

שנים שגיל פנטו, אוצר ומשמר נוסטלגיה ישראלית, אוסף זיכרונות מבתים ישנים שתכולתם מגיעה לשוק הפשפשים, מבלי שהוא יודע מאיזה בית הם הגיעו ומהו הסיפור המשפחתי.


בחורף האחרון הלכה לעולמה איטה נובודבורסקי בגיל 86. לאחר כמה חודשים, החליטה אחייניתה נורית לפנות את הדירה הקטנה שבה התגוררה דודתה עד יומה האחרון והזמינה את גיל לראות את הדירה הקטנה בשיכון קופת חולים בגבעתיים. השיכון נבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת עבור עובדי קופת חולים כללית – שמונה בנייני רכבת וביניהם מדשאות רחבות שפעם נהגו לשחק בהם ילדי השכונה. כשגיל נכנס לדירה הוא הרגיש כאילו הוא חוזר בזמן, וכששמע גם את הסיפור המשפחתי, החליט לפנות את הדירה ולהציג את סיפורה בפופ-אפ שפתח ברחוב שוקן בתל אביב.
בפופ אפ מוצגים פריטים נבחרים מהדירה כפי שנמצאו בבוידעם, בסלון, בארון הבגדים, במטבח ועוד, לצד תמונות שצולמו, רגע לפני שהדירה פונתה וכן ניתן לראות את הדירה באמצעות סריקת תלת מימד.


דירה ישראלית של פעם
"מהפרטים שאספתי אני יכול לספר שמשפחת נובודבורסקי עלתה לארץ מפולין בשנת 1936. ההורים צבי ושושנה ושלושת ילדיהם – הבן יצחק והבנות מאשה ואיטה התגוררו בשכונת שפירא בתל-אביב.
בדירה בגבעתיים גרו האחיות מאשה ואיטה. דירת שיכון קלאסית של פעם, בעלת שני חדרים.
כעובדת קופת חולים, רכשה מאשה נובודבורסקי את דירת השיכון הקלאסית בעלת שני החדרים, אי שם בשנות החמישים כשהשיכון בגבעתיים הוקם. אחותה איטה עברה לגור יחד איתה באופן זמני, עד שהיא תרכוש לעצמה דירה משלה, אך השנים עברו והמצב הזמני הפך לקבוע. האחיות שלא נישאו, לא ילדו ילדים ולא הקימו משפחה הסתדרו היטב זו עם זו, ושתיהן חיו יחדיו בדירה עד מותה של מאשה לפני שנים רבות.
איטה שדגלה במשפט "למה לקנות חדש אם הישן עדיין טוב ועובד", כמעט ולא עשתה כל שינוי בדירה מהרגע שהן נכנסו לגור בה כרווקות צעירות. כך, בלי ששיערה, שימרה את סיפורה של דירה ישראלית של פעם, החל מפריטי הריהוט והטקסטיל ועד לחומרי הניקוי שליד הכיור ובארונות.


בתמונות המשפחתיות נראות שתי נשים נאות, מטופחות ואופנתיות. איטה עבדה כל השנים כחתמת בחברות ביטוח והשקיעה במראה החיצוני שלה יותר מאשר בבית. בארון הבגדים שלה מצא גיל עושר של פריטים בטוב טעם: כובעים, בגדים, נעליים, תיקים ואביזרים. אחותה מאשה המשיכה לעבוד בקופת חולים עד שחלתה ונפטרה בשנות החמישים לחייה. מאז, איטה נשארה לגור בדירה בגפה.
"הדירות של פעם היו זהות מבחינת תכולתן" מסביר גיל "המבחר לא היה גדול. אלו השנים שכמעט הכל היה תוצרת הארץ – ולכן מה שהיה אצל איטה ומאשה היה גם אצל בתיה ואצל שושנה – היה אצל כולם. רק הן לא זרקו והחליפו כמעט דבר לאורך השנים והפכו את דירתן למזכרת וזיכרונות לכל הדירות של פעם. עמד שם מקרר אמקור 10, תנור אפייה ולידו פלטת גז ומיקסר ישן של קנווד. המדפים בארונות במטבח היו מצופים בנייר, על השולחן ניצב סיפילוקס ועל הרצפה תנור של פרידמן. גם הקירות כוסו בטפטים ישנים, בבוידעם נמצאו כ-40 בקבוקי שמן משנות ה-70. בחדר השינה עדיין עמדו שתי מיטות סוכנות. נדהמתי. לא האמנתי שככה חיו בדירה בישראל של 2022".
גיל פנטו מציע סיור של שעה בפופ אפ ומלווה אותו בסיפורים על השיכון הייחודי, על האחיות, וכמובן על הדירה ותכולתה. הקליקו כאן להרשמה ופרטים

