
ד"ר ערגה הלר היא חוקרת תרבות, מרצה בכירה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע ● מתמחה בעיצוב הזהויות העברית והישראלית בספרות ילדים, ספרות שואה וספרות פנטזיה ● חברה בקבוצת חוקרים בינלאומית לחקר ספרות השואה ועורכת ראשית של כתב העת לקסי-קיי
ד"ר נגה רוזנפרב
26/102024
שתפו:
שורשיו של הריאיון הזה נטועים בשנות השמונים, כאשר למדתי ספרות בתיכון 'קלעי' אצל המורה והמחנכת דליה שפר, בתו של המנהל המיתולוגי יונה (יואל) גייזלר. דליה הייתה עבורי חולייה נוספת בשרשרת הדמויות שטיפחו אצלי את האהבה לספרות ולקריאה. במהלך שנות ההוראה שלי זכיתי ללמד את נכדתה וֶרֶדִּי במרכז המחוננים סחל"ב בגבעתיים וכעת, נפגשתי עם ערגה (כלתה) לראיון מסקרן ומעניין.
ערגה הלר נולדה וגדלה בתל אביב למשפחה של אוהבי אמנות וספרות. אביה ז'אק היה מחנך ואומן ושאף לימד אותה ציור וטכניקות הדפס. "כשהגרמנים פלשו לפריז, אבי היה תלמיד בית ספר כללי ובן למשפחה מאמינה. עם בני משפחתו הוא עזב את ביתו שבפריז, ועד מהרה נפרדו אבי ואחיו הבכור מהוריהם, שהסתתרו בבתי גויים בכפרים צדדיים. סבי וסבתי עבדו במשק החי, לבשו את בגדי הגויים ואכלו את מאכלי הגויים, בשנות המלחמה הם ויתרו על צביונם היהודי פשוט כדי לשרוד." היא מספרת. "אבי הפך להיות המדריך והמגונן של יתומים יהודים מכל רחבי אירופה, בני שלוש עד חמש, שהסתתרו בבית במואסק, שבדרום צרפת. בין לבין הוא למד אומנות באקדמיה תחת שם בדוי, ז'אק שולֶה, ואת שלמד יישם כ'קֹוקֹו', כינויו המחתרתי כזייפן תעודות ומסמכים גרמניים, במחלקה השישית של המחתרת הצרפתית. בלילות היה יוצא לפעולות נגד הגסטפו, חיילי הרייך וקציני אס. אס. מצד אמא שלי, המשפחה ברובה ניצלה מאושוויץ – כך שנושא מלחמת העולם השנייה מאוד משמעותי בשבילי. מבחינה מחקרית, יש לי משיכה לנושא ורתיעה ממנו בו זמנית."
"נקודת מפנה בעיסוק שלי"
היא למדה באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון בחוג לתורת הספרות (1990) לתואר שני בלימודי תרגום (1991) ואת התואר השלישי עשתה בלימודי תרבות (1995). "בגיל 24 כבר הייתי ד"ר" היא מספרת בחיוך. "הדוקטורט שלי עוסק בסופרים ואומנים שהמציאו לעצמם ביוגרפיות ואף חיברו או יצרו אותן כאוטוביוגרפיות בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה."
תוך כדי לימודי הדוקטורט הכירה את נדב וכשנולדה בתה ורדי עברו להתגורר בגבעתיים בבית משפחת שפר. משנת 2000 היא עוסקת בהוראה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, באר שבע, היא מרצה בכירה ועורכת את כתב העת המקוון 'לקסי-קיי' – לקסיקון לקסיקון בתחומי החינוך, ההוראה והכשרת המורים.
בשנת 2019 הצטרפה לצוות חוקרים בינלאומי (CoHLit-21' 'Comparative Holocaust Literature in the 21st Century) ובו בחנה את ספרות השואה הנכתבת כיום בלשונות רבות.
"זו הייתה מבחינתי נקודת מפנה בעיסוק שלי – המחקר בספרות השואה הפך להיות אחת מנקודות המרכזיות בחיי, גם מבחינת הזמן וגם מבחינת ההיקף. מה שהתחלתי בדוקטורט שלי מצא את המקום האמיתי שלו בחיי. מאחר ואני חוקרת תרבות ישראלית, הכל נעשה בפריזמה הישראלית."


