה למען הציבור, איציק רובין בחר בנתינה אינסופית למען הקהילה, חן ומוטי ריכטר בחרו בהתחדשות ויזמות. שתהיה לכולנו שנה טובה, מלאה בעשייה, נתינה, ושגשוג.

מגזין 137 גרסת דפדוף אינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף חזרה לאתר המגזינים ספריית המגזינים עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס', בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום! עשו מנוי

בעלי דירות רבים חותמים על הסכמים בני עשרות עמודים מבלי להבין את המשמעויות המלאות של הסעיפים – ובכך נחשפים לסכנות אמיתיות. אחת המרכזיות שבהן: מגבלות חמורות על מכירת הדירה במהלך הפרויקט.

אחרי התקופה שבה המדינה עצרה נשימה, גם שוק הנדל"ן מתחיל לנשום

יש מקומות שלא משנה כמה שנים יעברו הם שומרים על הקסם שלהם. מוזיאון האדם והחי, השוכן בלב הפארק הלאומי ברמת גן, הוא בדיוק כזה.

אנדרטה אחת ועשרות סיפורי חיים. בלב גן רבקה, ניצבת אנדרטה לזכר בני ובנות גבעתיים, שנפלו בכל מערכות ישראל

איך משפיע הערת אזהרה על מיזמי התחדשות עירונית? מה שלא מגלים לכם בין השורות

כולם רוצים למכור במחיר הכי גבוה – אבל לפעמים דווקא המחיר הוא מה שמפיל את העסקה

המנטליות השתנתה, אחרי הקורונה והמלחמה, יותר ויותר אנשים שואלים את עצמם מה באמת חשוב להם

אנדרטה אחת ועשרות סיפורי חיים. בלב גן רבקה, ניצבת אנדרטה לזכר בני ובנות גבעתיים, שנפלו בכל מערכות ישראל

אחרי התקופה שבה המדינה עצרה נשימה, גם שוק הנדל"ן מתחיל לנשום

בעלי דירות רבים חותמים על הסכמים בני עשרות עמודים מבלי להבין את המשמעויות המלאות של הסעיפים – ובכך נחשפים לסכנות אמיתיות. אחת המרכזיות שבהן: מגבלות חמורות על מכירת הדירה במהלך הפרויקט.

יש מקומות שלא משנה כמה שנים יעברו הם שומרים על הקסם שלהם. מוזיאון האדם והחי, השוכן בלב הפארק הלאומי ברמת גן, הוא בדיוק כזה.

איך משפיע הערת אזהרה על מיזמי התחדשות עירונית? מה שלא מגלים לכם בין השורות

כולם רוצים למכור במחיר הכי גבוה – אבל לפעמים דווקא המחיר הוא מה שמפיל את העסקה

הוא רקח תרופות וגם השתמש בנענע, בסרפד, בבבונג, שהפכו לחומרי גלם של רפואה, אשר הקדימה את זמנה

מה לא מגלים לכם שאתם חותמים על הסכם?
הסכמי התחדשות עירונית: מה שלא מגלים לכם בין השורות
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


