
מאת: יהונתן מלכין
שתפו:
את ה"מפגש השנתי" שלי עם יו"ר מועדון הפועל ר"ג גבעתיים בכדורגל, עינב חזנוולד, קבעתי לצהרי יום שבת חמים בשלהי חודש אוגוסט, במגרש המשחקים של מחלקת הנוער בסמוך לפארק הלאומי בר"ג.
הדרך למגרש החזירה אותי לימים בהם שיחקתי כנער בקבוצה, זיכרונות התרגשות של ילד אפפו אותי עת פסעתי מן הרכב אל עבר המגרש בו נפגשתי עם עינב, אך אף אחד לא הכין אותי לחוויה מרגשת הרבה יותר שחיכתה לי בהמשך…
בזמן הגעתי ולאור תכונת הרכבים הבנתי כי מתקיים משחק ביתי ראשון של קבוצת הנוער של המועדון מול עירוני ראשון לציון, במסגרת ליגת העל לנוער – משחק אשר מועבר בשידור חי בערוץ הספורט.
קבוצת הנוער חרטה על שמה את שם האוהד המסור רוני נכטיילר ז"ל, אשר נפטר בטרם עת מוקדם יותר השנה ושמו מתנוסס בסמוך לסמל המועדון על חולצת השחקנים וקרוב מאוד לליבם – אחיו של רוני, מוטי, הגיע לחדר ההלבשה של השחקנים ובהתרגשות רבה ביקש שייתנו הכל למען הסמל – המועדון ואחיו יחד.
בעת כיבוש שער ובאקט מרגש רצו שחקני הקבוצה אל עבר מוטי נכטיילר בפרץ רגשות מיוחד.
הרגש הייחודי תמיד היה במועדון הזה, יש שיגידו שאני משוחד בקטע הזה… אבל על עובדות יהיה קשה לחלוק – המועדון עבר מתיחת פנים בכל מה שקשור לניהול, למקצועיות, לסדר – ועדיין הרגש שם בגדול – שילוב מנצח.


