fbpx
זרקאור
"מגירת ממתקים. כזאת שלא אוכלים ממנה בבת אחת אלא לאט לאט"
הסופרת עדנה בוכמן המכונה 'דוקומנטרית של החיים'
נעמי לבנון-קשת
צילום: איציק רובין
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

"בבית ילדותי, ב'קינדרשטובה' שלי, גדלנו על מוסיקה קלאסית בתוספת חידוני זיהוי, על השפה והספרות הגרמנית והרבה אמנות. מהבית יש לי עושר אינטלקטואלי אדיר. בית מאד אירופאי. לכאורה, כלפי חוץ ראו 'ילדת שמנת', שבפועל גם היתה ילדה שמנה. אבל בפנים היה רעב רגשי שלא יתואר..."

עוד מילדותה אהבה עדנה להקשיב לסיפורי המבוגרים ששמעה בפגישות המשפחתיות או של עובדות המפעל של אביה שחלקו איתה את חוויותיהן. היא אהבה להשלים את הסיפורים ולדמות להם סוף כזה או אחר.

היא נולדה בשנת 1945, שש שנים אחרי שהוריה טרודה לבית אדלשטיין ופריץ בלוך עלו לארץ והתבססו – “זה יקים! הכל מתוכנן” – אומרת עדנה בוכמן תוך שהיא חובקת באהבה את ספר סיפוריה הרביעי, ‘זמן געגוע’ ובו 66 סיפורים קצרים ואנקדוטות, כולם מחיי היום-יום: חיי משפחה, פרידות, בגידות, קנאה ואהבות חדשות. העלילות מגוונות, מפולפלות, מתובלות בהומור ואנושיות מאוד. בוריס נגן הכינור שכעת מקבץ נדבות, כרמלה שהחליפה את בעלה במאהב נוחר, אלמן המבקר את חלקת הקבר שלו בבית העלמין עם בת זוגו החדשה, גבר בגיל המעבר שהחליט לשנות את אורח חייו, עזב את ביתו ומשפחתו, קנה ג’ינס קרועים והנציח קעקוע בכתפו ועוד.

הזמנות מהצבא הבריטי וממשלת המנדט

כל מי שהתגורר ברמת גן, גבעתיים, תל אביב והסביבה, בשנות ה-40′ ועד אמצע שנות ה-80′ – הכיר היטב את מפעל הסריגים היוקרתי ‘אלד’, שאמנם רוב תוצרתו הופנתה ליצוא אבל סריגיו האופנתיים נמכרו גם בחנויות היוקרה דאז, שהיו בארץ.

מפעל ‘אלד’, קיצור של אלפרד אדלשטיין, אבי המשפחה שהקים את בית החרושת הענקי שלו לסריגים ב-1898 בבוהמיה שבצ’כיה, מיד לאחר ה’אנשלוס’ הועלה לארץ ב-1938  והוקם מחדש בבית שכור בפרדס כץ תוך שהוא מתמקד ביצור סריגים איכותיים לייצוא, וכל המשפחה מגוייסת לעבודה. הזמנות זרמו ממצרים, לבנון, סוריה, עיראק וטורקיה, וכן הזמנות מהצבא הבריטי וממשלת המנדט.

האב שימש מנהל כללי, האם ניהלה את היצור וכל אחת מארבע בנות משפחת אדלשטיין ניהלה תחום אחר במפעל שעשה חיל, התבסס, ושמו יצא למרחוק.

“עוד הספקתי ללכת לגן ילדים בפרדס כץ ורק אז עברנו לרמת גן, למעלה רחוב שרת, שם הורי קנו מגרש ובנו את ביתנו, מול מה שהיה פעם ‘פנסיון פרנק’, אליו הגיעו יחידים ומשפחות של יהודים גרמנים בחליפות עם עניבות פרפר, נעליים מצוחצחות וכובעי לבד לראשיהם. ירדו מן האוניה אל המזח, באוויר הלוהט והמאובק של פלשתינה-ארץ ישראל.

לימים זה מה שעמד בבסיס הזיכרון שלי לכתיבת הספר ‘פנסיון שטרן'”.

המפעל, כאמור, הצליח מאד ובהמשך עבר למבנה גדול מאד בקרית אריה, כשהמשפחה מחזיקה בשורת חנויות יוקרה בהן בניו יורק, בציריך ועוד, ו’אלד’ של ימי טרום-המדינה אף הציג את דגמיו באלכסנדריה, במסגרת יריד אופנה בינלאומי.

