עמית שובע (28) הוא מהנדס וזמר ואלון ניקסון (27) הוא מאפר ודראגיסט מצליח ● ראיון עם זוג אופטימי
נעמי לבנון-קשת
שתפו:
עמית ואלון הם סיפור אהבה אמיתי ומעורר השראה. ההיכרות, ה'קליק', המעבר למגורים המשותפים בגבעתיים, ליד המשפחה של עמית, ועכשיו גם התכניות לעתיד.
לכאורה הם זוג סולידי. האחד מהנדס והשני מאפר מקצועי. אבל מאחורי החזות הזו, בכל אחד מהם מסתתר אדם אחר שיוצא לאור בשעות הערב: עמית שובע, שלומד שירה אופראית, מופיע כשחקן וזמר, ואילו לאלון ניקסון יש מופע דראג מצליח כליזי לה-בל, דמות מדהימה.
הם הכירו לפני כשש שנים ונפגשו ברחובות – אלון היה אז חבר קיבוץ נען ועמית החליט לצאת מהטריטוריה המוכרת של תל אביב ולחפש קשר אמיתי ורציני.
"שנינו היינו אז בשלב מאד ראשוני של חיפוש ובניה, כל אחד בדרכו ובכיוונו והדבר האחרון שאני רציתי היה קשר רציני"- אומר אלון – "אבל אחרי הפגישה הראשונה שלנו הבנתי שזה לתמיד. אחרי שלושה דייטים ביומיים היה בינינו חיבור בינאישי והבנתי שפגשתי בן אדם לנצח. לטווח ארוך".
אלון כליזי לה בל, צילום: roy miz
אלון בצהוב כליזי לה בל, צילום: lia ekaite udo
"והתגובות היו נפלאות"
עמית, בן גבעתיים, בן בכור ונכד ראשון – מה שאומר, לדבריו, שכל תקוות המשפחה מוטלות על כתפיו. הוא בוגר תיכון שמעון בן צבי, במגמה ביולוגית וצרפתית, ובהמשך, כמצופה ממנו, שירת ב-8200 בתוספת תקופת קבע קצרה. "הייתי חנון שחייו מסודרים"- הוא מחייך בהבנה – "תמיד היו לי חברים, הייתי ילד ונער שמח ומקובל בחברה."
אלון נולד וגדל בקיבוץ נען, למד במגמת תיאטרון בתיכון האזורי, והופיע מגיל צעיר. ההורים ואחותו הבוגרת, שידעו על הכיוון אליו הולכים חייו, תמכו בו. בצבא שירת בתפקיד מודיעיני רגיש, שלפניו עשה מכינה קדם-צבאית. אם פה ושם היו בקבוץ דיבורים מאחורי הגב – הם לא הפריעו לו.
"הדחיפה לעבר מופע הדראג הייתה מיד בסיום התיכון כי חיפשתי במה כאן ועכשיו, ורציתי משהו ייחודי"- הוא מסביר – "דראג זו אמנות טוטאלית ואני עושה הכל לבד: תלבושות, איפור, פאות וכמובן את המופע עצמו".
אחרי הצבא החליט לצאת בגלוי עם המופע, בקיבוצו! כמובן שהיו חששות. אחרי הכל מדובר בחברה סגורה ודי שמרנית. אלון יצר מופע מיוחד בשביל הקיבוץ ועל הקיבוץ ועם בדיחות שרק בקיבוץ מבינים. זו הייתה הפעם הראשונה בה הושקה דמותה של ליזי לה-בל, שנדחקה לשמלת נצנצים אדומה, לנעלי עקב במידה 45 ולכמות נדיבה עד מוגזמת של איפור מקצועי מהמם. "והתגובות היו נפלאות"- הוא אומר בסיפוק – "בתחפושת דראג אפשר להגיד הכל וזה יתקבל".