עינב, רואים עליך שבכל מה שקשור לילדים ונוער אתה נהנה מכל רגע…
בהחלט, אחד הדברים הראשונים שלקחתי על עצמי לשנות ולשדרג במועדון זה את מחלקת הנוער… יש לנו קבוצת נוער שכבר משחקת 4 עונות ברציפות בליגת העל לנוער ובצמרת הליגה, כל זה אחרי 25 שנים שלא הצלחנו להעפיל לליגה הבכירה. אנחנו נותנים לשחקנים בנוער את כל האמצעים הדרושים כדי להצליח, למשל, במשחק כרגע יש 8 אנשי צוות שמלווים את הקבוצה – ממאמן ראשי ועד אנליסט ומאמן מנטלי- כל אלו כדי לתת מעטפת מלאה לנערים שיהיו בהמשך השחקנים שיצעידו את הקבוצה הבוגרת למקומות לה היא ראויה
אם כבר נגעת בקבוצה הבוגרת, אי אפשר להגיד שאתה נהנה מנחת בשנים האחרונות, הקבוצה מדשדשת וחלק מהאוהדים פחות תומכים ולא תמיד נותנים גב, בשביל מה אתה צריך את כל ה"חבילה"?
אני מחובר למועדון הזה בנימי נפשי, מילד קטן שמסתובב בעיר עם חולצה של הקבוצה ומרגש אותי ועד לקבוצה הבוגרת שהיא הפרונט של המועדון ואני אוהד שרוף שלה. לא אשקר… יש רגעים לא פשוטים, ואני לא תמיד מקבל רוח גבית מכולם, אבל הרגעים המרגשים כמו עכשיו עם מוטי נכטיילר וכמו בכל משחק של כל קבוצה במועדון הזה – מאפילים על כל אותם רגעים פחות טובים וממש מוחקים לי אותם מהזיכרון.
אתה חושב שקבוצות הנוער המוצלחות שדל המועדון באות לידי ביטוי מספיק בקבוצה הבוגרת?
מבחינת העובדות בשטח, יש בקבוצה הבוגרת 10 שחקני סגל שגדלו במחלקת הנוער של המועדון, שזה לדעתי הנתון הכי גבוה בשתי הליגות הבכירות בישראל. כולי תקווה שאותם שחקנים ישתלבו בסגל גם מבחינת דקות משחק, אך זה תלוי בעיקר בהם ובצוות המקצועי.
ספר לי קצת על הסגל של הקבוצה הבוגרת.
כמו בכל עונה בשנים האחרונות, אנחנו עושים הכל על מנת להעמיד סגל שמשלב ישראלים עם ניסיון שישחקו לצד צעירים שיביאו מסירות והשקעה. בגזרת הישראלים המנוסים החתמנו את עומר לקאו, בן מיזן ובנצי משה – שלושה שחקנים לגיטימיים בליגת העל בשנים האחרונות. מבחינת זרים, כרגע בקבוצה משחקים זר וחצי – הליברי שמשחק גם בקבוצת הנוער ( הרשים אותי אישית במשחק הנוער) ובלם ששיחק בקבוצת הנוער בשנה שעברה. אציין, שאנו מתעתדים להחתים עוד שני זרים במהלך השבועיים הקרובים – לעמדת הקשר האחורי אותה סימנו כבעייתית מתחילת העונה, ולחוליית ההתקפה. ככלל, ההעדפה שלנו היא לברור שחקנים בעמדת הזרים ככל הניתן, כי קשה "לפגוע" בזר טוב בליגה הלאומית ובהינתן תקציבים המוקצים לשם כך – אנו בהחלט מעדיפים ישראלים בכירים ולשם אנחנו מכוונים.
אם כבר נגעת בישראלי בכיר, מה קרה עם מוטי ברשצקי?
מוטי הוא שחקן שגדל בהפועל ר"ג גבעתיים, אבא שלו שיחק בקבוצה ועובד במועדון מזה 20 שנה. אני ברמה המקצועית מאוד מעריך את מוטי, וכשנוצרה ההזדמנות הצעתי לו לשוב אלינו בחוזה מאוד משמעותי לתקופה של 3 שנים והבטחה להיות הקפטן של הקבוצה… מוטי סירב בנימוס וטען כי הוא לא מעוניין לשחק בליגה הלאומית, כיבדתי את החלטתו. לאחר ימים מספר, מוטי חתם בקבוצה אחרת מהליגה, מכבי פ"ת, מה שמאוד פגע בנו. אני יכול להגיד לך היום, שאני לא רואה איך נוכל לשתף פעולה בעתיד ברמה המקצועית עם השחקן לאור כל זאת… רצינו שיגיע לקבוצה וישדרג את הסגל באופן מהותי.
איך אתם מסתדרים עם קצב התחלופה הגבוה של הסגל?
תחלופת השחקנים צורמת לי מאוד, יש לה השלכות הן מבחינה מקצועית והן מבחינה כלכלית. אנו שואפים תמיד לשמור על יציבות בסגל והמשכיות בסגל חזק שיצעיד את הקבוצה לאורך מספר עונות. בשנים האחרונות לא הצלחנו לייצר תמהיל חזק מספיק ולכן אנו עושים התאמות מדי עונה עד שנגיע לשילוב המוצלח ביותר.
גם בצוות המקצועי יש תחלופה חוזרת…
אני חושב שזה הולך יחד, הרבה פעמים צוות מקצועי שמתחלף מביא איתו שחקנים משלו. נכון שלא הצלחנו לגבש צוות מקצועי שימשיך ליותר משנה אחת במהלך השנים האחרונות, אבל גם את זה עשינו מתוך רצון לשמור על הקבוצה בליגה ובמקרים מסוימים למנוע מהקבוצה להסתבך במאבקי תחתית תוך כדי העונה – כמו בשנה שעברה למשל.
אני יכול להגיד שהשנה למדנו לקח, ואנו מתכוונים לצרף למועדון מנהל מקצועי מהשורה הראשונה של הכדורגל הישראלי, אשר ינהל את כל הפן המקצועי במועדון החל מהקבוצה הבוגרת ומחלקות הנוער – מה שאמור לשדרג אותנו לשנים הבאות.
אתה חושב שיש סיכוי השנה להתמודד על העלייה?
הפועל ר"ג גבעתיים הוא מועדון שתמיד שואף להתקדם מבחינה מקצועית ובסופו של דבר המטרה היא לתקוע יתד בליגת העל, גם אם זה לא יקרה השנה אז בשנים הקרובות. אנחנו מבססים מחלקת נוער מהטובות במדינה, קבוצת הנוער של המועדון תקעה יתד בליגת העל וכך אני רוצה שיהיה גם בבוגרת. אני חושב שאצלנו זה פשוט יקרה הפוך – בדרך כלל הקבוצה הבוגרת היא זו שמהווה מודל לצעירים, אצלנו הנוער משמש מופת לבוגרים.
מי אתה חושב שיהיו פייבוריטים השנה בליגה?
אני חושב שהליגה השנה תהיה חזקה מאוד ותחרותית, הרבה קבוצות השקיעו כספים רבים בחיזוקים משמעותיים. לדעתי מעל כולן תהיינה מכבי והפועל פ"ת, בני יהודה ואום אל פאחם, אבל כמו שאנחנו מכירים את הליגה, הכל יכול לקרות ויש הרבה קבוצות חזקות מלבדן.
איך אתם מתמודדים עם הקושי לארח משחקי "בית" במגרש הכי לא ביתי בסביבה, אצטדיון ר"ג?
אני חושב שהמצב לו נקלענו הוא תעודת עניות לכדורגל הישראלי. כל קבוצה שנהרס לה מגרש הבית, הוכן עבורה אצטדיון חלופי ראוי, זה קרה לביתר ירושלים עם ימק"א וטדי, לפתח תקווה עם האורווה והמושבה ועוד. הגיע הזמן שעיריית ר"ג תוריד את הכפפה ותמציא תחליף ראוי למכתש, כי מאז הריסת המכתש הקבוצה איבדה מרכיב משמעותי בזהות שלה. זה הגיוני שקבוצת בוגרים של רמת גן תתאמן במגרש בבית דגן, שראוי לקבוצת ליגה ב?!
זה מתבטא גם בכמות האוהדים?
מכרנו השנה 170 מנויים, אין שינוי לרעה אבל גם לא לטובה… אני יכול להגיד שאנו כן מגייסים אוהדים רבים משחקני ומשפחות שחקני מחלקת הנוער שהולכים ומתווספים מדי שנה, וזה עושה לי טוב לראות את זה קורה.
לפני שנה דמיינת איך מועדון הפועל ר"ג גבעתיים ייראה בעוד 10 שנים, משהו השתנה מאז?
לא, החזון הוא אותו חזון רק הדרך התקצרה. יש לנו מספר שותפים לדרך ארוכה שנותנים הכל כדי להגשים את המשך ההצלחה של המועדון היקר הזה – יהודה דולינר שכבר 10 שנים הוא הבעלים של המועדון, מחובר 24/7 לקבוצה למרות המרחק, ואבישי אברהם ומשה הוברמן שמנהלים איתי את המועדון, משקיעים מזמנם וממרצם כדי שהכל יעבוד בצורה חלקה.
בנימה אישית, עברת שנה לא פשוטה עם מות אימך, איך ההתמודדות?
לא פשוט, מות אימי היקרה הגיע כ-4 שנים לאחר מות אבי. שניהם היו מלווים אותי לפני כל משחק עוד מהתקופות בהן שיחקתי. אבי ז"ל נהג לאחל לי בהצלחה לפני כל משחק, מנהג שלקחה על עצמה אימי לאחר מותו. אין לי ספק שיהיה לי קשה השנה להתחיל משחקים ללא ברכתם והמועקה הולכת איתי יום יום, אבל אני מקווה להמשיך להצליח, גם בשבילם.

