
המתנדב האולטימטיבי זוכה להוקרה – איציק רובין
חייו של איציק רובין דרך עדשת ההתנדבות, שיקבל את המתנה הגדולה מכולן – אות "יקיר העיר" גבעתיים
רוגל נחום (54) הוא מגדולי האתלטים שצמחו בישראל. 30 שנה הוא מחזיק בשיא בקפיצה משולשת (17.20 מ') ולא נראה שיש איום באופק ● יותר משהוא בחר באתלטיקה, נדמה שהיא בחרה בו ● כיום בתפקידו כמנהל המקצועי של איגוד האתלטיקה, רוגל נחום מנסה להעביר לדור העתיד קצת מניסיונו הרב
ד"ר נגה רוזנפרב
צילום איציק רובין
שתפו:
רוגל נחום גדל בגבעתיים, בן לרותי ודוד נחום ואח למטי ומאיה. הוא למד בבית הספר היסודי מצדה (היום בי"ס יגאל אלון) ובתיכון שמעון בן צבי בגבעתיים. הוא החל להתאמן באתלטיקה קלה בשנת 1984 כשהיה בן 17, לאחר שהמורה לחינוך גופני דאז אבי זילברמן, האיץ בו להתאמן בקפיצה לגובה.
"רוגל היה אחד מתלמידיי האהובים. הוא היה 'ילד טוב גבעתיים' – נער ותלמיד רציני ומחוייב, תחרותי ובעל יכולת התמדה. כבר בכיתה ט', הבחנתי מיד שיש לי כאן תלמיד עם פוטנציאל ייחודי. הוא היה ספורטאי מצטיין בכל הענפים, ובמיוחד במשחקי הכדור ובעל יכולת אתלטית יוצאת דופן" מספר אבי זילברמן, מי שמשמש כיום כסוכן השחקנים המוביל בישראל. "זה לא פשוט היה לשכנע אותו לעבור ממשחקי הכדור הפופולריים כל כך בין בני הנוער, לעסוק בספורט אישי תחרותי. הפעלתי עליו מכבש לחצים וממש הכרחתי אותו ללכת לדודי קושניר, מאמן האתלטיקה האגדי. הכישרון זעק לשמיים."
כשרוגל התחיל להתרכז באתלטיקה, הוא היה בן 17 והתאמן בהדרכת דודי קושניר ואלכס מרמן באס"א תל אביב ובמכבי תל אביב.
"היה לי בנק תנועתי מאוד רחב – קואורדינציה טובה, מרכיבי כושר גופני ממש טובים. מי שקיבל אותי לא היה צריך להתחיל מהתחלה. גם הגנטיקה שקיבלתי מההורים שלי וגם החוגים שהייתי בהם עזרו לי מאוד. התחלתי כקופץ לגובה, ואז בתחרות בה לא הלך לי התעקשתי לקפוץ משולשת ולגמרי במקרה עשיתי שיא ישראלי לנוער, וזו הייתה נקודה מפנה מבחינת בחירת המקצוע העיקרי שלי" מספר נחום.
בגיל 18, רק שבוע לפני שגויס זכה למעמד ספורטאי מצטיין. "לקחו תקן של ספורטאי אחר שהיה אמור להשתחרר בעוד כמה חודשים, כי אמרו ששווה להעביר את זה אליי. הייתי יכול ללכת לצבא רגיל – הייתי ספורטאי טוב, אבל לא הכי בולט בארץ, ולא היו לי חלומות כמו אליפות עולם או אולימפיאדה."