באותה תקופה הוא למד איפור מקצועי בבית הספר של ירין שחף ומיד בתום לימודיו החל לעבוד אצלו כמורה לאיפור. לא מכבר החל לעבוד בחברת 'שסטוביץ' בתחום הקוסמטיקה, כמדריך איפור לכל המוכרנים ברחבי הארץ, מה שכמובן מצריך נסיעות רבות.
האמנות בערה בעצמות
אם אלון מגדיר עצמו חיית במה כבר מגיל צעיר, שעוד מהגן חיפש הזדמנויות להופיע, הרי שעמית היה ההפך הגמור ורק בכיתה י"ב המנהלת ביקשה שישיר במסע לפולין, ב… מחנה הריכוז מיידאנק! "הוקפצתי לזה בדקה ה-90 והסכמתי כי זה בער בי. קבלתי הזדמנות וקפצתי עליה"- הוא אומר – "אני מצידי, בגלל שחשבתי שמצופה ממני להתנהג בצורה גברית ולהיות איש מחשבים, לא העזתי לבקש לשיר, והרגשתי שאמנות זה לא בשבילי.״
לעמית הצבא היה נקודת מפנה ולא בגלל התפקיד אלא בגלל העובדה שבפעם הראשונה סיפר על נטיותיו המיניות לקב"ן, ובהמשך לחברים קרובים. למרות שאף פעם לא ממש התאמץ להסתיר, והלך עם צמידים וניטים, ובלט בבית הספר – שום דבר לא היה ממש על השולחן. הוא אומר שקבר את רגשותיו עמוק-עמוק כדי לא לאכזב את המשפחה. בתיכון אפילו הייתה לו חברה לזמן מה. רק בצבא, לאחר שבניגוד לציפיות המשפחה, לא התקבל לקורס קצינים "כי לא עמדתי במבחן סף כושר בגלל משקלי"- הוא מספר – "זה שבר אותי לגמרי כי פתאום 'יעודי' בחיים – הלך! כל הסיפור שבניתי לעצמי בגלל הציפיות – התנפץ".
אחרי השיחה עם הקב"ן וחברים קרובים הוא יזם פגישה עם אביו, ביפו. "אחד על אחד זה הכי נכון כי אתה שולט במצב"- הוא מסביר – "וגם על אבא הכי סמכתי כי הוא תמיד היה העוגן. הוא קבל את זה מדהים. אחר כך, בהליכה בפארק, סיפרתי לאמא והרגעתי אותה שהכל יהיה בסדר ושגם תהיה לי משפחה. ואז בא תורה של אחותי. לסבתות ולסבא שלחתי את ההורים לספר".
צילום: איציק רובין
עמית באופרה, צילום: שמחה ברבירו
"עכשיו אפשר גם להתחיל להגשים את החלומות"
משיצא הסוד לאויר העולם הוא העז לראשונה, בגיל 21, לצאת לדייטים, למסיבות ולברים. רצה להכיר את 'הקהילה'. אבל זה לא נמשך זמן רב מידי. בגיל 22 כבר הכיר את אלון, ובאחת גם נחשף לקהילת הדראג הססגונית.
"מיד בדייט הראשון הכל היה על השולחן. לא רצינו להתחיל עם סודות ושקרים. גם במקומות העבודה שלי אני אומר מיד כי זה חלק ממני שלא הולך להיעלם"- אומר אלון.
