
גיבור בזמן אמת: סמ"ר עומרי ניב פיירשטין
ערכה: ד"ר נגה רוזנפרב
29 באפריל 2025
ערב יום הזכרון תשפ"ה
שתפו:
"…אני מקשיבה לקול שלך בסרטונים, רואה אותך חי, מדבר ושר, מנסה לחרוט במוחי את אלו כדי שישארו שם, נלחמת בעובדה שאני לא רוצה אותך כזיכרון, אני רוצה אותך חי. אבל המציאות מחייבת אותי לנוע בין החיּות לזיכרון… בין הרצון לגעת ולהרגיש לבין ההכרח לזכור ולהיזכר."
אמא אור-לי ניב.
בשעה 06:29 בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, התעורר בסיס זיקים בדרום הארץ לבוקר שהפך במהרה לאחד הקשים בתולדות המדינה. סמ"ר עומרי ניב פיירשטין, תושב גבעתיים, שמילא תפקיד של לוחם חילוץ והצלה בפיקוד העורף בבסיס, לא יכול היה לדעת ששעות אלו יהיו האחרונות בחייו, וגם הרגעים בהם יהפוך לגיבור שהציל חיים רבים.
באותו בוקר גורלי, בין השעות 06:45 ל-06:55, כשהתקבלו הדיווחים הראשונים על חדירת מחבלים, עומרי כבר היה בכוננות. הוא עבר ממיגונית בנים למיגונית בנות ושמר על הטירוניות. הוא כבר קיבל החלטה לצאת להילחם, אך חיכה לרגע הנכון.
אומץ עד הרגע האחרון
תיעוד ההודעות והשיחות מאותו בוקר מספר סיפור של מנהיגות ואומץ. בשעה 07:11, כשהתברר שהמחבלים חדרו לבסיס זיקים, עומרי, בלי לחשוב פעמיים, נטל נשק מאחד החיילים ונטל את הפיקוד על הטירונים במיגונית.
בשעה 07:31, כשלוחם ראשון מהסגל נפצע מירי צלף, עומרי מבין שהמחבלים בגזרתם והוא חייב לצאת. עומרי ונועה זאבי, סמלת המחלקה וחברתו הטובה, התווכחו מי יוצא ומי נשאר עם הטירונים, נועה התעקשה לצאת ובשעה 7:41 היא נפצעה באורח אנוש. עומרי צפה בה מפתח המיגונית, שם הוא בעצמו חיכה לצאת, וראה אותה נפגעת מכדור, מבלי לחשוב פעמיים, תוך שניות הוא רץ אליה, דווח בווטסאפ שהיא נפגעה ושנדרש פינוי, לקח אותה למקום מוגן ונהל את הפינוי שלה.
באותו זמן ירדה מהעמדה לוחמת נוספת. לאחר שאף היא נפצעה, עומרי שלח אותה למיגונית תוך שהוא מחפה עליה ואז עלה לעמדה, בש"ג מטווחים, הצטרף לאדר בן סימון, ינאי קמינקא ועדן אלון לוי. הם ניסו להזעיק עזרה, נלחמו בעקשנות והצליחו להרחיק את המחבלים ממקום המסתור של הטירונים. בדקות גורליות אלו הם הצילו את חייהם של רבים.
על פי התחקיר הצה"לי, עומרי וחבריו וחברותיו לעמדה נפלו בשעה 08:13. עומרי נהרג מרסיסים, הדף רימונים וטיל אר.פי.ג'י. ליבו נעצר מרסיס ענק שחדר לגופו. באותה שעה, נפל בקרב גם מפקדו רס"ן אדיר עבודי. אדיר לא ידע על מותו של עומרי, ועומרי לא ידע על מותו של המפקד שאהב.
