שיחה אישית עם ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית של הפיקוח על הבנקים המלהטטת בהצלחה בין התפקיד התובעני והמאתגר לבין המשפחה

הכנסות מול הוצאות

העבודה שלה היא מרכז חייה והיא נהנית מכל רגע, מכל אתגר, מכל הישג ולו הקטן ביותר. היא אומרת בפה מלא שהיא רוצה להשפיע. לעשות דברים טובים לכלל אזרחי המדינה. "פוליטיקה? ממש לא אני" – היא צוחקת – "הדרך שלי להשפיע היא במקצועיות ובמחשבה מעמיקה". ולא צריך לשאול אם את זה אי אפשר למצוא בפוליטיקה. התשובה ברורה.

לכל שאלה שאני שואלת אותה שלה ובה מתבקשת תשובה מקצועית, אבל כזו הקשורה כך או אחרת לממשלה, לאין-ממשלה, להעדר מדיניות כלכלית שאיננה 'שליפות מהמותן' – היא נענית באלגנטיות ובדיפלומטיות מתבקשת מעובד מדינה בכיר: "זה לא תחום העיסוק שלי. זווית הראייה שלי היא הסתכלות על הכנסות מול הוצאות, על חיסכון משקי הבית מול הלוואות מהבנקים"- היא אומרת. ולשאלה האם על האזרחים לחשב מסלול מחדש באשר להתנהלותם, לאור שנת הקורונה, היא אומרת "כולנו, האזרחים, נוכחנו בעקבות השנה הזו, שההכנסות שלנו לא ודאיות, ושצריך להיות מוכנים וללמוד איך לגשר על הפער שנוצר. לא למהר לקחת הלוואות. לבדוק טוב טוב את כל תנאי ההלוואה – אם מחליטים לקחת. שכל אחד יבדוק לפי צרכיו ואפשרויותיו. לחשב היטב מסלול משכנתא ועד כמה ההחזרים יכבידו. את ההלוואה של 2/3 בריבית פריים במקום 1/3 שהיה נהוג עד כה – זה שינוי שהנהגנו בבנק ישראל בשיתוף ח"כ ד"ר שלמה קרעי, מיקי לוי ויאיר לפיד. הבנו שקודם כל משקי הבית צריכים ללמוד לנהל את מקורות ושימושי כספי משק הבית ולשים בצד  – לחירום. לא למהר מיד לקחת הלוואה, ואם כבר כן מחליטים שרוצים הלוואה: לבדוק טוב טוב מה נכון לכם".

ומכאן נשאלת השאלה האם, ברוב המקרים, חינוך פיננסי למשקי הבית הוא קצת מאוחר מידי ומעט מידי, ולמה לא התחיל בחינוך פיננסי כבר בגיל בית הספר?

ד"ר נאור אומרת שיש לבנק ישראל תכנית לחינוך פיננסי לכיתות ט' וזאת במסגרת 'שבוע הכסף'. לדבריה הוא מועבר בהצלחה. "צרכנים צריכים להבין, כבר מגיל צעיר, שלא משנה רק מה קונים אלא בעיקר חשוב איך קונים: אשראי, מזומן, תשלומים וכדומה. לכן חינוך פיננסי חייב להתחיל בגיל צעיר, כשם שחשוב שיהיה לגיטימי להגיד לילד: 'אני מבינה שאתה רוצה את זה מאד – אבל עכשיו זה לא הזמן המתאים לנו לקנות. במועד אחר אולי נוכל'. חשוב שילד יבין".