אחרי כמעט שמונה עשורים מאז הוקמה, אחרי שהוכרזה כמבנה לשימור ואחרי שלפני כשמונה שנים ננעלה וננטשה – הבריכה המיתולוגית מתעוררת לחיים

עמדת פרחים ללא תשלום למשפחות שכולות בקניון עזריאלי גבעתיים

השיחה עם טפסר משנה אבי קורדובה, מפקד כבאות והצלה בגבעתיים ורמת גן, בה חשף את האתגרים, ההכנות והמחויבות של לוחמי האש

מהמעפילים אל הבנייה מחדש: אישה אחת, מורשת של תקומה – עדה סרני

בינה מלאכותית – ובעיקר התחום שנקרא למידת מכונה נטמע בשגרת היום-יום שלנו

משנה לשנה הבעלים מודעים יותר לזכויות שמקנה להם החוק והרשות המקומית

עדי אברהמי, זמרת, יוצרת ומלחינה מביאה לבמה סיפורים אישיים המעובדים לשירים.

שיכון 'קופת חולים' בגבעתיים הוא אחת השכונות הייחודיות בגבעתיים, המספרת את סיפורה של 'עיר הפועלים'. שכונה היא 'קיבוץ בעיר'

ברוב המקרים, חברי הנציגות אינם אנשי מקצוע. הם שכנים נחמדים הפעילים בבניין

10 המקומות המומלצים ביותר בניו יורק שאסור לפספס:

יאנה מרגולין היא מהנדסת בדיקות תוכנה. טמקימת עמותת 'גֵּנִים טובים' – קהילת נשאים ונשאיות BRCA

נורית ואורי חשבו שהם מכוסים מכל כיוון, אבל אחרי עשור של זוגיות מאושרת התגלה החור השחור: למה הסכם ממון לא באמת קובע מי יירש אתכם

אורי שפיר מספר על הקסם המשפחתי שמאחורי המשחקים שכולנו אוהבים
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!
הצטרפו גם אתם לאלפים שכבר מנויים,
עשו מנוי למגזינים הכי מעניינים, ובחינם!