"אלון הסביר לי שכשהוא בשמלה זו רק דמות ממופע. ואני זרמתי עם זה. מבחינתי הוא שחקן שמגלם תפקיד. ואז הגעתי לדירתו בקבוץ וראיתי את כל התלבושות והנוצצים והבנתי שמדובר במופע רציני ומקצועי מאד" – אומר עמית – "גם אני הייתי בכיוון הבמה. אחרי הצבא התחלתי לקחת שעורים במכינה למשחק אצל ניסן נתיב במטרה להתקבל שם אבל לא התקבלתי. וגם לא לבית צבי, וזו היתה חווייה ראשונית בשבילי: פתאום לא להתקבל! "
הוא החל בלימודי פיזיקה ומדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ואחרי חצי שנה החליף את הפיזיקה בלימודי מוזיקה באקדמיה, אותם סיים ב-2021. במקביל החל לעבוד בהיי-טק כמתכנת ולא מכבר החל גם בלימודי שירה אופראית. "עכשיו, עם ביסוס כלכלי, אפשר גם להתחיל להגשים את החלומות" – הוא אומר – "היה לי חשוב שגם אלון לא יתפשר ויגשים את עצמו כי ידעתי מה זה לוותר ולהתפשר. רציתי שירוץ קדימה עם החלום שלו". לאודישנים לקבלה ללימודי השירה האופראית באקדמיה קדמה שנה של שיעורים פרטיים עם מורה לפיתוח קול ועם פסנתרנית. "עכשיו יש לפני ארבע שנות לימוד שהן רק קורסי הזימרה כי את החלק העיוני כבר עשיתי קודם"- הוא מסביר ומוסיף: "עכשיו שנינו מתפרנסים ביום בתחומים שאנחנו אוהבים ונהנים, ובמקביל אנחנו מגשימים חלומות. בעצם אנחנו מפרנסים חלומות".
עמית שר אופרה ואלון מופיע כליזי לה-בל
בתוך זמן קצר עמית קבל מאלון מפתח לדירתו בקבוץ ומברשת שיניים, והכיר את הוריו. "באתי להורים עם בקבוק יין. נורא התרגשתי. הרכב שלי התקלקל ולקחתי מונית לקיבוץ". ואז אחרי כחודש היכרות, הגיע תורו של אלון להיפגש עם המשפחה של עמית. "היה לי חשוב להראות להם שעמית הביא להם אדם איכותי ושהוא בידיים טובות". ומוסיף עמית בחיוך: אחרי הפגישה אבא שלי אמר לי: 'איזה בחור מנומס'". מאז גם ההורים הספיקו להיפגש ובני הזוג נפגשים בסופי השבוע עם שני הצדדים.
כעת הם מתגוררים בגבעתיים יחד עם הכלב 'פרינס', ליד המשפחה של עמית.
אחרי תקופת הקורונה שבה מצאו את עצמם, כמו כולם, סגורים בבית ובעיר, עמית הספיק להופיע כבס-בריטון באופרת 'רוול' של האקדמיה 'הילד והקסמים', ובשנה הבאה יקח חלק בהפקות נוספות. החלום שלו הוא להגיע למחזות זמר, אהבתו הגדולה, אבל כרגע הוא מרוכז כל כולו בלימודים.
אלון מופיע במופע היחיד המדהים שלו כליזי לה-בל – לקהילה הגאה, בברים שונים בתל אביב, ויש גם מופעים פרטיים כמו ימי הולדת, חתונות ועוד, לצד הופעות לוועדי עובדים, חברות היי-טק ועוד. "בהחלט יש ביקוש למופע שלי אבל זה עונתי, בדרך כלל נע בין פורים ליוני – שהוא חודש הגאווה" – מסביר אלון – "אני עסוק בדברים שאני ממש אוהב, ורוצה להתפתח בהם. נכון לעכשיו אני עובד לפרנסתי בשעות היום, ומופע הדראג הוא תחביב שאני מאד מאד אוהב ונהנה אבל עדיין לא מאפשר פרנסה. זה תחום שעדיין לא ממוסד. לו זה היה מוכר כאחת מאמנויות הבמה – זה גם היה מקבל סבסוד. אני מקווה שיום אחד גם זה יגיע".
בכל שנה בפורים מכינים השניים תחפושת דראג משותפת בתוספת האיפור המקצועי של אלון ומסתבר שהתוצאה מוצלחת מאד. "הבוס שלי בהיי-טק, בחברת 'וויקס', כל כך התלהב מזה וביקש שאבוא למסיבת של החברה כמרילין מונרו. בהמשך צולמתי לסרטון פרסומת של החברה שהוקרן בכנס בינלאומי כשאני שר את 'הפי בירס'דיי' כמרילין מונרו".