עומרי לא היה רק חייל שעשה את חובתו. הוא היה ב' קוד, תפקיד שבוחר המפקד באופן אישי לצרכיו בפלוגה, האיש הנאמן לו ביותר והדומה לו מבחינה ערכית. אחת מתכונותיו של עומרי הייתה הקשבה רדיקלית לאנשים ומי שהכיר אותו האמין וכיבד אותו. בלב הענק שלו היה מקום לכולם – הוא היה קשוב לאנשים בסביבתו, תמיד דאג לשתף אותם, לחבק, לאמץ אותם לחברים. עומרי היה חייל נחוש, הוא מסר את חייו למען הטירונים ומבחינתו זה היה טבעי להתייצב לצידם כלוחם, כחלק בלתי נפרד מהסגל שכה אהב.
ב' קוד
עומרי, בנם של אור-לי ניב, סגנית ראש עיריית גבעתיים, מיכל אדלשטיין-ניב וקובי פיירשטין, אח למאיה ומיקה, גדל בגבעתיים והתחנך בבתי הספר בורוכוב וקלעי. היה פעיל בקן בורוכוב בתנועת 'הנוער העובד והלומד', אהב לשחק כדורסל ולמד אומנויות לחימה. כמי שאהב ספורט הוא ניצח לא מעט בטניס, בג'ודו, בכדורסל, בכדורגל וגם בכדוריד. הוא היה חזק פיזית וגם מנטלית.
הוא אהב גם מוזיקה ואוכל טוב, הוא אהב לנהוג ממש מהר ולעשות שטויות עם חברים, אבל יותר מכל אהב את המשפחה שלו והם אותו. אור-לי, מיכל וקובי היו שותפים לאידיאולוגיה שכל מה שילדים זקוקים לו, היא אהבה במנות גדושות, ללא תנאי.
לקראת ערב סוכות האחרון, הוא הגיע הביתה כבר ביום חמישי. הוא הספיק להסתובב עם מאיה אחותו בקניון ולחפש בגדים, לשבת איתה במקדונלד'ס ולנסוע לפגוש את אבא קובי בארוחת ערב בסוכה אצל דודה חנה ודוד רוני. זו הייתה ארוחה שלא נפקד ממנה אף אחד ממשפחת פיירשטין כמו צו התייצבות.
זה היה חג מלא שמחה. עומרי, כרגיל, חיזר אחר הקציצות והמטעמים של דודה חנה, אחר כך יצא לשחק כדורסל עם הילדים ומאוחר יותר מאיה ועומרי יצאו. כשעומרי חזר לבסיס לעשות 'שבת שמחת תורה', מאיה דאגה לקנות לו את הבגדים שהוא צילם לה ורצה לקנות.
ואז הגיעה השבת הארורה ההיא של השבעה באוקטובר.
באותו בוקר, עומרי לא היה רק חייל שעשה את חובתו, הוא היה אדם שבחר לקום ולעשות מעשה כשאחרים היו משותקים מפחד. הוא היה בן ואח אהוב, חבר, וגיבור לאומי.
שעה 08:13, ש"ג מטווחים
נשמע רעם גדול, האוזניים מתפוצצות, אין אקו, רק קולות עמומים של חפצים שעפו באוויר. איברים נמחצו בהדף רב על קירות הבטון ומשם אל הארץ, בקול שכמעט בלתי נשמע. דממה לכודה בענן אבק שריפה, שאריות של הדף. אין ציפור. אין ציוץ. הילוך איטי, העולם ממשיך אבל נדמה כי האט את תנועתו. ואז דממה, סוף גם לקולות העמומים. כרגע בזיקים השקט, הוא דממת מוות, בעמדת ש"ג מטווחים.
מורשת של גבורה
בסיס זיקים השוכן כ-2 ק״מ מהים, היה הבסיס היחיד שלא נפל לידי מחבלי הנוח'בה בבוקר השבעה באוקטובר, והקרב בו עוד יזכה בוודאי לסיפורים רבים שישבחו את רוח הלחימה ורוח הקרב של סגל המפקדים של מסלול לוחמי החילוץ והצלה של פיקוד העורף.