לאחר קום המדינה הפך המפעל גם לספק של צה”ל, כשבין היתר סיפק במבצע קדש אלפי כובעי גרב לחיילים בחזית. בהמשך התרחבה פעילות החברה לפריטי לבוש נוספים והמפעל עבד עם טובי המעצבים דאז, ושיתף פעולה עם ‘משכית’. ב-1985 חדלה החברה להתקיים, אבל בתוך כל השנים הסוערות והמרתקות האלה גדלו עדנה, ואחיה הצעיר ממנה בשנתיים.

"יעצתי לסגל הדיפלומטי, ובעיקר לנשותיהם, מהפקידה הזוטרה ועד לאשת השגריר. טרם יציאתם הם היו רוכשים אצלנו את המלתחה היצוגית וביקשו וקבלו יעוץ סטיילינג. היומן שלי התמלא לשנה מראש ושמי הלך לפני"

עושר אינטלקטואלי אדיר

“אחרי בית הספר היסודי נשלחתי לפנימייה במונטרה, החלק הצרפתי של שוייץ. בבית שלי דיברו גרמנית ואני שלטתי באנגלית משיעורים פרטיים שקבלתי. היו שם בנות מכל העולם, שלא גילו שום ענין בנעשה בעולם, בעוד אני קבלתי כל הזמן חבילות עיתונים מהארץ, וזה הרשים את המנהלת” – היא נזכרת – “בבית ילדותי, ב’קינדרשטובה’ שלי, גדלנו על מוסיקה קלאסית בתוספת חידוני זיהוי, על השפה והספרות הגרמנית והרבה אמנות. מהבית יש לי עושר אינטלקטואלי אדיר. בית מאד אירופאי. לכאורה, כלפי חוץ ראו ‘ילדת שמנת’, שבפועל גם היתה ילדה שמנה. אבל בפנים היה רעב רגשי שלא יתואר – אנורקסיה פנימית. מעולם לא היה חיבוק. שום גילוי אהבה וכמובן שום מחמאות, רק הערות כגון: ‘את שמנה’, ‘מי ירצה בך’. חינוך יקי מאד טיפוסי ונוקשה שבו אסורים גילויי חיבה או פינוק. הייתי ילדה מפוחדת, מופנמת ומאד חסרת בטחון. רק בהמשך, בפנימייה בשוייץ, בעזרת אותה מנהלת שהעריכה את כישורי – התחלתי לבנות את הבטחון שלי. מצד אבא דווקא היו יותר גילויי חיבה, קצת חום פה ושם, אבל מאמא: כלום! אשה קשה. שנים אחר כך, כשהפכתי לאמא, הרעפתי על שני הבנים שלי אובר-אהבה. אני גם סבתא מפנקת אבל לא כזאת שעושה בייבי-סיטר”.

בתום הלמודים בפנימייה השוייצרית היא המשיכה להשתלמות במפעל טקסטיל בבירמינגהם אנגליה וכשחזרה לארץ התגייסה לצבא ושירתה כפקידה ביחידת המילואים של חיל ההנדסה. שם גם הכירה את בעלה אלי בוכמן לו נישאה בגיל 21 כשהוא בן 22.

תוצרת ‘כחול לבן’

לאחר נישואיה החלה לעבוד במפעל המשפחתי וכיון שבאותם ימים כל המשלחות שיצאו מהארץ התבקשו להתלבש בתוצרת ‘כחול לבן’ ונשלחו היישר ל’אלד’, התבקשה עדנה לעזור, לייעץ ובעצם להלביש אותם כראוי. מה שקרוי היום ‘סטיילינג’, ושלעדנה היה מובן וטבעי. “יעצתי לסגל הדיפלומטי, ובעיקר לנשותיהם, מהפקידה הזוטרה ועד לאשת השגריר”- מספרת עדנה – “טרם יציאתם הם היו רוכשים אצלנו את המלתחה היצוגית וביקשו וקבלו יעוץ סטיילינג. היומן שלי התמלא לשנה מראש ושמי הלך לפני. החלו לפנות גם משגרירויות זרות שהיו בארץ, וכולם הגיעו לחדר תצוגה שהיה לי במקום”.

בעלה של עדנה שולב גם הוא בעבודה במפעל, עד שעזב ופתח מפעל לתכשיטים. בינתיים נולדו כבר שני הבנים, ארי ורן, שמאוחר יותר הפכו אותה לסבתא לחמישה נכדים. “כשבעלי החליט לפנות לדרך עצמאית, למדתי גמולוגיה (תורת אבני החן) והשתלבתי במפעל המצליח גם לאחר הגירושים עד לפרישתי בגיל 60” –  מספרת עדנה.