השניים מדברים כזוג מאורס לכל דבר וענין ואלון אומר שעמית מחכה לטבעת. השנה בהחלט תהיה הצעת נישואין ותהיה חתונה. יש כבר דיבורים על אירוע קטן ואינטימי ויש דיבור על איפה ירצו לחיות וכמובן על ילדים בהמשך. "חשובה לנו מאד התקשורת בינינו וההבנה שלא מבטלים את בן הזוג ולא מתבטלים בפניו"- אומר אלון – "אני התחברתי מאד לגבעתיים. יש בה כל מה שנכון לנו וטוב לנו וחשוב לנו מאד לא לעבוד בדברים שעושים רע למישהו. רק בטוב. ילדים? כשנדע שאנחנו יכולים לתת להם הכל ומבלי שזה יפגע בנו ובתכניות המקצועיות שלנו" – מסכם עמית.
עמית מחופש למרלין מונרו
עמית שובע, צילום: איציק רובין
אלון ניקסון, צילום: איציק רובין
"היום זה נראה רחוק אבל התקווה היא כי בתום הלחימה ועם השבת הביטחון לעוטף עזה/עוטף ישראל, ניתן יהיה לשקם את קיבוץ כפר עזה ולחזור ולגור בו ולחדש את חיי הקהילה לצד הזיכרון של אלו שאינם עוד"
ד"ר נגה רוזנפרב היא מרצה, סופרת וחוקרת ספרות עברית ● נבחרה לפרוייקט "מאה שנים, מאה נשים"
אנחנו נטפלים לדמות ומפצחים אותה ראיון עם נטלי מרכוס התסריטאית של היהודים באים, צפוף, זהו זה, ועוד רבים ומצחיקים נעמי לבנון-קשת צילום: איציק רובין נטלי מרכוס, בת 38, בשיא הצלחתה המקצועית והכל עוד פתוח. הרזומה
שיחה אישית עם רן קוניק ראש עיריית גבעתיים
אלה אותם מים ורק המחיר שאנחנו משלמים מאמיר בעשרות אחוזים
הקמת התאגידים נבעה מכשל בהתנהלות הרשויות המקומיות ומאז הקמת תאגידי המים אנו משלמים הרבה יותר על אותם המיםהצרכנים?
ראיון עם עו"ד התחדשות עירונית רוית סיני
יגאל אונא מגן הסייבר הבכיר במדינה, כראש מערך הסייבר הלאומי ● מכהן כנשיא בית הספר ללימודי סייבר
יאנה מרגולין היא מהנדסת בדיקות תוכנה. טמקימת עמותת 'גֵּנִים טובים' – קהילת נשאים ונשאיות BRCA
כתבות השער הטבה "הכתיבה האישית לא פסקה מעולם וחיכתה בסבלנות" אלה החיים של נעמי לבנון-קשת ד"ר נגה רוזנפרב צילום: איציק רובין 17/1/2025 שתפו: נעמי לבנון-קשת (74) היא משוררת וסופרת, מראיינת וכותבת עבור מגזין זה. היא
מתחם הורודצקי, ריבוע הרחובות של דרך השלום – הורודצקי – משה דיין – דרך הגבורה
כמעט בכל עיר ובכל בית קפה מתכנס מעין פרלמנט המורכב אנשים שיש להם דעה על כל מה שקורה כאן
שברולט קולורדו נבנה במטרה ברורה. לנצח כל מכשול שאינו נמצא בכביש, כאשר בדרך לשם הנהג, ומי שאתו לא יסבלו, אך מרגע שירדו מהאספלט תתחיל חגיגה שלא תיעצר, אלא רק אם יגמר הדלק באופן בלתי מתוכנן.
מהן הסיבות הנפוצות לביטול פרויקטים בהתחדשות עירונית וכיצד ניתן להימנע מכך?
זו הייתה הדרך שלו! תחנות בחייו של צביקה פיק שגדל ברמת גן והתבגר בגבעתיים ומת בגיל 72 לפני שהספיק לממש את כל התוכניות המוזיקליות שלו
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!