fbpx

צילום: אתי פריד.

‘בת המקום’ שהתאהבה בגבעתיים

לאה איני היא סופרת מרכזית בספרות הישראלית שזכתה לאחרונה בפרס עגנון לשנת תש”פ. בנימוקיה כתבה ועדת השיפוט כי “מאז הופעת ספריה הראשונים, איני התבססה כקול הכרחי ומלא בינה בספרות העברית”. עוד נכתב כי הסופרת “העמידה גוף יצירה מקורי ורב קולי שמאיר את החיים בישראל תוך מעבר רהוט בין דרכיו המרכזיות לשביליו הנידחים, שיש להכיר בחשיבותו ומגוון האפשרויות שהוא פותח בפני קוראי הספרות בישראל”

ד”ר נגה רוזנפרב

שתפו:

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

נפגשנו ביום חורף שמשי לשיחה קצרה על החיים, הספרים ומה שביניהם

 היכן נולדת וגדלת? 

“נולדתי בשנת 1962 בשכונת שפירא בדרום תל אביב לאב שורד שואה מסלוניקי שאיבד את רוב משפחתו בשואה ולאם ממוצא נאשדידני, בבית קשה יום כשההורים שלי עבדו מבוקר עד ערב. המציאות הייתה שונה אז, הרבה ילדים גידלו את עצמם. הייתי בת זקונים, אחי כבר היו בוגרים כך שגדלתי די לבד. המציאות לא הייתה קלה אבל הייתה גם מרתקת. מופעי ההישרדות היו דחוסים ודרשו מההורים ומהסביבה לעמוד במבחנים לא פשוטים של קיום וכלכלה. בתור מרקם חיים לילדה קטנה שהיא מאוד רגישה, בעלת יכולת להתבונן ולהקשיב – זה היה מרתק. בשכונה התגוררו טיפוסים מיוחדים ומעניינים, מהגרים, שלחלקם היה מטען לא פשוט שלעיתים הם הסתירו ולעיתים פחות. המציאות הייתה צבעונית ופלסטית, מרתקת וקשה אבל גם מחשלת.

“בתור מרקם חיים לילדה קטנה שהיא מאוד רגישה, בעלת יכולת להתבונן ולהקשיב – זה היה מרתק […] המציאות הייתה צבעונית ופלסטית, מרתקת וקשה אבל גם מחשלת”

כשהייתי בת ארבע וחצי, עברנו להתגורר בבית קטן בשכונה טובה של בת ים שהייתה יותר מהוגנת ובורגנית. למרות המעבר, נותרתי מחוברת לשכונת שפירא בה נותרה להתגורר סבתא שלי והייתה החנות של אבי – חנות מספוא לסוסים. בכל יום רביעי הייתי נוסעת לבדי באוטובוס לבקר את סבתא שלי ונהנית לראות שוב את כל הטיפוסים – שורדי שואה לצד מהגרים ממדינות שונות עומדים במרפסות הפתוחות, החברות של סבתא שלי שהיו יושבות ברחוב עם פיצוחים וכוסות תה, העגלות עם הסוסים שעמדו בכניסה לחנות של אבי, כל זה היה חלומי עבורי. לעיתים, אחותי הייתה מצטרפת אלי והיינו הולכות יחד גם לראות סרט בקולנוע ‘זוהר’.” לאה למדה הוראה בסמינר הקיבוצים, ועבדה כעורכת בעיתון יומי. היא נישאה ויש לה בת אחת. 20 הספרים שכתבה ופרסמה, מתוכם 12 ספרי פרוזה, זיכוה בשבחים חריגים ובשלל פרסים ספרותיים, בהם פרס ביאליק, פרס ראש הממשלה, פרס ניומן ופרס ברנשטיין. שלושה מבין ספריה היו מועמדים לפרס ספיר: “ורד הלבנון”, “סוסית” ו”בת המקום”. לפני כשנה הסירה את מועמדותה לפרס של מפעל הפיס כמחאה על הפרשה סביב הסרט על לאה צמל, זאת על אף שספרה “השמלה” (2019) נחשב למועמד מוביל לזכייה. לפני כחודש זכתה בפרס עגנון על יצירתה הספרותית והייתה לאשה הראשונה שזכתה בפרס, לאחר שעד כה זכו בו רק גברים. כיום היא מתגוררת בגבעתיים, מלמדת כתיבת פרוזה בבית אריאלה בת”א ובמחלקה לספרות משווה בבר-אילן.