"על ספרה האחרון שיצא לא מכבר 'זמן געגוע' היא אומרת שהוא כמו הילד שלה ומכנה אותו 'מגירת ממתקים. כזאת שלא אוכלים ממנה בבת אחת אלא לאט לאט. כל פעם קצת'"

הסכר נפרץ

עם הפרישה באה התפנית בחייה כשנרשמה לסדנת כתיבה. מאותו רגע כמו נפרץ סכר והכל יצא ממנה. ספורים קצרים, שעם הזמן הולחנו בחלקם ואף הומחזו והועלו על במה.  “חמש עשרה השנים האחרונות בחיי הן שנים של נסיקה אדירה ברמות שלא ייאמנו ועם המון העזה. זה עושה לי להרגיש נפלא”- אומרת עדנה בחיוך של מנצחת.

על ספרה האחרון שיצא לא מכבר ‘זמן געגוע’ היא אומרת שהוא כמו הילד שלה ומכנה אותו ‘מגירת ממתקים. כזאת שלא אוכלים ממנה בבת אחת אלא לאט לאט. כל פעם קצת’.

ספרה הראשון ‘נדדה האהבה’ (2005) תורגם לגרמנית ומישהו טרח לשלוח אותו לאנגלה מרקל ששלחה מכתב תודה. כשהוא הגיע לידי השחקנית אסתי זקהיים היא העלתה אותו כערב יחיד, בקפה-תיאטרון של הקאמרי. במרץ ב-2009 יצא ספרה השני ‘האם יש משהו בינינו’ שעובד בידי גלית פלורנץ למופע מוזיקלי בתיאטרון ‘תמונע’, ב-2014 יצאה ספרה ‘פנסיון שטרן’ המבוסס על זיכרונותיה מהייקים, שהמשיכו לנהל את חייהם ברמת גן כאילו עדיין חיו בסביבה גרמנית, והוא הועלה כהצגה בתיאטרון ‘ענבל’ במרחב סוזאן דלל וכעת בסוף שנת הקורונה, 2020, יצא כאמור ‘זמן געגוע’ שזכה לביקורות מחמיאות ואסתי זקהיים כבר מלקטת ממנו קטעים להמחזה. “היום, כשאני כותבת, אני כבר יודעת שזה יעלה על במה” – אומרת עדנה – “אבל זה לא משפיע על הכתיבה. וכבר יש לי בקלסר, קטעים רבים של הספר הבא. למדתי עם הזמן גם לדעת מראש מה מתאים לבמה”. 

כתבות השער

כתבות השער של המגזינים ‘גבעתיים פלוס’ ו’רמת גן פלוס’. סיפורים מעניינים ומרגשים עם תושבי האזור

תוכלו להתעדכן בסיפורים אישיים שכיף לקרוא, המשפיעים והמשפיעות לטובה, מדריכי אופנה ואוכל, גמלאים ושורדי השואה, רכילות וצרכנות, בנקאות ומסחר, יחסים ומשפחה, אקטואליה מקומית וספורט ועוד.

נובמבר 3, 2017

סיפורי סבא יוסי – מגזין 30

סיפורי סבא יוסי יוסי אלפי – האבא של פסטיבל מספרי הסיפורים כבר 24 שנים שיוסי אלפי מנצח על פרוייקט ה’בייבי’ שלו – פסטיבל מספרי הסיפורים, המתקיים מידי שנה בסוכות, בתיאטרון גבעתיים נעמי לבנון קשת  
יוני 26, 2020

החיים בהומור עם עו”ד בני דון יחייא

“והכי טוב זה שיטת הסנדביץ’: מחמאה-הערה-מחמאה” החיים בהומור עם עו”ד בני דון יחייא נעמי לבנון-קשת צילום: איציק רובין יש אנשים שלא צריך להציג אותם. הם פשוט מוכרים. כזה הוא בני דון-יחייא שרק אזכור שמו גורם […]
ספטמבר 2, 2017

אבי כל הדרכים – מגזין 28

אבי כל הדרכים “הדרך” בית הספר לבימוי בימתי במרכז הקהילתי בשדה בוקר בקומה האחרונה יושב בית ספר “הדרך”: הסטודיו לבימוי בימתי. זהו בית ספר פרטי, אשר פועל בתמיכה ועידוד מחלקת התרבות של עיריית גבעתיים. את […]
נובמבר 25, 2018