בקרב הדמים בזיקים נפלו גיבורי סגל פלוגת תבור אוגוסט 23: רס"ן אדיר עבודי, מפקד הפלוגה, סרן אור מוזס, סגנית מפקד הפלוגה, סגן אדר בן סימון, מפקדת מחלקה, סגן ינאי קמינקא, מפקד מחלקה, סמ"ר עדן אלון לוי, מפקדת כיתה, סמ"ר עומרי ניב פיירשטין, לוחם וב' קוד ורב"ט נריה אהרון נגארי, טירון בהכשרת לוחם.
נועה זאבי ניצלה ונמצאת בתהליך החלמה.
סמ"ר עומרי ניב פיירשטין ז״ל נפל בקרב ביום שבת ה-7.10.23, כ"ב בתשרי תשפ"ד, ונטמן בחלקה הצבאית בקרית שאול. רוחו יהיה בלבבות לתמיד.
ביום הזיכרון הזה, כשאנו מתייחדים עם זכרם של כל חללי מערכות ישראל, גבעתיים מתייחדת עם זכרם של הנופלים, ביניהם עומרי ניב, שבמותו ציווה לנו חיים ומופת של הקרבה וגבורה, רעות ואהבה.
*מתוך הספר "ב' קוד | להיות אני – עומרי ניב פיירשטין" ריבי בסליאן, הוצאה עצמית.
נכתב באמצעות מיזם סיפור חיים 2024.
העתיד כבר כאן: האם הרכב שלכם חכם – או חכם מדי?
"הבריכה, מעבר להיותה מתקן ספורט ונופש, מהווה מקום מפגש משמעותי לתושבי העיר" (שראל טייבר)
כמי שחיה את תחום ההתחדשות העירונית ברמה היומיומית, אני יכולה להעיד שהפרמטרים הללו קריטיים למימוש הפרויקט ולטובת ציבור הדיירים
מאור יבלושניק בראיון ראשון מאז שמונה למנכ"ל חברת 'יעד', על התוכניות השאפתניות לשנת 2025 יחד עם מושיק גולדשטיין יו"ר החברה הכלכלית
שיכון 'קופת חולים' בגבעתיים הוא אחת השכונות הייחודיות בגבעתיים, המספרת את סיפורה של 'עיר הפועלים'. שכונה היא 'קיבוץ בעיר'
בבורסה נהוגה גישת המערכת הסגורה של מנגנוני בוררות ייחודיים לפתרון סכסוכים
10 המקומות המומלצים ביותר בניו יורק שאסור לפספס:
התקנות החדשות בענף התיווך ייסיעו ללקוחות להבטיח שקיפות מלאה וליצור שוק נדל”ן הוגן ומסודר
הרבנית ד"ר אילה גליקסברג הגישה לנשיא יצחק הרצוג את ספרו של בעלה המנוח "דרכי יוסף"
"הסוד הקטן של הכדורסל הישראלי: כשיענקלה רוזן שיתף פעולה עם אריק איינשטיין בהפועל תל אביב לפני שהפך לאגדה"
הספר 'מרשעת' (Wicked) מאת גרגורי מגווייר, הוא מעין עיבוד פוסט-מודרני לסיפור המקורי
יש מורים שנשארים איתך לכל החיים
את אבי זילברמן פגשתי לראשונה כשהיה המורה שלי לחינוך גופני בתיכון שמעון בן צבי בגבעתיים.
בין בלנקנזה לעצמאות לזכרה של ראומה ויצמן לבית שוורץ נטע עדני 5/5/2025 לא בכל יום נפטרת דמות, שהחזיקה בעדינות ובנחישות את חוטי הזהות הישראלית שלנו. בכתיבת הטור הזה, בעיצומם של ימי שואה ותקומה, רגע לפני
חג שבועות בפתח, והקונדיטוריות ברחבי הארץ לובשות גבינה. יצאנו לבדוק את הקולקציות החדשות לחג – וחזרנו עם בטן מלאה ולב שמח
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!