מילות מפתח: גיל פנטו, מאשה ואיטה נובודבורסקי

"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"

חייו של איציק רובין דרך עדשת ההתנדבות, שיקבל את המתנה הגדולה מכולן – אות "יקיר העיר" גבעתיים

לבנת פורן אשת עסקים, מייסדת ויו"ר חברת 'לבנת פורן – זכויות רפואיות' ● נבחרה לפרוייקט 'מאה שנים, מאה נשים'

"ברואנדה יש רוב מוחלט לנשים בממשלה, למעלה מ-80% הן נשים-שרות המקדמות אג'נדה נשית מובהקת שבראשה קידום הביטחון הנשי במדינה […] הצלחתן של הנשים בתחומים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים נתפסת ברואנדה כאסטרטגיה התורמת לקידומה הלאומי, החברתי והכלכלי של המדינה"

תלמידי מרכז המחוננים סחל״ב פיתחו אפליקציות Ai לקניון עזריאלי גבעתיים

יאנה מרגולין היא מהנדסת בדיקות תוכנה. טמקימת עמותת 'גֵּנִים טובים' – קהילת נשאים ונשאיות BRCA

כיצד הפך בית צנוע ברחוב גולומב 39 לסמל של תקומה ותקווה

בינה מלאכותית – ובעיקר התחום שנקרא למידת מכונה נטמע בשגרת היום-יום שלנו

דמיינו עולם עתידני שבו הטכנולוגיה המוכרת לנו מעולם לא נוצרה: מה היה קורה אילו לא היו ממציאים את האינטרנט?

בגבעת קוזלובסקי, ברחוב המרי, נמצאת
הנקודה היפה ביותר של העיר גבעתיים –
תצפית מרהיבה הפונה למערב, המאפשרת
צפייה פנורמית מרשימה של העיר תל
אביב

"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך

"קהילה זקוקה לשייכות וגבולות גיאוגרפיים המעצבים את המרחב, אך לא את תושביו. התחדשות אמיתית מתרחשת, כשאנחנו מצליחים להפוך את זירות הבנייה והצפיפות למרחב חי, נושם ומלכד. המרחב צריך לשרת את הציבור ולא להתאים את התושבים לתכנון"

עד כה, דיירים בני 70 ומעלה נדרשו לבחור את מסלול התמורה כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט: לעיתים עוד לפני שהתוכניות התגבשו ולוחות הזמנים הפכו לברורים

האשליה של ידועים בציבור:
רק אחרי 15 שנים ביחד הם גילו שכל אחד מהם חי במציאות אחרת

רוב ההורים בטוחים שהתשובה מובנת מאליה, עד שהם מגלים שהיא לא כתובה בשום מקום

"הדילמה הכי רגישה של ההתחדשות העירונית היא איך משמרים את ה-Genius Loci (בלטינית: רוח המקום) זהו מושג המתאר את האווירה, האופי הייחודי, והזהות התרבותית או ההיסטורית של מיקום מסוים"

הדירה החדשה היא רק חלק מהסיפור: האותיות הקטנות בהסכם עלולות להגביל אתכם במשך שנים, לייקר את העסקה ואף למנוע מכם למכור את הדירה כשתזדקקו לכך

האם הייתם מסכנים מיליון שקלים רק כדי להימנע משיחה מביכה עם בן או בת הזוג?

"קהילה זקוקה לשייכות וגבולות גיאוגרפיים המעצבים את המרחב, אך לא את תושביו. התחדשות אמיתית מתרחשת, כשאנחנו מצליחים להפוך את זירות הבנייה והצפיפות למרחב חי, נושם ומלכד. המרחב צריך לשרת את הציבור ולא להתאים את התושבים לתכנון"

האשליה של ידועים בציבור:
רק אחרי 15 שנים ביחד הם גילו שכל אחד מהם חי במציאות אחרת


רוב ההורים בטוחים שהתשובה מובנת מאליה, עד שהם מגלים שהיא לא כתובה בשום מקום

עד כה, דיירים בני 70 ומעלה נדרשו לבחור את מסלול התמורה כבר בשלבים מוקדמים של הפרויקט: לעיתים עוד לפני שהתוכניות התגבשו ולוחות הזמנים הפכו לברורים

ניצנה: מינוף של חזון מהעיר ועד המדבר
התחדשות עירונית ברחוב ניצנה בגבעתיים
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