 בחורף הקרוב תלבשי סגול – מגזין 47

מדור הגיגי אופנה בחורף הקרוב תלבשי סגול דנה וקסלר ספקטור, מלכת יופי ודוגמנית, מנחה סדנאות אופנה וסטיילינג  ובעלת מותג האופנה דה רוקוקו דנה נולדה וגדלה בגבעתיים, בת יחידה לאב מהנדס ולאם שהייתה בבית, ילדה מפונקת. […]

הגליונות האחרונים

יולי 19, 2021

גבעתיים פלוס מגזין 82

האולימפיאדה בטוקיו נפתחת לאחר שנדחתה בשל מגיפת הקורונה. בשונה מתחרויות קודמות תתנהל האולימפיאדה ללא צופים לנבחרת האולימפית של ישראל יש הפעם שני ספורטאים מגבעתיים: הקשת איתי שני, שאתם מוזמנים לקרוא את הראיון איתו, ושחקן הנבחרת בבייסבול טל אראל
יוני 18, 2021

רמת גן פלוס 81

מגזין רמת גן פלוס 81 גרסת הדפדוף האינטראקטיבית הקליקו על המודעות שבמגזין למידע רלבנטי נוסף ספריית המגזינים יוני 20, 2021 רמת גן פלוס 81 אהבת? קרא עודמאי 11, 2021 רמת גן פלוס 80 אהבת? קרא […]

עושים מנוי למגזין !
הצטרפו עכשיו חינם

הרשמו למגזינים שלנו ותהיו מעודכנים לפני כולם

הכתבות האהובות

 


יולי 18, 2021

גבר, אל תצא פה פראייר יש מבצע סתכל בפלאייר

ראיון עם אמיר שורוש או בשבילכם רמאזי עבד ראמזי אחראי פתיתים בכיר
יולי 13, 2021

‘בת המקום’ שהתאהבה בגבעתיים, לאה איני

‘בת המקום’ שהתאהבה בגבעתיים לאה איני היא סופרת מרכזית בספרות הישראלית שזכתה לאחרונה בפרס עגנון לשנת תש”פ. בנימוקיה כתבה ועדת השיפוט כי “מאז הופעת ספריה הראשונים, איני התבססה כקול הכרחי ומלא בינה בספרות העברית”. עוד […]
יולי 13, 2021

הרופא הטוב – שיחה עם ד”ר אליעזר קם

הרופא הטוב הפציינטים הקבועים שלו, שמגיעים למרפאת  המעורר של הכללית, מכירים את סגן אלוף במיל’ ד”ר אליעזר קם כרופא משפחה מקצועי ומסור, זו הזדמנות לשמוע מפיו על הקריירה הצבאית המרשימה, העיסוק בהיפנוזה, הדרכת סטודנטים לרפואה […]
יולי 13, 2021

סיבוב ברים בעיר חלק 2

סיבוב ברים בעיר חלק 2 גבעתיים שהייתה במשך שנים עיר השינה של תל-אביב הפכה לאימפריית ברים תוססת. הקרבה לעיר הגדולה הפכה אטרקטיבית עבור צעירים רבים שעברו להתגורר בה ולאור הביקוש הפכה למוקד בילוי תוסס מאת: […]
יולי 12, 2021

המנות שיעשו לכם את הקיץ – פרויקט מיוחד

הקיץ הגיע שוב, הטמפרטורות בחוץ עולות, וצריך מנות שיעשו לנו קצת קריר בלב (אם לא בפה). מה מתחשק? אז ככה, מתחשק לאכול מנות קלילות, צבעוניות, ואולי אפילו מצננות. קבלו את מצעד המנות הכי מתאימות
יולי 11, 2021

מראש חוליה ביחידת “הסמויה” לסופר

אבי בלייר כתב את הספר ‘הסמויה’ המתאר בצורה מרתקת את פעילות יחידת המעקבים של משטרת ישראל במחוז תל-אביב, בה היה בתפקיד פיקודי.
יולי 10, 2021

“הבובות הן אהבתי הגדולה”

“הבובות הן אהבתי הגדולה” שיחה עם הבובנאית ומספרת הסיפורים רונה ספורטה
יולי 10, 2021

“אני חיה בסרט מאז שנולדתי”

אבי בלייר כתב את הספר ‘הסמויה’ המתאר בצורה מרתקת את פעילות יחידת המעקבים של משטרת ישראל במחוז תל-אביב, בה היה בתפקיד פיקודי.
יולי 10, 2021