הספר “ורד הלבנון” (2010) שזכה בפרס ביאליק הוא ספר אוטוביוגרפי החושף אותך לעיני כל. בשיחות שלנו חשתי שלא נוח לך בחשיפה או בפומביות וכשקראתי אותו שאלתי את עצמי למה בעצם היית זקוקה לחשיפה הכל כך אינטימית הזו? 

“אני חושבת שבכל ספר פרוזה של ספרות טובה, הסופר חושף את עצמו גם כשהוא לא כותב על עצמו. כלומר הקורא מצליח לקרוא ולפרש בין השורות את האופי של הסופר, את התודעה ואת דרך ראיית העולם. אני לא התכוונתי לכתוב אוטוביוגרפיה ולא היה לי שום צורך לעשות את זה, להיפך. העורך שלי שהיה מודע לסיפור חיי ושורשי הפציר בי וציפה ממני לספר את סיפור חיי. אני סירבתי מפני שלא רציתי לשתף בחוויות חיי שבנו אותי או לחלוק את סיפור חיי עם אחרים כמו למשל, הקשר המיוחד שלי עם סבתא שלי שהייתה לי כמו פייה. לא רציתי לספק את היצר המציצני של אף אחד. הטריגר לכתיבה היה פרוץ מלחמת לבנון השנייה (2006) וההסבר הלא משכנע של אהוד אולמרט שהיה אז ראש הממשלה מדוע יצאנו למלחמה. הכתיבה נבעה מחוויה מכוננת שעברתי במלחמת לבנון הראשונה (1982). הייתי אז חיילת בסוף השירות שלי ולא הסכמתי עם הפלישה לבירות. הלכתי להפגנות, קיטרתי המון והחלטתי לעשות מעשה – לסעוד פצוע שנפצע כי הקריב את עצמו. שירתי בחיל קשר ביפו בבניין גלי צה”ל, עליתי על אוטובוס והגעתי למחלקת השיקום בתל השומר מתוך רצון ללוות כמתנדבת את אחד מפצועי המלחמה. כך נפגשתי עם החייל יונתן שניסה להתאבד שבע שעות לפני שעלה ללבנון, אחרי מריבה טיפשית עם חייל אחר ונותר ‘שבר כלי’ פגוע מוחית, שפרצופו התעוות ואחת מעיניו אבדה – ‘צמח מהלך’ שכבר אי אפשר לשקם. המעשה של יונתן מאוד נגע לליבי והסיפור שלו היה סיפור מכונן בעבורי. למעלה משנה, ישבתי לצידו וסיפרתי לו סיפורים, הכרתי את אימו והתארחתי אצלם בירושלים עד שהעבירו אותו לבית לוינשטיין. וכך, אחרי ששמעתי את אולמרט, לא ישנתי כל הלילה. מעולם לא רציתי לספר את הסיפור הזה מפני שלא רציתי לחלוק בו אבל זה לא הניח לי. החלטתי שאני אספר דרך יונתן, את סיפור חיי. ‘ורד הלבנון’ הפך לסוג של מחאה, צעקה. אחרת לא הייתי כותבת – לפחות לא בצורה כזאת שמשתפת.”  

לאה מקבלת את פרס עגנון מידי משפחת עגנון, צילום: אודי, סטודיו טרנקילו.

האם גם בספרייך האחרים יש נגיעה אוטוביוגרפית? איפה ואיזה? 

“בספרי הקודמים יש מה שאני קוראת ‘פירורים’ מחיי. גם בספר האחרון שכתבתי – ‘השמלה’ יש נגיעות מסיפור חיי.” 

כילדה, מה רצית להיות כשתהיי גדולה? 

“הייתי ילדה כותבת. התחלתי לכתוב בגיל צעיר ורציתי להיות סופרת. אני כותבת בקלות. מהרגע שאני מתחילה לכתוב זה שוצף וגועש ואי אפשר לעצור את השטף. לפעמים זה כאילו שמישהו מכתיב לי או לוחש לי באוזן. הכתיבה הייתה סוג של בית חלופי עבורי וסוג של עולם שאם אני לא נמצאת בו אין לי מה לעשות בעולם הזה. בבית שלי לא עודדו את זה חשבו שזה בזבוז של חשמל, דפים וכלי כתיבה. אבל הכתיבה הייתה חזקה ממני וכתבתי בחושך, מתחת לשמיכה.” 