ספרי סחלב

צילום: יוסי בר
ואז החל רצף של זכיות ושיאים
בתחרויות האתלטיקה של המכביה ה-13 זכה נחום במדליית זהב בקפיצה משולשת בשיא ישראלי ומכביה חדש של 16.77 מטר. חודש וחצי לאחר מכן, באוניברסיאדה שנערכה בגרמניה "אבדה" הנעל השמאלית של נחום, שנאלץ לערוך את החימום וההרצה לתחרות קפיצה משולשת, עם נעלי התעמלות רגילות. 5 דקות לפני תחילת התחרות נמצאה הנעל האבודה, בחדר ההמתנה לתחרות. בסופו של דבר, הוא סיים במקום שמיני בתוצאה של 16.44 מטר. מאוחר יותר התברר, כי אחת הבודקות של התחרות הוציאה את הנעליים מתיקו, אך החזירה לתוכו רק נעל אחת.
בתחרות שנערכה בבודפשט, הונגריה ב-18 ביוני 1990, קבע נחום בקפיצה לרוחק שיא ישראלי חדש של 7.96 מטר. שיא זה החזיק מעמד כ-20 שנה. באותה השנה הוא החזיק, בו זמנית, בשלושה שיאים ישראלים, בקפיצה לגובה (2.18 מטר), בקפיצה לרוחק (7.96 מטרים) ובקפיצה משולשת (16.89 מטרים).
באליפות ישראל באתלטיקה שנערכה בתל אביב ב-6 ביולי 1991 זכה נחום במדליית זהב בקפיצה משולשת בשיא ישראלי חדש של 17.17 מטר. "לפני התחרות ההיא לא עברתי אף פעם 17 מ'. השיא שלי היה אז 16.89. הקהל היה מאוד מעורב והקפיצות שלי הצליחו. בניגוד לשנים האחרונות, האצטדיון היה כמעט מלא. התחלתי עם 17.10, המשכתי ב-17.17. בתקופה ההיא היה רק ערוץ אחד. אני זוכר שבאמצע התחרות 'מבט ספורט' פרצו לשידור והתחילו להעביר את התחרות בשידור חי. מאיר איינשטיין שידר. קפצתי אחר-כך, 17.31 באותו שידור חי, אבל הרוח הייתה 2.3 מ' לשנייה, כלומר קצת מעל המותר".
בהמשך השתתף בתחרות שנערכה בסביליה, ספרד ב-6 ביוני 1992 וקבע שיא ישראלי חדש בקפיצה משולשת – 17.20 מטר.
"התייצבתי לתחרות שבספרד מול גדולי הקפיצה המשולשת – האלוף האולימפי מאולימפיאדת סיאול 1988, חריסטו מארקוב הבולגרי, וסגן אלוף העולם לאוניד וולושין הרוסי. קצת התרגשתי מול כל השמות האלה, למרות ששנה קודם לכן קפצתי 17.31 מטר עם רוח גבית חזקה מהמותר. כמעט לא הכירו אותי. בניסיון הראשון קפצתי 16.85, בשני עשיתי 16.94. ואז הגיעה הקפיצה השלישית. זו הייתה קפיצה שקטה, חלקה. לא הרגשתי משהו מיוחד. כשהסתכלתי לעבר לוח התוצאות, ראיתי 17.20. סיימתי שלישי, אחרי וולושין ומארקוב ואפילו פירגנו לי בפרס של 300 דולר".
לאחר מכן השתתף רוגל באינספור תחרויות ואליפויות עולם ובשלוש אולימפיאדות: אולימפיאדת ברצלונה (1992), אולימפיאדת אטלנטה (1996) ואולימפיאדת סידני (2000) שם גם נשא את דגל ישראל בטקס הפתיחה.
דואג לספורטאים הצעירים
כיום הוא המנהל המקצועי של היחידה ההישגית באיגוד האתלטיקה. רוגל מטפל באתלטים הבכירים ומהווה איש קשר בין האיגוד לבין הוועד האולימפי.
מה דעתך על העובדה שהשיא שלך מחזיק מעמד כל כך הרבה שנים?
"האמת, אף אחד לא אוהב ששוברים לו את השיא וזה נעים לדעת שהיא עדיין שלי. השיא מחזיק מעמד כל כך הרבה שנים משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שהתוצאה בפני עצמה מאד איכותית וגם לאחר 30 שנה היא מדורגת גבוה בצמרת העולמית. סיבה נוספת היא המורכבות של המקצוע והקושי להביא ילדים מוכשרים שיתמידו ויחזיקו מעמד הרבה שנים בענף אישי שהעבודה בו היא מאד סיזיפית ודורת המון זמן וסבלנות. זה נכון להרבה מהענפים האישיים בענפי הספורט האולימפיים. גם כשמוצאים ילדים כאלה צריך שיהיה להם את הכישרון המתאים."
האם יש מישהו שעשוי לשבור אותו?
"איני לא יכול להצביע במדויק על מישהו שיכול בשלב זה לשבור את השיא, אך אני מאד אשמח אם יום אחד, כשהשיא יישבר, זה יהיה על ידי אתלט שאני אאמן."
מי הם האתלטים הצעירים והמבטיחים באתלטיקה הישראלית?
"שני האתלטים הצעירים הבולטים ביותר כיום באתלטיקה הישראלית הם יונתן קפיטולניק, אלוף העולם ואלוף אירופה לנוער לשנת 2021 ובלסינג אפריפה, שיאן ישראל ב-200 מ', מקום רביעי באליפות אירופה לנוער ומקום 7 באליפות העולם לנוער לשנת 2021."