במהלך השנים, ערגה חוקרת וכותבת על ספרות שואה, על הומור, על מוזיקה, על ערפדים, על בגדים, על שמות, היא עוסקת בכתיבה למבוגרים ובו בזמן ספרה החדש עוסק בייצוגים של כלבים ביצירה העברית לילדים.
האם יש קו מחבר בין תחומי הכתיבה?
"בוודאי, תרבות!" היא עונה בקצרה "אני חוקרת תרבות וכל הנושאים שהזכרת הם פרי מחקרים שעסקתי בהם, שעניינו אותי ועדיין מעניינים. את נושא חקר השמות למשל הוביל שמי הפרטי, עֶרְגָּה. זהו שם מיוחד וכשהייתי ילדה סירבתי להשיב לכל מי ששיבש את שמי עד שלא נהגה כראוי."
ספרי על ספרך 'עצם העניין'
"הספר 'עצם העניין (2024 רסלינג) עוסק בייצוגים של כלבים ביצירה עברית לילדים, וסוקר יצירות שכל ילד ישראלי גדל עליהן, קרא אותן, האזין להן בתסכיתים או צפה בהן בקולנוע. אלה יצירות דוגמת 'כושי כלב קט' שגיבורו הוא הכלב כושי, 'שמלת השבת של חנה'לה' עם הכלב זוזי, 'שמונה בעקבות אחד' עם הכלב לקש שהופך עם הזמן למוקי, 'איה פלוטו' עם פלוטו הנודע, או 'עזית הכלבה הצנחנית'.
מבין כל בעלי החיים לכלבים שמור מקום מיוחד הודות למגוון התפקידים שהם ממלאים בחיי האדם ולקשר המיוחד בין האדם לכלב. הם נתפסים כמייצגים אוניברסליים של ערכים, חִבְרוּת וחֲבֵרוּת. אבל לכלבים בספרות הילדים שנכתבה בעברית לפני הקמת המדינה, ובשלושים השנים הראשונות שלה, יש תפקיד משמעותי נוסף לערכים אוניברסליים.
המחקר העומד מאחורי הספר מציע פרשנות תרבותית־היסטורית להופעתם בטקסטים."
מאין שאבת את הרעיון?
"כלבים בספרות ילדים עברית הוא נושא שתמיד עניין אותי, קודם כל מפני שאני אוהבת כלבים. במשפחתי תמיד חברים גם כלבים, החל מסבתי וסבי שתמיד גידלו כלב בביתם, גדול או קטן, והם שהורישו לנו, דור אחר דור, את אהבת הכלבים. כיום אנחנו מגדלים שני כלבים בביתנו.
כשהתכוננתי לבחינות כסטודנטית לתואר ראשון בספרות, נהגתי להכין רשימות של הכלבים שהופיעו ביצירות, ואני לרגע לא מצטערת על הכנתן של רשימות אלו. הכלבים הספרותיים פגשו אותי שוב כשעסקתי גם בנושאים אחרים.
בשני המחקרים הגדולים בהם אני עוסקת בשנים האחרונות נוכחתי כי לכלבים היה מקום משמעותי. במחקר ספרות השואה הקבוצתי והבינלאומי – הכלבים היו חיות המחמד האסורות שנמסרו מהבית וכן ביטוי לטורף הנאצי. במחקר האישי שבוחן את עיצוב הילדות הישראלית הסתבר לי כי העיסוק בכלבים היה אחד מהיבטיה. בסופו של דבר נפח התופעות דרש בחינה נוספת בנפרד וכך 'רשימת הכלבים' הפכה לספר זה."
ספרים שאת אוהבת במיוחד?
"הסוגה האהובה עלי מאז ומתמיד היא פנטזיה. בימים אלו, אני אוהבת לקרוא בעיקר מותחנים וספרי אימה כי הם עוזרים לי להעביר את הזמן באופן נפלא, הם מפחידים יותר מהמציאות…"
תוכניות לעתיד?
"ראשית, כתיבת ספר המשך – חלק ב' ל'עצם העניין' שיעסוק בנושא של ייצוגי הכלבים משנות ה-80 עד ההווה – עד מלחמת 'חרבות ברזל'. לו רק כדי לאשש את השערתי שהכלב השומר עוד ישוב ויגן על ילדי ישראל.
את המחקר שלי ביצעתי לפני השבת הנוראה של שבעה באוקטובר 2023. הטרור הנפשע בשמחת תורה והמלחמה גרמו לי לעצור ולבחון מחדש את יסודות וממצאי מחקר זה ולשקול מחדש את מסקנותיו לאור ההיסטוריה המתהווה לנגד עינינו. מאחר שזהו מחקר של זהות, ערכים ושייכות, הכרעתי כי חלוקת הדיון ביצירות לשני כרכים – אחד עד לקו השבר החברתי שלאחר מלחמת יום הכיפורים והנוסף משנות ה־80 ועד היום.
בנוסף, הצטרפתי לקבוצת מחקר בינלאומית שרוצה לבחון את האנטי-ישראליות בספרות העכשווית ולנסות לפעול נגדה. אני מאוד סקרנית לגבי הפעילות שלנו למרות שאני יודעת שאני אסבול מקריאת הטקסטים האלו. בקבוצה חברים גם ערבים החיים באירופה וזו נקודת אור בעיני – העובדה שהם מנסים להילחם בתופעה של שנאת ישראל ושנאת יהודים. זו אולי אפילו הסיבה המרכזית שגרמה לי להצטרף למהלך. וכמובן, אני מתכוונת להמשיך ללמד ספרות ואמנות במכללת קיי."
משהו טוב על גבעתיים
"היום אני מאוד מחוברת לעיר, זה אמנם לקח זמן וכמובן שגם גבעתיים מאוד התפתחה בשנים האלו. גבעתיים היא עיר נפלאה לגידול ילדים, ונמצאת בה 'כיכר סבא' – הכיכר שנקראה על שמו של יונה גייזלר, סבו של בן זוגי, שהיה המנהל של תיכון 'קלעי'."