את סופרת פמיניסטית? 

“הייתי ילדה מאוד מודעת למה מותר שיהיה ולמה שאסור שיהיה. כמו כל נערה ואשה חוויתי הטרדות וידעתי להגיד לא. אני מרדנית, לוחמנית, דעתנית ואני לא מוכנה שיחליטו בשבילי ואני כמובן לא מעבירה ביקורת על מי שלא. כתבתי על נשים לא קורבניות, נשים שנטועות במציאות קשה כמו למשל בסיפור ‘גיבורי קיץ’ וגם בדמותה של ורד ב’ורד הגליל’. זה עבר איתי לכל דמויות הנשים הבדויות – הרוח בספרים היא רוח של ‘קחי אחריות על עצמך’. זאת אומרת שהפמיניזם היה שם עוד לפני שידעתי שקוראים לזה פמיניזם.”

“אני כותבת בקלות. מהרגע שאני מתחילה לכתוב זה שוצף וגועש ואי אפשר לעצור את השטף. לפעמים זה כאילו שמישהו מכתיב לי או לוחש לי באוזן“

את “אשה עם חדר משלה” במילים של וירג’יניה וולף? 

“בתחילת הדרך שלי כסופרת וגם שנים רבות בהמשך, לא היה לי ‘חדר משלי’ במובן של חדר בבית שהוא רק שלי ובו יכולתי לשבת ולכתוב. אבל למזלי בעלי מאוד עודד את הכתיבה שלי ומדי יום ביקש לקרוא את מה שכתבתי. זה אפשר לי בצורה נדיבה ביותר לכתוב ולכתוב. הוא היה סקרן וקרא הכל ובמובן הזה הייתי בת מזל גדולה. החדר היה בתוכי מההתחלה ובשנים האחרונות היה לי גם חדר ממשי שבו אני כותבת. הכתיבה שלי היא אלטיסטית, היא עונג גדול עבורי. ספרי מורכבים, שונים מאוד זה מזה ואף פעם הספרים שלי לא היו רבי מכר, הספרים שלי לא מתאימים לכולם.” 

ספרים או סופרים שאת אוהבת לקרוא? 

“כילדה הכי אהבתי את הספר ‘אורה הכפולה’ של אריך קסטנר קראתי אותו אלף פעמים, ואחר כך ‘נשים קטנות’. סופרים שאני אוהבת לקרוא הם קלריס ליספקטור, פרנץ קפקא, רוברט ולזר, ס. יזהר, רות אלמוג.” 

תכניות לעתיד, מה את כותבת כעת?

סיימתי לכתוב ספר שחשוב לי כחיי ואני לא יכולה לומר עליו יותר כלום. אני לא יכולה שלא לכתוב…” 

משהו טוב על גבעתיים? “

אני גרה בגבעתיים משנת 2014. היא תמיד הייתה משאת נפשי ובמשך שנים כשהתגוררנו ברמת גן רצינו לגור בגבעתיים. אני מאוד אוהבת את העיר הזו שהיא קטנה, קרובה ומתוקה, יש לי הרבה ידידות ושכנים נפלאים ואני מאוד אוהבת גם את הספריה שלי ביד לבנים.”

 
אל תפספסו הכתבות האהובות
כתבות השער

שיינה-יפה סיפור קצר

הטבה שיינה-יפה סיפור קצר   נעמי לבנון-קשת שתפו: שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב print שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter גם שיינה-יפה הייתה יושבת בשעה הזו במרפסת שלה. לבדה. ליד כוס התה

קראו עוד»
כתבות השער

גם בעסקי הביוטי אפשר לעשות אקזיט

כיצד הפכה חברת הקוסמטיקה והאיפור איל מקיאג’ של אורן ושירן הולצמן מגבעתיים ליוניקורן, כלומר למותג האונליין הגדול ביותר בארה”ב בתחום הביוטי בשווי העולה על מיליארד דולר