“אני שואף להקים מכון מחקר וטיפול בחולי אלצהיימר בישראל” ד”ר אופיר קרת

“אני שואף להקים מכון מחקר וטיפול בחולי אלצהיימר בישראל” ד”ר אופיר קרת (37) הוא רופא מומחה לנוירולוגיה שעובד בין היתר במרפאת המומחים בקניון פרנדלי בגבעתיים ● נשוי ליעל, עו”ד במקצועה ואב לדן וגאיה ד”ר נגה […]
יולי 3, 2021

מנת הסביח שמחברת בין שתי ערים

“פעם היו אומרים – ‘סביח, תביא מנה’ והיום אומרים – ‘תביא מנה סביח'” צבי (סביח) חלבי ויעקב ששון עלו לארץ מבגדד, וברמת גן המציאו את הסביח
יולי 3, 2021

“זה לא אומץ – זו אהבה”

“זה לא אומץ – זו אהבה” עלילות נירו בעיר הקטנה מאת: נעמי לבנון-קשת המראה החיצוני שלו הוא לא בדיוק הפנטזיה הקלאסית של האם היהודיה כחתן לבתה: קעקועים, וסט עור עם סמלים, שלא כל אחד מכיר, […]
יולי 3, 2021

מנהל שיווק ביום ופרשן NBA בלילה

ראיון מנהל שיווק ביום ופרשן NBA בלילה ערן סורוקה הוא מנהל מחלקת השיווק והתוכן בחברת הבינה השיחתית CoCoHub  ופרשן ומגיש בשידורי ה-NBA של ערוץ הספורט  ● בעבר היה ראש מחלקת הרדיו של חדשות 10 והעורך […]
יולי 3, 2021

איך לבנות מערכת יחסי אמון בין בעלי הדירות ועו”ד שתביא להצלחת הפרויקט

איך לבנות מערכת יחסי אמון בין בעלי הדירות ועו”ד שתביא להצלחת הפרויקט עורכת הדין רוית סיני לפני שמתחילים פרויקט בהתחדשות עירונית, חשוב לבחור עו”ד שיסייע לבעלי הדירות לנהל את התהליך באופן שבחירת היזם תהיה אובייקטיבית […]
יולי 2, 2021

“אני חיה, נושמת וחולמת את העבודה שלי” דניאל רוט אבנרי אשת החדשות

 “אני חיה, נושמת וחולמת את העבודה שלי” דניאל רוט אבנרי (34) היא אשת חדשות. כתבת ועורכת בכירה בעיתון “ישראל היום”, כתבת לענייני מפלגות ומגישת שידורי אולפן “אתר ישראל היום” ● פאנליסטית בתוכנית “העולם הבוקר” של […]
יולי 2, 2021

גם זוגות חד מיניים יכולים להיות הורים

לצערנו הרב החוק במדינתנו לא מכיר בנישואי זוגות חד מיניים. אולם, אין הדבר קובע מסמרות לגבי יכולתם של זוגות חד מיניים להתמסד באמצעות הסכם הכולל בתוכו הן היבטים רכושיים בין בני זוג והן היבטים של […]
יולי 1, 2021

‘שירה היא מיצוי החיים’

זרקאור ‘שירה היא מיצוי החיים’ שיחה עם המשורר ואיש החינוך רון גרא נעמי לבנון-קשת שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter RG מאחוריו של המשורר ואיש החינוך רון גרא (74) […]
יוני 30, 2021

“בעיני המתבונן”​ תערוכת צילום של תלמידי כיתה י”א בתיכון שמעון בן צבי גבעתיים

“בעיני המתבונן”​ תערוכת צילום של תלמידי כיתה י”א בתיכון שמעון בן צבי גבעתיים
יוני 22, 2021

נשף סיום מהסרטים! מה לובשים, איך מגיעים ומה שותים בנשפי הסיום של התיכונים

חוגגים בגדול! נשף סיום מהסרטים – שמלה מנצנצת, שטיח אדום, לימוזינה ושמפניה מה לובשים, איך מגיעים ומה שותים בנשפי הסיום של התיכונים שטיחים אדומים, לימוזינות, שמלות מנצנצות וחליפות מהודקות, צלמים ואורות, שמפניות נשפכות ומסיבה עד […]


7

Wisite

בניית אתרים לעסקים
Wisite - Wise Site. Wise Choice.

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


רחוב ז'בוטינסקי 7 (מגדל משה אביב) קומה 53.

טלפון : 03-5188886 |  פקס : 03-5188887 | מייל : office@dineymishpaha.co.il

 www.dineymishpaha.co.il/


 

דילוג לתוכן