עד כה, דיירים בני 70 ומעלה נדרשו לבחור את מסלול התמורה כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט: לעיתים עוד לפני שהתוכניות התגבשו ולוחות הזמנים הפכו לברורים

הצצה אל מאחורי הקלעים של הספארי דרך עיניהם של המומחים שדואגים לכל פיל, עטלף וצב בן תשעים

אורי שפיר מספר על הקסם המשפחתי שמאחורי המשחקים שכולנו אוהבים

ניצנה: מינוף של חזון מהעיר ועד המדבר
התחדשות עירונית ברחוב ניצנה בגבעתיים

מהמעפילים אל הבנייה מחדש: אישה אחת, מורשת של תקומה – עדה סרני

כפר "כישורית" בצפון ממשיך לייצר סבונים, נרות ושמנים טבעיים בעבודת יד של בוגרים עם צרכים מיוחדים, גם בתוך תקופה כלכלית מאתגרת

חודש מאי 1948, בגבעת החלמה, נחתמה הפקודה שהפכה את ההגנה ממחתרת לצבא ריבוני

"בעת השכרת דירה הנמצאת במתחם פינוי-בינוי, יש חשיבות קריטית לעיגון מנגנון 'גב אל גב' בהסכם השכירות"

תלמידי מרכז המחוננים סחל״ב פיתחו אפליקציות Ai לקניון עזריאלי גבעתיים

ד"ר אוהד קרני על האיזון שבין כלכלה לסביבה, מגבעת קוזלובסקי ועד למורדות ים המלח

ראיון עם יואב חריש מנהל מחלקת הנוער של הפועל גבעתיים בכדורסל

עשר המשואות של גבעתיים ורמת גן
לרגל יום העצמאות, בחרנו להעניק עשר משואות לנשים וגברים מעוררי השראה שמדליקים אור בלב הערים שלנו.
בין אם הם תושבי האזור ובין אם עשייתם היומיומית היא שהופכת את גבעתיים ורמת גן למקום טוב יותר – הם הפנים היפות של הקהילה שלנו, ומזכירים לנו שיש לנו על מי לסמוך.

בין המלחמה בשטח לתרבות באולפן
הכירו את הצעירים מגבעתיים ומרמת גן – הדור הבא של התקשורת

לאחר מסע כתיבה ארוך, מרתק ומשותף, עשרים תלמידי קורס הכתיבה "כאן מגשימים חלומות!" בשכבת ה' מציגים את ספרם החדש והמסקרן שנכתב בהנחיית ד"ר נגה רוזנפרב. הפעם, העלילה עוברת בין יקומים: 'המטאור – שישה בעקבות אחת'

עוגות גבינה אפויות וקרות, שילובים מקוריים, מאפים מפתיעים, פיצות ופסטות טריות שיהפכו כל שולחן חג לקרנבל של טעם, ניחוח ויופי

עשר המשואות של גבעתיים ורמת גן
לרגל יום העצמאות, בחרנו להעניק עשר משואות לנשים וגברים מעוררי השראה שמדליקים אור בלב הערים שלנו.
בין אם הם תושבי האזור ובין אם עשייתם היומיומית היא שהופכת את גבעתיים ורמת גן למקום טוב יותר – הם הפנים היפות של הקהילה שלנו, ומזכירים לנו שיש לנו על מי לסמוך.
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