קראו עוד»
כתבות השער

מאוהב בגבעתיים

מאוהב בגבעתיים שיחה עם מיכה חריש שעשה דרך ארוכה מאז ילדותו הרחוקה בעיר טימישוארה ועד הגיעו לצמרת הפוליטית בה כיהן כח”כ וכשר המסחר והתעשייה מאת: נעמי לבנון-קשת צילום: איציק רובין כבר למעלה מ-50 שנה שהוא

קראו עוד»
כתבות השער

איש אשכולות

“לא מן האדמה באתי! כי באתי ממשפחה ציונית” סיפורו של דב רוזנפרב, איש האשכולות, השזור במהלך הקמתה של מדינת ישראל

קראו עוד»
כתבות השער

כאַיָּלָה שְׁלוּחָה

כאַיָּלָה שְׁלוּחָה סיפורה המרתק של אילה ויסבורד לבית גלנטי השזור במהלך ההיסטורי של העלייה לארץ ישראל, הקמת המדינה והתבססותה ♦ היא בת 95, אם ל-4, סבתא ל-12 נכדים וסבתא רבתא ל-28 נינים ד”ר נגה רוזנפרב

קראו עוד»
אבחון וטיפול מוטורי

סמכות הורית

היכולת להיות נוכח עבור הילד, להציב לו גבולות עם מסגרת ברורה ומשמעת, לתת לו הרגיש שיש מבוגר חזק שמגן עליו – נכונה לכל ילד, אבל מאתגרת במיוחד לילדים עם צרכים מיוחדים

קראו עוד»
המומחית ענבר לב

הטרדות מיניות מטופלות גם בבית משפט אזרחי

בהתאם לחוק למניעת הטרדה מינית יש לכן נשים יקרות, האופציה להגיש תביעה נגד הפוגע בבית משפט אזרחי אִילוּסְטְרַצְיָה האם אטימות המשטרה לתלונת אשה על הטרדה מינית הינה סוף דבר? התשובה לכך שלילית בהכרח! לא פעם

קראו עוד»
כתבות השער

מה קורה כשחושבים קצת מחוץ לקופסא

עו”ד דניאל פולנסקי שקל מתגוררת בגבעתיים, ● ב-1991 הוריה העמיסו את רכושם על הלאדה המשפחתית ויצאו למסע מקייב עד ישראל ● עכשיו היא טסה עם משלחת של ה’ג’וינט’ לעזור לפליטים אוקראינים

קראו עוד»
כתבות השער

העולם על פי ג’קסי

העולם על פי ג’קסי מסעות וטיולים ברחבי העולם עם יוסף ג’קסון הטייל הנצחי נעמי לבנון-קשת שיתוף ב whatsapp שיתוף ב email שיתוף ב facebook שיתוף ב twitter יוסף ג’קסון, המוכר יותר, לרבים, כג’קסי, הוא אגדה-חיה

קראו עוד»
כתבות השער

גבעתיים חוגגת מאה סיפור של נחישות והגשמה

מאה שנה חלפו מאז שהוקמה שכונת בורוכוב שהייתה לשכונה הראשונה בגבעתיים ונכנסה אל דפי ההיסטוריה. יצחק דב ויסבורד איש העלייה השנייה, עסק בפעילות ציונית עם קבוצת אחוה והיה שותף להקמתה של שכונת בורוכוב בגבעתיים

קראו עוד»
צרכנות נבונה

הכיף שלהם המומחיות שלנו KidsBest

כיצד הפכה חברת הקוסמטיקה והאיפור איל מקיאג’ של אורן ושירן הולצמן מגבעתיים ליוניקורן, כלומר למותג האונליין הגדול ביותר בארה”ב בתחום הביוטי בשווי העולה על מיליארד דולר

קראו עוד»
יועץ כלכלי רון קאולי

האם עסק שלכאורה מרוויח בדוחות הכספיים באמת מרוויח?

יעוץ כלכלי ועסקי רון קאולי האם עסק שלכאורה מרוויח בדוחות הכספיים באמת מרוויח? אִילוּסְטְרַצְיָה א.. רקע לשיטות דיווח חשבונאיות יש חסרונות בכל הנוגע להערכת רווחיות עסקית והן עשויות להטעות. ההטעיות מתמקדות בדרך כלל בעסקים שלהם

קראו עוד»
Shape
Shape
המגזינים

עשו מנוי למגזין 'גבעתיים פלוס',

בכל גיליון כתבות וטורים מעניינים ומעמיקים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

עשו מנוי למגזין 'רמת גן פלוס',

הישארו מעודכנים
אל תחמיצו, עכשיו ללא תשלום!