רוגל ועדן פינקלשטיין
את מי מהספורטאים המפורסמים אתה מאמן?
"הקבוצה שאני מאמן נקראת "הרוגלים" (לא אני המצאתי את השם) והיא בעיקר של קופצי רוחק ומשולשת וקצת ספרינט. האתלטית הכי בולטת בקבוצה שלי זו חנה מיננקו, שיאנית ישראל בקפיצה לרוחק ובקפיצה משולשת אשר בקיץ האחרון סיימה במקום השישי במשחקים האולימפיים בטוקיו.
אתלטים נוספים שמתאמנים אצלי:
עדן פינקלשטיין (תושבת גבעתיים), אתלטית צעירה ומוכשרת גם בקפיצה לרוחק (שיאנית ישראל לנוער ולגילאי 23) וגם בספרינט. עדן לומדת היום באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.
אבירם שורצברד אלוף ישראל בקפיצה לרוחק, בעל שיא אישי של 7.78 מ, גם הוא לומד בארה"ב באוניברסיטת פרינסטון.
רועי ליבוביץ – אלוף ישראל לנוער בקפיצה לרוחק וסגן אלוף ישראל לנוער בקפיצה משולשת
גיא מרגלית – אלוף ישראל לנוער בקפיצה משולשת ומקום שלישי בקפיצה לרוחק ומקום שלישי בקפיצה משולשת באליפות ישראל לבוגרים
עלאי פורמן – מקום רביעי באליפות ישראל לבוגרים בקפיצה משולשת.
רומי טמיר – אלופת ישראל לבוגרות בקפיצה לרוחק וסגנית האלופה בקפיצה משולשת. אלפות ישראל לנוער במשולשת וסגנית האלופה בקפיצה לרוחק.
אורי ארנון – סגל אלוף ישראל בקפיצה משולשת.
תומס דובנוב רז – מקום שלישי באליפות ישראל לבוגרים ב-100 מ'. סגן אלוף ישראל לנוער ב-100 מ'. אלוף ישראל לנוער ב-200 מ'. העפיל לגמר אליפות אירופה לנוער בריצת 4X100 מ' יחד עם נבחרת ישראל בשליחים.
האם אתה מאוכזב שלא זכית בקריירה שלך במדליה אולימפית?
"לא! אני מאד מרוצה מהקריירה שהייתה ובעיקר מהדרך שעברתי אשר עיצבה את דמותי ואת מי שאני היום. אני מאושר עם החברים שרכשתי במהלך השנים ועל המקומות בהם ביקרתי במהלך הקריירה. אני תמיד מסתכל על מה שיש ולא על מה שאין ומנסה להשפיע במקומות שאני יכול, אם זה על מסלול חיי או אם זה בעצות וגידול דור העתיד."

חייו של איציק רובין דרך עדשת ההתנדבות, שיקבל את המתנה הגדולה מכולן – אות "יקיר העיר" גבעתיים

הזמרת והיוצרת טל גירטלר משיקה את "שתיים"
הסינגל החמישי מתוך אלבומה החדש ובו היא חוברת לשיתוף פעולה ייחודי עם המפיק והמלחין גל פדה

אלה אותם מים ורק המחיר שאנחנו משלמים מאמיר בעשרות אחוזים
הקמת התאגידים נבעה מכשל בהתנהלות הרשויות המקומיות ומאז הקמת תאגידי המים אנו משלמים הרבה יותר על אותם המיםהצרכנים?

נורית ואורי חשבו שהם מכוסים מכל כיוון, אבל אחרי עשור של זוגיות מאושרת התגלה החור השחור: למה הסכם ממון לא באמת קובע מי יירש אתכם

הגבול הדק בין אהבה, אחריות ושליטה: המקרה שמטלטל את דיני הצוואות

לבנת פורן אשת עסקים, מייסדת ויו"ר חברת 'לבנת פורן – זכויות רפואיות' ● נבחרה לפרוייקט 'מאה שנים, מאה נשים'

תלמידי שכבת ה' בסחלב משיקים ספר פנטזיה ימי עוצר נשימה

"הבריכה, מעבר להיותה מתקן ספורט ונופש, מהווה מקום מפגש משמעותי לתושבי העיר" (שראל טייבר)

איציק רובין עוסק בהתנדבות בכל שעות היממה, בקרוב הוא ימונה בפעם השנייה לנשיא "ליונס גור אריה", הוא מוכר בגבעתיים בזכות המצלמה איתה הוא מקפיד לתעד ארועים ובזכות המעורבות הקהילתית המופלאה שלו

הספר 'מרשעת' (Wicked) מאת גרגורי מגווייר, הוא מעין עיבוד פוסט-מודרני לסיפור המקורי

האם יצא לכם לפגוש תושב מקומי בגבעתיים שמתעניין ברכישת דירה באחד מפרויקטי הפינוי-בינוי החדשים במתחם ההסתדרות? ככל הנראה שלא…

העתיד של ההתחדשות העירונית: בין ביורוקרטיה לצורך ביטחוני וחברתי.
2026 היא השנה שעשויה להפוך לנקודת מפנה

יש מורים שנשארים איתך לכל החיים
את אבי זילברמן פגשתי לראשונה כשהיה המורה שלי לחינוך גופני בתיכון שמעון בן צבי בגבעתיים.

ברוב המקרים, חברי הנציגות אינם אנשי מקצוע. הם שכנים נחמדים הפעילים בבניין
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