המדריך להזמנות

10/18/2020

לאכול טוב וגם לעשות טוב

‘באזז’  דיינר אמריקאי בגבעתיים כמה חיכינו ליום הזה שבו יפתח בגבעתיים דיינר אמריקאי אמיתי, כזה שמגיש אוכל טוב ומושחת וכמה שמחנו ששמענו על “באזז”! הזמנו משלוח לשני רעבים והוא הגיע במהירות (זה בגבעתיים, זוכרים?). המבורגר […]
02/13/2021

הפתעה! קופסאות ניפוץ משוקולד שוות בטירוף

הפתעה שווה בטירוף! את תואר המשלוח המפתיע אנחנו מעניקים לנופר בת ה-20 מרמת גן שהיא חיילת משוחררת. נופר מכינה קופסאות ניפוץ משוקולד שוות בטירוף! גם יפהפיות, מדוייקות ואלגנטיות וגם מספקות רגעים של כייף בהם מנפצים […]
03/24/2021

טירמיסו נפלא א-לה מאמתוק

טירמיסו נפלא א-לה מאמתוק חגיגת קינוחים שמיישרים… ומיישרים! מי לא אוהב טירמיסו? הקינוח האיטלקי המפורסם המורכב משכבות של בישקוטים טבולים באספרסו ומרסלה, קרם מסקרפונה עשיר ושכבה דקיקה של קקאו מעל. קינוח מושלם מתוק ומפנק. וכאן […]
09/02/2020

חגיגת בשרים מעושנים

‘צ’ופ-צ’ופ’ ארוחת בשרים מעושנים כל מי שאוהב בשר ומגדיר עצמו כקרניבור, יסכים שאין כמו לאכול נתח טוב של בשר מעושן צלוי כהלכה. אבל מה עושים כשאין מעשנה בבית? מזמינים מצ’ופ צ’ופ נתחים ובשרים נהדרים, עסיסיים […]
11/22/2021

ענבר גפן תאפה עבורכם מגש של דונטאס טעימים ויפהפיים

חג החנוכה כבר מעבר לפינה והשנה בחרנו עבורכם את כל הקולקצייה – סופגניות יצירתיות ודונטאס שמנמנות, עוגת בריושים עשירה וטארט סנט הונורה עם סופגניות קטנטנות, קרואסונים מלאי כל טוב ושוקולדים עשירים… בקיצור, תהיו מוכנים כי החג הכי משמין בשנה הגיע! חג טעים ושמח!
12/24/2020

אריק מכין חומוס טוב באהבה ותשוקה גדולה

האהבה של אריק להכנת חומוס היא כמו האהבה למוזיקה ונגינה. הרכיבים שונים אבל היעד זהה: טעם טוב, תשוקה ואהבה אריק מכין חומוס טוב באהבה ותשוקה גדולה אריק לבנת הוא מוזיקאי, אמן ויוצר. לצד המוזיקה, הוא […]
10/05/2021

רעבים ובא לכם להתמכר?

חשבתי שבקיץ החם שלנו שום דבר כבר לא יכול להפתיע אותי עד שגיליתי שרשת גולדה ובמבה אסם שילבו את הטעמים האייקונים והאהובים במוצר אחד קייצי במיוחד
12/12/2020

מהודו באהבה! נוּלה מבשלת אוכל הודי נועז, צבעוני ושמח

מהודו באהבה נוּלה מבשלת אוכל הודי נועז, צבעוני ושמח מור מילר או נוּלה בשבילכם אוהבת את המטבח כבר מילדות ומבשלת מגיל 8. לאורך השנים היא למדה טכניקות בישול מסורתיות ועכשוויות מטיולים וחוויות בארץ ובעולם וצברה […]

מצטרפים למגזין מעורר מחשבה ומהנה

מנוי בהטבה ללא תשלום למגזין 'גבעתיים פלוס'

מנוי בהטבה ללא תשלום למגזין 'רמת גן פלוס'

נשמח לשמוע מה שיש לך להגיד לנו

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

זהו? יוצאים מהאתר?

הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,

עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!

דילוג לתוכן